גם כן אמא

 (האתר שלי) , 13:03 8/6/2007:
ממממ...מריח עד לכאן...אני מרגישה ממש פושעת שעוד לא הכנתי כלום. וכן, החזרה למטבח בשבילי היא תמיד סוג של חזרה לשפיות ולשגרה הטובה.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 13:15 8/6/2007:
אני חושבת שמטבח זה אחד הסימנים של החזרה למשהו שפוי. בעיני זה מבטא את הדאגה הבסיסית לעצמך ולמשפחה (אוכל...). בכל אופן, ככה זה אצלי. אני זוכרת שאחרי תקופת המלחמה בקיץ כל מה שרציתי זה לחזור ולבשל ושכל המשפחה תחזור להתכנס שוב מסביב לשולחן.
כמו פעם.
גם הדברים האחרים יבואו. מספרה. חברות...
 

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 13:18 8/6/2007:
הזכרתי את זה לא אחת,
איך המטבח החזיר אותי לחיים.
יש משהו ביכולת לבשל שממרכזת וממגנטת את החיים לשוב.
הייתי שמח להצטרף אל הארוחה שלכם

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 13:55 8/6/2007:
זה בגלל הקישועים.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 15:28 8/6/2007:
 שלוח שלחתי.
אתקשר מיד כשתצא שעת שנת הצהריים
(לא שלי, כמובן, כי כל העולם החליט לצלצל/לסמס לי בדיוק בין שתיים לארבע)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 13:59 8/6/2007:
לא נראה לי שהעם אורז כבר את חפציו...
אך אורז זה טוב.
גמטעים
גמבריא
וגם סימן למזל (טפו טפו טפו חמסה חמסה חמסה)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 14:00 8/6/2007:
תודה תודה
לוואי והייתי יודע את קפיצת הדרך...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 20:59 8/6/2007:
אולי ביומולדת של בנבני בראשית אוגוסט...
אני קרוע מגעגועים אליו!
אך ראיתי שהקישועים (אני מאמץ את הכתיב הזה) כבר יאזלו עד אז...
אני כותב קמח טופח... אולי כי אני אוהב אפונה

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 23:10 8/6/2007:
אתנהדרת את

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 14:20 8/6/2007:
נשמע כאילו אתם חוזרים ל"עסקים כרגיל", טוב לשמוע
ובתיאבון לכולם

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 14:21 8/6/2007:
נשמע טעים ומזין...
לגבי כל השאר - לאט לאט.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 15:11 8/6/2007:
לא העזתי לשאול מה קורה עם הגמילה מעישון בתקופה הקשה הזאת. קיוויתי שהחזקת מעמד.
אם אני זוכרת נכון, התחלתי להגיב אצליך כדי לתמוך בנסיון שלך להיגמל מהמנהג הלא בריא הזה.
אני מאד מקווה שתמצאי את הכוחות להתחיל את תהליך הגמילה מחדש. עצם העובדה שאת חושבת על הפסקה זה סימן טוב.
 
בתיאבון עם המטעמים שהכנת.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 16:18 8/6/2007:
לא נראה לי. אנחנו כולנו בני אדם ולא מלאכים.
 
בדיחות לחוד, מה שברור זה שיותר קל לי להתקרב אליך בעולם הווירטואלי. אילו היינו נפגשים במציאות הייתי מתרחקת ממך קילומטר, כמו מכל המעשנים.
אני לא סובלת את הריח של סיגריות. אני אסתמטית וסיגריות גורמות לי להשתעל.
 
אני לא יודעת איזה סוג מעשנת את, אבל יש לי בעיה עם האנשים שמתעקשים לעשן בכל מקום ולא אכפת להם שהם מרעילים את הסובבים אותם .

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 16:29 8/6/2007:
איזה מזל. אקח את האופציה בחשבון.
 
הייתי מאד מתאכזבת אם לא היית כזאת נחמדה.
הרגעת אותי וגם הפתעת אותי. לא ידעתי שיש מעשנים שלא אוהבים ריח של סיגריות. ממש חידוש בשבילי.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 15:42 8/6/2007:

כל המאכלים בהחלט נשמעים תאווה לחיך
אני מניח שהחזרה למטבח מסמלת חזרה לשפיות כי בישול הוא עיסוק איטי שאפשר וצריך להתענג עליו
ובשעות משבר למי יש חשק וכח נפשי להכנס למטבח
אני מאחל לך שבנוסף לכל אלה תחליטי שאת נכנסת לתהליך גמילה מעישון
עשית את זה והצלחת,תוכלי לעשות זאת שוב
 
שבת שלום יקירתי

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 16:04 8/6/2007:
Oh yeah, oh mama!
(על האוכל).
וחוץ מזה,
אמרתי לך!
 


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 16:19 8/6/2007:
איך הזמן טס כשנהנים .

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 18:05 8/6/2007:
יו איזה בשלנית את. אתמול התחפשתי לבשלנית כי בנדוד שלי ואישתו באו לביקור.(פשטידת צנוברים ועשבי תיבול, סביצ’ה בקינואה, דמפלינגז (מוכנים, נו מה), וירקות בתנור.
אבל זה לא העיקר,כמובן, העיקר שבאמת תחזרי לדברים האלה. השיגרה מרגיעה.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 18:33 8/6/2007:
מקווה בשבילך שבאמת זו התחלה של חזרה לעצמך! מאחלת לך שתצליחי לחזור לכל מה שצריך ובעיקר שתצליחי להיגמל מהסיגריות הארורות.
 
אוהבת ושולחת חיבווווווק ענקיייייייי

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 21:17 8/6/2007:
יש תקופות כאלו שקשה ומזניחים אבל בסוף חוזרים להכול.
 
אני נפרדתי מחבר שהיה לי בקושי לשבוע(היה אמור להיות הראשון אבל בסוף לא היה כלום), ופתאום היום קלטתי שכולם יוצאים מהבית לסבא וסבתא מאופרים ורק אני כבר לא מתאפרת אז שמתי מסקרה כדי לחזור לעצמי. קלטתי שאני לא מרגישה יפה כמו אז, כמו שהייתי גם לפני שהוא הגיע.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 10:20 9/6/2007:
אני חיה כרגיל רק עם עצב קצת בלב ומחשבות מה היה קורה אם זה לא היה נגמר, אבל עובר לי ולכן אני לא כותבת על כך הרבה בבלוג.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 19:31 8/6/2007:

העיקר שאת מצליחה לראות את האור שבקצה המנהרה.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 20:28 8/6/2007:
וואו- את ממש בשלנית !
שבת נפלאה לך

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 15:05 9/6/2007:
הדבר הטוב היחיד באמת שאפשר להגיד על החרא הזה שעברתם הוא שזה מכניס הכל לפרופורציות.
יאללה, קפה.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 13:31 10/6/2007:
אני בטוחה שמשהו נשאר. ימים יגידו.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 15:09 9/6/2007:
נראה לי שזו פשוט הסתגלות למצב החדש.
 
המשך שבת נעימה
 

 
נ.ב.
בישלת בדיוק את המאכלים שאני הכי אוהבת :))
 

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 06:40 10/6/2007:
תמיד אהבתי בלוגריות אמהיות...
אני מצטערת על מה שקרה לבן שלך, אבל אני יודעת (בקושי מכירה אותך, אבל כבר יכולה לראות,) שתצליחי לחזור לעצמך ולהתגבר על זה.
זה נכון שבחיים יש המון סיכונים - המון צוקים שאפשר ליפול מהם, המון אש שאפשר להשרף ממנה, המון גזים רעילים שאפשר לשאוף... אבל ככה זה החיים, וצריך להגיד תודה שיש לנו את האפשרות להתמודד עם זה. ללכת רחוק מקצה הצוק, לשמור את הנר רחוק מהעיתון, לא לחורר מיכלים של גזים רעילים...

מקווה שהכל יסתדר על הצד הטוב ביותר!
    -שירה


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 09:27 10/6/2007:

מה ההבדל בין קישוע לקישוא?


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 14:06 10/6/2007:

מה שלא יקרה בחיינו, אנו תמיד חוזרים למסלול, כי אין ברירה............ the show must gow on

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה