פוף (כמו של בלון שהתפוצץ)

עוד מישהי בהריון

מישהי שאני לא ממש מסמפטת, למעשה אני לא ממש מכירה מישהו שמסמפט אותה (מלבד הגיסה שלי שגם אותה אני לא מסמפטת וגם לגביה ניתן לומר שאני לא מכירה מישהו שממש מכיר אותה ומסמפט אותה, מלבד הבעלים של שתיהן, כנראה).

האישה הזו מפוצצת את הילדה שלה באוכל עד שהאצבעות שלה נראות כמו נקניקיות (זה לא שומן תינוקות חינני ובריא זה ממש חולני) ולה מי שמסדר את העניינים בעולם (יש אחד כזה בכלל?) חושב שמגיע להיות בהריון.

לי לא.

לא ייאמן איך קנאה קטנה ופשוטה יכולה להוציא לי כ"כ הרבה רוח מהמפרשים.

חוצמזה אני מרגישה לא משהו כבר יומיים שכל הזמן האוכל עולה לי אבל אני לא מקיאה, לא פה ולא שם (באידיש זה בטח נשמע יותר טוב רק שאני לא יודעת מספיק אידיש) לא יודעת אם חטפתי משהו או שאני מגיבה בתגובה מוזרה להורמונים שלקחתי (דופסטון כלומר סוג של פרוגסטרון שסינתזו במעבדה), כי זה היה אחרי שסיימתי לקחת אותם ואני גם לא זוכרת שבפעמים הקודמות זה היה ככה.

והיום בנדוד שלי מתחתן ואין לי כח לזה, בטח גם הם ייכנסו להריון לפנינו.

ואני גם מרגישה רע שזה לא תזמון טוב לחתונות.

וגם מפסידה את מסיבת הסיום בעבודה הנוכחית.

וגם השמנתי לאללה ואין לי בת'כלס מה ללבוש.

אני עוד לא יודעת שומדבר בקשר לעבודה, רק שאני לא ממשיכה בזו הנוכחית.

אני חושבת, אבל, שהמקור הראשון לרוח שנעלמה קצת הוא הבעל שלי, קשה להשקיע ולהשקיע ולהשקיע כשאת היחידה שעושה משהו והשני מתבטל ומתעצל.

אני לא זוכרת מי שרה את זה וגם לא את שם השיר, רק שורה אחת מתנגנת לי במוח: "מי יציל את הבית שלי? אולי הכל קורה פה בגללי?"

חייבת לחזור לתנופה שהיתה לי לפני שההזרקות יגיעו, גם ככה זה לא קל אז לפחות להיכנס עם מרץ.

נבלעתי לתוך טרדות החיים שהיו די לחוצים

ואני עומדת להישאב ישר אחרי ארוחת הצהריים המאוחרת לתוך טרדות הלימודים - יש לי שתי עבודות להגיש בעוד שבוע ועוד לא התחלתי אותן ממש.

בקיצור, סליחה שרק עכשיו אני מגיבה, פשוט לא היה לי זמן לנשום.

המחזור שלי מוזר, לא כמו זה שאחרי ההזרעה הראשונה אבל עדיין יחסית חלש, אני מתכוונת לשבת עם הרופא עוד לפני שאחזור לסבב הבא ולשאול אותו איך נמקסם את הסיכויים, למשל למה המחזור כל כך חלש אם הרירית יום לפני האוביטרל יפה, או האם באמת העבודה שלי לא פוגעת בסיכויים - אולי עדיף לשבת בבית את השבועיים האלה או לעבוד במשהו יותר רגוע ובישיבה, נראה לי שעדיף שאשאל אותו את כל השאלות מראש ולא בתחילת הסבב שאז כל מה שחשוב לי זה ההוראות לשלב הנוכחי ולא התמונה הגדולה, ככה אולי הוא יתכנן סבב קצת שונה, לא יודעת...

מה חוצמזה?

נמאס לי לחלוטין

לא יודעת מה לעשות עם העובדה הזו (מלבד לבקש מהרופא שיהיו דברים שונים בסבב הבא)

והעובדה שאנחנו הולכים לספר להורים של הבעל, כי כמה אפשר להמשיך להתחמק ולסובב ולשקר גם.

מקווה שהתחושה תעבור אחרי שהאכזבה תשכך

עוד תקווה  - לנצל את שלושת השבועות עד הסבב החדש כדי לרזות איזה קילו-שניים... חובה ובדחיפות!!!

זהו

הולכת להגיב לכולכם ואז לאכול ולשקוע בעבודה אחת.

שיהיה לכם סופ"ש עם הרבה מנוחה!!! (או מה שרק תרצו, אני רוצה מנוחה)

כרגיל יש לי כל מיני מיחושים מוזרים

שאני אף פעם לא יודעת אם הם קשורים לכמות ההורמונים שלקחתי, או אולי מרמזים משהו על התוצאה, או שאין להם שום קשר בכלל לסבב או אולי חלקם די טבעיים רק שברגיל בנאדם לא מסתובב ושואל את עצמו כל חצי שעה אם הבטן מרגישה לו כרגיל.

(האמת שלמדתי משהו אחד מאפיזודת כאבי הבטן שהיו לי וזה שכשהבטן (או כל איבר אחר) מרגישה כרגיל אתה פשוט לא חושב עליה וזהו, כשהיא חוזרת לכאוב אתה קולט שבעצם שבוע שלם היא הרגישה נורמלי, אז כנראה שהיא באמת מרגישה קצת לא נורמלי, הבטן, אבל בהחלט ייתכן שהתחושות עדיין לא קשורות בהכרח לסבב).

חוצמזה אני עייפה פחד אבל זה בטוח קשור להורמונים השונים וגם ללו"ז המטורף שיש לי בין כה וכה.

ביום שלישי אני סוף סוף עושה את בדיקת הדם, נראה לי שאני אצרף אליה בדיקות דם תקופתיות שאני צריכה, ובגלל שהרופא שלי בחופש אני אעשה אותה פה ביישוב וכאמור אדע את התוצאות רק אחרי יום+, בגלל הצורך לחכות כל כך הרבה לתוצאות אני מתכוונת לעשות את בדיקת הדם בדיוק שבועיים אחרי ההזרעה ולא לחכות עוד יום-יומיים כמו שעשיתי בפעם שעברה, וגם בגלל שלמדתי מהסבב הקודם שהגעת או אי הגעת מחזור לא קשורים בכלום לתוצאות בדיקת ההריון.

כבר סיפרתי לכם שכל יום בערך אני שומעת על עוד מישהי בהריון? היום עדיין לא אבל אתמול היתה אחת, ושלשום גם וכך הלאה... מקווה שגם אני "אדבק" בזה.

האמת, אני די פסימית הפעם, לא שזה לא יגרום לי לאבד את כל העשתונות למראה תשובה שלילית, אבל איכשהו אני פחות מתעסקת עם הנושא ופחות חושבת עליו והרבה פחות מתרגשת, אולי כמו שהתשובה השלילית הראשונה היא הכי קשה ככה גם ההזרעה הראשונה היא הכי אופטימית ואולי זה משהו אישי יותר או סתם נובע מכל הלחץ הכללי שיש עליי בימים אלו, לא יודעת.

שאלה טכנית:

איך גורמים לקטגוריות להיות ממויינות לפי א,ב ולא לפי כמות הפוסטים?

בשורות, בשורות (אבל לא שלי)

לי יש עוד שבוע ויומיים לחכות.

ומסתבר שהרופא שלי יהיה בחופש (הוא לא טרח לספר לי... הוא באמת היה נראה טרוד לגמרי בכל הפעמים האחרונות שהייתי אצלו, גם הבעל אמר ככה ביום ההזרעה) אז אני אעשה את הבדיקות פה ואדע רק יום שלם או אפילו יום וחצי אח"כ את התוצאה .

בכל אופן, גיסתי הצעירה הודיעה שהיא בהריון, זה ההריון השני שלה מאז שאני מנסה  אני שמחה בשבילה אבל מאוד עצובה בשבילי ובעיקר אני ממש ממש ממש מקווה שהפעם זו הפעם כי אני ממש אשמח אם לילד שלי יהיה בן/ת דוד בגילו/ה.

טוב, לפחות הפעם זה לא כל שלושת הגיסות הנשואות בהריון באותו זמן, כמו שקרה לפני כשנתיים.

(גם כן נחמה).

אני לא מרגישה כ"כ טוב בימים האחרונים, כל פעם זה משהו אחר - כאבה לי היד, אח"כ מתתי מעייפות, אח"כ שלשלתי.

לא יודעת מה כל זה והאם יש קשר בין האחד לשני לשלישי ובין כל אלו להזרעה.

מה שכן, אני יודעת שמספר הכדוריות הלבנות שלי תמיד עולה בזמן ההזרקות אז אולי הגוף כ"כ עסוק בלהילחם לחינם שהוא שוכח להילחם בדברים החיצוניים וככה אני תופסת כל דבר שעובר בסביבה.

אין פואנטה לפוסט הזה.

כאב, אבל עבר

צוואר הרחם שלי החליט שהיום בא לו להיות סורר אז כל ההזרעה לקחה מליון זמן וגם כאבה לאללה.

זו לא היתה רק תחושה שלי שזה לוקח יותר זמן מהפעם הקודמת - גם הבעל אמר, וגם הרופא הסביר שהפעם ממש הגוף הלך נגדו.

מסרבת בתוקף לראות את זה כסימן למשהו.

אחרי נשארתי איזה דקה או שתיים על הכיסא בשכיבה כדי להתאושש מהכאב וגם נשארנו כמה דקות בישיבה אצל הרופא ואח"כ ירדנו לקניון וישבנו בבית קפה על קפה וסנדויץ' ואז היה מאוחר מידי לסרט אז נסענו לקניון אחר להשאיל dvd איפה שיש לנו מנוי.

אני עדיין לא מרגישה נפלא אבל זה משתפר אז בטח מחר אני אקום כמו חדשה.

בנתיים המשימה היא להיות שפנים (האמת שזה הארנבים שעושים הרבה) לכמה ימים הקרובים, משימה נחמדה, לפחות כשיפסיק לכאוב לי.

תודה לכל מי שמחזיק/ה לי אצבעות, התמיכה שלכם ממש חשובה כי הפעם אף אחד לא יודע על ההזרעה מלבדכם (והבעל וצוות רפואי) אז נחמד לקבל איחולי הצלחה (זו לא הזמנה, זו התייחסות לתגובות בפוסט הקודם).

הבעל המקסים שלי קנה לי טבעת לזרת, ממש יפה, ונתן לי אותה היום באחת מנקודות השפל שלי, אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיו (לא ילדים, זה בטוח) .

אולי מחר או מחרתיים אני אספר פה ביתר פרוטרוט על כל התהליך, אבל לבנתיים אני מקווה שתספקו בזה.