|
בר קבועים הוסף לקבועים שלי שלח המלצה לחבר הפורום משלוח תמונות לסלולר קישור ישיר לכאן דף כניסה | ||||
|
|||||
|
11/2011
נאחזת בשטויות יש לי תחושות משונות בבטן בטח זה סתם גזים או תחושות נורמטיביות שלרוב לא שמים אליהן לב כי מי כבר מתרכז בבטן שלו זה גם יכול להיות תגובות להורמונים שהוזרקו לגוף אבל ההגיון לא עובד, אני כל הזמן מדמיינת שזה העובר נפילה כואבת מצפה לי, כך זה נראה, אבל לפחות שבועיים וחצי אני מרגישה אושר כאילו אני בהריון יש מצב שזה הכי קרוב שאגיע בעתיד הקרוב, ממילא --->0 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי 
הסבב הקודם התחיל גם הוא בכדורים שהביאו את המחזור ביום הראשון היה טפטוף, טפטוף לא נחשב ביום השני היה כבר דימום, דימום נחשב ולכן היום הזה נספר כיום הראשון למחזור ביום השלישי למחזור, שהיה יום רביעי בשבוע, הזרקתי לראשונה גונאל אף ליתר דיוק הבעל הזריק לי לא היה נורא כ"כ ואני באמת שונאת מחטים ביום חמישי, למחרת, ירדנו עם העבודה של הבעלול לאילת כל הדרך הייתי בחשש מתי נגיע כי צריך להזריק בין 17 ל18, בסוף הגענו למלון ב1740 מייד לקחנו מפתח ורצנו לחדר, ושם הזרקתי לעצמי היה בסדר מלון, אילת, כיף, הדימום שלי כמעט נפסק כבר בזריקה הראשונה כך שבאותו הערב עשינו סקס למחרת שוב הזרקתי לעצמי והפעם זה כאב, שרף ובשבת שוב הבעלול הזריק לי, שוב שרף אבל לא נורא, ושוב עשינו סקס בכל זאת, חופש... ביום ראשון על הבוקר הייתי צריכה לסוע לבדיקת דם בעיר הסמוכה כרגיל זה נתקע עם העבודה והיה בלגן לא משנה, הגעתי, דקרו, לקחו דם, חזרתי לעבוד בצהריים נסעתי לרופא עוד לא היו תוצאות לבדיקת הדם אז רק עשינו אולטראסאונד לא התגלו זקיקים משמעותיים הרופא הכפרה אמר שאתקשר אליו בארבע (לפלאפון האישי!) כשיהיו תוצאות לבדיקת הדם כשהתקשרתי הוא אמר שלפי הבדיקה כבר היה ביוץ ולקיים יחסים מייד רק שאני הייתי תקועה עד 19:00 באיזה סמנריון מטעם העבודה בערב קיימנו פעמיים למחרת שוב עכשיו היה צורך לחכות שבועיים מהזריקה האחרונה כדי לברר אם הצלחנו החומר בזריקות פשוט מוציא בדיקה חיובית, בכל מצב עבר שבוע מתוח, מלא ציפיה ביום שבת שלשלתי ואחר כך התחילו לי כאבים בבטן העליונה ביום ראשון הייתי בבית, עם כאבים בשני עליתי לרופאת המשפחה שנתנה לי כדור לא מאוד אפקטיבי פשוט כי היה סיכוי שאני בהריון ואז אי אפשר לתת כמעט כלום ואמרה שיש מצב שזה מהזריקות ושאחכה כמה ימים לראות מה קורה ביום שלישי הייתי ללא שינוי ניכר ביום רביעי על הבוקר קיבלתי מחזור דימומים נוראיים, בחיים לא היו לי כאלה ואיתם כאבי בטן מזוויעים בדרך כלל במחזורים הכואבים אני יודעת שאם אני תופסת תנוחה ולא זזה הכאב נרגע, כל עוד אני באותה תנוחה הפעם כלום לא עזר הריצו אותי לרופאה שהיתה באותו יום ביישוב סמוך היא דחפה לי מייד זריקה משככת כאבים ו2 מזרקים מלאי סירופ אופטלגין לפה (בנוסף לאדוויל פורטה ולאקמול שלקחתי בבית) ורשמה מכתב למיון בדרך חזרה לפה הקאתי את נשמתי הבעל הוריד אותי במרפאה ורץ לבית שלנו לארגן כל מה שצריך וביקש גם מאמא שלו לבוא בנתיים האחות במרפאה הרגיעה אותי וישבה איתי נסענו למיון נשים הריצו אותי לא מעט בין בדיקות אולטראסאונד, דם ואנשי כירורגיה לוודא מה קורה בדיקות הדם הראו לייקוציטים 21,600 (התקין זה עד 11,000) ווידאו סופית שאין הריון (עדיין היינו בטווח שתשובה חיובית לא היתה מעידה על כלום, אבל היא היתה שלילית) to make a long story short אשפזו אותי על נוזלים ובבוקר הודיעו לי שזו כנראה דלקת באגן הטיפול הוא 5 ימי אשפוז עם אנטיביוטיקה לווריד שני סוגי אנטיביוטיקה שממש מחלישות את הגוף אח"כ עוד 10 ימים אנטיביוטיקה בבית, בכדורים בבוקר שוב התפתלתי מכאבים והרופא הכפרה שלי שעובד קרוב למחלקה, ביחידת הIVF בא לבקר (כמובן שהודעתי לו טלפונית על הבלגן עוד לפני שהיה ברור שמאשפזים) הוא היה איתי באולטראסאונד השני ואמר לי שלדעתו זו לא דלקת באגן כך או אחרת, הייתי מאושפזת 8 ימים 5 מתוכם עם אנטיביוטיקה לווריד 2 בציפיה לבדיקה, לראות אם אין שם משהו שקשור גם לקיבה ואחד בבדיקה, שהיתה תקינה ואח"כ הביתה האנטיביוטיקה עשתה לי הרבה דברים רעים, וגם החלישה אותי לאללה ורשמו לי כשיצאתי מבית חולים עוד שבוע מנוחה בבית. ושבועיים אח"כ ביקורת אצל רופא הנשים. וכך נעלמו לי בעצם שלושה שבועות מהחיים. כשבאתי שבוע אח"כ לרופא הנשים הוא סרב לעשות לי בדיקה "לא היתה לך דלקת באגן אין דבר כזה דלקת באגן בלי חום בכלל היתה לך תגובת יתר שחלתית לזריקות היה אפשר לגמור את זה ביום אשפוז עם מעקב נוזלים ומשככי כאבים וזהו" ואגב, זה אומר היו יותר מידי ביציות שהבשילו עוד היתה עלולה להיות לי שישיה או משהו וזהו סיפורו של הסבב הקודם. --->2 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי תגובה אחרונה של מיב ב- 10/5/2006 07:39
איקקלומין היה הטיפול הראשון שהתחלתי בו, תוכלו לקרוא עליו כאן: http://www.baby4u.co.il/meds/ במשך הזמן שלקחתי אותו היו לי יומיים של עייפות טוטאלית, כל הזמן ישנתי, ביומיים שאח"כ הייתי עצבנית פחד וביומיים שאחרי חטפתי דיכאון קיומי חמור. הביציות שלי, להבדיל, לא התרגשו בכלל וסרבו לגדול. עד כדי כך לא גדלו שהרופא הפסיק לי מייד את הטיפול והכיוון ואמר שבחודש הבא זריקות למרות שבדר"כ הולכים על לפחות שלושה סבבים של התרופה. --->5 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי תגובה אחרונה של חיים ב- 1/6/2006 13:32 הדף הקודם דפים: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 29,001
|
כינוי: מיב
גיל: 49 ICQ: דברי במספרים, גברת טיפולי הפוריות לילדה הראשונה לקחו: 3 שנים ו9 חודשים 3 הזרעות, 5 שאיבות, 2 אשפוזים סה"כ נשאבו 30 ביציות ונוצרו 24 עוברים סה"כ הוחזרו לרחם 9 עוברים, ונוצרו 3 הריונות, 2 מתוכם כימיים והתוצאה היא ילדונת אחת מקסימונת טיפולי הפוריות לילדים הבאים: 2 שאיבות סה"כ נשאבו 28 ביציות, ונוצרו 15 עוברים, סה"כ הוחזרו לרחם 4 עוברים ונוצרו 2 הריונות מתוכם 1 כימי מגיעה ליחידת הIVF מקווה שרק עם תמונה! היא בת |
|
|
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למיב אלא אם צויין אחרת האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מיב ועליו/ה בלבד כל הזכויות שמורות 2008 © עמותת ישראבלוג (ע"ר) עיצוב: איה, עיצוב מחודש: מיב. |
||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
מה זו
התמונה הזו? | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ארכיון: | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אני נמצאת גם בפורום פוריות בתפוז הוסף מסר חיפוש טקסט בקטעים: הבלוג חבר בטבעות: « אינטימיות לָעולם » ± « הכמיהה להיות הורים » ± | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הצטרף כמנוי SMS בטל מנוי SMS RSS (הסבר) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||