|
בר קבועים הוסף לקבועים שלי שלח המלצה לחבר הפורום משלוח תמונות לסלולר קישור ישיר לכאן דף כניסה | ||||
|
|||||
|
11/2011
אירוני אחד הדברים שאנשים אומרים לי שוב ושוב זה לנסות להפיק את המירב מהמצב הקיים. למשל, תשקיעו בזוגיות, זוגות עם ילדים די מזניחים את הצדדים האלה. או למשל, לפחות את יכולה להתרכז בלימודים, עם ילדים לא תוכלי לעשות תואר. אבל אלו האמירות הכי אירוניות שיכולות להיות, ולפעמים הן ממש פוגעות. קודם כל כי מי שאומר את זה מולך מצפה שתחייכי ותכירי תודה, לפעמים התחושה היא שהבנאדם ממש מצפה לראות אותך קופצת מאושר כי בא הקץ לסבלך, וזה מטופש. אבל יותר מכל, כי האמירות האלה ממש לא נכונות. 1. אין כמעט זוג שטיפולי הפוריות לא פוגעים בזוגיות שלו. חלק אולי לא יודו בכך, אבל זה לא אנושי שלא להיות מושפעים מטיפולים בהם הרופא אומר לכם מתי כן ומתי לא לקיים יחסים, ממצבים בהם האישה מפוצצת הורמונים ובקריז על כל העולם, מלתת כל פרק זמן די קצוב זרע בצנצנת למעבדה, מלראות את זוגתך פרושת רגליים על כיסא הגניקולוג בעוד הוא חופר פנימה במקום שאמור להיות רק שלך ושלה, מהצורך להיות ערב ערב בבית בשעת ההזרקה ולכן אין שום תוכניות לבילוי, אפשר להמשיך אבל נראה לי שהעקרון מובן. אז לומר שהחוסר בילדים מאפשר לנו להעמיק את הקשר הזוגי ולשפרו? זה אבסורד ענק!!! 2. ניסיתם פעם ללמוד למבחן בקורס בו על כל שלושה שיעורים שהגעתם החסרתם שיעור? ניסיתם פעם ללמוד למבחן בקורס עם חומר קשה כששלושה שיעורים רצופים לא הגעתם? מה שאנשים נוטים שלא להבין כשזה מגיע לטיפולי פוריות זה כמות הזמן והמגבלות שהטיפולים גורמים בחיים, כשצריך כל יומיים-שלושה להגיע פעמיים ביום למעקבים, ככה במשך כשבועיים, וזה נגמר בהזרעה - עניין של לפחות ארבע שעות, אז אין זמן להתרכז בכלום ומפספסים המון, עבודה, לימודים, שינה, מה שזה לא יהיה. וזה עוד מצב טוב כי בהפריות מדובר על הרדמות והחזרות וזמני התאוששות ולשכב אחרי שמקבלים תמיכה ומה לא. וכל זה בלי שנכנסנו בכלל לעניין הנפשי, לכמה הטיפולים ממלאים כל רגע פנוי של מחשבה, לכמה קשה להתרכז לפעמים בחומר הנלמד ולא במה שעובר על הגוף שלך באותו הרגע. וישנם גם ההורמונים, שמשפיעים ולא לטובה על מצבנו הנפשי והאינטלקטואלי (אני לא מתכוונת לטמטמת כמו בהריון אבל כשאת רק שקועה בשאלה "האם הכאב הנוכחי הוא טבעי למה שאני לוקחת או שהוא משהו חריג שמצריך טלפון לרופא?" את לא שקועה במה שהמרצה אומר), ותופעות הלוואי שמשביתות לפעמים ומה לא... תפנימו, אנשים, טיפולי פוריות פוגעים בכל מרקם החיים ולא, אין להם שום צד חיובי בפני עצמם. --->27 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי תגובה אחרונה של מיב ב- 5/8/2007 19:56 
לגיטימות וגועל (או למה אני שמחה שכל תחילת חודש משנה דף) אני מצטערת אם אני פוגעת במישהו, אבל בהכללה התגובות שלכן לפוסט האחרון שלי הוציאו אותי מהכלים. אני מתנצלת אם הרגשות שלי לא לגיטימיות בעיניכן, אבל זה הבית שלי ואני אכתוב בו כל מה שאני מרגישה ואם אתן לא יכולות לנחם או לומר מילה טובה עדיף שתשתקו. אני יודעת שכולכן באות לפה חדורות כוונות טובות ושזה די מאנייקי מבחינתי לומר לכן מה לכתוב, אבל מהצד שלי זה נראה קצת אחרת מהצד שלי אני מוציאה את הקישקעס פה בבלוג ואנשים שרואים אותם, אנשים שבאופן אישי אני מסמפטת ואוהבת, פשוט הסתכלו ואמרו "זה לא קישקעס, זה סתם, רק נדמה לך שרע לך, את פשוט לא מבינה שככה כולם". אז רק רציתי להגיד שזה שגם אנשים אחרים נבגדים בידי גופם לא הופך אותי למנוחמת, צרת רבים נחמת שוטים, אם לא עדכנו אתכם. ושאנשים עם התקפי לב לרוב יכולים להשפיע על מצבם, לעשות כושר, לאכול נכון, להשגיח. אני עושה כל מה שניתן ועדיין הגוף מצפצף עליי. ושנשים עם מחזורים לא לגמרי סדירים זה אכן נפוץ, אבל רובן גם מצליחות להרות בלי יותר מידי עניינים ראבק אפילו רוב הנשים עם התסמונת שלי מצליחות להרות בהרבה פחות משנתיים של טיפולים. ושכן, יש אנשים במצב יותר גרוע (מישהי פה אמרה ניוון שרירים) אז מה? ממתי לזכור שיש אנשים שמתים מרעב באפריקה ניחם מישהו במשהו? (חוץ מאנשים בודדים) אז מישהו עוד פחות שולט מהגוף שלו ממני - זה לא מנחם! זה מקסימום אומר שיש עוד לאן לרדת, לעומת זאת מרבית רובם של האנשים (בוודאי של האנשים שבגילי) שולטים פרפקט על גופם. אני בטח אצטער על הפוסט הזה אבל מה לעשות שמאתמול כשקראתי את התגובה הראשונה ועד הרגע עדיין אני בקריז?
עכשיו אני רואה מה הנושא היומי. אני לא יודעת אם הפוסט הזה הוא מפגן גועלי במיוחד של חוסר נימוסיות אינטרנטית או ש(כמו שאני מרגישה) הוא תחינה מרהיבה לקבל קצת נימוסיות בבית האינטרנטי שלי. בכל מקרה, מוזר איך בדיוק היום זה הנושא... נכתב על ידי מיב, 1/8/2007 11:05--->13 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי תגובה אחרונה של מיב ב- 3/8/2007 15:27
הנסיבות מחייבות --->6 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי תגובה אחרונה של מיב ב- 1/8/2007 11:20
לאלץ אחד הדברים היותר אבסורדיים בטיפולי הפוריות הוא שכל הזמן מביאים את המחזור, מה שנקרא "לאלץ מחזור". זה נובע מכך שכל הטיפולים מתחילים ביום כלשהו של המחזור, זה יכול להיות היום החמישי (כמו בדיקות הדם הראשוניות), השלישי (כמו הזריקות) או כל יום אחר, אבל זה תמיד נספר בהשוואה למחזור. ולמי שאין מחזור תקין ולא רוצה לחכות כמה חודשים טובים להתחיל שוב נותנים כדורים ומאלצים מחזור. במקרה שלי זה דופסטון, זה פשוט סינתוז מעבדתי של הורמון הפרוגסטורון, אלו כדורים שמשתמשים בהם גם למתן תמיכה בהתחלת הריונות כי זה פשוט הורמון שעולה בשעת הריון, כשנותנים אותו סתם, כמו במקרה שלי, הוא מרמה את הגוף לחשוב שיש הריון ולצבור רירית ואז כשהוא מופסק הגוף מבין שבעצם אין הריון וכך נוצר מחזור. השפעות? כל אחת מגיבה שונה להורמונים אבל אני נשפכת ממנו מעייפות (לקח לי זמן לעלות על זה, רק בפעם הזו קלטתי שזה עקבי) וגם קצת יותר עצבנית מהרגיל. אבל ההשפעה הכי מעיקה היא הנפשית, ראבק, אין אישה ששמחה לקבל מחזור, כלומר גם אם את לא רוצה להרות או משהו עצם הגעת המחזור הוא נדנוד אמיתי וחוסר נוחות בימי המחזור, אז זה ממש מגוחך להכריח את הגוף שלך לקבל מחזור, לא? כלומר - מי הפראיירית שביוזמתה תאלץ מחזור? התשובה היא כמובן: אני, אני הפראיירית. אז עכשיו יש לי את כל נפיחות הבטן וכאבי הגב התחתון ושאר מיחושים מעצבנים וריצה לשירותים שתמיד יש ביום-יומיים לפני שהמחזור בא. ובשבת, או ראשון, הוא אמור להגיע. ובשני, או שלישי, יתחילו הזריקות. היתרון של הזריקות? כמעט תמיד המחזור נעלם יום-יומיים אחרי שהזריקות מתחילות, לפעמים גם באותו היום ממש, כך שאלו לפחות מחזורים קלים וזריזים, למרות שהשמועות אומרות שמחזורים של דופסטון אמורים להיות דווקא חזקים יותר מהרגילים. --->10 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי תגובה אחרונה של מיב ב- 29/7/2007 22:59
מה שמטריד אותי היום זו פינה חדשה, מה שמטריד אותי היום, מטרתה בעיקר לפרוק דברים החוצה, כמו הדלקת האור כשחושבים שיש מפלצת ומגלים שזה רק מעיל. אם ארצה סימפטיה או פתרונות אני אבקש מפורשות, לא שזה אומר שאסור לכם להציע כשלא אבקש, אבל הכוונה היא שאני לא רוצה להתכיין בפינה הזו, גם אם היא לעיתים תישמע יבבנית. אז מה מטריד אותי היום? מישהי שאני מכירה, בת 64, מתה בגלל שהיא לקחה כדור נגד הסכרת שלה בזמן שהיא שלשלה והקיאה, כנראה מוירוס. כן, קראתם נכון, היא לקחה תרופה כרונית שהיא תמיד לוקחת וזה מה שהרג אותה. מסתבר שהכדור הזה ממש מסוכן במקרה של שלשולים קיצוניים וזה הוביל להרס הכבד שלה ומשם לקריסת כל מערכות הגוף ולמוות. למה זה מטריד אותי (מלבד הצער על מותה, כמובן)? מכיוון שהכדור שהיא לקחה הוא גלומופאז', כלומר מטרופין, כלומר אותו גלוקומין שגם אני לוקחת. ומכיוון שבחצי השנה שבין ראש השנה לפסח כשהיו לי בעיות עיכול בלתי פוסקות שהתלוו בימים רצופים של שלשולים ונשלחתי לשלל בדיקות מטורפות אף אחד, לא רופא הנשים, לא רופאת המשפחה, לא אחת האחיות ולא מומחית הגסטרו שאליה נשלחתי, לא טרח לומר לי שלא לקחת את הגלוקומין בימים שבהם אני משלשלת ללא הפסק. ושיהיה ברור - כל אחד מהם ידע שאני לוקחת את הכדור וגם שאני משלשלת לא מעט. אני מניחה שהיא לקחה כמות יותר גדולה של כדורים ליום, אני לוקחת רק אחד בגלל שאין לי בעיית סכרת, אני לוקחת את הכדור כי הסתבר שהוא מסייע לבעלות תסמונת השחלות הפוליציסטיות לבייץ, אז אולי זה פחות מסוכן במקרה של כדור אחד ליום, כלומר אני עוד בחיים למרות הכל, אבל ראבק, מי יודע איך עוד אני מסכנת את עצמי בלקיחת משהו יומיומי ולכאורה פשוט? ולמה אף אחד לא טרח לומר לי שזה מסוכן? לוודא שאני יודעת? אז זהו, זה קצת מטריד, תחשבו גם אתם על הכדורים הרגילים שלכם, מה אתם יודעים על מה שהם עושים לכם אם אתם לא בריאים? --->16 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי תגובה אחרונה של מיב ב- 30/7/2007 19:32 הדף הקודם הדף הבא דפים: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 29,001
|
כינוי: מיב
גיל: 49 ICQ: דברי במספרים, גברת טיפולי הפוריות לילדה הראשונה לקחו: 3 שנים ו9 חודשים 3 הזרעות, 5 שאיבות, 2 אשפוזים סה"כ נשאבו 30 ביציות ונוצרו 24 עוברים סה"כ הוחזרו לרחם 9 עוברים, ונוצרו 3 הריונות, 2 מתוכם כימיים והתוצאה היא ילדונת אחת מקסימונת טיפולי הפוריות לילדים הבאים: 2 שאיבות סה"כ נשאבו 28 ביציות, ונוצרו 15 עוברים, סה"כ הוחזרו לרחם 4 עוברים ונוצרו 2 הריונות מתוכם 1 כימי מגיעה ליחידת הIVF מקווה שרק עם תמונה! היא בת |
|
|
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למיב אלא אם צויין אחרת האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מיב ועליו/ה בלבד כל הזכויות שמורות 2008 © עמותת ישראבלוג (ע"ר) עיצוב: איה, עיצוב מחודש: מיב. |
||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
מה זו
התמונה הזו? | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ארכיון: | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אני נמצאת גם בפורום פוריות בתפוז הוסף מסר חיפוש טקסט בקטעים: הבלוג חבר בטבעות: « אינטימיות לָעולם » ± « הכמיהה להיות הורים » ± | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הצטרף כמנוי SMS בטל מנוי SMS RSS (הסבר) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||