רפונזל, רפונזל, שלשלי שיערך

בר קבועים הוסף לקבועים שלי שלח המלצה לחבר הפורום משלוח תמונות לסלולר קישור ישיר לכאן דף כניסה

בשלב א' - הבלוג עסק בקשיי להרות ובטיפולי הפוריות שעברתי. בשלב ב' חגגנו את ההריון שהגיע אחרי כמעט 4 שנים ואת הילדה המדהימה, תוצאת העבודה הקשה. עכשיו אנחנו בשלב ג', מתחילים מחדש, רוצים עוד ילדה (גם ילד יתקבל בברכה).

מכירים מישהו בטיפולים? שווה לקרוא מדריך לסובבים, חלק 1 מדריך לסובבים, חלק 2 I would die 4 that שווה לצפות

11/2011 קטעים בקטגוריה: . לקטעים בקטגוריה זו בבלוגים אחרים, לחצו כאן. ניסיתי לצלם לכם אך לשווא תאלצו לסמוך על המילה שלי. היד הימנית שלי נראית כמו של נרקומן כלומר, יש לי ארבעה חורים, שניים מהם צמודים אחד לשני ומוקפים בשטף דם גועלי אחד לא מאוד רחוק מהזוג ואחד באזור אחר לגמרי. כן, כן, לקח לאחיות היום ארבעה דקירות שכל אחת כללה לא מעט חטטנות ובסוף הצליחו לקחת לי דם, אחרי שכבר התחלתי לבכות. כשהבאתי את המבחנה המלאה, מותשת וחצי בוכה, האחות הראשונה שדקרה אותי (מותק אמיתית) חיבקה אותי שארגע מה שגרם לי להתייפח פי כמה, היא אפילו זכרה את שמי (קצת עצוב, תודו, שמכירים אותי כ"כ טוב שם... זה לא איזה מרפאה קטנה ביתית, ממש לא), היא הכניסה אותי לחדר האחיות והכינה לי תה רותח וכולן התחילו לכרכר סביבי, האחיות, עובדת הניקיון, המזכירה של אגף הנשים (שגם ידעה את שמי, בחורה פופולרית שכמותי), בסוף נרגעתי ונסעתי, איחרתי לעבודה בדיוק בשעתיים (אם כי הודעתי לבוסית מראש שאאחר). אחרי העבודה היו לי 25 דקות בבית להתארגן ונסעתי שוב למרפאה, את הבעל פגשתי שם ונכנסנו ביחד לרופא. למעשה רק כשהגענו ראינו את הרופא שהלך להכין לעצמו כוס קפה ואיך שהוא ראה אותי הוא אמר "איזה יופי שעכשיו את לא בוכה", אתם קולטים את גודל הפאדיחה? כל המרפאה יודעת שבכיתי הבוקר... זוכרים את הפוסט הקודם עם ה9 מ"מ? אז בשני ובשלישי היה לי דימום שהוא בהחלט מחזור אבל גם בהחלט לא רציני, משלישי בלילה אין כלום, או ליתר דיוק זה כמו מה שהיה בשבת, לא משהו שמצריך אפילו לשים פד. אז הרופא מסתכל לו בא"ס ואומר שהרירית ירדה ל3 כלומר זהו, היה מחזור. אני לא הצלחתי להבין לאיפה נעלמו כל ה9, הם בהחלט לא יצאו החוצה בצורה הרגילה והרופא האדיש אך הכפרה שלי אמר שככה זה פוליציסטיות ושאין מה להתרגש. הכי חשוב ומעמיד את כל השאר בצל - התחלנו בסבב סוףסוף!!!! קיצורו של דבר, היד עוד כואבת רצח אבל מצד שני ההזרקה בבטן היתה peace of cake לאחר הסיוט בבוקר. 4 חורים ביד, 1 בבטן, ביום שני הביקורת הבאה, כמות פיורגון בנתיים: 50. שמור בטל נכתב על ידי מיב, 8/8/2007 23:46, בקטגוריות אולטרא סאונד (ברור שוגינלי), בדיקות דם (e2 ופרוגסטרון), האחיות במרכז לבריאות האישה בו אני מטופלת, האיש שלצידי, זריקות, כואב, להיות כעוף חול, מתחילים סבב, נערה עובדת, סבב 7 (ה4 בו הגענו לקו הסיום), עובי הרירית, פיורגון, רופא הנשים שלי, שחלות פוליציסטיות --->16 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי תגובה אחרונה של מיב ב- 12/8/2007 13:33 אני לא רוצה שתחשבו שאני מחקה את margi אני יודעת שאין לי דרך להוכיח אבל אני קיללתי את מרפי עוד לפני שמרגי התחילה לחשוב למה היא גרה עם סבא וסבתא ולא עם אמא ואבא כמו כולם. בכל מקרה, מרפי בהחלט מפגיז, אתמול אחרי שהייתי אצל הרופא המחזור הגיע, דווקא לא חזק במיוחד בניגוד לחששותי. בכל מקרה זה לא ממש רלוונטי כי סיכמנו מחר על בדיקות דם וא"ס. מניחה שאתחיל להזריק מחר בערב, החלטתי בסוף כן לכתוב פה הכל ובגלוי, אם וכאשר יהיה עוד סבב אחשוב על הרעיון מחדש. עברו שני המבחנים, לא ייאמן, נשאר עוד אחד למאנייק וגם הוא עוד שבוע שלם אז מחר ומחרתיים אני עובדת, זה מזל כי כבר ממש התגעגעתי. עוד בנושא עבודה - בסוף החודש אני מובטלת ואני בחיפושים, עוד לא ידוע מה יהיה עם ההצעה ההיא אבל כבר עשיתי צעד וחצי גם לכיוונה של משרה דומה אך במקום שונה. מצבי הרגשי נע ונד, אחרי המבחן הראשון שמעתי שיר וכמעט פרצתי בבכי, הנה המילים אבל אני לא בטוחה שיש קשר בין המילים לבכי: Ezra was an old man. He lived by the sea. Watching himself getting older, with no family. Cassie was a pretty one, a bar tender by trade. She had a daughter with big green eyes. She called her Jade. They met each other in the park while Jade was on a swing. On a bench underneath a tree, they talked about everything. And she said, "Sometimes I get so scared, and I don't know why." She reached for the old man's hand and she began to cry. And he said, "It ain't no crime, it ain't no crime. Everybody gets a little bit lonely sometimes. It ain't no crime, it ain't no crime. Everybody gets a little bit lonely sometimes." The he said, "I was gonna be a painter, gonna paint my masterpiece. I spent my whole life dreamin'. Now they're my only memories. And I was gonna live in Paris, France. Now my body's fallin' apart. I could be a Pable Picasso if delusion were an art." And she said, "That sounds lovely. Paris, France. Just sayin' those words kinda makes me wanna dance. Do you wanna dance?" It ain't no crime, it ain't no crime. Everybody gets a little bit lonely sometimes. It ain't no crime, it ain't no crime. Everybody gets a little bit lonely sometimes. They'd meet there every Sunday in the park at noon. Ezra would get there early to buy Jade a red balloon. And Cassie'd tell him all about her awful luck with men. She'd say, "Wish I could meet a guy like you but they'll never make you again." And Jade would fall asleep in Ezra's lap there in the park while Cassie's still be talkin' a long time after dark. It ain't no crime, it ain't no crime. Everybody gets a little bit lonely sometimes. It ain't no crime, it ain't no crime. Everybody gets a little bit lonely sometimes. One Sunday afternoon, no Ezra, no red balloon. Just a friend of his who said, "Ezra passed away and he wanted me to bring this letter to you today." Well, it was two tickets to Paris. And a note that read, "Thank you for the dance. My dearest Cassie, you were my Paris, France." It ain't no crime, it ain't no crime. Everybody gets a little bit lonely sometimes. אני חושבת שזה האפשרות האולטימטיבית הניתנת פה לפחד, לבכות, לחלוק, זה ממש מרגש אותי והאמת שגם עכשיו כשאני כותבת את זה יש לי שוב דמעות, בכלל אני נורא דומענית לאחרונה וזה עוד לפני שלקחתי הורמונים... מחר זה בטח יהיה גרוע פי אלף. שבוע הבא הבעל במילואים, אני גם אצטרך להזריק לעצמי וגם אהיה לבד לבד, מזל שזה רק שלושה ימים אבל זה נראה כמו נצח בימי הסבב, וזה גם אחרי המבחנים שלי ואני לא אוכל לחגוג איתו, קבעתי עם שכנה להארי פוטר אז לפחות ערב אחד אהנה, אני מקווה. יש לי תחושה כאילו כל הפוסט הזה היה זיון מוח אחד גדול, אולי בגלל שאחרי שני מבחנים קשה לי כבר לחשוב, כך או אחרת נראה לי שעדיף לסיים עכשיו ולא להמשיך לדוש בכלום. בעצם רציתי עיצה לפינוק מושחת שבטוח מגיע לי הערב שלא יעלה שקל ויהיה ביתי ולא ישמין דרישות יש לי, הא? שמור בטל נכתב על ידי מיב, 7/8/2007 16:26, בקטגוריות אולטרא סאונד (ברור שוגינלי), בדיקות דם (e2 ופרוגסטרון), בין לבין אני גם לומדת, דופסטון / פרוברה, האיש שלצידי, זריקות, מותר לדבר גם על דברים אחרים, מתח~~ לחץ וכאלה, נערה עובדת, סבב 7 (ה4 בו הגענו לקו הסיום), פינוק מושחת יומי --->21 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי תגובה אחרונה של ביילע ב- 10/8/2007 13:02 אירוני אחד הדברים שאנשים אומרים לי שוב ושוב זה לנסות להפיק את המירב מהמצב הקיים. למשל, תשקיעו בזוגיות, זוגות עם ילדים די מזניחים את הצדדים האלה. או למשל, לפחות את יכולה להתרכז בלימודים, עם ילדים לא תוכלי לעשות תואר. אבל אלו האמירות הכי אירוניות שיכולות להיות, ולפעמים הן ממש פוגעות. קודם כל כי מי שאומר את זה מולך מצפה שתחייכי ותכירי תודה, לפעמים התחושה היא שהבנאדם ממש מצפה לראות אותך קופצת מאושר כי בא הקץ לסבלך, וזה מטופש. אבל יותר מכל, כי האמירות האלה ממש לא נכונות. 1. אין כמעט זוג שטיפולי הפוריות לא פוגעים בזוגיות שלו. חלק אולי לא יודו בכך, אבל זה לא אנושי שלא להיות מושפעים מטיפולים בהם הרופא אומר לכם מתי כן ומתי לא לקיים יחסים, ממצבים בהם האישה מפוצצת הורמונים ובקריז על כל העולם, מלתת כל פרק זמן די קצוב זרע בצנצנת למעבדה, מלראות את זוגתך פרושת רגליים על כיסא הגניקולוג בעוד הוא חופר פנימה במקום שאמור להיות רק שלך ושלה, מהצורך להיות ערב ערב בבית בשעת ההזרקה ולכן אין שום תוכניות לבילוי, אפשר להמשיך אבל נראה לי שהעקרון מובן. אז לומר שהחוסר בילדים מאפשר לנו להעמיק את הקשר הזוגי ולשפרו? זה אבסורד ענק!!! 2. ניסיתם פעם ללמוד למבחן בקורס בו על כל שלושה שיעורים שהגעתם החסרתם שיעור? ניסיתם פעם ללמוד למבחן בקורס עם חומר קשה כששלושה שיעורים רצופים לא הגעתם? מה שאנשים נוטים שלא להבין כשזה מגיע לטיפולי פוריות זה כמות הזמן והמגבלות שהטיפולים גורמים בחיים, כשצריך כל יומיים-שלושה להגיע פעמיים ביום למעקבים, ככה במשך כשבועיים, וזה נגמר בהזרעה - עניין של לפחות ארבע שעות, אז אין זמן להתרכז בכלום ומפספסים המון, עבודה, לימודים, שינה, מה שזה לא יהיה. וזה עוד מצב טוב כי בהפריות מדובר על הרדמות והחזרות וזמני התאוששות ולשכב אחרי שמקבלים תמיכה ומה לא. וכל זה בלי שנכנסנו בכלל לעניין הנפשי, לכמה הטיפולים ממלאים כל רגע פנוי של מחשבה, לכמה קשה להתרכז לפעמים בחומר הנלמד ולא במה שעובר על הגוף שלך באותו הרגע. וישנם גם ההורמונים, שמשפיעים ולא לטובה על מצבנו הנפשי והאינטלקטואלי (אני לא מתכוונת לטמטמת כמו בהריון אבל כשאת רק שקועה בשאלה "האם הכאב הנוכחי הוא טבעי למה שאני לוקחת או שהוא משהו חריג שמצריך טלפון לרופא?" את לא שקועה במה שהמרצה אומר), ותופעות הלוואי שמשביתות לפעמים ומה לא... תפנימו, אנשים, טיפולי פוריות פוגעים בכל מרקם החיים ולא, אין להם שום צד חיובי בפני עצמם. שמור בטל נכתב על ידי מיב, 2/8/2007 10:45, בקטגוריות בין לבין אני גם לומדת, האיש שלצידי, זה מטריד אותי, חוסר אונים, כמיהה, מתח~~ לחץ וכאלה, נסו להתחשב, נערה עובדת, תופעות לוואי --->27 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי תגובה אחרונה של מיב ב- 5/8/2007 19:56 הנסיבות מחייבות התכנון היה לא להראות פה את הפנים עד אחרי המבחן של מחר, שמפאת הנסיבות (היום היה מבחן ענק) עוד לא סיימתי ללמוד אליו. אבל הנסיבות של הטיפול יותר דחופות לי. משום מה אין לי מחזור הוא כבר היה מזמן צריך להופיע ואין אפילו סימנים מקדימים. הרופא לא התרגש בשיחת הטלפון שעשיתי אליו, הוא אמר שאם עד סופ"ש לא יהיה כלום - לבוא אליו ביום ראשון (לא ברור לי איך כשגם ביום ראשון יש לי מבחן אבל ניחא) ושאם המחזור יגיע אז כרגיל, שאני אתקשר. בנתיים אני די מתחרפנת מהאי ודאות והחוסר בהירות במצב, אפילו קניתי ערכה ביתית וגיליתי שאני (כמה מפתיע) לא בהריון כך שזו לא יכולה להיות הסיבה לאי הגעת המחזור, ועד הסופ"ש זה המון זמן, הייתי אמורה לקבל בשבת או בראשון!!! מוזר, מאוד מוזר שאלתי בפורום אבל לאף אחת לא קרה משהו כזה (תגובה מאוחרת מהרגיל עבורה לדופסטון) אז זה מה שמטריד אותי היום - שלא ברור לי למה לכל הרוחות אני לא מגיבה כרגיל. גם קשה להתרכז ככה בלימודים וגם עבר עליי יום די מעפן, הבחינה היתה כצפוי ארוכה וקשה והיד שלי כואבת מהכתיבה, עשינו בדרך לבחינה תאונה עם האוטו וממש אין לנו כסף לשלם עליה (רק פחחות אבל זה מעל 1500 ש"ח ייצא) חם ואני משתגעת כי אין אצל ההורים שלי למעלה מזגן (אני אצלם כי הם גרים יותר קרוב לאוניברסיטה וכשיש שני מבחנים ברצף הגיוני כבר לישון פה) וההוא מהצעת העבודה עוד לא טרח בכלל לברר אם אפשר ומה בדיוק... ואני די בונה עליו (אמרתי לבוסית שבתנאים הקיימים אני לא רוצה לנסות אפילו לעבוד שנה הבאה), בקיצור קצת סמטוחה. באופן מוזר המצב רוח בכ"ז טוב רק אין לי ראש ללמוד...שמור בטל נכתב על ידי מיב, 30/7/2007 18:44, בקטגוריות בין לבין אני גם לומדת, דופסטון / פרוברה, זה מטריד אותי, מותר לדבר גם על דברים אחרים, מתחילים סבב, נערה עובדת, סבב 7 (ה4 בו הגענו לקו הסיום), רופא הנשים שלי, שכנוע עצמי, שלילי, תופעות לוואי, שחלות פוליציסטיות, בדיקת הריון ביתית --->6 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי תגובה אחרונה של מיב ב- 1/8/2007 11:20 פוף (כמו של בלון שהתפוצץ) עוד מישהי בהריון מישהי שאני לא ממש מסמפטת, למעשה אני לא ממש מכירה מישהו שמסמפט אותה (מלבד הגיסה שלי שגם אותה אני לא מסמפטת וגם לגביה ניתן לומר שאני לא מכירה מישהו שממש מכיר אותה ומסמפט אותה, מלבד הבעלים של שתיהן, כנראה). האישה הזו מפוצצת את הילדה שלה באוכל עד שהאצבעות שלה נראות כמו נקניקיות (זה לא שומן תינוקות חינני ובריא זה ממש חולני) ולה מי שמסדר את העניינים בעולם (יש אחד כזה בכלל?) חושב שמגיע להיות בהריון. לי לא. לא ייאמן איך קנאה קטנה ופשוטה יכולה להוציא לי כ"כ הרבה רוח מהמפרשים. חוצמזה אני מרגישה לא משהו כבר יומיים שכל הזמן האוכל עולה לי אבל אני לא מקיאה, לא פה ולא שם (באידיש זה בטח נשמע יותר טוב רק שאני לא יודעת מספיק אידיש) לא יודעת אם חטפתי משהו או שאני מגיבה בתגובה מוזרה להורמונים שלקחתי (דופסטון כלומר סוג של פרוגסטרון שסינתזו במעבדה), כי זה היה אחרי שסיימתי לקחת אותם ואני גם לא זוכרת שבפעמים הקודמות זה היה ככה. והיום בנדוד שלי מתחתן ואין לי כח לזה, בטח גם הם ייכנסו להריון לפנינו. ואני גם מרגישה רע שזה לא תזמון טוב לחתונות. וגם מפסידה את מסיבת הסיום בעבודה הנוכחית. וגם השמנתי לאללה ואין לי בת'כלס מה ללבוש. אני עוד לא יודעת שומדבר בקשר לעבודה, רק שאני לא ממשיכה בזו הנוכחית. אני חושבת, אבל, שהמקור הראשון לרוח שנעלמה קצת הוא הבעל שלי, קשה להשקיע ולהשקיע ולהשקיע כשאת היחידה שעושה משהו והשני מתבטל ומתעצל. אני לא זוכרת מי שרה את זה וגם לא את שם השיר, רק שורה אחת מתנגנת לי במוח: "מי יציל את הבית שלי? אולי הכל קורה פה בגללי?" חייבת לחזור לתנופה שהיתה לי לפני שההזרקות יגיעו, גם ככה זה לא קל אז לפחות להיכנס עם מרץ. שמור בטל נכתב על ידי מיב, 25/7/2007 16:28, בקטגוריות דופסטון / פרוברה, דיאטה, האיש שלצידי, הרגשות מציפים, זריקות, כמיהה, מתחילים סבב, נערה עובדת, סבב 7 (ה4 בו הגענו לקו הסיום), קנאה, שאר עניינים בריאותיים, תופעות לוואי --->11 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 1 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי תגובה אחרונה של ביילע ב- 29/7/2007 13:39 הדף הקודם הדף הבא דפים: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 29,002	כינוי: מיב גיל: 50 ICQ: דברי במספרים, גברת טיפולי הפוריות לילדה הראשונה לקחו: 3 שנים ו9 חודשים 3 הזרעות, 5 שאיבות, 2 אשפוזים סה"כ נשאבו 30 ביציות ונוצרו 24 עוברים סה"כ הוחזרו לרחם 9 עוברים, ונוצרו 3 הריונות, 2 מתוכם כימיים והתוצאה היא ילדונת אחת מקסימונת טיפולי הפוריות לילדים הבאים: 2 שאיבות סה"כ נשאבו 28 ביציות, ונוצרו 15 עוברים, סה"כ הוחזרו לרחם 4 עוברים ונוצרו 2 הריונות מתוכם 1 כימי מגיעה ליחידת הIVF מקווה שרק עם תמונה! היא בת הפעם זה היה קצר, כחצי שנה ברוכים הבאים, מה תשתו? פעם הייתי אשת יחסי הציבור של נושאי המגבעת Piccolo אפרסק כתום יפה נונה כהן A girl with a smile לילית מדבר גברת אצטון
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למיב אלא אם צויין אחרת האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מיב ועליו/ה בלבד כל הזכויות שמורות 2008 © עמותת ישראבלוג (ע"ר) עיצוב: איה, עיצוב מחודש: מיב.

מה זו התמונה הזו?

נובמבר 2011

ארכיון:

אני נמצאת גם בפורום פוריות בתפוז

הוסף מסר

חיפוש טקסט בקטעים: הבלוג חבר בטבעות:
« אינטימיות לָעולם » ±
« הכמיהה להיות הורים » ±

הצטרף כמנוי SMS
בטל מנוי SMS

RSS (הסבר)