כישוף באקזיט - 2/12/2004

עדכון. התכנית צולמה היום (30/11/2004) ותשודר בעוד יומיים, ביום חמישי ערוץ 10 בשעה 16:00

התכנית נעשתה בסגנון של תעלומת רצח ואי מופיע שם כמכשף. הם שאלו שאלות לעניין (האם אפשר ללמוד כישוף, איך אפשר לעשות, האם יש כלים, מה זה כישוף) ועניתי כמה שניתן בזמן הקצר שהיה לי. כמובן שהיה צורך במעט משחק ולכן דאגתי לצמצם למינימום את השטויות שביקשו ממני לעשות. סה"כ היה נחמד. מקווה שתאהבו, זו לא החשיפה הכי גדולה למאגיה אבל זה צעד.

זיו

ערומות או עם קולר, קשה לי להחליט.

(כאן מורטישיה)

היסטריה ופאניקה מסתובבות כבר הרבה זמן בלי קולרים, הייתה תקופה קצרה שבה היה להם קולרים מסוג מצויין שמחזיר אור של רכבים בחושך, כך שאם הן היו בורחות החוצה (כל אחת מהן כבר הצליחה לברוח ולקצר לנו את החיים) ומחליטות לעמוד סתם ככה באמצע הכביש עדיין יראו אותן. על הקולר היה רשום הטלפון שלי כך שאם מישהו ממש רוצה יוכלו לאתר אותנו, ככה גם ידעו שהן לא סתם חתולות רחוב (אלא החתולות רחוב שלנו). בכל אופן, הן הצליחו איכשהו להוריד ולהעלים את הקולרים שלהן, והן מסתובבות ערומות בבית. מצד אחד אני רוצה להחזיר להן את הקולרים, מצד שני זה בטח מפריע להן.

מה דעתכם? ועוד בעייה אסטתית הצבע הלבן של הקולר לא מתאים לאפור המנומר של ג'נרל לוקי שגם הוא כבר הספיק לברוח, ימים ספורים בלבד אחרי שהגיע לכאן - היסטריה פתחה את התריסים של החלון וסייעה לו להמלט.

אוף. הייתה לי תמונה מצויינת של היסטריה ופאניקה בבויידם בחושך כשרואים רק את הקולרים וכמובן את העיניים שלהן. אבל זה היה במחשב של זיו, ולכן אבוד לנצח.

כישוף באקזיט

אם הכל הולך כמתוכנן היום מתישהו בין 16-17 (ארבע עד חמש אחרי הצהריים) אני מופיע באקזיט בכדי לדבר על כישוף ומאגיה.

בהצלחה לי.

זיו

גיא חבר - עדיין נעדר

אנשים יקרים.

משהו חשוב.

גיא חבר, החייל שנעדר מ 1997 עדיין לא נמצא.

בימים אלו מופץ מכתב שרשרת נוסף הקורא להעלות את המודעות.

אני מביא לכם את האתר שמוקדש לו ואת המכתב כפי שהוא מופץ.

אם אתם מכירים אנשים שיכולים לעזור (עיתונאים וכדומה) דאגו להעביר אליהם גם.

חשוב מאוד ! להעביר הלאה, לא למחוק !

חבר'ה !!
היום אני פונה אליכם עם משהו מאוד אישי, גיא חבר - בחור מקסים, שקט, ואינטליגנט, שבמהלך השרות הצבאי שלו הוא נעלם באזור רמת הגולן ללא כל סיבה או הסבר.
 
גיא הוא קרוב משפחה שלי (בן אחי) הוא נעדר מתאריך 17/8/1997 ! המשפחה והצבא חיפשו אחריו , תאמינו לי לא היה מקום בארץ שלא בדקנו.
 
לפני זמן לא רב התקבל מידע חדש ( ולצערי הרב מקור המידע הוא אמין )
 
המצביע על כך שגיא נחטף לסוריה ושהוא עדין בחיים !! מוחזק בשבי במקום מסתור.
 
בימים אלו ( כאשר ארה"ב לוחצת על סוריה ) הדבר האחרון שהסורים רוצים שהנושא של גיא יעלה למודעות הציבורית.
 
רובכם מכירים אותי לא מהיום ואתם יודעים שאני לא מת על מכתבי שרשרת, אבל הפעם זה שונה אנא הפיצו הלאה את המסר בכל רשימות התפוצה שלכם !!אסור לשכוח את גיא, בעזרתכם נוכל לצור מודעות ולחץ על סוריה וזה יתן לנו סיכוי גבוה להחזיר אותו הביתה.
 
                                       רועי ויזל-אבירם

יש אנשים שצריך להרוג

http://www.eviltrash.de/media/barbie.html

תחילת השבוע, תמיד זמן טוב.

אחת הסיבות שאני כל כך אוהב מדע בדיוני היא שזו הסוגה המאפשרת לנו לקוות.

סיפורים טובים ניתן למצוא בכל מקום, בכל תקופה, בכל סוגה אבל כאשר אנחנו מדברים על העתיד, בראש ובראשונה אנחנו מניחים נחת יסוד פשוטה שעתיד כזה קיים ונמצא שם בהמשך הדרך, ממתין לנו.

מורטישיה ואני עברנו למרתון של רוזוול, סדרה שבתחילה נשמעה לי זולה ומטופשת אך לאחר שהתחלנו לצפות בה מעל מסך המחשב גיליתי סיפור מקסים.

ליום הולדתו האחרון של ניר דאגנו שירכשו לו את העונות הראשונה והשנייה וכעת אנחנו באמצע העונה הראשונה.

אני לא יכול להשוות את רוזוול לבבילון 5, מדובר בסקאלות אחרות לגמרי, יתרה מכך מדובר בשתי ענפים שונים של הסוגה ולכן קשה לערוך השוואה ביניהם.

יחד עם זאת אלו שתי סדרות שגורמות לי להרגיש טוב, שמעודדות אותו ומרגשות אותי ומביאות אותי לחשוב ולחקור רעיונות שונים.

אני אוהב מדע בדיוני כי כשעושים אותו טוב הוא באמת יוצר תקווה שהעולם הזה אינו אבוד וגם כאשר הנוף שמציירים נראה קודר, עצם קיומו של הנוף מאפשר לנו לעשות את השינויים הנדרשים.

לפני שנמשיך בשיחה הרצינית, הנה משהו שישעשע אתכם

נתקלתי באתר מעניין הבוחן את זמן התגובה של האדם.

הרעיון הוא לצפות בכדור וללחוץ על המסך ברגע בו הוא מחליף צבע.

זמן ממוצע הוא 0.2 עד 0.25.

זמן התגובה שלי הוא 0.234.

הרה מאוד דברים יכולים לקרות בזמן מאוד קצר. לעיתים זה ההבדל בין חיים למוות.

אני זוכר סדרה בשם 21 ג'אמפ סטריט בה דמותו של ג'וני דפ איבדה את אהובתה. הוא ישב שם שעות וצפה במצלמת הביטחון שהציגה את הרצח במכולת שכונתית וג'וני ישב שם והביא את עצמו על סף טירוף כאשר הוכיח לעצמו את כמות הדברים שניתן להשלים בזמן הקצר כל כך שעמד לרשותו.

כמו בסדרה כך בחיים. תאונות רבות כל כך יכולות היו להימנע אם זמן התגובה היה מספיק.

לרוב הזמן מתארך כי עייפים, כי שותים, כי לא ממש מרוכזים בכביש.

הסיבה העיקרית לכך שנהיגה מתישה כל כך היא שהנהג חייב להיות עירני ובין אם ירצה ובין אם לא הוא מפעיל את על החושים שלו... או מת.

תרופה חדשה לסרטן.

לאחר 15 שנות מחקר הצליחו צוות חוקרים ישראלי למצוא מרפא כנראה לטווח של 33 סוגי סרטן.

מסתבר שלאותם סוגי סרטן יש גן משתוף – H19 והגן הזה הוא המאפשר לתרופה החדשה להצליח.

התרופה המוזרקת מחפשת אחר הגן, ננעלת עליו "ומתפוצצת" – החוקרים מכנים את התרופה טיל ואת התהליך הם מכנים סיקול ממוקד.

לא להאמין שגם ברפואה אצלנו אנחנו משאילים מהעולם העשיר של מושגים צבאיים.

כולי תקווה שהתרופה הזו תהייה הצעד שיאפשר לנו להתקדם לחיסול המחלות הללו.

סתם שתדעו – מאז שנות השבעים עלה אחוז הניצולים מהמחלה ב 13%.

נשמע עצוב ומעט אבל זה הרבה מאוד אנשים ומספר עומד כיום על 63% הצלה.

קצת מודעות, קצת בדיקות ואנחנו מצילים חיים.

עכשיו נותר רק לקוות שבאמת נמצא תרופה לזוועה הזו.

ב 28 לינואר נערכה התהלוכה השנתית של קוני איילנד "תהלוכת בנות הים" שווה לצפות במה שהתחולל שם, למרות שאני לא בטוח אם הייתי רוצה להיות נוכח.

צופה נלהבת של הבלוג הזה (ככה החלטתי) שלחה לי את התמונה הבאה.

ניתן לראות שאנשים ממש נהנים מהפוסט הוותיק ההוא שהוליד את התמונה שלפניכם J

דברים נוספים שאני מוצא לי באינטרנט – סקס של 9 וחצי שניות.

מי שיכנס לשם יוכל לראות איברי מין נשיים וגבריים ואקטים מתועבים של מיניות בלתי מרוסנת.

רק... מיוחדת...אני משער.

באתר הבא תוכלו לראות תמונה של אחד מבתי השימוש המגניבים ביותר.

מדובר בביתן ולו מראות חד צדדיות. ברגע שמתגברים על ההיבט הפסיכולוגי ניתן לשבת שם ולהשתין או...אתם יודעים – ולצפות בעולם חולף תוך כדי שאיש לא יודע כלל מה מתחולל בפנים.

כמובן שהמקום נוח מספיק ומרווח לבצע אקטים מיניים כגון אלו שראיתם בלינק העליון.

סקס חשמלי

מה קורה כשאנשים עם גישה למעגלים חשמליים מתחילים להשתעמם?

התמונה הבאה היא תוצאה ישירה של תנאים לא אנושיים המתקיימים במעבדות טכנולוגיה ברחבי העולם.

קצת חומר למחשבה...

הייתרונות הגדולים ביותר של פריקת מתחים כזו היא שניתן לעשות שימוש בחשמל המופק מהאנרגיה המינית של הגיקים הללו ולספק חשמל לעיר שלמה למשך חודש.

חשמל נקי ויצירתי.

נזילות, יום ארוך, מייקל ג'קסון ותשישות

השטן שמופיעה למטה (מופיעה, כן השטן היא כלבה) גרמה לי לאלרגיה ואני לא מפסיק לטפטף כל היום. אני בקושי מסוגל לכתוב על המקלדת מחשש שאטפטף נזלת אל בין כפתורי המקלדת. זה די איום ונורא.

הנזילות הזו משגעת אותי, אני לא מסוגל לחשוב כמו שצריך ולא לפתח שום רעיון מעבר לבסיס המגעיל שלו.

לטובת העולם אני מקווה לקום בבוקר...סליחה, אני מטפטף...רז מלאך, היא הביאה לי טישו.

בכל מקרה, אני מקווה לקום בבוקר ולגלות שהדבר הנוראי הזה עבר. אם זה יקרה אני מתכוון לעבור קצת על הערב הגות של הבנייה החופשית שיניב ואני מתכננים.

אחר כך יש לי לימודים ואז מורטישיה ואני הולכים לשבת על פלאקט לקאבו"ם (כנס קומיקסים).

בעודי כותב שורות אלו ניר והבנות צופים בחלון נפרד במחשב בו מוקרן ה DVD של מייקל ג'קסון. הופעה די טובה ואני לא מאמין שאני מתלהב מזה שאני פותח שתי חלונות על אותו המסך ומציג את שניהם בו זמנית בלי להסתיר וכל זה כי? יש לי מסך רחב.

אין לי מושג עם מייקל זיין או לא זיין קטינים. עד שמישהו לא יביא הוכחה ניצחת אני לא מתכון להתייחס לזה. לא ייתכן שכל שנה יקום מישהו ויחליט שזו דרך נפלאה לעשות כסף על ידי צעקת "אונס", המרגיז ביותר הוא שביום שמישהו נפגע באמת אף אחד כבר לא מאמין.

אני שונא אנשים שמתלוננים סתם.

מישהו צריך להרוג אותם.

אני עייף.

בעיקר בגלל הצינון הזה אבל גם בגלל שזה היה יום מתיש שעדיין לא הסתיים.

אני חייב לעצור בבית של ההורים ולקחת משהו לפני שאני ממשיך הבייתה.

אני לא מסוגל לקרוא (וגם שכחתי את הספר שאני באמצע שלו), יכולת הריכוז שלי הולכת ומתגמדת.

מחר אני חייב לאפס את עצמי.

זה אומר טקס, זה אומר בנייה של לוח זמנים מחדש, זה אומר בלי תירוצים.

רות סוף.

זיו

ג'יני היא מין השטן (תמונה)

צולם במסיבת היומולדת של אור.

והטעים לסוף

איחוד הקמץ והפתח, צמצום הניקוד ואינטגרציה בת 15 שנים

באקדמיה ללשון העלו רעיון מעניין, לאחד את סימני הפיסוק והניקוד כאשר אחד הרעיוות הבולטים הוא לאחד את הקמץ והפתח.

אני לא אתפלא עם הרוב יאמר "אז" והרוב (לשם שינוי) יהיה צודק.

אחת הסיבות להצעה הייתה כי לאיש לא אכפת ואנשים לא עושים שימוש נכון (או שימוש בכלל) בניקוד. המטרה היא לעודד אנשים לנקד וזאת על ידי צמצום מספר הסימנים הקיימים אשר הצליל שהם יוצרים נשמע (למי שאינו עושה שימוש בשפה באופן מקצועי) די דומה.

דיונים החלו להיווצר לכאן ולכאן - אלו שבעד האיחוד, אלו שלא אכפת להם ובמילא לא יעשו שימוש בניקוד ואלו אשר מצרים על העניין וחוששים לאבד את עושר השפה.

הבעיה הגדולה שלי היא שבמידה והרעיון יעבור ידרשו כ 15 שנה להשלים את האינטגרציה.

אי שם בשנת 2020, כאשר שלום יהיה במזרח התיכון ויידיש תהייה השפה הבין לאומית יסיימו קבוצה של טרחנים את האינטגרציה ויגלו שכל עבודתם הייתה לשווא כי כעת באמת לאיש לא אכפת.

עצוב, לא?

ולמשהו אחר לגמרי.

אני עומד להפתיע את מורטישיה, בדקות אלו ממש אני מסדר את הארונות ומרענן את הבגדים. לאורך הקיץ היה לנו בלגן לא קטן בגלל נוכחותו של מזגן נייד שמנע גישה לחצי מהארון.

לצערי מצאתי המון בגדים שהיא רצתה ללבוש ולא מצאנו, לשמחתי – מצאנו אותם J

אחרי שאסיים עם החלק שלה (4 מדפים מתוך 6) נעבור לחלק שלי, הורדתי את הארגז של בגדי החורף ואני חושב שרוב הדברים שם שלי.

הבוקר הייתה לי פגישה נעימה מאוד עם מאי היקרה, היא בדרך לכאן לעזור לי כעת עם הבגדים והסידור.

אין לי ממש מה לומר אבל נראה לי חושב לעדכן.

רכשתי אתמול את האוספים של להקת דפשמוד (מצטער מור, אני מבטיח לקות את כל שאר הדיסקים שאני רוצה רק ממך) ואני מאושר מאוד. מוזר לי שלא רכשתי עד כה דברים שלהם.

להקה מבריקה ששמרה על ייחודיות בתקופה בה כולם פעלו לכיוון של איחוד סגנוני מתועב.

עבורכם אני מעלה שיר אחד למען הנוסטלגיה...

אתמול ראינו את המופלאים.

היה (כפי שציינו חברי) סופר סרט.

קליל, מעניין, מצחיק ואיכותי.

סקירה מלאה ביום ראשון, למי שאין סבלנות... באסה.

אבל שווה לראות.

אני חוזר לסדר את הארונות.

In your room של דפשמוד רועם ברקע (מידי פעם אני נהנה לשמוע מוסיקה בקולי קולות, זה מרומם ועוזר במיוחד כשמנקים).

אני ממתין לניר שיחזור מהסידורים שלו, אולי הוא ישאר היום ונראה סרטים, אולי הוא יחזור הבייתה...לא קבענו אבל אני מתגעגע להעביר איתו סתם ככה את הזמן ולכן אני מקווה שיחליט להשאר.

זיו