קורס על ציד המכשפות

החל ממחר זיו יתלווה אלי לקורס "ציד המכשפות בעת החדשה המוקדמת".

סילבוס הקורס: "בתקופה המשתרעת מסוף המאה החמש-עשרה ועד תחילת המאה השמונה-עשרה הוצאו להורג באירופה עשרות אלפי בני אדם באשמת כישוף וברית עם השטן. באמצעות תעודות ומחקרים ננסה לברר את הסיבות לציד הגדול ומדוע התרחש דווקא במאות הללו ובאזורים מסוימים של אירופה. מדוע היו רוב קורבנותיו נשים? האם הדחף העיקרי לרדיפות בא מן השכבות העממיות ומתוך אמונות תפלות או שמא היה הציד בגדר מכשיר בידי האליטות והממסד הדתי? האמנם היו אז קבוצות שעסקו בכישוף וקיימו את פולחן השטן? האם היה קשר סיבתי בין התמורות שחלו במערכת המשפט לבין היקפן של הרדיפות? האם היו הבדלים בהיקף הציד ובהיבטיו השונים בין הארצות הקתוליות והפרוטסטנטיות? ומדוע דעך הציד ונעלם כליל במרוצת המאה השמונה-עשרה? לבד מבירור שאלות אלה, נצביע בשיעור גם על קווי הדמיון והשוני בין ציד המכשפות לגלים אחרים של רדיפות בתרבות המערב."

נקווה שזה יהיה מעניין.

מורטישיה

דיווחים מחיפה

אני מתגעגע למורטישיה.

אני נמצא בחיפה היום, ניר בחופש לכבוד יום ההולדת שלו.

יש פה הרבה אנשים נפלאים, אבל אני מתגעגע למורטישיה.

משונה לי להיות בחנות בחיפה, אני מרגיש פה כמו בבית - למרות השוני הגדול לאחר השיפוץ עקב ההצפה - אבל עדיין משונה.

מחר אני כנראה אשאר בתל אביב ומורטישיה ואני נתחיל ללמוד על שריפת המכשפות באוניברסיטת תל אביב...

לא, לא שרפו באוניברסיטה מכשפות, הלימודים יהיו באוניברסיטה.

טיפשים.

טוב, אני לא מרוכז.

יש לי מיליון דברים לעשות ואין לי מחשב ואני מרגיש תקוע, אני שונא שזה קורה, בדיוק כשדברים מתחילים להתאזן ואני מוצא זמן או נכון יותר דרך טובה לחלק את הזמן פתאום המחשב נלקח ממני או שפתאום נופל עלי משהו שמונע ממני לעשות את זה.

טוב יש לי בחילה מהחום, אני הולך להפעיל מזגן.

זיו

טקס החתונה של סט. סבסטיאן

על קדושים ותפקידם בנצרות והמראה שלהם בעולם הפאגני נדבר ברצינות ביום אחר.

היום אני רוצה לדבר על טקס החתונה של סט. סבסטיאן.

הוא מאוד פשוט ולא כולל יותר מידי פלצנות טקסית.

דופקים בוסה (נשיקה רטובה, מלאת נוזלים) למישהי והולכים חמשיה צעדים ממנה.

אפשר ללכת יותר רחוק.

הרעיון הוא שברגע שהלכת יותר אתם נשואים.

הא-הא!!!

רובכם מבינים עכשיו שנפלתם קורבן למעלליו של סט. סבסטיאן - כן הוא עושה את זה למען הנאתו הפרוורטית, הוא יושב לו למעלה ומאונן על זה כי זה מה שקדושים עושים בזמנם החופשי.

כמה אנשים נשקתם ככה והלכתם מהם?

אני בטוח שרובכם מבינים שאתם עכשיו פאקינג פוליגמים.

סט.סבסטיאן שולט.

זיו

סקס עם עיזים - קדמה מול עמידה במקום - פינת הסקס

אני שונא את כולם, אנשים הם דבר שצריך לחסל.

אני שונא את כולם ואני רוצה לאמלל אנשים.

...

נגמר לי ההייקו.

טוב נתרכז בסקס.

ביום חמישי רציתי לכתוב משהו על סקס לפינה הקבועה ולא היה לי זמן מזורגג.

אז אני כותב את זה עכשיו.

בגלל שאין לי את המחשב שלי אין לי תמונות נפלאות שרציתי להעלות לכאן, לכן אני כותב על משהו שונה ופינת הסקס על ויברטורים בצורת ישו נכתוב בזמן אחר.

אני עומד לשתף אתכם בתהליך היצירה של הפוסט הזה.

הדבר הראשון הוא מציאת נושא – מה שקפץ לי לראש, אחרי שידידי הנאמנים לא היו מוכנים לשתף פעולה ולתת לי נושאים – היה סקס עם עיזים.

כתבתי את המשפט בגוגל וראו זה פלא, מצאתי ידיעה נפלאה על קבוצת נערים ביוהנסבורג המקיימים יחסי מין עם עיזים בכדי להימנע מאיידס.

כן, לאור העובדה שהמחלה עשתה שם שמות החליטו החבר'ה שעיזים יצילו אותם מהרעה החולה... או החולי עצמו...

התיאוריה של הילדים (חלקם בני 11) היא שלהם אין מחלות ולכן הם לא יכולים להעביר כלום לעיזים ולכן העיזים ישארו נקיות והם לא יחלו בשום מחלה נוראית שתהרוג אותם.

הילדים האלו גאונים.

אחד הדברים שאני הייתי עושה באופן מייד בכל עיר מתורבתת הוא בית בושת המספק שירותים של חיות לכל גיל.

הרי אם אתה יודע שאתה נקי אז תוכל לזיין כל חיה שרק תרצה והכל יהיה בסדר – אתה תדאג להיות נקי וכל מי שיבוא אחרייך יהיה נקי.

למה לא לשכב עם נשים בבית בושת שנבדקו שאין להן איידס?

כי לשכב עם נשים זה פאסה, עיזים זה הרבה יותר אקזוטי ואין שום סיבה להסתפק במה שקיים כבר שנים, מה עם הקדמה המזורגגת? מתי אנשים יבינו שאנחנו לא יכולים להמשיך באותה דרך כל הזמן?

הילדים ביוהנסבורג הבינו את העניין.

האמת שהם לא מיוהנסבורג והידיעה הגיעה משם, הילדים עצמם גרים באיזה פאקינג עמק מרוחק כל כך וזה מביך – איך שם במקום חסר השם הזה הבינו את עניין הקדמה וכאן לא?

זיו

Hellblazer 200 - ביקורת קומיקס

אם מישהו היה שואל אותי מה סדרת הקומיקס האהובה עלי בכל הזמנים, אין ספק שהלבלייזר היה הדבר הראשון שהייתי אומר.

לאורך השנים זכתה סדרת האימה האוקולטיסטית של DC (ולאחר מכן ורטיגו) לעבור בין ידיהם של גדולי הכותבים בתחום הקומיקס, זאת לאחר שגדול הכותבים של כל הזמנים המציא אותה.

אלן מור, ג'יימי דליינו, גראנט מוריסון, וורן אליס, גארת' אניס, בריאן אזארלו וכעת גם מייק קארי המוכר לכל מי שהרים לידיו וקרא את הסדרה הנפלאה לוציפר.

ג'ון קונסטנטין, הגיבור של הלבלייזר, הוא אולי התקווה האחרונה של בני האדם.

קצת עצוב לראות שהבריטי השחצן שאת צעירותו העביר בעישון סמים, שתיית אלכוהול, זיונים וכישוף הוא הדבר היחיד העומד בין גיהינום עלי אדמות לבינינו.

ג'ון הוא אולי התגלמות האנטי-גיבור וזה מה שהופך אותו לנפלא כל כך.

החודש יצאה החוברת ה 200 של הסדרה והיא מביאה איתה ניחוחות מזמנים רחוקים יותר – אי שם מתקופת סוף שנות השמונים, כאשר ג'ון היה צעיר יותר ומלחמתו בצבאות הגיהינום הייתה רק בתחילתה...

בין הדברים הראשונים שמייק עשה לג'ון (לאחר שזה סבל מסרטן, התעמתות עם שלושת הפנים של השטן, כניסה חזיתית בגבריאל – המלאך לא פחות ועוד התקלויות נעימות פחות ונעימות חותר) הוא לעמת אותו מול איום כל כך נוראי עד כי ג'ון נאלץ להקריב את עצמו בכדי להציל את האנושות. לאחר תקופה מאוד ארוכה שג'ון פעל בין בני האדם (תחת ידו המהימנה של בריאן אזארלו) השיב אותו מייק לשורשיו האקוטליסטיים ובסיום קשת הסיפור השלישית שלו (189-193) הותיר קארי את ג'ון חסר זיכרון, מתהלך ברחובות לונדון ההרוסה ומחפש אחר עצמו.

חבורת 199 הביאה את ג'ון, לא לראשונה, למצב בוא הוא חייב להכנע לדרישותיה של ישות נוראית המבקשת יום אחד מחייו בתמורה לכל זכרונותיו.

חוברת 200# מביאה את ג'ון להתמודד עם הרבה מאוד סיוטים כאשר הסיוט הקל ביותר הוא חיי נשואים.

בצורת הכתיבה האופיינית כל כך לקארי מובל ג'ון דרך תחנות בחייו שלא היו ועם כל רגע שעובר האימה הולכת ותופחת. מייק משתמש באלמנטים עדינים של אימה אמיתית – לא תמונות זוועה, לא יצורים המזנקים מהחשיכה ואף לא העבר הנורא של ג'ון שלתמיד להוט לרדוף אותו. זו אימה פסיכולוגית בלתי מורגשת כמעט, תמונות שלא אמורות להיות, אנשים שלא צריכים להתקיים, רגעים שמטרידים כי הם כל כך אמיתיים עד שבא לבכות ולברוח באימה.

כאשר הסיוט נגמר מגלה ג'ון מול מי הוא עומד באמת וכאן עבודת האומן של קארי כטווה סיפורים משתלמת ועל הקורא מתנפץ גל כמותו לא ראה מעולם ומטביע אותו עמוק בעברו של ג'ון ומול אויב שכמעט והשמידו פעם אחת.

מייק קארי מצרף אליו להרפתקה המטורפת הזו מספר חברים: סטיב דילון, מרצ'לו פרוסין ולאונרדו מנקו, כל אחד מהם מצייר שלב אחר בסיוט המתמשך של ג'ון ב 24 השעות שהנתן תמורת זכרונו.

כאשר הסיוט נגמר וג'ון מתעורר הוא מגלה שהזוועה רק מתחילה ו24 השעות הללו היו הקריטיות ביותר בחייו. הוא עומד להתמודד מול מספר אויבים שאולי יוכלו סופסוף להביסו ולו בשל הסיבה הפשוטה שהוא חלק ממנו.

כמו אומר ג'ון, המלחמה רק התחילה...

קוראים לי סם...

הסרט מוקרן בערוץ הראשון של יס.

זה סיפור על גבר הסובל מפיגור שכלי ומגדל את ילדתו עד היום בו מחליטים לקחת אותה, לטובתה כמובן.

לא ראיתי את הסרט עד היום, גם עכשיו אני רואה אותו בחצי עין.

הוא מזכיר לי את התקופה בה טיפלתי במפגרים במעון סביון.

מעון סביון הוא מקום שעושה עבודת קודש. חוסים שם אנשים הסובלים מרמות שונות של פיגור שכלי. לחלקם יש דירות משלהם והם פועלים כעצמאים ואף יוצאים לעבוד מחוץ למעון.

אחרים נמצאים במקום כל הזמן ועוברים מידי יום מתחנה לתחנה.

התפקיד שלי שם היה לעבוד כמטפל ברפואה טבעית - היו לי מספר אנשים בהם טיפלתי בחדר קטן ונחמד.

בכל אותה תקופה נתתי להם כל מה שיכולתי עד שהגעתי למצב שלא יכולתי לטפל יותר, הייתי חולה ומותש ועצוב רוב הזמן.

זה כואב לראות את האנשים האלו, האנשים הנפלאים האלו שדיברו איתי וסיפרו לי על חייהם שניסו ליצור קשר עם כל אחד בכדי לקבל את האהבה שהם היו זקוקים לה כל כך.

אחד מהם, בכל פעם שהיה רואה אותי היה מזנק עלי, לוקח את ידו בידי וגורר אותי לחדר הטיפולים בכדי שאטפל בו.

הוא לא היה אוהב אנשים שנוגעים בו, הוא לא היה אוהב שמתקרבים אליו והוא הרשה לי לעשות את הדברים האלו, אני לא חושב שיש משהו גדול יותר שהם יכולים לתת לאדם אחר מעבר לתחושה שהם בוטחים בו.

היו אחרים שם... לפעמים אני מתגעגע אליהם.

אני שונא את האמא המאמצת של לוסי בסרט - היא מעצבנת וצריך לחסל אותה.

אני מקווה מאוד שעד סוף הסרט היא מתה או משהו.

עכשיו, אחרי שהיא כלאה את לוסי בבית היא אומרת לה שכל פעם שתרצה לראות את אביה היא יכולה...רק לא עכשיו כמובן.

ארררררררג.

אני שונא אותה.

אני כותב מהמחשב של מורטישיה, אבא שלי צריך את המחשב הישן שלי אחרי ששלו החל להראות סימנים מלחיצים של מוות מתקדם.

אחת הסיבות היא המכה שהוא חטף שגרמה ל צורב שלו למות.

השנייה היא שאבא שלי לא יודע על מה ללחוץ כאשר החלונות המזוויעים של "פופ-אפ" מופיעים, דבר שגורם לכל מיני זוועות לחדור פנימה ולחרבן לו את המערכת.

המחשב נראה כמו האוטו שלהם, אני מקווה שהוא לא יעשה את זה גם למחשב הזה...

למה הם לא מסיימים לטפל במחשב שלי?

זיו

נ.ב היי, האמא הטיפשה הביאה את לוסי לסם.

טוב, אולי היא לא כזו רעה.

היא עכשיו מבינה משהו שאנשים צריכים להבין - כולם.

ילדים צריכים את ההורים שלהם, הם צריכים לקבל מהם חיבוק וקבלה והבנה.

ילדים לא מבקשים לבוא לעולם אבל כשהם כאן ההורים הם אלו שחייבים להם את הכל.

הורים שחושבים שאין להם חובות כלפי ילדיהם, שמותר לתת התניות לאהבה הזו, הורים שחושבים שילד הוא מובן מאליו צריכים לעבור חינוך מחדש.

לפעמים אני חושב שההורים שלי צריכים לעזוב את הכל ולבנות בית ספר להורות.

יש איזה כמה זוגות הורים נוספים שיכולים להיות מורים שם.

לולא ההורים שלי אני לא בטוח איפה הייתי היום, אני יכול להבטיח שהייתי הרבה יותר רע משאני היום - אם לא האהבה שלהם שריסנה את הזעם שבוער בי כל הזמן יכול מאוד להיות שהרבה אנשים לא היו חיים היום ושאני הייתי כותב דברים אחרים לחלוטין מבין חומות בית הכלא.

הטורף נגד הנוסע השמיני

קיבלנו כרטיסים דרך www.isf.co.il - העורך הנפלא השיג לי ולמורטישיה כרטיסים להקרנת בכורה הלילה.

בכניסה לאולם שמענו מישהו אומר שמחוץ לקונטסקסט של הסרט הראשון, הנוסע השמיני הוא אל שם טוב לחייזר.

לכן אני אשתמש במילה...חיזר.

בכל מקרה, החיזר נגד הטורף - איזו נפילה.

אני אכתוב משהו מורכב ומושלם בקרוב, אבל כרגע אני רק רוצה להוציא דברים החוצה.

זה סרט רע, אלוהים ישמור על מה אנשים חשבו כשהם הוציאו את הסרט הזה?

מי המטומטם  שחשב שלהפוך את המחשב מחשב לסרט זה דבר טוב?

מי ההומו שהפך את החיזר ללא מפחיד?

מי הדביל שהפך את הטורף לכושי-מגניב מהצ'כונה?

מה זה עניין הקעקועים בחומצה?

למה אני צריך לסבול את זה?

טוב, זה מספיק.

לילה טוב.

זיו

עדכונים מהחזית

אין חדשות לגבי המחשב שלי.

הקונספירציה האמיתית היא בכך שדווקא כשהתחלתי להיכנס לקצב עבודה ולסדר את כל הדברים, בדיוק אז המחשב מחליט ללכת לחופשה של שבועיים.

אולי זה טוב...אולי זה יגרום לי לעבוד בקצב משולש...אולי לא.

אוקי.

בחנות בתל אביב אנחנו מתכננים כמה דברים מדליקים ביותר כולל שעות סיפור והרצה של משחקי תפקידים - מי שמעוניין יוכל לקבל עדכונים דרך החדשות באתר שלנו (www.kitaro.co.il) בהתחלה אני אריץ, מאוחר יותר אני מקווה שאנשים יבואו בסבבה להריץ משחקים שלהם.

בכל מקרה, המשחקים יהיו בחינם.

עוד מעט אנחנו זזים לראות סרט שהוזמנו אליו - הנוסע השמיני נגד הטורף...

אני לא סגור על כמה אני רוצה לראות את זה אבל זה חינם אז למה לא?

ומורטישיה מציינת שמה שהיא (ואני) צריכים הוא דם חומצי.

לא בשבילנו, אין לנו בעיה עם הדם שלנו, אלא לראות דברים עם דם חומצי מתפוצצים וגורמים למוות.

הבעיה היא שבפעם האחרונה שרצינו לראות משהו באופן דרסטי - היה זה משהו אפוקטליפטי שהרגשתי דחף בלתי נשלט לראות - קיבלתי לפנים את 28 יום וזה גרם לעצבים שלי להתמוסס לחלוטין מרוב מאמץ.

אני מקווה שמנת האדרנלין שלי תהייה מתאימה בדיוק.

יש לנו מכשיר ליצירת מילקשייקים.

החל ממחר אנחנו נתחיל לייצר אותם בייצור המוני.

זה יהיה מגניב.

יש כל מיני דברים חשובים שאפשר לעשות עם מילקשייקים - אני לא זוכר חצי מהטעמים שיש אבל הם חשובים ומזינים.

כואב לי הראש ואני צמא...זה יוצא האחד מהשני.

אלך לטפל בזה.

חזרתי...

זה היה כמו מדבר, הפנים שלי - הכל חם ומרגיז.

טוב.

אנחנו מוכנים.

נחזור לדברים שלא תראו בשום מקום אחר - גופה מרקיבה

אז, מה דעתכם?

מעורר תאבון, נכון?

יעודד אתכן לשמוע שזו לא גופה אמיתית ,אלא רק בובת סיליקון שנעשתה להפקה כלשהי?

לא ממש, נכון?

אני יכול להבין.

היו לי הרבה שאלות שם למעלה, כמעט רק שאלות, מזל שהפסקתי עכשיו.

בכל מקרה.

תהנו.

זיו

המחשב שלי בתיקון :-(

המחשב שלי קיבל מכה ועכשיו הוא בתיקון.

אמרו לי שהוא יהיה בתיקון עד שבועיים...זה מאוד עצוב.

רון הסביר לי שמחשב זה רק כלי וכלי ניתן להחליף ואני לא צריך להתייחס לזה.

רון לא מבין את הקשר שיש לי עם המחשב שלי :-(

בכל מקרה, תודה לאל שיש לי את המחשב הישן שלי ואני עדיין יכול להתחבר לאינטרנט.

באותה הזדמנות אני אעשה פה קצת סדר.

לילה טוב.

זיו