חם לי...אני הולך לעשות קרחת

כוס אחתק של האתר הזה, אי מקווה שיאנסו אותו קובלודים.

בכל מקרה, חם לי ואני הולך לעשות קרחת.

נמאס לי כבר מהשיער המזורגג הזה, גם אם לקח לי הרבה מן לגדל וגם אם יש לי תלתלים יפים, אני הולך לגלח אותם ולהשאר חלק לגמרי.

אני אגיע לחתונה כמו פאקינג סקין הד אבל לפחות יהיה לי נעים.

אני שונא את כולם

זיו

התעוררתי... (מורטישיה)

הי, דבר ראשון מוזר לי לראות דברים אישיים שנוגעים אלי מפורסמים באינטרנט, עד עכשיו התייחסתי לבלוג בתור הטור של זיו, בו הוא פורק את מה שיש לו להגיד על כל מיני נושאים. ולגלות שזיו החליט מולכם ושאתם יודעים לפני שהוא לא רוצה רב. ניסיתי לדבר איתו על זה כמה פעמים, אמרתי שזה מפריע לי והתשובה הייתה שצוהר הבריזו לנו וזהו, בניסוח אחר. היו לי הרבה סיוטים על החתונה, שאורחים מגיעים ומחכים לטקס ושמישהו מדבר ואיכשהו אני שומעת איך הוא צוחק על זה שכינסנו את כולם כדי לחגוג את המשך החברות שלנו. אני לא צריכה לרצות את האורחים והמשפחה שמצפים לטקס. וגם לא את האישור של הרב והמדינה. אבל, לא יודעת להסביר זה חשוב לי, המסורת איכשהו לחשוב על כל הזוגות שבמשך מאות שנים עשו את הטקס באופן הזה נותן לזה תוקף. את זיו מעצבן כל עניין הקניין וזה שברבנות לא מתייחסים לנשים, אבל לי לא אכפת, אני שומרת את המלחמות שלי לדברים חשובים באמת. אני לא יודעת כמה אני פמינסטית, הייתי בלוחמות מג"ב מחזור א' ואני יודעת לחנות ברוורס אבל אני מרגישה צורך להוכיח את עצמי ולהראות לגברים ולעולם שאני יכולה.

טוב, החברים שלנו למשחק כבר כאן.

ועוד משהו, בהודעה הקודמת שלו זיו בסיום הקטע השני, זיו החליף את הו' בנון סופית... וזה הזכיר לי שפעם היה לי לוח וגירים בחיפושית שלי (מתילדה) הוא היה מוצמד במגנטים לדלת של התא כפפות, ושם הייתי רושמת לעצמי כל מיני תזכורות, כמובן שרשמתי מרק היום ודרושים עובדים כמו במסעדות, ועל הלוח הייתי רושמת כל מיני דברים שאני צריכה לעשות, מספרים טלפון ורכבים שחתכו אותי לנקמה מאוחר יותר. אז בקיצור איזה יום היה רשום לי שם להתקשר לזיו, והנון באמת הייתה ארוכה מדי, אז מישהו שאל אותי אם זה ברשימת דברים שאני צריכה...

נעדכן אותכם.

מורטישיה.

יום שישי, שבועיים לפני

בעוד שבועיים אני מתחתן.

אני מגיע לנקודה הזו מכמה זוויות.

האחת היא זו שעל פיה מורטישיה ואני למעשה כבר נשואים והחתונה היא לא יותר מאשר מסיבה גדולה לחברים ולמשפחה.

הזווית השנייה היא שבמעמד יהיה טקס נוסף, דתי – בכדי שנעשה את זה כמו שצריך.

אני לא בטוח מה דעתי על הזווית השנייה, התיעוב שיש לי כלפי המגזר הספציפי של אנשי הרבנות האחראים לכל עניין החתונה הולך וגדל עם כל יום שעובר.

אני יודע שכאשר אני אעמוד מול הרב אני לא מתכוון להיות נחמד, הוא יאלץ לפעול על פי הדרך שלי או להעלם לשם, בעוד אני מוכן לקבל הרבה בשביל מורטישיה ישנם דברים שפשוט לא יהיו מקובלים עלי.

אני לא רוצה לשמוע אותו נואם בחתונה שלי, אני לא רוצה שהוא יספר על הגימטריה של הות שלנו או יעשה כל דבר שיביא לי את הסעיף.

למעשה ככל שאני חושב על זה יותר אני רק מתרגז יותר ואני מוצא שאני לא רוצה שיהיה רב בחתונה, אני ארגיש שזה מטמא לי את היום.

איך הם מצליחים להביא אדם כמוני, שכל כך אוהב את הדת ואת המסורת היהודית לשנוא בעוצמה כמו זו שבוערת בי עכשיו, אני לא יכול להבין אבל זה עצוב, עצוב שהדת הפכה להיות מילת גנאי ולא משהו שנעים לאמץ לליבנו.

אני לא רוצה לשמוע מה יש לאנשים שחושבים שנשים הן טמאות ושאסור לגעת בהן, לומר על העתיד שלי או ל החיים שלי.

אני לא רוצה לשמוע את הקול של הרב מכריז על מורטישיה ועלי כעל על בעל ואישה במקום איש ואישה.

אני לא מוכן לשמוע שום דבר שהופך את מורטישיה לקניין שלא שווה הרבה יותר מרכב.

אני שונא את זה.

מורטישיה ישנה עכשיו אבל כשהיא תתעורר אני אבקש שהטקס הדתי יעשה לפני, אף רב לא נכנס למתחם החתונה שלי.

אני כל כך כועס עד שקשה לי לעבור לנושא הבא אבל אני לוקח נשימה עמוקה וממשיך.

נושא אחר, קרוב לנושא הראשון.

אחרי החתונה מגיע ירח הדבש ואני לא סגור לאן אני רוצה לצאת, מורטישיה ואני לא מספיקים לשבת על המחשב ולמצוא את המקומות שאנחנו רוצים להיות בהם.

אדינבורו אינה אופציה בשל הצפיפות שעומדת להיות שם באוגוסט והחסך במקומות לינה.

יש עוד עשרות אתרים שאי מת לבקר, אבל אני לא מצליח למצוא אחד שמדליק אותי עכשיו, שבו אני ארצה לבלות במהלך שבוע ימים.

אני מכיר את לונדון ואני יודע בוודאות שאני אמצא מה לעשות שם אבל לא בא לי לבלות שבוע עם מורטישיה בלונדון, אני רוצה מקום שהיה לה מעניין... טוב אני אמתין שהיא תתעורר ואז נחפש יחד,בינתיים לא הצלחתי למצוא דברים ששווה לנסוע עבורם לסקוטלנד.

אולי ניסע לאירלנד?

אני יכול לשכור רכב ונתחיל לטייל שם...אבל מה נעשה חוץ מזה?

אוף, כל כך רציתי את אדינבורו, זה מתסכל שאין שם מקום מזורגג אחד פנוי.

אולי אני אגיע לשם ואתחיל במסע חיסול קצר...

זין.

בעוד שעה בערך יש משחק, אני עייף כל כך ואני מקווה שיהיה לי כוח להריץ, בניתי סיפור טוב לפגישה הזו ואני רוצה שדברים יהיו בכיוון שתכננתי כי אני מרגיש שהמערכה לא זזה.

אני צריך לערב יותר כוחות בסיפור הזה בכדי לאפס את הסקאלה של הכוח.

אחד הדברים שאני מרגיש שהם בעיתיים הוא השחקנים האורחים.

יותר נכון הדרך בה אני מחלק תפקידים.

התפקיד אורח הראשון של אור היה טוב והתפקיד של ניר גם כן, התפקיד השני של אור ושרון סיבך אותי קצת וזרק את העלילה למקום בעייתי מבחינת השחקנים הגדולים.

אני צריך למצוא דרך לצאת מזה אבל שי לי כל כך הרבה דברים בראש ואני לא יודע מה לעשות.

משחקי תפקידים אמורים להיות המקום בו אני נהנה אבל זה הפך להיות מחויבות נוספת.

מה אני יכול לעשות בכדי לעורר מחדש את המשחק?

אני חושב שאני אבנה את המערכה מחדש, אני אפרק את כל מה שביתי מאחרי הקלעים ועדיין לא נכנס לפעולה ואני אשנה את התנועה של המשחק.

אני צריך לבנות את זה מחדש בלי לפרק את המהלכים שכבר החלו.

אי חושב שאני יודע מה אני רוצה לעשות.

מאחר ונורית קוראת את הבלוג הזה אני אסמן הודעות שקשורות למהלכים האלו בצורה כזו שהיא והאחרים לא יקראו ויהרסו לעצמם.

אני חושב שאני מרגיש את מה שחיפשתי... לא!

אני בטוח שזה מה שחיפשתי, יש לי כמה וכמה רעיונות שאני הולך להכניס לפעולה כבר עכשיו.

זה הולך להיות די מגניב.

הסיפור המקורי במילא מרגיז אותי ואם אני ארצה להחזיר אותו, תמיד יהיה אפשר לעשות את זה בעתיד.

אוי, כל כך כיף להיות מנחה.

נמשיך מאוחר יותר...

זיו

איך תראה תקשורת בין מחשבים בעתיד?

אוקי, זה היה פוסט ממש ארוך ויפה והוא נעלם.

חרות.

בכל מקרה האתר הבא מציג את הטכנולוגיה הבאה בתקשורת בין מחשבים.

הטכנולוגיה והמצגת הזו נעשו ב 99' והיום זה נראה הרבה יותר טוב.

ניתן יהיה להעביר מהמחשב אל שולחן העבודה שלכם (האמיתי) תמונה, לסרוק משהו דו מימדי ולקבוע נקודת מצלמה שתראה את הדברים בתלת מימד.

אפשר יהיה לסרוק כרטיס ביקור ולהעביר למחשב, להקרין דברים בקלות לכל מקום, תוכלו לסרוק בן אדם ולהעביר אותו כתמונה.

בכל מקרה, צפו בסרטים שמופיעים בסוף העמוד.

זה שווה.

מאכילים אותי חצץ במונופול

סיימנו לאכול, מי בפה ומי בבגד, והתחלנו לשחק מונופול של שר הטבעות (אותו משחק, שמות שונים).

התחלתי לשחק והכל היה טוב, עליתי על גל מגניב ואז, בלי הזהרה מוקדמת, התרסקתי בטירוף.

בא לי למות, כולם פה מדברים במאות ואלפים ואי רואה את הסכומים האלו רק כשאני משלם אותם.

הלוח נראה כמו שדה מוקשים טייקוני ואני מרגיש כמו עכבר מעבדה בניסוי שאיבד שליטה.

הצילו.

היי, מגניב, בעודי כותב שורות אומללות אלו אני זוכה בארבע מאות כוחות (שם הכסף במשחק..לא ברור למה).

זיו

החתול החמוד וזיו האנושי

כן, הוא מxים, קוראים לו Buttercub והוא יהיה שלי אולי.

שלוש חתולים יגרמו לי לירות במישהו.

הוא חמוד, ורך ונעים וכיפי ואני אוהב אותו.

תראו כמה אני מקסים כשיש לי חתול ביד, כמה אני מדהים ואנושי, כמה אי אפשר להאמין שזה האדם שכותב על מודיפיקציות.

אני אוהב אותי.

Food Fight

דיווח מהיר מהשטח.

טל העזה למרוח אותי בגבינת הריקוטה אותה הגשתי כקינוח (יחד עם דובדבנים, אבקת קקאו ודבש - טעים)

כמובן שזה לא עבר בשתיקה אלא שלתכנית העל שלי חדר גורם זר העונה לכינוי "סידירום" (עליו נרחיב ביום אחר).

למרות ניסיון ההצלה הנכשל של הסידי, טל קיבלה צלחת ריקוטה שלמה לפנים ומכאן נפתח קרב אוכל נהדר ששלח את טל למקלחת לשעה כבר.

היא ניסתה להתנגד והשתמשה בטקטיקת החלב (לקוחים בקבוק חלב ומתיזים על האויב) אבל היא קיבלה חזרה עשרות דובדבנים וריקוטה לפנים.

השיער שלך ניגב את שאר הגבינה מהצלחת, אני לא חושב שצריך לעשות כלים היום.

מצד שני, חייבים להודות שהיא האכילה אותי הרבה יותר משציפיתי, היא משכה השיער (כמו נקבה) ודפקה בי חלב וגבינה שהיא הצליחה לגנוב מהצלחת...

זונה.

טל חזרה כעת, היא צריכה לנקות את הבית כי היא פספסה אותי ופגעה בקיר.

אני משעשע את עצמי כל כך....

בכל מקרה קרב האוכל הסתיים...עד שאני אתחיל אותו מחדש כשסידי יקבל את שלו.

אולי זה לא יקרה היום, אולי לא מחר, אבל יום אחד הוא ילך ברחוב ומסימטה אפלה תזנק עליו עוגת שלוש שכבות ישר לפנים.

טל, אני אוהב אותך.

לאיזה גיהינום תלכו אתם כשתמותו?

שאלה טובה לא?

יש כמה מקורות הגורסים שלגיהינום יש מספר רמות או דרגות ולכל חוטא יש את הגייהנום אליו הוא מתאים.

עניתי למבחן של הגיהינום על פי דנטה ומצאתי את עצמי במעגל השביעי...

Seventh Level of Hell

Guarded by the Minotaur, who snarls in fury, and encircled within the river Phlegethon, filled with boiling blood, is the Seventh Level of Hell. The violent, the assasins, the tyrants, and the war-mongers lament their pitiless mischiefs in the river, while centaurs armed with bows and arrows shoot those who try to escape their punishment. The stench here is overpowering. This level is also home to the wood of the suicides- stunted and gnarled trees with twisting branches and poisoned fruit. At the time of final judgement, their bodies will hang from their branches. In those branches the Harpies, foul birdlike creatures with human faces, make their nests. Beyond the wood is scorching sand where those who committed violence against God and nature are showered with flakes of fire that rain down against their naked bodies. Blasphemers and sodomites writhe in pain, their tongues more loosed to lamentation, and out of their eyes gushes forth their woe. Usurers, who followed neither nature nor art, also share company in the Seventh Level.

STRANGE - מיני סדרה חדשה

לפני שתי דקות התחיל שידור חוזר נוסף של הפרק הראשון, אז אני ממליץ ללכת ולראות.

סטריינג' היא סידרה הנוגעת בחייו של ג'ון סטריינג', כומר לשעבר אשר מאמין שהשטן חי קיים ומתעסק בחיי בני האדם.

הסדרה הבריטית מציגה סוללת שחקנים צעירים, מי מוכר יותר ומי פחות, המונהגים ע"י ריצ'ארד קוייל שיהיה מוכר למי שצופה בקומדייה הנפלאה "זיווגים".

איאן ריצ'רדסון, שחקן ותיק ונפלא, מגלם דמות שנראית מאיימת אך מטרותיה עדיין נותרות בערפל. עצם נוכחותו המרשימה מוסיפה חן לסדרה והופכת אותה לממתק מפנק בין כל התוכניות המשמימות  וחסרות הטעם הקיימות בטלוויזיה.

בכלל, יס פלוס מציגים מגוון תוכניות שהם הקרם דה לה קרם של הטלוויזיה בחו"ל - רבות מהן כמובן בריטיות וברור למה.

בכל אופן, אם אתם אוהבים מסתורין, אוקולטיזם, טקסט טוב ונוף בריטי - זו הסדרה בשבילכם.

זיו

ג'ון דו - איך דברים משתנים...

כשהסדרה ג'ון דו התחילה צפיתי בה כי היא נראתה לי מהסדרות הלא מזיקות שיש בהן גרעין מעניין ואז הן מתרסקות לכיוונים שאין ביניהם לבין מציאות הסיפור שלהן קשר.

זהו סוג הסדרות המעיקות שלעולם לא מגיעות לסוף, שיש להן רעיון אחד עליו הם רצות עד שהוא נשחק לאבק.

אבל השבוע שאחרי הגיע ואני ישבתי בסלון שוב עם מורטישיה וחיכינו לג'ון דו ושבוע אחרי וזה שבא אחריו ובכל פעם גילינו שאנחנו נהנים יותר ויותר מהסדרה.

השחקן הראשי- דומיניק פורייסל - עושה תפקיד נפלא בדמותו של ג'ון, אדם שהופיע פתאום על אי, ללא זיכרון ועם היכולת המופלאה לדעת את כל מה שניתן לדעת על העולם החל מסטטיסטיקות חסרות חשיבות ועד למחקרים מקיפים במבנה המוח, תורת ההתנהגות ואסטרופיסיקה.

הרעיון הבסיסי של הסדרה הלך והתפתח והיום...

היום בכיתי.

הסדרה עשתה את העבודה, היא הצליחה להיכנס מתחת לעור, היא הצליחה להפוך לאמיתית מספיק עבורי, היא יצרה עולם שלם ואמיתי בו שקעתי מידי יום רביעי.

אני מתכוון להמשיך ולשקוע בסדרה עד שהיא תסתיים ואת הקריירה של דומיניק אני הולך לחוות בצעד הבא שלו, בתפקיד ראשי בסרט השלישי של בלייד.

ג'ון דו היא סידרה נפלאה ואני יודע שאני אמתין בכדי שתהפוך לדי.וי.די שיהיה חלק מהאוסף שלי.

אם יוצא לכם, ימי ריבי בערוץ 10 בשעה 23:00

זה הולך להיות מעניין יותר ממה שניתן לדמיין.