אז ככה באמת נראים החיים האמיתיים שאחרי התואר. דירה שכורה רק לעצמי, אוטו מהעבודה ומשכורת מכובדת.
העיר הגדולה קוראת לי, עכשיו נראה לאן ממשיכים מכאן.
אוגי, 41, תל אביב.
טבעות:
« טבעת בודדה. » ±
« צהוב/ה » ±
| מיקרו אוגי |
| שכנים |
NineLives
Suki da yo
מקליין
צבובה
אראמיס
בימבה
יובל
פ(י)לו
סימבה
האחת
| הקוראים האחרונים |
אמילי1212
Pillow
Violetsunרוג_Kaia Girlשמחת זקנתיLIL_WHO
Suga Mamaקמיל ה
Yuval's Studio.
ארכיון:
חיפוש טקסט בקטעים:
1/2018
|
20 |
ממחר דף חדש | |
|
תגיות:
|
תקופות מבחנים הם תמיד התקופות האלו של הרצון לשנות את החיים לגמרי. השיגרה השוחקת הזו של החרישה האינסופית והשקיעה רק בלימודים גורמת לציפיה בשקיקה לרגע השקט הזה שבו יוגש המבחן האחרון ויתחיל החופש. הפעם הרגע הזה מסתמן כיותר מתוק בגלל שלא אמור להיות שום דבר, שום לימודים, הגשות וכל שאר הדברים האקדמיים. ככה זה כשסמסטר אחרון, אבל המציאות דואגת לטפוח טוב טוב על הפנים. תקופת מבחנים זה הזמן השביר ביותר, שכל מפלה קטנה, כל דבר אחד שלא הולך לפי התוכנית מסוגל להוביל לתגובת שרשרת רגשית לא צפויה ולהוצאה מאיפוס, ואין דבר יותר חשוב מאיפוס וריכוז במטרה בזמן הזה. אי אפשר להשוות בין (סוג של) לא מבחורה ונכשל במבחן, אבל כששניהם באים אחד אחרי השני קצת קשה למצוא כוחות ללמוד חזק לשני מועדי א'; האחרונים כדי לסיים איתם כבר ביולי. זו הייתה המטרה העליונה עכשיו, לדאוג ולסיים הכל ביולי ולא לדחות דברים לאוקטובר, אי שם בתחילת הסתיו. הרצון היה לסיים את הפרק הזה של הלימודים בחיים ולצאת לדרך החדשה, הלא נועדת, בלי שום זנב מהעבר שמזכיר ששום דבר עוד לא נגמר. החודשיים הבאים הולכים להיות קריטיים ומטורפים, כשאין  מושג ירוק מה הולך לקרות בהם. צריך למצוא עבודה שתהיה מספיק מאתגרת ומספיק משתלמת, אחריה למצוא קורת גג חדשה כי אין סיבה להישאר במעונות לנצח (לפחות נותנים לי להישאר כאן באוגוסט-ספטמבר) ועל הדרך גם לדעת באיזה איזור חיוג זה יהיה, לסגור קצוות עם פרויקט קטן ובעיקר לדאוג לעצמי ולהתחיל לסדר לעצמי את החיים אחרת. ביום שני הבא בדיוק בצהריים הם יתחילו, החיים האלו, ואין לי מושג בכלל מאיפה להתחיל. עד אז נשאר רק קצת לחשוב על מה הולך להיות, אבל אי אפשר לשקוע בפנטזיות האלו (כי ציפיות נוטות כמעט תמיד לאכזב) וצריך להשקיע בשביל שני המבחנים שעדיין נשארו (ואני מסיים איתם הרבה אחרי כולם). אז אולי לא ממחר, אבל מיום שלישי הבא יתחיל דף חדש. הגיע הזמן.
2 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות לכאן קישור ישיר לקטע
|
25 |
זה פתאום קורה כל כך מהר | |
|
תגיות:
|
נראה כאילו המון זמן עבר מאז שזרקתי קורות חיים באיזה אתר וקיבלתי הודעה שהן הופצו בתפוצת נאט"ו, ואחרי זה כמה טלפונים מחברות השמה וכולם לאותו מקום ספציפי. בינתיים החיים המשיכו עד שפתאום באיזה אחר הצהריים טלפון, כן קיבלנו מכאן וכאן, תבוא מחרתיים, הנה ההוראות איך להגיע. ואין אפילו זמן לעכל את זה כי יש הגשה והשותף בדיכאון כי בדיוק נפרד מהחברה שלו ואז צריך לעשות במקומו את השאלה שלו, ואחרי שזה נגמר הוא זה שגורר אותי לחדר כושר בשביל לעשות אימון כוח ורק כשאני חוזר בערב ומתיישב כדי לנסות ולקלוט משהו למרות השרירים הכואבים, פתאום אבודים נראה מעניין יותר ואין כוח לכלום והעייפות משתלטת ומחר גם ככה צריך לקום מאוד מוקדם כי יש שיעור על הבוקר, ואחריו צריך לקחת אוטובוס ואחר כך רכבת וטרמפ קטן עם אבא ועוד לפני שאני אספיק לנשום או בכלל טיפה לחשוב זה כבר יתחיל. מחר ראיון עבודה (אמיתית) ראשון.
2 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות לכאן קישור ישיר לקטע
|
2 |
סיכום שבועי | |
|
תגיות:
|
זריקת קורס אגודה השבוע הבא
לפני שבועיים בערך הודיעו לי שאני כבר לא צריך לקחת פיזיקה 2 כדי לסגור את התואר וגם לא צריך לקחת שום דבר במקום (למרות שפעם אמרו לי שכן). זה יצר לי מצב שבו בעצם יש לי כמה קורסים מיותרים במערכת שאני יכול פשוט לזרוק. רוב הקורסים שאני עושה הסמסטר מעניינים, פרט לאחד. אותו קורס היה הימור לא קטן מבחינתי בגלל שהוא כמעט היחידי שיכולתי לקחת תחת אילוצי המערכת. רק כשהגעתי אליו הבנתי כמה הוא נוראי: מרצה מפוזר שמדבר עם מבטא, קורס חדש לגמרי שלא הכל מסודר בו (וגם המרצה לא כל כך שולט בחומר ומבין אותו עד הסוף), חומר לא מובן בעליל שמצריך כמה קורסים שאין לי ומעל לכל – מבחן שנופל באותו יום כמו קורס אחר. אז נכון שהמרצה בסוף החליט לבטל את המבחן ולעשות במקומו עבודה, אבל תחושת המיאוס מהקורס רק התגברה כשהבנתי שאני לא באמת צריך אותו. אז היו לבטים אבל בסוף החלטתי שדי, הגיע הזמן לחתוך ולהיפרד ממנו לשלום. עכשיו זה גורם לימי שני שלי להיראות מוזר (לומד שעה אחת מ-16:30), אבל עם פחות כאב ראש בצורה משמעותית.
ביום ראשון שעבר סיימתי רשמית את כל תפקידי באגודה (לא כוללים תפקיד של פעיל פקולטי שנועד בין השאר לשמור לי על המדבקה אבל גם בגלל שהוועד עדיין חשוב לי). הבחירות הסתיימו סוף סוף אחרי שהסיפור של הבחירות החוזרות נגמר בלי שהן באמת ייערכו (אחת המועמדות החליטה לפרוש) וכל מה שנשאר לי זה לכתוב מסקנות. נתתי לעצמי קצת להתבשל במהלך השבוע ולחשוב טוב טוב מה אני רוצה לכתוב ואיזה המלצות אני רוצה להעביר כי ראיתי הרבה דברים שלא מצאו חן בעיניי ושפגעו בהצלחה של הבחירות. בסופו של דבר הצביעו 400 סטודנטים יותר מהשנה שעברה, אבל לא השגתי את היעד הקצת מופרע שקבעתי לעצמי (50%) והיה לי מאוד חבל.
למרות הפרישה, עדיין מצאתי את עצמי מקדיש שני ערבים לפעילויות של האגודה. ביום שלישי התקיימה ועידה והחלטתי ללכת, אולי מתוך הרגל. ישבתי לי בשקט במשך קרוב ל-5 שעות, שמעתי את כל הדיונים, ניסיתי לתת את הדעה שלי בכמה מקומות ואפילו דיברתי בפני כולם על המועמד ליו"ר ועדת ביקורת (השאירו אותי בחלק הסגור של הדיון למרות שלא היו מחויבים). יום למחרת הוועד השתתף בארגון הופעה של רועי לוי, אז הצטרפתי ועזרתי במכירה של הבירות ואחר כך בארגון ובקיפול של הכל. בגלל שהייתי רוב הזמן בחוץ, שמרו לי מקום בפנים אבל עד שנכנסתי נשאר מקום פנוי רק בצד. אמרו לי לשמור מקום לעוד מישהי מהוועד אבל כשהיא הגיעה, היא ממש לא הייתה מרוצה מהמיקום, התעצבנה, התחילה לבכות וברחה החוצה. לא יכולתי לרדוף אחריה כי כל הכסף של מכירת הכרטיסים והבירות היה אצלי אז שלחתי אחריה שני יו"רים שהרגיעו אותה ומצאו לה מקום טוב יותר (די מעצבן, כי חשבתי שלפחות מישהו יישב איתי ואני לא אצטרך להיות לבד במופע). זה השאיר טעם קצת רע לכל ההופעה הזו, וגם רועי לוי עצמו לא היה כזה הברקה (אפילו הופעת החימום שלו הייתה טובה יותר).
השבוע הקרוב הולך לעמוד בסימן של תחילת חיפושי עבודה. אמנם כבר הספקתי להעביר השבוע קורות חיים לכמה חברים שיעבירו אותם לחברות שבהן הם עובדים (או קרובים שלהם), אבל השבוע יש יום זרקור של IBM, וזה זמן מצוין לנסות ולשבת מול מראיין ולשכנע אותו שלמרות שיש לי ממוצע נמוך, אני יכול להיות מישהו שיתאים לו בגלל כל שאר התכונות. בינתיים אני אחכה לציון האחרון מהסמסטר שעבר, בתקווה שהוא ייכנס כדי שאני אדע אם אני אצליח להשיג הצטיינות. בהתחשב בממוצע שלי ובדרך שבה התואר שלי התקדם, זה די מפתיע וטוב. רק שייכנס כבר הציון!
5 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות לכאן קישור ישיר לקטע
הדף הבא
דפים: 1 2 3
אוגי 2011, כל הזכויות שמורות
29,378
כניסות