דברים שרואים משם

חידושים ותמונות

התחילה תקופת המטלות השניה, עמוס לי מאד. אחריה תתחיל תקופת הבחינות. יהיה עמוס עוד יותר. אבל:

שינו את חוקי ההגירה. עד עכשיו תכננתי לחכות בחופשת הקיץ, ואז ללמוד שני סמסטרים. לפי החוק החדש, אני יכולה ללמוד בחופשת הקיץ, ואז עוד סמסטר אחד. מה שאומר - תושבות כמעט חצי שנה לפני המתכונן!

אבל מוקדם מדי לעלוז. האוניברסיטה המצ'קמקת שלי לא מציעה קורסים בקיץ לתואר שלי, מן הסתם בגלל שעד עכשיו לא היתה דרישה. אז אנחנו נדרוש ונקווה לטוב. דווקא ההודים המגעילים רוצים לללמוד בסמסטר הקרוב. ההודים הנחמדים ייאלצו לחכות את חופשת הקיץ, כי אין להם מספיק כסף. בקיץ הם יעבדו ויחסכו. קצת חבל, אבל ממילא אנחנו לא החברים הכי טובים שיש.

הפסקת רייטינג: זוכרים את העגבניות?

אתמול הייתי במסיבת בודי-שופ, היה לי מאד כיף. שמתי לב שגם אם אני מוקפת בנות בגילי ונחמד לי לדבר איתן, בסוף אני מוצאת את עצמי דווקא מבלה יותר זמן עם הנשים המבוגרות. מישהי העלתה סברה שזה בגלל שהאוזים ילדים לעומתי, אבל אני חושבת שיש לי איזו תפיסה שנשים מבוגרות הן סבלניות יותר. תפיסה מטופשת לכל הדעות, אבל אולי זה מה שמניע אותי. נו, מילא. כל הנשים המבוגרות מאתמול הן בוסיות במחלקה. לא יזיק להתיידד איתן.

עוד הפסקת אייטינג: זוכרים את המנגו?

אם זה באמת ייצא לפועל, עניין התושבות מוקדם יותר, אז יש מקום לשקול את בקשתו של גבי (איזה קשוחה אני) להסב את מקצועו לנגר רהיטים (יש גם נגר בתים. לא אותו דבר). החברים מעודדים. אני קצת לחוצה (כמה נדיר) כי זה אומר עוד כמה שנים לפני שנתחיל להרוויח כסף. ואני רוצה כבר ילדים.

רייטינג: גבי בנה שידות. הנה אחת:

האמת, אין לי כוח לגדל ילדים. זה כאב ראש אמיתי. צריך לחפש גן מתאים, צריך להפעיל אותם כשהם בבית. צריך לדאוג שיהיה אוכל בבית (למרות שהילד בן השש של השכנים כבר יודע לחמם לעצמו מיט-פאי במיקרו. מיט-פאי, אגב, זה הדבר הכי דוחה שטעמתם בחיים, הוא חייב להכיל לכל הפחות עשרים וחמישה אחוז בשר, ו"בשר" זו הגדרה מאד רחבה. גם אוזניים זה בשר) צריך לקחת עוד מישהו בחשבון. מישהו קטן ותובעני.

אבל אני רוצה ילדים גדולים. ואם נתחיל כבר להביא ילדים קטנים יצאו מהם ילדים גדולים יותר מהר.

רייטינג (אחרונה ודי): גבי בנה גם בידורית.

גם אין לי את הרוגע הרגשי שמסייע להישאר שפוי כשיש ילדים. פיטר, החבר של גבי, הגיע לבקר עם ג'ייקן בן השנתיים. הוא הניח אותו על הרצפה ושניהם פנו לעיסוקיהם. הילד התרוצץ, יחף, בחצר לא מוכרת, לא מאובטחת-ילדים, בנגריה המאובזרת של גבי, עם כל המסמרים והמשורים. פיטר אפילו לא הסתכל בכוון שלו. הילד הסתובב בגינה (להזכירכם, אוסטרליה. 9 מתוך 11 מיני הנחשים המסוכנים בעולם, עכבישים ארסיים, קרפדות רעילות) והזיק לכל מה שהוא נגע בו, ופיטר אפילו לא מצמץ. אני הייתי יורדת מהפסים מרוב דאגה. ואז יורדת מהפסים מזה שאני משדרת לילד חרדה והורסת את ההנאה והספונטניות של חייו.

אני מקווה שתרבות ה"no worries" המקומית תחלחל אלי. אחרת אני באמת ארד מהפסים.

ספר בישול אוסטרלי.

לזניה

מצרכים:

אוטו

אופן ההכנה:

נוסעים לסופר הקרוב וקונים לזניה קפואה. משאירים אותה בשמש כמה דקות, מצננים בצֵל, ומגישים חם.

פאד-תאי

מצרכים:

אוטו

אופן ההכנה:

נוסעים לטייק אווי התאילנדי בקצה העיירה. לא לשכוח להשאיר טיפ.

גיוון: פאד-תאי עם עוף: לבקש מהמארחת את מנת העוף.

סלט טונה

מצרכים:

טונה משומרת.

אופן ההכנה: פותחים את קופסת הטונה, מועכים במזלג. בתיאבון!

(מה זאת אומרת "זה לא סלט"? זה סלט-טונה! אוף, טוב, די כבר לצעוק. תוסיפו ירקות. תפוח אדמה למשל.)

לפחות שתיה הם יודעים להכין. זה דיי טעים, פונץ' ממיץ פירות (משומר) סלט פירות (משומר) וג'ינג'ר אייל (טרי. נראה לכם? מה זה בכלל ג'ינג'ר אייל?!)

אני מקווה לטוב.

נכתב על ידי פארה ווי, 11/9/2005 12:06, בקטגוריות אוסטרליה - ארץ הפלאות
32 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 1 הפניות (TrackBack) לכאן לינק ישיר לקטע לקטע הקודם לקטע הבא לבלוג המלא שלח ל'שווה קריאה'
תגובה אחרונה של Sword of Democles ב-13/9/2005 11:50

בר קבועים קבע אותי ספר לחבריך הפורום ישר לכאן דף כניסה