הפרסומות שלא תמצאו בשלטי החוצות

הפרה המשוגעת – כי מתי פעם אחרונה היית חולה במחלה על שם אמא שלך ?

מלריה-  כי הזיות של מלריה הרבה יותר זולות מהזיות של LSD

אקטואליה בשחור

אני לא בטוח שאני לגמרי מבין את הפרשה עם החיסון לשפעת, אנשים הלכו לעשות חיסון לשפעת וקיבלו בנוסף גם חיסון לאיידס, חזרת, אדמת ,ג.יפיתיות, סרטן, עגבת ועוד מגוון מחלות.

- אולי אם רק היו מצרפים חיסון נגד ריקבון זו היתה פרשה פחות מסריחה.

האמת שהייתי ממליץ לנשיא קצב לעשות את החיסון, זה יעורר את אהדת הציבור.

(ואולי זה גם יצית את הפרשה המרתקת הבאה: אחות התלוננה שהנשיא אחז בשדיה בזמן שהיא הזריקה לו חיסון).

חרוטון עושה את ג.יפית

כשחברת 'מעוותת' (טוויסטד) פנתה אלי כמו לעוד המון בלוגרים והודיעה לי בחגיגיות שאני מעצב דעת קהל, לא יכולתי להשאר אדיש, לפתע הרגשתי שאחריות אדירה רובצת על כתפיי - עליי לחנך את דור העתיד.

הם הסבירו לי שהם ישלחו לי מוצרים ששווים כסף וכל מה שאני צריך לעשות זה לכתוב עליהם משהו (בסוף הסתבר שהם כבר כתבו על המוצרים הוראות וכל מיני אז מפאת חוסר מקום, אני אכתוב בבלוג שלי).

דמיינתי את עצמי עם חיוך מעוטר שיניים צהובות מספר לכם בסגנון ג.יפיתי על הדברים שלא חשבתם שאפשר לעשות עם כל מיני מוצרים שבדמיוני עשו לי נעים נורא בטוסיק.

זה הולך ככה:

חרוטון: סט מוצרי AHAVA, היחיד שעושה לכם נעים אפילו בטוסיק!

מאיה ישעיהו בקול מופתע ומתרגש: "נעים בטוסיק חרוטון?"

חרוטון בוודאות חיוכית מהנהן למצלמה: "בטוסיק מאיה"

ילדים רנדומלים:  ווואו !

כולם מורחים דברים על הטוסיק ומחייכים למצלמה.

ג' יפית: מה עם הדיאטה מאיה?

האמת שכשהשליח הביא לי את החבילה של מוצרי הטיפוח שבכל מקום רשום עליהם AHAVA  חשבתי שסוף סוף מצאתי אהבה והיא הגיעה עם שליח מאמריקה. נתתי לשליח חיבוק, הוא לא הבין את פשר שמחתי, הוא כנראה לא יודע ANGLIT , אז הוא התכחש לאהבה ביננו והלך, הותיר אותי לבדי, עם חצי אהבתי בידי.

השלכתי את חצי אהבתי לפח, פתחתי את החבילה ושמחתי לקרוא שהמוצרים לא נוסו על בעלי חיים (למה לבזבז כסף על בעלי חיים חמודים כשאפשר לנסות את המוצרים על בלוגרים?!).

ניסיתי להבין מה בדיוק קיבלתי ומה היצרן היה רוצה שאני אעשה עם זה ונתקלתי במשפט הבא:

"סורבה מלטף לגוף בניחוח סירינגה ותפוח ירוק: קרם ג'ל מלחח, קליל ומרענן ... מעניק לעור לחות טבעית לאורך זמן, נלחם ברדיקלים חופשיים"

לא הבנתי כלום אז התקשרתי לקישקוש שהסבירה לי שקיבלתי 'כבשה' ... שאלתי אותה בפליאה "כבשה?" והיא ענתה בבטחון מלא שאכן מדובר בכבשה מאחר ורק כבשים מלחחות, קלילות, ומרעננות בגישתן הלחה והטבעית, ושמאוד חורה להן רדיקלים חופשיים אז בתגובה הן עושות עליהם קקי.

אז למרות שאני פציפסט כשאני לא דורס בני מיעוטים, מסתבר שעכשיו אני יכול להילחם ברדיקלים חופשיים בעזרת הכבשה החדשה שלי, אני לא בטוח למה שחררו אותם מהכלא אם עכשיו הולכים להלחם בהם.

מאחר שמדובר במוצר שרק נטולות בולבול ירכשו סקרונותי לגבי המוצר גברה והתחלתי לבחון מקרוב את החבילה, הקופסא הראשונה הכילה "חמאת מלח ממריצה לגוף" – פתחתי את המיכל ושמחתי לגלות שבפנים יש פטמה. תראו:

טעמתי את הפיטמה (באמת!) והיא היתה מלוחה לחלוטין, כנראה שהייתי אמור לנחש שפיטמה שמגיעה מים המלח תהיה מלוחה.

הרחתי את החומר והאמת שהריח היה די טוב, הוא נשאר די טוב אפילו אחרי שהפלצתי פנימה וסגרתי לכמה שעות. מדובר בהישג מרשים ליצרנים.

לבסוף מרחתי את זה על איבר מיני ולמרות טענת היצרנים שמדובר בחומר "ממריץ" נשארתי אותו אימפוטנט שכולכם מכירים, אבל לפחות עכשיו יש לי איבר ריחני למדי.

המיכל השני הכיל "סורבה מלטף לגוף", לאחר מבט חטוף הרגשתי שכבר ראיתי אותו בעבר... לאחר כמה שניות נזכרתי שמדובר בניצב בסדרת סרטים שאני מאוד אוהב, בכולן הוא משחק את החומר שנמרח על פני שחקנית הפורנו רגע אחרי שגמרו לה על הפנים (אני אשמור לי קצת מהחומר הזה כדי להוכיח את אוני מידי פעם).  

אז למרות הדמיון לשפיך החומר בכל זאת נקרא 'סורבה' וזה דווקא אמור להיות טעים. בדקתי  ש"רדיואקטיבי, ממית חלזונות וזרחן טוסיק" הם לא אחד המרכיבים של החומר והכנסתי אותו לפי:

החדשות הטובות: זה טעים, מרירות שדומה לבירה אבל במרקם של יוגורט.

החדשות הרעות: זה לא נועד לאכילה.

אני מקווה שזה לפחות ישמש את גופי בתור סיב תזונתי.

אחר כך המשכתי וניסיתי את קרם הידיים, לצערי הוא סמיך מידי כדי להוות חומר סיכה לאוננות ואין ממש שום דבר אחר שאני יודע לעשות עם קרם ידיים. הטעם היה דומה מאוד לטעם של הסורבה רק שאחרי שטעמתי אותו הרגשתי כאילו שמתי וזלין על השפתיים (כמו רב הנשים גם אני לא בלעתי). אני אחסוך מכם את התיאורים של  באיזה עוד איזורים בדקתי את הקרם ורק אומר שלא מצאתי שום שימוש מרתק לקרם.

תוצאה: הפופיק שלי די משועמם.

מכאן המשכתי לבדוק את הסבון, לא טרחתי לטעום אותו כי אני כבר יודע שלכל הסבונים יש טעם של בירה אמריקאית (ויסלחו לי כל חובבי המילר).

האמת שבתור בעל גנים פולניים אני לא מתרגש משום סבון אלא אם יהודים מהווים מרכיב עיקרי בסבון, מאחר ומקורו של הסבון מים המלח ושם יש בעיקר תיירים, זה לא נראה לי ריאלי שיהודים יתגנבו לסבון שלי.

מסקנה: הסבון אינו מרגש, אך בכל זאת גרם לי לעמוד דקת דומייה לזכר סבונים מרגשים.

הרכיב האחרון בחבילה היה מלחי אמבט, שפכתי חלק לאסלה וחיכיתי לתוצאות, המים לא שינו צבע אז כנראה שאני לא בהריון. מה שכן- המים הפכו צהובים אז הורדתי את המים.

מסקנה: אם שמים מלחי אמבט של AHAVA באסלה, לא צריך לעשות פיפי. כל הכבוד! כל תהליך ההשתנה היה גם ככה די מטריד.

הופעה מטורפת בעירום

בעוד שערים נורמליות בוחרות לארח בעיקר דשא באמפיתאטרונים שלהן, ברעננה החליטו שדשא זו ממילא אופנה חולפת ולכן הם בחרו לארח למופע משותף את פורטיס, סחרוף משינה, ודשא בתור המופע חימום.

לא נותרתי אדיש לענין וטרחתי להגיע לראות את שאריות הדשא מקרוב, מייד עם תחילת המופע מצאתי את עצמי עומד בחוסר מעש ולכן פשפשתי בזכרוני לבדוק מה אני אמור לעשות עכשיו. ליד הזכרנות המודחקים של האונס המשפחתי מצאתי את "המילון השלם להתנהגות במופעי רוק", כמובן שכמו שאר חלקי הזכרון שלי גם החלק הזה היה רק עטיפה של ספר שאת תוכנו החלפתי בתמונות פורנו. בסופו של דבר החלטתי לצפות בבני אנוש אחרים בהופעה ולחקות טיפוסים מהמגוון הרחב שראיתי:

הבוהים בטוסיק: הבוהים בטוסיק הם אנשים שניסו לדפוק את המערכת, מאחר שכרטיס למקום ישיבה עולה יותר מכרטיס לדשא הם קנו כרטיס לדשא אבל הביאו כסא ים, מאחר שהם מתעקשים לשבת הם בעיקר בוהים בטוסיק של זה שלפניהם. ממש לידי היתה בוהה בטוסיק וכל פעם שהיא הדליקה סיגריה התפללתי שזה שלפניה יפליץ ויבעיר אותה באש. מאחר שהיא ישבה וכולם לידה עמדו השיער שלה הפך למאפרה מצוינת לכל הסובבים. כל מי שבהה מרחוק באיזור שלנו ראה "חור" בתוך קבוצת האנשים וחשב לעצמו שיש לידנו מקום עמידה מצוין, ולכן כל כמה דקות במהלך ההופעה מישהו ניסה לבוא לעמוד איפה שהבוהה בטוסיק ישבה. כמובן שכל מי הגיע התאכזב לגלות שיש שם מישהי מפגרת שיושבת על כסא ים, אז הוא כיבה את הסיגריה שלו על ראשה והמשיך הלאה.

הארנבים: למרות שהכינוי בחרתי להם הוא של חיה חובבת מין ביזארי, הארנבים הם אנשים רגילים לחלוטין, רק שהם נוטים להרים את היד בהתאם למוסיקה ועושים משהו עם האצבעות שנראה כאילו הם מנסים לעשות צל של ארנב על הפנים של פורטיס. זה די מגוחך לאור זה שפורטיס נראה כמו פינגווין, וצל של ארנב אף פעם לא הצליח להחמיא לעור הפנים המרגש של פינגווינים.

הצלמים: הצלמים הם האנשים שמגיעים להופעה בשביל לתפוס כמה תמונות טובות, הבעיה הגדולה של הצלמים זה שלרב הם ייעמדו מאחורי אחד הארנבים וכך שבכל פעם שתהיה להם הזדמנות צילום טובה היד של הארנב תעופף למעלה ותסתיר את התמונה בדיוק ברגע הלחיצה. מאחר שיד הארנב עולה ויורדת לפי קצב המוסיקה אין להם אלא לנסות לתפוס את התמונה בתזמון המדויק בו התאורה מתאימה, הפוקוס טוב, והיד של הארנב למטה. זה קצת דומה למשחקי פלטופרמה ישנים בהם אתה צפרדע שצריכה לחצות כביש סואן, אישית אני תמיד אהבתי לראות את הצפרדע נדרסת ולכן אין סיכוי שאני יכול להיות צלם.