בלוגים קרובים  בר קבועים  הוסף לקבועים שלי   שלח המלצה לחבר   הפורום   קישור ישיר לכאן   דף כניסה


 
שמי בישרא(ל): אניגמה כהן
מספר המזל: 36

MSN:
מלאו כאן את כתובת ה-email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן בלוגי הצנוע:

אניגמה, תעשי לי מנוי!
נהה... מנויים זה פאסה.
שלח
הצטרף כמנוי SMS
בטל מנוי SMS

RSS (הסבר)

 << נובמבר 2007 >> 
א ב ג ד ה ו ש
        1 2 3
4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17
18 19 20 21 22 23 24
25 26 27 28 29 30  

נוסטלגיה:

חיפוש טקסט בקטעים:

חפש
הערות שוליים:
הוסף מסר

פי הטבעות:
« אנשי חיל-האוויר » ±
« המלאכיות של הרווק » ±
« פעם ב... » ±














אופטימיות
בלאגן
דיסקרטיות
הגיון (לפחות בד"כ)
חוצפה
חוש הומור בריא
חיית מסיבות
טום בוי
טכנופוביה
מודעות עצמית
ספונטניות
סקס אפיל
סקרנות
ציניות
קומפקטיות
קונטרול פריק
רוחניות
שובבות
שוביניזם (בפוטנציה :-P)
תאבון מטורף





Aerosmith
Air
Craig David
Dream Theater
Enigma
Evanescence
George Michael
Justin Timberlake
Led Zeppelin
Lenny Kravitz
Michael Jackson
Muse
Nightwish
Nirvana
pantera
Pearl jam
Pink Floyd
Queen
Red hot chilli peppers
Roxette
Sade
Scorpions
Sting
The Corrs
Thethe
Within temptation
יזהר אשדות
כוורת
שלמה ארצי




תחילת דרכי בישראבלוג
טסתי ללונדון
שקלתי לפרוש
חזרתי ובגדול
למה לא הגעתי לאזכרה של אבא?
שוקלת לעשות קעקוע נוסף
חשפתי את עצמי
קיבלתי כפתור משלי!
עשיתי הרבה פאשלות
היה לי פורים שמייח :)
עברתי שבוע הזוי
זיינתי את הליכוד בבחירות
מכרתי ורדים
רואה את העולם דרך זכוכיות
יום מקולל...
הקללה נמשכת!
חליתי בגבריות יתר :-P
נתתי חתיכת שואו! ;)
הדרך שלי למרוד
מחלת החיים הקשים
מטיילת קצת :)
סופר אניגמה לשבוע שלם
פעמים ראשונות
הדרום על הרום
חיסון נגד אניגמה
Time is money
שנה לבלוגי הצנוע
עם רגל וחצי בצבא
אין כמו הבית(?)
קטינה לנצח
קולקציית חורף 2007
משאירים את הטוב לסוף
פיפי תמים
חולה מאושר
הצב אכל לי את שיעורי הבית
הכל כתוב
סיפורי יופלה
פסח שמייח
PT
צרכנות נבונה
גם אני אוהבת לשנוא!
קבענו 7? אופס... חתיכת איחור אופנתי
Just wanna have fun
אין יותר
תחבורה ציבורית מחורבנת



Ninelives-מחנכת לעתיד טוב יותר
This is me then-ממש לא פקאצה
Titus Claudius-חתלתול תמים
אל באנדי-סובל מילדות עשוקה
באד זיינמאן-לוזר מס' 1
הגרגמל-הולך טוב עם פיתה
הכי גבוהה בישרא-ארוכה ומתוקה
חוליאן קאראך-אפל ומסתורי
מיס לימונדה-היא כמו הרוח
נדב-בחור טוב
נונה כהן-אחות שלי :)
סתם בחור-חרמן :-P
פסיכולוג חובבן-צלם גאון
תמו'ש - בקאמבק מטורף!





Angel Eyes
איילת לא מקבלת
john_smith
איש מדע הפיתוי
נונה כהן
תמו'ש
Piccolo
האקסית הסודית
11/2007

הכל כתוב


זה לא שאני מאמינה גדולה בגורל, אבל כ" הרבה צרופי מקרים בחיים שלי שאפשר להשתגע!

 
אבל, קודם כל! אם לא שמתם לב מס' המזל שלי השתנה ממש לא מזמן, ז'תומרת שחגגתי יומולדת והזדקנתי בשנה.
כמו שקורה לכל ילד יומולדת הטלפון לא מפסיק לצלצל וכבר נמאס קצת לקראת אמצע היום, אבל חייבים!
בכל מקרה, באותו יום שמייח קיבלתי אפטר קצרצר כדי לצאת עם אמא ואחותי לחגוג באיזה מסעדה מדליקה.
הגעתי הביתה עייפה, אבל מהר מאוד התארגנתי ודפקתי אחלה הופעה, הרי זה היומולדת שלי והולכים למקום נחמד...

לא עבר זמן רב מאז שהגעתי ופתאום צלצול בדלת.
זכרתי שהמשפוחה הרחוקה יותר איימה להגיע, אבל הטיימינג שלה היה גרוע.
בתור ילדת יומולדת מנומסת אמרתי שאין לי כ"כ מה להציע בבית, אבל אם הם רוצים הם מוזמנים לבוא איתנו לחגוג במסעדה.
הם דווקא שמחו וחמולה של עשרה אנשים נגררנו למסעדה... 
כמובן שבאותה מסעדה נחמדה ויוקרתית לא נמצא מקום לכ"כ הרבה אנשים, אז מצאנו את עצמינו
 עוברים למקום הרבה יותר פשוט ועממי, כי רק שם יוכלו להכיל ולהאכיל את המשפוחה הרעבה שלי
הזמנו כמות אוכל מטורפת והתחלנו בעבודה.

לפתע אני רואה איזה מלצרית בלונדה ממש מוכרת לי. המבטים שלנו הצטלבו וגם היא זיהתה אותי.
הייתי בשוק! חברתי הטובה שלא פגשתי כמה שנים טובות! מסתבר שהיא ממלצרת שם!
בקושי זיהיתי אותה כי פעם היא לא הייתה בלונדה, אבל זה לא עקרוני.
במהלך הערב היא הגניבה לי פתק עם המס' שלה, כמו איזה בחור שרוצה להתחיל איתי
בזמן הקרוב ניפגש ונשלים את כל הזמן שלא ראינו אחת את השנייה.

כמובן שלא הצלחנו לסיים את כל האוכל, אז ארזתי כל מה שנשאר ויום אחרי זה אני ושותפותיי היקרות נהנינו מארוחת צהריים טעימה. 



 אז זו הייתה החגיגה הראשונה לציון יום ההולדת שלי.
השנייה הייתה אתמול, בפאב במרכז הארץ עם עוד שני חבר'ה שהיו איתי במחלקה והשתחררו.
חגגו איתנו בערך 50 איש, רובם מהצבא. היה ממש נחמד ושמחתי לראות את כולם.
למרות שהיה ממש צפוף ומסתבר ש"חוק העישון לא תקף אצלינו", ואני מצטטת.
(מפגרים שכמותם, יכולתי בקלות לתבוע אותם.)
מסתבר שבגילי המתקדם ואורח החיים הזקן שלי אני כבר לא רגילה למסיבות על השעות הקטנות,
אז
שכבתי במיטה עד 4 בערך!!!

אך כמובן שזה לא הספיק לי וגם אתנול בערב הלכתי למסיבה. היה לא משהו, אבל נשרוד.
יש לי תחושה שלא התגעגעתי לכל המסיבות האלה: לחזור הביתה עם ריח של מאפרה, לבזבז את כל היום שלמחרת בשינה, לקום עם צלצולים באוזניים...


 
עוד מקרה שיד הגורל נגעה בו היה באותו יום שיצאתי הביתה (נו כן, היומולדת).
ראיתי את האוטובוס בתחנה ורצתי כדי להספיק. בד"כ אני מספיקה וגם הפעם לא נראה שזה יהיה שונה, אבל כשכבר הגעתי ואפילודפקתי על הדלת המניאק נסע כאילו בכוונה
אחרי שנייה הגיע לתחנה חייל קרבי שנראה לי מוכר.
במקרה הזה (שלא כמו בד"כ) אפילו זיהיתי מיד מאיפה הוא מוכר לי: "למדת בביצפר X?"
"כן, את לא מזהה אותי? זה אני, שמוליק!"
ואז נזכרתי שהוא למד איתי מתישהו בכיתה המקבילה.
הגענו למסקנה שדווקא המחזור שלנו די בסדר בסופו של דבר, יש לנו הרבה קרביים וזה.
רובנו עדיין חיים באותה העיר ואפילו באותו האיזור, אבל נפגשים אחת לכמה שנים!!! הזוי לחשוב על זה...



לפני בערך שבועיים ציפור קטנה לחשה לי שהמחלקה שלנו הולכת לבקר במוזיאון האצ"ל.
מאוד כעסתי והתפלאתי איך אני לא יודעת מזה ומיד שלחתי SMS זועם למפקד.
הוא הצטער ואמר שזה לא בשבילי, הוא צריך אותי בצוות וכל השטויות האלה.
אז כמובן ששפחתכם הנאמנה ערמומית לפחות כמו המפקד וישר הזכירה
לו על האפטר שהוא הבטיח לי היום
בסופו של דבר הוא שחרר אותי והלכתי לי בכיף למוזיאון (כיף יחסית לעבודה כמובן).
ואז נזכרתי מי מדריכה שם!! אז אחרי הסיור ישבנו על שיחה למופת, היה כיף.



למי שלא ידע, בערך בעשרת החודשים האחרונים הייתי בקשר עם בחור מסויים.
הקשר שלי עם אותו מר בחור לא היה ממש ממש רציני, אבל הסביבה מיהרה להגדיר אותנו כזוג, ואני לא מאשימה אותה.
החלטנו שהקשר הזה קצת מונע מאיתנו להתקדם לדבר האמיתי, אז החלטנו לחתוך.
לא אשקר, זה לא היה פשוט. בתקופה הזו כבר התרגלנו ונקשרנו אחד לשניה.
לא יצא לנו לריב יותר מדי, אז זו הייתה פרידה ממש מוזרה. בכל מקרה, זה בטח לטובה.
מדובר בבחור מדהים ויהיו לי ממנו רק זכרונות טובים.

וכעת גבירותיי ורבותיי, אני אסע לי לבקר חברות שלמדו איתי בביצפר.
את השבת הבאה אני סוגרת, אבל היא מסתמנת כשבת טובה.
נתראה בשמחות! 

נכתב על ידי אניגמה כהן, 24/11/2007 17:02
53 תגובות   הגב     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     לינק לקטע     המלץ על הקטע
תגובה אחרונה של אל באנדי ב-5/12/2007 22:12


הצב אכל לי את שיעורי הבית

גם...אבל באמת באמת שיש לי תירוץ מוצדק למה לא כתבתי!

כבר הייתי מוכנה לכתוב, שמרתי נושאים ותתי נושאים כהודעות בפל', אבל עד שהגעתי הביתה גיליתי שהמחשב לא בדיוק עובד.

אז שפחתכם הנאמנה חיש ומיד פירקה את המחשב לחתיכות, בדקה כל דבר וגילתה שהספק כוח הלך לעולמו.

לא כ"כ נורא ספק כוח, נכון? אז לאחר אימות כפול לספק כוח מסתבר שצדקתי. אבל לא לגמרי!

גם הלוח אם הלך לעולמו (מעניין אם זה לאותו עולם של הספק). לא נורא,נכון??

די נורא, אבל הצלחתי לחלץ כמה חלקיקים שעדיין עובדים במחשב המסכן ותוך כמה ימים ירכיבו לי מחשב חדש ומגניב!

 

טוב, אז באמת לא כתבתי המון המון זמן. נראה לי שאפילו שברתי שיא עצמי, אז אני באמת לא יודעת ממה להתחיל!

נראה לי שאצטרך לחזור לתחילת ספטמבר כדי לעדכן אתכם בהכל.

חשבתי ללכת על סגנון הפוסט הקודם. ספרו לי אם אהבתם :)

 

הכפכף האבוד

ביום אחד נאה טיילתי להנאתי ברחבי ארצינו היפה כשלפתע הרגשתי שהרגל שלי משוחררת מתמיד!

הכפכפערס* שלי נקרע!!!

זה היה תזמון לא טוב במיוחד, בגלל שביום למחרת נסעתי עם הצבא לטיול בצפון ואין לי מדהו אחר לנעול!

בתור ספונטנית על גבול חולת נפש מסוכנת, התעוררתי בבוקר הטיול והלכתי עם הכפכף הקרוע לחפש כפכפים חדשים, אבל שיהיו זהים, אני לא נועלת שום דבר אחר בקיץ!

לאחר חיפוש לא קצר מצאתי את הנעל המבוקשת במחיר לא משתלם כלל, אך אין ברירה, הקניה נעשתה

וכך מאושרת מכף רגל ועד ראש נסעתי לי לטייל בצפון.

הטיול היה אדיר וביום השני עשינו קייאקים, שזה בכלל תענוג!

הבעיה הקטנה היחידה הייתה שרוב הזמן מצאתי את עצמי מחוץ לקייאק, שוחה בזרם המטורף של המים! (אתם יודעים איך זה אנשים שמתעסקים בקרינה, כולם דפוקים בשכל...)

בשלב מסוים הרגשתי שמשהו חסר לי - הכפכף החדש והיפה!!!

ניסיתי לתפוס אותו אבל בדיוק אז הקייאק שלי התהפך, נתפס באיזה ענף וגם המשוטים חלפו עם הזרם.

כשהגעתי לקו הסיום החלטתי להיות אופטימית ולחכות מעט, אולי הכפכף שלי יגיע?

עמדתי שם עם עוד כמה חבר'ה ושקענו קצת בשיחה. שאלתי את אחד העובדים שם: " תגיד, לא ראית במקרה כפכף כמו שלי צף פה בסביבה?"

-"האמת שדווקא ראיתי, אבל לא ידעתי שמישהו מחפש אותו, אז הוא פשוט המשיך עם הזרם..."

האאאאאא!!!  הכפכף החדש שלי אבד סופית. למזלי היו לי עוד כפכפים למקלחת אז סיימתי בהם את הטיול.

 

אפטר פארטי

#1

או במילים אחרות- נודבתי לצאת לאפטר, חגיגה!!

אשת קבע זוטרה נודבה לאסוף כסף למתנות המשתחררים. העסק לא כ"כ הלך ובשלב מסוים היא פרשה הביתה.

מידיית היא פנתה אליי שאמשיך לאסוף את הכסף (וכידוע, אניגמה כהן מומחית בענייני כספים )

ובאמת, לאחר זמן קצר גזלתי מכולם כסף בשיטות שונות ומגוונות והבאתי לאחד ממפקדיי עוד לפני ארוחת צהריים.

באותו רגע הוא אמר: " אניגמה, בשעה 2 את יוצאת להביא את המתנות מהעיר הסמוכה!"

עוד רגע הייתי מחבקת אותו מרוב אושר!

יצאתי להביא את המתנות, אבל החנות הייתה בהפסקת צהריים עד 4 והייתה לי שעה לשרוף.

ואז... כאילו נחתו מלאכים מהשמיים לבית הקפה הסמוך:

"חיילת, בא לך לעזור לנו עם התשחץ?" אמרו המלאך והמלאכית. "בכיף!" ענתה שפחתכם הנאמנה וחובבת התשחצים.

תוך דקות תיקתקתי את התשחץ, המלאכים התלהבו וישבנו, דיברנו ושתינו עד שהחנות נפתחה.

נפרדתי מהם לשלום, לקחתי את המתנות ונסעתי הביתה עד האוטובוס האחרון לבסיס ב-11 בערב

 

#2

אחד מהקצינים אצלינו במחלקה השתתף בחידון הספורט של צה"ל בוינגייט והמפקדים החליטו שמן הראוי לשלוח איתו קבוצת עידוד.

מאוד רציתי להצטרף למעודדות המאושרות, אבל לא היה לי נעים לבקש כי חיכה לי אפטר ביום שלמחרת.

בסופו של דבר המפקד החליט להחליף את אחת המעודדות בי :)

יצאנו ב-9 מהבסיס אז אפילו הספקתי לאכול ארוחת צהריים בעזריאלי עם השדונית החמודה שלי

וכמובן שחזרתי לבסיס אחרי הרבה מאוד זמן :)

 

המקרר הבוער

ערב אחד אני ולילך היינו רעבות ולא היה עומס של עבודה, אז לילך החליטה לטגן את הקקבים שהיו אצלינו במקפיא.

השאלנו פלטה חשמלית מאחד החבר'ה, לילך שמה אותה על המקרר על מעמד מיוחד והתחילה בעבודה.

לאחר זמן קצר התחלתי להריח פלסטיק שרוף... "לילך, מה את מטגנת שם??"

-"אוי לא, שרפתי את המפה! האאא זה לא רק המפה!!"

אחרי הורדה מהירה של הפלטה לרצפה וניתוקה מהחשמל מצאתי זמן לבחון את הנזק:

במקרר נוצרו שקעים שרופים מהמעמד בעומק ס"מ וחצי לפחות!!!

ולילך רק עמדה לידי ומילמלה: "אני לא מאמינה שעשיתי את זה..."

בראייה לאחור היה מצחיק, אבל עכשיו אנחנו דואגות לכסות את הנזק באיזה מגש מאולתר.

 

טוב, נראה לי שזה יספיק להיום.

נשאר רק עניין הכוכבית:

*התמונה הכי קרובה שמצאתי לכפכפערס (כפכפ תנכית,נו!)

נראה לי שגם הפעם יצא פוסט די אמיתי ואפילו ארוך.

מקווה שבקרוב אוכל לעדכן ביותר נושאים ובתדירות גבוהה הרבה יותר.

מתגעגעת אליכם,

אניגמה כהן

 

נכתב על ידי אניגמה כהן, 3/11/2007 13:23
41 תגובות   הגב     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     לינק לקטע     המלץ על הקטע
תגובה אחרונה של אניגמה ב-20/11/2007 19:36




דפים: 1  

החודש הקודם (9/2007)  החודש הבא (12/2007)  


© כל הזכויות שמורות לאניגמה כהן, אך היא מוכנה למכור אותן בזול.
הקריאה היא על אחריותכם בלבד, מומלץ להחזיק בקבוק מים בסביבה.
(לא בגלל התוכן חלילה, פשוט חם פה)