אז קצת פסחתי על פסח...

אבל הייתה אחלה חופשה שבעולם, אז אני חייבת לספר לכם!

קודם כל והכי חשוב, פגשתי חברים שלא ראיתי המון זמן, כמו מ' הירושלמי, בלונדה1, בלונדה2 (שפגשתי בחופש שלוש פעמים!).
נפלאות הפייסבוק הובילו אותי לשלושה חברי ילדות ואני מאמינה שבקרוב אפגש איתם ובכלל יהיה שמייח

עוד סיבה שהחופש הזה היה נחמד זה העובדה שחתמתי על 4 ימים אבל בפועל קיבלתי 9!
ויותר מזה... בתחילת השבוע התקשרו אליי מהבסיס ושאלו אם אני רוצה לבקר באוטומוטור עם כל החבר'ה מהגף ויחזירו לי יום חופש.
יש יותר טוב מזה??
 

 

סלחו לי על האיכות המחורבנת, זה ממצלמה בפל' ואני חרא של צלמת. 

בכל מקרה, היו מס' תובנות ואירועים ראויים לציון פחות או יותר במהלך החופשה:

ביום שלישי של החופשה בלונדה1 חגגה יומולדת בסנוקר בר שאני לא אוהבת בלשון המעטה, אבל בתור חברה טובה לא הייתה לי בעיה לבוא. במקרה, גם בלונדה2 והחבר'ה שלה הגיעו לאותו סנוקר בר והיא שמחה שסוף סוף אפשר לגרור אותי לשם אז קבענו שהיא תאסוף אותי.

הגענו למקום, הראינו תעודות מזהות ולפני הכניסה ישבה בחורה.

לא יודעת אם אתם מכירים או לא, אבל יש מקומות שמשלמים תשלום כניסה "סמלי" של 20 ש"ח שלא יווצר מצב שאנשים סתם תופסים שם מקום בלי להזמין משקה או משחק.

אז התכוונתי לשלוף את הארנק שלי, כשבמעורפל שמעתי שהיא מבקשת מס' טל' מאחד הבחורים שהיו איתנו.

כשהיא התכוונה לשאול אותי הקדמתי: "שמעי, זה אולי קצת לא פוליטיקלי קורקט לומר, אבל אני ממש לא מעוניינת לקבל SMS מתי יש פה מסיבות לוהטות, אז אין לי סיבה לתת את המס' שלי.

היא בתגובה: לא לא, המס' רק בשביל סטטיסטיקה, אני מבטיחה שלא נשלח כלום."

-"טוב נו.... (המס' הישן שלי)-054

-"רגע, אני צריכה גם מס' ת.ז.

-"WTF?? למה?"

-"בשביל הסטטיסטיקה . אנחנו בודקים באיזה תדירות אנשים באים לפה וזו דרך הזיהוי שלנו."

-"לא נראה לך קצת מוגזם לבקש ת.ז? אני אגיד לך בפשטות מתי אני באה לפה: פעם באף פעם!"

-"טוב, בכל מקרה את לא יכולה להכנס בלי לתת לי מס' ת.ז"

-"אין לי כוח לשטויות האלה, תקראי לאחראי עלייך".

~בינתיים הבלונדה שהסכימה איתי מתחילה להכנע והחבר'ה איתה שלא ממש מכירים אותי מסתכלים עליי במבט עקום..."~

הבחורה התחילה להתבלבל:"האחראי לא נמצא פה כרגע, אבל זה בדיוק מה שהוא יגיד לך בלה בלה בלה..."

לא נשארתי לשמוע מה היא אמרה ויצאתי מהמקום, אחרי יצאה הבלונדה ולמזלי גם החבר'ה שלה נגררו אחריה.

לפני שאמשיך, אשמח לשמוע תגובות ספציצית בקשר לזה: מה אתם הייתם עושים? מתן פרטים שכאלה בכניסה לבר לא נראה לכם מוגזם?

בכל מקרה, התקשרתי לבלונדה1 שתדע שאני לא אהיה ונסענו לסנוקר בר אחר שלטעמי הרבה יותר נחמד אבל הם פחות אוהבים. כל זה ישב לי קצת על המצפון, אבל אני חושבת שעשיתי את הדבר הנכון.

*ייאמר לטובתי שבתור פיצוי פינקתי את הבלונדה1 בארוחת שחיתות מטורפת בפאנסי רסטורנט. רק השם מעורר תאבון - "ארוחת ציידים"

                                                                           ***

ועכשיו, נעבור לכמה אירועים משעשעים:

#1:
במקרה, נפל לידיי קורנפלס כשר לפסח ושמתי לב למשהו מחריד: אין בו ויטמינים!!!
מילא שיש לו טעם של משהו ממש כשר לפסח, אז גם את הויטמינים לקחו?? עדיף שהיו מורידים אותו מהמדף לתקופת הפסח וחוסכים מאיתנו את הבזיון הזה.

*התמונה להמחשה בלבד. "כריות" כשר לפסח לא יצא לי לטעום, אבל אם יש בינכם שומרי כשרות חובבי כריות, תנו חוות דעת!

#2:
בהמשך לבעיית ה"כשר לפסח": מסתבר שבעירי הצנועה כל המסעדות/ברים/בתי קפה יצאו פארשים כשרים לפסח!!!
אחרי סדר הפסח המאולתר עם המשפוחה שכלל בעיקר פיתות ווודקה, יצאנו אני וכמה מחבריי הרוסים ל"אפטר סדר".
עברנו לפחות 10 פאבים שהיו סגורים ואז קיבלנו מידע מודיעיני על פאב אחד פתוח אבל די כשר לפסח.
אני שתיתי כוס מים
רק לקראת סוף החג מצאתי פתרון: עברתי לבלות בערים סטייל מוסקבה הקטנה (אשדוד) והתקשיתי למצוא אפילו קיוסק כשר לפסח. היה תענוג!

#3: סיפורים אוטובוסים
מכיוון שיוצא לי לנסוע הרבה באוטובוסים, אני צוברת חוויות בתחום פה ושם. לדוגמא:
מה הסיכוי למצוא את עצמך נוסע יום שישי באוטובוס בשעה לא שעה, לשומקום, לעצור ברמזור ולראות שבאוטובוס מימינך יושב מישהו שלמד איתך ולא ראית כבר שנתיים. עוד יותר נחמד שאותו אוטובוס נסע חצי מהזמן באותו מסלול והעברתי לי חצי נסיעה בפנטומימה

ועוד סיפור משעשע:
הייתי צריכה לפרוט שטר של 50 ש"ח בארלוזורוב אז ניגשתי לנהג אוטובוס בחניה כי נהגי המוניות סתם מניאקים.
"שלום, תוכל לפרוט לי 50 ש"ח?
"לכמה לפרוט לך?"
"20-20-10"
"רוצה לשתות משהו"
"לא תודה, זה בסדר" ~משחקת אותה קצת מובכת~
"התכוונתי אם את רוצה לפרוט כדי לקנות שתיה במכונה, לא הזמנתי אותך לשתות"
"אהההההההההההההההההה"~כבר לא "משחקת אותה" מובכת~

#4:
שוטטתי לי במרחב שני רחובות מתחנה מרכזית בעיר כלשהי כשלפתע נעצר לידי רכב והנהג שואל:
"תגידי, את יודעת איך אני מגיע מפה לתחנה מרכזית?"
"המממ.... כן, זה שני רחובות ימינה מכאן, הבעיה שיהיה לי קשה לכוון אותך באוטו, כי הרחובות בשכונה פה חד סטריים, אבל תנסה ימינה, שמאלה ואז ישר"
"אוקיי הבנתי. תודה!"
אני ממשיכה ללכת, מהרהרת אם בכלל כיוונתי אותו למקום הנכון כשהוא עוצר:
"תגידי, את נשואה?
"הא?  למה אתה חושב ככה?"
"לא יודע... יש לך טבעת".
"זה בכלל לא באצבע הנכונה! וזה בכלל לא נראה כמו טבעת נישואין.
"אוקיי, אז את לא נשואה... אז יש לך מישהו?"
"כן...."
"אוקיי, לא נשואה אבל יש לך מישהו.
אז אני פשוט אמשיך ישר..."
הסתכלתי רגע, והגעתי למסקנה שבכלל לא ככה כיוונתי אותו, נוכל!
פעם ראשונה ואחרונה שאני שמה טבעת

אני מתארת לעצמי שהיו עוד דברים משעשעים, אבל הפוסט כבר ארוך ונגמר המקום בדף...
יום העצמאות לעומת זאת, עבר בצורה הרבה יותר רגועה: בערב יום העצמאות נרדמתי ולא יצאתי לשום מקום ובחג עצמו עשיתי על האש עם המשפוחה של "מר 007" (אתם קראתם לו ככה!)

וכמובן, מסקנות חשובות לסיכום - הבנתי שהאזרחות מאוד קורצת לי. למרות שאני באמת עושה כיף חיים בצבא, יהיה לי הרבה יותר כיף באזרחות ולא משנה מה אעשה. הייתם פשוט צריכים לראות אותי בשבוע החופש הזה, הייתי פאקינג קורנת!
אני כבר מחכה בקוצר רוח להשתחרר.

נסיים בברכת המשך סופ"ש ארוך ומהנה לקוראיי הוותיקים וגם החדשים!
אניגמה כהן.

שמור   בטל

נכתב על ידי אניגמה כהן, 9/5/2008 16:50
71 תגובות   הגב     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     לינק לקטע     המלץ על הקטע     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
תגובה אחרונה של הגרגמל ב-5/6/2008 10:53

---