בלוגים קרובים  בר קבועים  הוסף לקבועים שלי   שלח המלצה לחבר   הפורום   קישור ישיר לכאן   דף כניסה


 
שמי בישרא(ל): אניגמה כהן
מספר המזל: 35

MSN:
מלאו כאן את כתובת ה-email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן בלוגי הצנוע:

אניגמה, תעשי לי מנוי!
נהה... מנויים זה פאסה.
שלח
הצטרף כמנוי SMS
בטל מנוי SMS

RSS (הסבר)

 << ספטמבר 2006 >> 
א ב ג ד ה ו ש
          1 2
3 4 5 6 7 8 9
10 11 12 13 14 15 16
17 18 19 20 21 22 23
24 25 26 27 28 29 30

נוסטלגיה:

חיפוש טקסט בקטעים:

חפש
הערות שוליים:
הוסף מסר

פי הטבעות:
« אנשי חיל-האוויר » ±
« המלאכיות של הרווק » ±
« פעם ב... » ±














אופטימיות
בלאגן
דיסקרטיות
הגיון (לפחות בד"כ)
חוצפה
חוש הומור בריא
חיית מסיבות
טום בוי
טכנופוביה
מודעות עצמית
ספונטניות
סקס אפיל
סקרנות
ציניות
קומפקטיות
קונטרול פריק
רוחניות
שובבות
שוביניזם (בפוטנציה :-P)
תאבון מטורף





Aerosmith
Air
Craig David
Dream Theater
Enigma
Evanescence
George Michael
Justin Timberlake
Led Zeppelin
Lenny Kravitz
Michael Jackson
Muse
Nightwish
Nirvana
pantera
Pearl jam
Pink Floyd
Queen
Red hot chilli peppers
Roxette
Sade
Scorpions
Sting
The Corrs
Thethe
Within temptation
יזהר אשדות
כוורת
שלמה ארצי




תחילת דרכי בישראבלוג
טסתי ללונדון
שקלתי לפרוש
חזרתי ובגדול
למה לא הגעתי לאזכרה של אבא?
שוקלת לעשות קעקוע נוסף
חשפתי את עצמי
קיבלתי כפתור משלי!
עשיתי הרבה פאשלות
היה לי פורים שמייח :)
עברתי שבוע הזוי
זיינתי את הליכוד בבחירות
מכרתי ורדים
רואה את העולם דרך זכוכיות
יום מקולל...
הקללה נמשכת!
חליתי בגבריות יתר :-P
נתתי חתיכת שואו! ;)
הדרך שלי למרוד
מחלת החיים הקשים
מטיילת קצת :)
סופר אניגמה לשבוע שלם
פעמים ראשונות
הדרום על הרום
חיסון נגד אניגמה
Time is money
שנה לבלוגי הצנוע
עם רגל וחצי בצבא
אין כמו הבית(?)
קטינה לנצח
קולקציית חורף 2007
משאירים את הטוב לסוף
פיפי תמים
חולה מאושר
הצב אכל לי את שיעורי הבית
הכל כתוב
סיפורי יופלה
פסח שמייח
PT
צרכנות נבונה
גם אני אוהבת לשנוא!
קבענו 7? אופס... חתיכת איחור אופנתי
Just wanna have fun
אין יותר
תחבורה ציבורית מחורבנת



Ninelives-מחנכת לעתיד טוב יותר
This is me then-ממש לא פקאצה
Titus Claudius-חתלתול תמים
אל באנדי-סובל מילדות עשוקה
באד זיינמאן-לוזר מס' 1
הגרגמל-הולך טוב עם פיתה
הכי גבוהה בישרא-ארוכה ומתוקה
חוליאן קאראך-אפל ומסתורי
מיס לימונדה-היא כמו הרוח
נדב-בחור טוב
נונה כהן-אחות שלי :)
סתם בחור-חרמן :-P
פסיכולוג חובבן-צלם גאון
תמו'ש - בקאמבק מטורף!





Angel Eyes
איילת לא מקבלת
john_smith
איש מדע הפיתוי
נונה כהן
תמו'ש
Piccolo
האקסית הסודית
9/2006

שנה חדשה
שלום גבירותיי ורבותיי!
חגגנו שנה חדשה, הבלוג חגג שנה חדשה, תקופה חדשה התחילה בחיי.
אני לא אהיה נדושה ומאוסה, אבל בכל זאת, קבלו שנה טובה
הייתי בטוחה שהולך להיות די חרא, אבל בינתיים אני רק נהנית!
אם נתעלם לרגע מתת הרמה שבה אני חיה: החדרים הלא ממוזגים, המזרן בעובי של 5 ס"מ לכל היותר, המקלחות שיש בהן מחסור רציני במים קרים ומחסור ב"דוש", יש רק ברז רגיל מלמעלה, שגורם לפעולה פשוטה כמו חפיפת ראש להראות כמו סכנה ממשית לחטוף זעזוע מוח
אני כבר לא מדברת על זה שאפילו לנשום שם זה ממש מזיק, עם כל מפעלי הכימיקלים שבסביבה...
 
ועכשיו לידע כללי, תראו את סדר היום החדש שלי:
5:00-השכמה
5:40-ארוחת בוקר
7:00-מסדר בחדר (מפקד קורס/מפקד גף)
7:30-תחילת לימודים
11:30-ארוחת צהריים
12:00-חזרה ללימודים
17:00-ארוחת ערב
22:30-כיבוי אורות
 
זה נשמע רע, אבל סדר היום האמיתי לא ממש נראה ככה.
יש יותר הפסקות מלימודים, את ארוחת הבוקר אני ולילך אוכלות בחדר ואנחנו פטורות ממסדר מפקד גף, כי אנחנו בסה"כ 5 בנות על כל הקומה.
יותר מזה, המפקד שלנו הוא חבר טוב של בן דוד של לילך ומכיר אותה מאז שהיא זוחלת בין שולחנות (רגע, היא עדיין עושה את זה!)
יוצא שבערב יש לנו 5 שעות חופשיות ואנחנו פשוט יושבות על הספסל והאנשים מתחלפים ומתחלפים, שומעות חוויות שונות, צוחקות בטירוף...
אפשר להגיד שאנחנו כל היום במצב כפית.
אם יתאפשר, אני אצלם כמה תמונות בבסיס שתיראו על מה מדובר.
 
למרות כל הכיף, קרו כמה דברים הזויים במהלך השבוע הזה:
-בבסיס הסתובב כלב לבן, גדול ושמן.
יום אחד הגישו בחדר האוכל שניצלים ומאז נעלמו עקבותיו של הכלב
-כבר 4 שנים שאני לובשת מדים, אבל השבוע פעם ראשונה נשרפתי ב"שיזוף מדים".
גם הפנים שלי נשרפו וגם יש לי וי שחום!
-ביום חמישי שחררו אותנו מוקדם והחלטתי לנסוע לידידי הצפוני.
כשהתכוונתי לנסוע בשישי בבוקר, גיליתי שהחוגר שלי לא נמצא בכיס של החולצה!
הפכתי את כל הבית, את התיק ואת האוטו, אבל לא מצאתי אותו.
השעה כבר הייתי מאוחרת וכמעט איחרתי את הרכבת.
ניגשתי לבחור בקופה ושאלתי אותו מה אני יכולה לעשות אם נאבד לי החוגר. אחרי כמה דק' הוא חזר אליי, מכר לי כרטיס ב-10 ש"ח ליעד הקרוב ביותר ואמר לי שביציאה אני אגיד שאיבדתי את הכרטיס!
הגעתי הביתה והתקשרתי למפקד שלי, הייתי בטוחה שהוא שוחט אותי, אבל הוא אמר לי שמצאו את החוגר שלי לא רחוק מהבסיס. איזה מזל!
 
השבוע הקרוב הולך להיות נחמד יחסית, ככה זה נראה לפחות:
מיום שני עד רביעי אני בבסיס ויום חמישי כל הקורס שלי נפגשים בת"א ונוסעים לחברת הייטק שמייצרת רכיבים אלקטרוניים למטוסים!
יהיה שמייח.
 
אז שיהיה לכולנו שבוע טוב.
כבר מתגעגעת,
אניגמה כהן.

נכתב על ידי אניגמה כהן, 24/9/2006 15:43, בקטגוריות צבא, טיולים בארץ ובעולם
59 תגובות   הגב     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     לינק לקטע     המלץ על הקטע     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
תגובה אחרונה של אניגמה ב-19/10/2006 20:21





© כל הזכויות שמורות לאניגמה כהן, אך היא מוכנה למכור אותן בזול.
הקריאה היא על אחריותכם בלבד, מומלץ להחזיק בקבוק מים בסביבה.
(לא בגלל התוכן חלילה, פשוט חם פה)