| בלוגים קרובים בר קבועים הוסף לקבועים שלי שלח המלצה לחבר הפורום קישור ישיר לכאן דף כניסה |
|
||
|
שמי בישרא(ל): אניגמה כהן
מספר המזל: 36 MSN: הצטרף כמנוי SMS בטל מנוי SMS RSS (הסבר)
נוסטלגיה: חיפוש טקסט בקטעים: הערות שוליים: הוסף מסר פי הטבעות: « אנשי חיל-האוויר » ± « המלאכיות של הרווק » ± « פעם ב... » ±       תחילת דרכי בישראבלוג טסתי ללונדון שקלתי לפרוש חזרתי ובגדול למה לא הגעתי לאזכרה של אבא? שוקלת לעשות קעקוע נוסף חשפתי את עצמי קיבלתי כפתור משלי! עשיתי הרבה פאשלות היה לי פורים שמייח :) עברתי שבוע הזוי זיינתי את הליכוד בבחירות מכרתי ורדים רואה את העולם דרך זכוכיות יום מקולל... הקללה נמשכת! חליתי בגבריות יתר :-P נתתי חתיכת שואו! ;) הדרך שלי למרוד מחלת החיים הקשים מטיילת קצת :) סופר אניגמה לשבוע שלם פעמים ראשונות הדרום על הרום חיסון נגד אניגמה Time is money שנה לבלוגי הצנוע עם רגל וחצי בצבא אין כמו הבית(?) קטינה לנצח קולקציית חורף 2007 משאירים את הטוב לסוף פיפי תמים חולה מאושר הצב אכל לי את שיעורי הבית הכל כתוב סיפורי יופלה פסח שמייח PT צרכנות נבונה גם אני אוהבת לשנוא! קבענו 7? אופס... חתיכת איחור אופנתי Just wanna have fun אין יותר תחבורה ציבורית מחורבנת  Ninelives-מחנכת לעתיד טוב יותר This is me then-ממש לא פקאצה Titus Claudius-חתלתול תמים אל באנדי-סובל מילדות עשוקה באד זיינמאן-לוזר מס' 1 הגרגמל-הולך טוב עם פיתה הכי גבוהה בישרא-ארוכה ומתוקה חוליאן קאראך-אפל ומסתורי מיס לימונדה-היא כמו הרוח נדב-בחור טוב נונה כהן-אחות שלי :) סתם בחור-חרמן :-P פסיכולוג חובבן-צלם גאון תמו'ש - בקאמבק מטורף!   Angel Eyes איילת לא מקבלתjohn_smith איש מדע הפיתוי נונה כהן תמו'ש Piccolo האקסית הסודית |
5/2009
גניבת שיחות 720541234567* נראה לי מאוד מוזר המספר הזה, התחלתי לחלק אותו ולקרוא אותו מכל כיוון אפשרי כשלפתע זה הכה בי: המספר מורכב מ72* וממס' סלולרי של אורנג'!!! מזל שאני עובדת בחברת תקשורת, לא הייתי נזכרת בחיים ש72* זה שירות "עקוב אחריי". אז קודם כל התקשרתי לסבתא המבוהלת ואמרתי לה שתקיש בטלפון #72 לביטול השירות. אח"כ ניסיתי להתקשר לאותו סלולר, חיכה לי פאנטון ערבי מזמר בקולי קולות ואח"כ ענה לי ילד קטן וניתר אחרי כמה שניות. כמובן שבפעמים הבאות שהתקשרתי סוננתי לחלוטין... אז התקשרתי גם לחברת התקשורת שדרכה היא מחוברת על מנת שיהיה תיעוד על חשד לגניבת שיחות, שיהיה קל יותר לזכות במקרה הצורך וגם התקשרתי למשטרה כדי ליידע אותם שעדיין קיימים מקרים כאלה והפניתי את אחות של סבתא להגיש תלונה. אז קוראיי היקרים, אל תהיו היסטריים ותאמינו לכל אידיוט שמתקשר אליכם ועוד נותן לכם מספר מוזר לחזור אליו. קראתי באינטרנט על מקרים עוד יותר מתוחכמים שאותו גנב נוכל גם נתן את המס' ככה: "תתקשר 2541234567 ותעשה בהתחלה 7* , זה הקידומת של ביה"ח." חוץ מזה, הכל אצלי סבבה פיסטוקים, טוחנים עבודה, חוסכים כסף ומנסים לבלות כמה שיותר בין לבין 35 תגובות הגב הצג תגובות כאן 0 הפניות לכאן לינק לקטע המלץ על הקטע תגובה אחרונה של אניגמה ב-31/5/2009 22:17
עצמאות שלום גבירותיי ורבותיי! אני יודעת שעכשיו כשאני אזרחית אתם מצפים שאכתוב יותר-וכך גם אני. אבל משום מה זה לא קורה, כנראה שאת השגרה הזו מאוד קשה לשנות. בכל מקרה, אל תהיו מודאגים, כי אני מבלה ממש טוב העבודה שלי קשה, אבל אני ממש נהנית. כמובן מהחבר'ה שעובדים איתי, אבל לפעמים גם מהלקוחות! נחמד לקבל מכתבי תודה וסקרים טובים. חוץ מהבונוס, זה מספק שאני עושה את העבודה שלי כמו שצריך וטורחת לתקן גם טעויות של כאלה שלא עושים... בראייה לאחור, לא זכרתי את יום העצמאות כחג כיפי, אולי כי אחד או שניים מהם סגרתי בבסיס וכל השאר אני כבר לא זוכרת, אבל הפעם יום העצמאות היה פשוט אדיר! אני והמילואימניק הלכנו למסיבה שעלות הכרטיס הייתה 50 ש"ח. בנינו על טרמפ למסיבה שבסופו של דבר איכזב אותנו, אבל לא היינו מוכנים לוותר על השתייה והזמנו מונית-עוד 45 ש"ח. הגענו למסיבה, באחד המגדלים בת"א ודווקא התחיל ממש נחמד. הרבה אנשים יפים, מוזיקה טובה ואוויר יחסית נקי. בשלב מסוים המילואימניק הרים שני ניירות מהרצפה שבמבט יותר מעמיק התגלו כפאקינג 200 ש"ח!!! היינו מאושרים ושילשנו את כמות האלכוהול כדי להיות מאושרים ושיכורים. באותו ערב שמנו פס על כולם, רקדנו והתמזמזנו כאילו שאף אחד לא רואה. ב-5 בבוקר מצאנו את עצמנו מחפשים מונית חזרה הביתה עייפים ומאוד מאוד מרוצים! הבאסה הייתה ש-3 שעות אחרי שנרדמנו היינו צריכים להתעורר לעל האש עם המשפוחה שלו. לפחות היה כיף וממש טעים! עם כל המזל שנפל עלינו באותו יום החלטנו למלא לוטו. כמובן שאתם מנחשים מה (לא) קרה... אני יכולה רק לומר שאני לא בדיוק כותבת לכם מוגאס אגב חגים ותל אביב- מסתדר מצוין השילוב הזה. בפסח האחרון כ"כ התלהבתי כשהמלצרית אמרה שיש להם חמץ אמיתי ולא ה"לחם פסח" הזה שיש לו טעם של ספוג! בטח נראיתי כמו ילדה מסכנה שלא אכלה חמץ כל החג! הבעיה שבעירי הצנועה לא מצאתי מקום שמוכר חמץ, ואני לא בדיוק גרה בבני ברק. אם כבר חזרתי אחורה לכיוון פסח ותל אביב, אשמח לשתף אתכם במשהו ולשמוע את דעתכם. טיילנו באבן גבירול, אני, המילואימניק וחבר של לילך, כשלפתע עצרה אותנו אשה-לא נראית ממש מסכנה וביקשה כמה שקלים. המשכתי ללכת וכך גם חבר של לילך, אבל פתאום המילואימניק נעצר ובאמת הביא לה כמה שקלים. "אם היא רוצה כמה שקלים שתמכור את העגילים שהיא עונדת"-הסכמתי לחלוטין עם מה שאמר חבר של לילך. "אם כבר אני נותן כסף למישהו, אז זה תמיד יהיה מישהו נכה או מוגבל, כזה שרואים עליו שלא יכול לפרנס את עצמו" אז המילואימניק שמח לשתף אותו שיעשו עליו קופה רצינית בהודו אם הוא כ"כ רגיש לזה. (ולאנשים פשוטים כמוני שלא היו בהודו, אתם מוזמנים לקרוא את "נער החידות ממומביי"-ספר מצוין!) ורק אני עמדתי שם בפרצוף לא מבין-אני את הכסף שלי אתן למישהו שעשה משהו טוב. בלונדון עשו עליי קופה כל להקות הרחוב, בפולין עשו עליי קופה החבר'ה עם התחפושות המגניבות שאפשר להצטלם איתם. פעם אפילו טיילתי בנחלת בנימין נראה לי, כשעל הרצפה ישב כנר זקן וניגן שיר מקסים שאני לא זוכרת. כבר ממש התרחקתי מהמקום אבל לא הפסקתי לזמזם את השיר, אז חזרתי וננתי לו שטר של 20 שקל! ולמי אתם נותנים סוג של צדקה? 28 תגובות הגב הצג תגובות כאן 0 הפניות לכאן לינק לקטע המלץ על הקטע תגובה אחרונה של אניגמה ב-23/5/2009 23:04 דפים: 1 החודש הקודם (4/2009) החודש הבא (6/2009) |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
