| בלוגים קרובים בר קבועים הוסף לקבועים שלי שלח המלצה לחבר הפורום קישור ישיר לכאן דף כניסה |
|
||
|
שמי בישרא(ל): אניגמה כהן
מספר המזל: 36 MSN: הצטרף כמנוי SMS בטל מנוי SMS RSS (הסבר)
נוסטלגיה: חיפוש טקסט בקטעים: הערות שוליים: הוסף מסר פי הטבעות: « אנשי חיל-האוויר » ± « המלאכיות של הרווק » ± « פעם ב... » ±       תחילת דרכי בישראבלוג טסתי ללונדון שקלתי לפרוש חזרתי ובגדול למה לא הגעתי לאזכרה של אבא? שוקלת לעשות קעקוע נוסף חשפתי את עצמי קיבלתי כפתור משלי! עשיתי הרבה פאשלות היה לי פורים שמייח :) עברתי שבוע הזוי זיינתי את הליכוד בבחירות מכרתי ורדים רואה את העולם דרך זכוכיות יום מקולל... הקללה נמשכת! חליתי בגבריות יתר :-P נתתי חתיכת שואו! ;) הדרך שלי למרוד מחלת החיים הקשים מטיילת קצת :) סופר אניגמה לשבוע שלם פעמים ראשונות הדרום על הרום חיסון נגד אניגמה Time is money שנה לבלוגי הצנוע עם רגל וחצי בצבא אין כמו הבית(?) קטינה לנצח קולקציית חורף 2007 משאירים את הטוב לסוף פיפי תמים חולה מאושר הצב אכל לי את שיעורי הבית הכל כתוב סיפורי יופלה פסח שמייח PT צרכנות נבונה גם אני אוהבת לשנוא! קבענו 7? אופס... חתיכת איחור אופנתי Just wanna have fun אין יותר תחבורה ציבורית מחורבנת  Ninelives-מחנכת לעתיד טוב יותר This is me then-ממש לא פקאצה Titus Claudius-חתלתול תמים אל באנדי-סובל מילדות עשוקה באד זיינמאן-לוזר מס' 1 הגרגמל-הולך טוב עם פיתה הכי גבוהה בישרא-ארוכה ומתוקה חוליאן קאראך-אפל ומסתורי מיס לימונדה-היא כמו הרוח נדב-בחור טוב נונה כהן-אחות שלי :) סתם בחור-חרמן :-P פסיכולוג חובבן-צלם גאון תמו'ש - בקאמבק מטורף!   Angel Eyes איילת לא מקבלתjohn_smith איש מדע הפיתוי נונה כהן תמו'ש Piccolo האקסית הסודית |
6/2007
התגעגעתי שלום לכם, קוראיי היקרים שעדיין כאן. באמת התגעגעתי לישראבלוג, לכתיבה, אליכם... יש לי רצון עז לברוח קצת מהמציאות ולמרות שבבלוג אני כותבת בד"כ על החיים שלי, הכתיבה עצמה מהווה את הבריחה. עם כל העבודה המזורגגת בצבא אני חייבת איזשהו איזון, לעשות משהו שלא קשור בכלל למקצוע. בתיכון זה היה התאטרון, אבל עכשיו אין לי אפשרות כזו. אז לפעמים אפשר למצוא אותי מנגנת קצת, מציירת, אבל לא בכמויות מספקות לנפש העדינה שלי למען האמת, לא ממש טוב לי בצבא. האנשים הם באמת הכי טובים שיכולתי לבקש, אבל עם הזמן היתרון היחיד הזה ממצה את עצמו. זה כבר לא מספיק כדי להרגיש טוב, יש גם את העבודה התאילנדית, השעות המטורפות,היציאות הנדירות, הנהלים המטומטמים ועוד המון דברים שאני שונאת בתפקיד שלי. הגעתי למסקנה שלא משנה כמה טובים יהיו האנשים, לפני הכל יש אותי. ואם אני לא מרוצה מהדברים הבסיסיים שאי אפשר לשנות אז זה אבוד. רציתי לפרט קצת מה לא טוב לי ומה אפשר לעשות עם זה, להוסיף קצת אופטימיות בפוסט בסגנון הימים הישנים והטובים, אבל כבר אין לי זמן :( בכל מקרה, אשמח אם יש למישהו מידע וטיפים בקשר לטופס 55, פסילת מקצוע, פרופיל נפשי וכל דבר שיעזור לי להפטר מהתפקיד הארור ויקרב אותי להיות פקידה בקרייה חוץ מזה, בסופ"שים אני דווקא מאוד נהנית, כמעט ולא נמצאת בבית וטוב שכך. עם הזמן נהיה לי קשה יותר ויותר לחיות בבית. אני מגיעה רק לכמה שעות שינה בודדות במוצ"ש. נראה לי שאם אני אקבל מה שאני רוצה בשירות הצבאי שלי, אני אצא מהבית סופית. אני מתארת לעצמי שחלקכם שואלים מה אני עושה בבית בשעה כזו ביום חול. התשובה די פשוטה. היום היה לי תור לפיזיוטרפיה (גם הגב המסכןשלי נדפק עוד יותר מקודם בגלל התפקיד), אבל כשהגעתי אמרולי שהרופא בכלל לא יבוא היום. בכל מקרה אחר הייתי מאוד מתבאסת, אבל בתור חיילת לא אכפת לי! חזרתי הביתה, נחתי, אכלתי כמו שצריך ואני אמשוך עוד קצת זמן לפני שאחליט להגיע לבסיס. אגב, קיבלתי זימון לקצונה (אין מצב, למרות שזו הדרך הכי בטוחה לצאת מהתפקיד שלי), אבל שיחת ההסברה היא חובה אז המפקד נאלץ לשחרר אותי גם בסופ"ש הזה שיהיה לכם שבוע טוב,קוראיי הנאמנים! סעו בזהירות, שתו הרבה מים ואל תתגייסו לצבא. החיילים שבינכם מוזמנים להטריד אותי במייל צבאי ומס' מטכלי בתיאום מראש אוהבת ומתגעגעת, אניגמה כהן. 70 תגובות הגב הצג תגובות כאן 0 הפניות לכאן לינק לקטע המלץ על הקטע תגובה אחרונה של אניגמה ב-1/7/2007 20:25 דפים: 1 החודש הקודם (5/2007) החודש הבא (7/2007) |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
