| בלוגים קרובים בר קבועים הוסף לקבועים שלי שלח המלצה לחבר הפורום קישור ישיר לכאן דף כניסה |
|
||
|
שמי בישרא(ל): אניגמה כהן
מספר המזל: 35 MSN: הצטרף כמנוי SMS בטל מנוי SMS RSS (הסבר)
נוסטלגיה: חיפוש טקסט בקטעים: הערות שוליים: הוסף מסר פי הטבעות: « אנשי חיל-האוויר » ± « המלאכיות של הרווק » ± « פעם ב... » ±       תחילת דרכי בישראבלוג טסתי ללונדון שקלתי לפרוש חזרתי ובגדול למה לא הגעתי לאזכרה של אבא? שוקלת לעשות קעקוע נוסף חשפתי את עצמי קיבלתי כפתור משלי! עשיתי הרבה פאשלות היה לי פורים שמייח :) עברתי שבוע הזוי זיינתי את הליכוד בבחירות מכרתי ורדים רואה את העולם דרך זכוכיות יום מקולל... הקללה נמשכת! חליתי בגבריות יתר :-P נתתי חתיכת שואו! ;) הדרך שלי למרוד מחלת החיים הקשים מטיילת קצת :) סופר אניגמה לשבוע שלם פעמים ראשונות הדרום על הרום חיסון נגד אניגמה Time is money שנה לבלוגי הצנוע עם רגל וחצי בצבא אין כמו הבית(?) קטינה לנצח קולקציית חורף 2007 משאירים את הטוב לסוף פיפי תמים חולה מאושר הצב אכל לי את שיעורי הבית הכל כתוב סיפורי יופלה פסח שמייח PT צרכנות נבונה גם אני אוהבת לשנוא! קבענו 7? אופס... חתיכת איחור אופנתי Just wanna have fun אין יותר תחבורה ציבורית מחורבנת  Ninelives-מחנכת לעתיד טוב יותר This is me then-ממש לא פקאצה Titus Claudius-חתלתול תמים אל באנדי-סובל מילדות עשוקה באד זיינמאן-לוזר מס' 1 הגרגמל-הולך טוב עם פיתה הכי גבוהה בישרא-ארוכה ומתוקה חוליאן קאראך-אפל ומסתורי מיס לימונדה-היא כמו הרוח נדב-בחור טוב נונה כהן-אחות שלי :) סתם בחור-חרמן :-P פסיכולוג חובבן-צלם גאון תמו'ש - בקאמבק מטורף!   Angel Eyes איילת לא מקבלתjohn_smith איש מדע הפיתוי נונה כהן תמו'ש Piccolo האקסית הסודית |
6/2008
צבא, חראגיל הכותרת אולי קצת בעייתית לאור עובדה שממש ביליתי בצבא בשבוע וחצי האחרונים: נלחמתי בשיניים להמיר תורנות בלתי מתוכננת שנחתה עליי לתורנות שכונתית הרבה יותר, נוספו הרבה מעריצים לשפחתכם הנאמנה ואחרי הכל קיבלתי אפטר מפנק עם וויסקי טוב וכמה חשפנים. אם יש משהו מוצלח לסיים איתו את השבוע זה יום כיף בבסיס עם אפס עבודה ביום רביעי וחמשוש ארוך! אז למה בכל זאת, אתם שואלים? יש איזה חוזה ארור שחתמתי לפני 6 שנים בערך שמטריד את מנוחתי. אותו חוזה מחייב אותי לשנת קבע בהתאם לצורכי צה"ל. אז הרבה פעמים אמרו שזה בולשיט, רצו מיליון שמועות שביטלו את החוזים, שזה כבר לא קביל ואפילו מקצרים את השירות כדי שנרגיש כמו אנשים נורמליים אחרי הצבא שנמרח ל-20 שנה. כל זה לא קורה, או שקורה אבל לא מספיק קרוב אליי ולפני בערך חודש הוזמנתי לשיחה אצל המפקד. "אני לא יודע אם שמת לב, כי זרקתי את זה בהרבה שיחות שלנו, אבל תהיי בטוחה שאני לא מוותר עלייך ומשאיר אותך קבע." יותר מזה, הוא רצה גם להפיל עליי איזה תפקיד ממש לא לרוחי. אמרתי לו שישכח מזה, כי זה לא יקרה. ובכלל, אם הוא רוצה להשאיר אותי קבע, אני מוכנה רק לתפקיד אחד ייחודי. בדיעבד, אני ממש מתחרטת שפתחתי דלת כזו עבורו. בכל יום שעובר, אני בטוחה יותר ויותר שאני מעוניינת באזרחות. יכול להיות שהמסלול הצבאי שלי מעוור אותי, אבל אני רואה רק את החסרונות: תורנויות מדי פעם, שבתות אחת לחודש וחצי-חודשיים, משכורת בקאנטים וגם לא ממש קרוב לבית. יש את הפסימיסטים שיגידו לי: מה נראה לך, באזרחות תעשי יותר? לא תעבדי בשבת? אז לפחות תהיה לי את ההזדמנות לשאוף ולחפש משהו שיתאים לי יותר. אבל על עבודה בסדר גודל כמו התפקיד הנוכחי שלי צריכה להיות משכורת גבוהה פי שניים לפחות. אז מה עושים? אפשר להתחיל לחפש את המיילים על ביטול חוזים ושטויות כאלה, אבל לא בטוח שאני בכלל אמצא אותם. אפשר להתחיל לעשות בית זונות, אבל לקחת בחשבון שזה יהרוס את היחסים שלי על המפקדים, הנגדים וגם חלק מחיילי החובה. בגלל שאני מאוד מרוצה מחיי החברה במחלה שלי, אז חבל. חוץ מזה, התפקיד שלי בצבא זה תכלס כל הנסיון שיש לי במקצוע, אז עדיף לעשות את זה על הצד הטוב ביותר. זה בערך כל מה שיש לי לומר. יש הצעות? תמיכה נפשית? טיפים לחיים מאושרים? שתפו אותי, קוראיי היקרים! 62 תגובות הגב הצג תגובות כאן 0 הפניות לכאן לינק לקטע המלץ על הקטע תגובה אחרונה של ranchuk ב-28/7/2008 12:15
yeah right 147 תגובות הגב הצג תגובות כאן -1 הפניות לכאן לינק לקטע המלץ על הקטע תגובה אחרונה של אניגמה ב-1/8/2008 02:06 דפים: 1 החודש הקודם (5/2008) החודש הבא (7/2008) |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
