בלוגים קרובים  בר קבועים  הוסף לקבועים שלי   שלח המלצה לחבר   הפורום   קישור ישיר לכאן   דף כניסה


 
שמי בישרא(ל): אניגמה כהן
מספר המזל: 35

MSN:
מלאו כאן את כתובת ה-email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן בלוגי הצנוע:

אניגמה, תעשי לי מנוי!
נהה... מנויים זה פאסה.
שלח
הצטרף כמנוי SMS
בטל מנוי SMS

RSS (הסבר)

 << אוגוסט 2008 >> 
א ב ג ד ה ו ש
          1 2
3 4 5 6 7 8 9
10 11 12 13 14 15 16
17 18 19 20 21 22 23
24 25 26 27 28 29 30
31            

נוסטלגיה:

חיפוש טקסט בקטעים:

חפש
הערות שוליים:
הוסף מסר

פי הטבעות:
« אנשי חיל-האוויר » ±
« המלאכיות של הרווק » ±
« פעם ב... » ±














אופטימיות
בלאגן
דיסקרטיות
הגיון (לפחות בד"כ)
חוצפה
חוש הומור בריא
חיית מסיבות
טום בוי
טכנופוביה
מודעות עצמית
ספונטניות
סקס אפיל
סקרנות
ציניות
קומפקטיות
קונטרול פריק
רוחניות
שובבות
שוביניזם (בפוטנציה :-P)
תאבון מטורף





Aerosmith
Air
Craig David
Dream Theater
Enigma
Evanescence
George Michael
Justin Timberlake
Led Zeppelin
Lenny Kravitz
Michael Jackson
Muse
Nightwish
Nirvana
pantera
Pearl jam
Pink Floyd
Queen
Red hot chilli peppers
Roxette
Sade
Scorpions
Sting
The Corrs
Thethe
Within temptation
יזהר אשדות
כוורת
שלמה ארצי




תחילת דרכי בישראבלוג
טסתי ללונדון
שקלתי לפרוש
חזרתי ובגדול
למה לא הגעתי לאזכרה של אבא?
שוקלת לעשות קעקוע נוסף
חשפתי את עצמי
קיבלתי כפתור משלי!
עשיתי הרבה פאשלות
היה לי פורים שמייח :)
עברתי שבוע הזוי
זיינתי את הליכוד בבחירות
מכרתי ורדים
רואה את העולם דרך זכוכיות
יום מקולל...
הקללה נמשכת!
חליתי בגבריות יתר :-P
נתתי חתיכת שואו! ;)
הדרך שלי למרוד
מחלת החיים הקשים
מטיילת קצת :)
סופר אניגמה לשבוע שלם
פעמים ראשונות
הדרום על הרום
חיסון נגד אניגמה
Time is money
שנה לבלוגי הצנוע
עם רגל וחצי בצבא
אין כמו הבית(?)
קטינה לנצח
קולקציית חורף 2007
משאירים את הטוב לסוף
פיפי תמים
חולה מאושר
הצב אכל לי את שיעורי הבית
הכל כתוב
סיפורי יופלה
פסח שמייח
PT
צרכנות נבונה
גם אני אוהבת לשנוא!
קבענו 7? אופס... חתיכת איחור אופנתי
Just wanna have fun
אין יותר
תחבורה ציבורית מחורבנת



Ninelives-מחנכת לעתיד טוב יותר
This is me then-ממש לא פקאצה
Titus Claudius-חתלתול תמים
אל באנדי-סובל מילדות עשוקה
באד זיינמאן-לוזר מס' 1
הגרגמל-הולך טוב עם פיתה
הכי גבוהה בישרא-ארוכה ומתוקה
חוליאן קאראך-אפל ומסתורי
מיס לימונדה-היא כמו הרוח
נדב-בחור טוב
נונה כהן-אחות שלי :)
סתם בחור-חרמן :-P
פסיכולוג חובבן-צלם גאון
תמו'ש - בקאמבק מטורף!





Angel Eyes
איילת לא מקבלת
john_smith
איש מדע הפיתוי
נונה כהן
תמו'ש
Piccolo
האקסית הסודית
8/2008

הרעלת אלכוהול

אמנם מדובר בהרעלה לא כבדה, אבל לא נעים בכלל

אני ולילך בילינו מצוין בפאב קטן עם המון הופעות חובבניות ונחמדות.

אז שתינו קצת, באמת לא הרבה! 3 בירות מבקבוק ושלושה צ'ייסרים של וויסקי כלשהו וסמירנוף תפוחים על חשבון הבית.

הבעיה הייתה הבוקר למחרת. התעוררתי ולא הרגשתי טב בכלל, מן חולשה כזו בכל הגוף. בהתחלה האשמתי את המחזור הארור שאיחר בשבוע והביא איתו כאלה תופעות, אבל אחרי שלילך התקשרה אליי ותיארה סימפטומים דומים פלוס הקאות מהשעות המוקדמות של הבוקר הבנתי שמשהו פה מסריח...

בשלב מסוים ממש כאבה לי הבטן והקאתי די בכוח ומאז זה פשוט זרם, לא הפסקתי להקיא!

בשלב מסוים פשוט התמוטטתי על הרצפה ולא יכולתי לקום כי לא הרגשתי את הרגליים. ביקשתי מסבתא שתביא דלי ליד המיטה ולא זזתי משם בשעות שלאחר מכן. עד שבערך בצהריים נרדמתי לשעתיים והתעוררתי במצב טיפה יותר טוב.

עוד בבוקר התקשרתי למפקד ואמרתי לו שממש רע לי, ביקשתי שיחרטט משהו, יום ד' או הפנייה ואני כבר אלך לביקורופא בערב ואוציא גימל.

לילך המסכנה, לעומת זאת, נסעה בבוקר לבסיס וקיבלה מנוחה בחדר מהמרפאה

אז בערב חיכיתי שעתיים לרופא ובסופו של דבר, לאחר שתי דקות בדיוק יצאתי עם גימל ותרופות שאמא אמרה שלא מועילות במיוחד.

הכבד שלי פשוט בכה באותו יום, והחלטתי שאני שותה אלכוהול רק במקומות ממש איכותיים!!

אין שום דבר רע בלימונענע גרוסה

 

חוצמזה, בשישי הקודם תוכנית א' הייתה להפגש עם חברות מהלימודים. לאט לאט הן התחילו לבטל וגם אני פרשתי.

אז בתור תוכנית ב' רציתי נואשות להגיע למסיבה בת"א עם הגברת הזו, אבל לא מצאתי איך להגיע...

מיואשת לחלוטין התקשרתי לחברה מהטירונות, רצה הגורל וגם היא הייתה מיואשת כמוני והחלטנו שצריך להתפרק במסיבה טובה!

בגלל שאין פה הרבה מסיבות טובות, סגרנו על מועדון שמבחינה טכנית הוא בין הטובים בארץ, אבל אף פעם לא אהבתי את האוכלוסייה בו.

הגענו די מאוחר ואפילו שילמנו כרטיס (!!), אבל המסיבה הייתה מעולה! תחת כיפת השמיים, לא מאוד מעושנת ומוזיקה אדירה לריקודים. למרות שבהתחלה כל ערס התחיל איתנו בדרכים מקוריות יותר ופחות, יצאנו ממש סנוביות ותירגלנו שיטות ניפנוף מקצועיות ביותר. עד שלאף אחד מסביב לא היו את הביצים לגשת אלינו ונזרקו משפטים סטייל: "יאללה יאללה, יא סנוביות, מי בכלל רצה להכיר אתכן??"

אז נהנית בטירוף ותוכנית ג' לאותו יום נחלה הצלחה מרובה!

 

ואז... בשישי הבא תוכנית א' אכן יצאה לפועל ושוב פעם מצאתי את עצמי במסיבה. הפעם במועדון עם אוכלוסיה סבירה ביותר, אבל מוזיקה טובה פחות.

להפתעתי, בדיוק באותו יום הביאו דיג'יי שמנגן רק מוזיקה שחורה אז התפרקנו קצת וברגע שהמוזיקה השחורה נגמרה פרשנו, לא חבל כשנכנסים חינם.

 

היום ומחר אני בחופש, איזה כיף! היום אני אבקר את הכלה כי היה לה יומולדת בשבוע שעבר ולא נפגשנו כבר שנה ומחר... ממממ... אני כבר אספר בהזדמנות אם ייצא לפועל פוסט שאני מתכננת בשם "פוסט נופש קיצוני"

בשורה תחתונה, חוץ מההרעלה הארורה ביליתי לא רע והתכנון להמשיך לבלות עד אמצע ספטמבר (ז'תומרת לא רק עד אז, פשוט עד אז כבר הכל מתוכנן)

אבל כל זה יהיה בפוסט הבא שיבוא עלינו לטובה!

 

אוהבת, אניגמה כהן.

תעשו חיים!

נכתב על ידי אניגמה כהן, 27/8/2008 10:41
49 תגובות   הגב     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     לינק לקטע     המלץ על הקטע
תגובה אחרונה של אניגמה ב-2/9/2008 21:07


obsession
שלום גבירותיי ורבותיי!
אנ יודעת ששנים לא עידכנתי, אבל מניחה שכולנו התרגלנו לזה.
 
שמעו סיפור טראגי שקרה לי שבוע שעבר:
ביום רביעי יצאתי אפטר וחזרתי לבסיס רק ליום חמישי. ברגע שעליתי על האוטובוס לבסיס נתקפתי חרדה!
שכחתי את הלובלו שלי!!! כל הדרך הייתי מודאגת... מה יהיה? איך אני אסתדר? השפתיים שלי יתייבשו ואני לא אוכל לחייך ולתפקד ובכלל זה יהיה הדבר היחיד שיטריד אותי כל היום... אוי, לפחות מזל שאני אהיה בבית היום, אז נשארו לי רק 10 שעות בלי לובלו...שיט!!! זה פאקינג 10 שעות, אני צריכה אותו בערך פעם בשעתיים.... מה אני אעשה??? אולי אני ארד מהאוטובוס? לא.... מה אני חולת נפש??
 
כן קוראיי הנכבדים. זו מחלת הנפש הקטנה שלי. בשלב מסוים שקעתי במוזיקה שלי והשתדלתי לחשוב כמה שפחות.
כשהגעתי לבסיס שמחתי שיש המון עבודה ולא יהיה ללובלו זמן להטריד את מחשבותיי.
בחוויה הזו השגתי שיפור ניכר בהתמכרות שלי. בכל אותו יום ארור השתמשתי בשפתון נגד יובש כלשהו בסה"כ פעמיים ואפילו התעלמתי מחוסר התחושה שלו בכיס (וזה אפילו חשוב יותר!)
 
ובאותו נושא, מצאתי באינטרנט תמונה אדירה:

 
ועכשיו נושאים אחרים:
 
*
הסופ"ש האחרון היה ממש אדיר ונדיר!
ביליתי בחיפה עם החתלתול והגבוהה, כבר המון זמן לא ביליתי ככה!
הייתי חייבת את הנופש הזה בחברה מעולה, נחנו כמו שצריך, בילינו בים, שתינו אלכוהול טוב, וצילמנו המון תמונות שחלקן הגיעו ישירות לפייסבוק וחלקן שמורות במע'.
יש יותר טוב מזה?
 
תופעת הפייסבוק
לא יודעת אם שיערתם או לא, אך גם שפחתכם הנאמנה נכנעה לתופעת הפייסבוק.
בסופו של דבר זה די נחמד, אם יודעים להתעלם מכל המשחקים והאפליקציות ורק להתעדכן מה קורה עם החבר'ה וקצת תמונות.
רשימת החברים הצנועה שלי, שמונה מעט יותר ממאה איש מחולקת לכמה קטגוריות עיקריות:
חברים מהצבא, חברים מתקופת הלימודים, חברי ילדות וחברים מהאינטרנט.
לפעמים יוצא לי להכנס ל-PEOPLE YOU MAY KNOW ולגלות אנשים (שבד"כ אני דווקא לא מכירה) שאני אמורה להכיר דרך חבר מהצבא וחבר מהאינטרנט או חבר ילדות וחבר מהצבא.
זה מפתיע אותי כל פעם מחדש! כמה שהעולם שלנו קטן...
קטגוריית החברים ההובה עליי בפייסבוק היא חברי הילדות. כבר נפגשתי עם חבר ילדות שלא ראיתי במשך 12 (!!!) שנה, היה ממש כיף ואני מקווה לפגוש עוד כמה כאלה. גם לא מזמן התחבר אליי בחור מקנדה שטוען שלמד איתי עד כיתה ב'. אני לא ממש זוכרת, אבל אפילו אמא שלי ואמרת שהיא מזהה אותו!
אז כל עוד זה לא בגדר התמכרות, אני רואה את פייסבוק כמשהו חיובי ביותר!
 
וכעת נשאר לי רק לאחל לכם סופ"ש מוצלח, עם מוזיקה איכותית, ספרים טובים ובילויים נעימים ונטולי עשן.
אניגמה.

נכתב על ידי אניגמה כהן, 15/8/2008 18:31
86 תגובות   הגב     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     לינק לקטע     המלץ על הקטע
תגובה אחרונה של אניגמה ב-24/8/2008 22:56




דפים: 1  

החודש הקודם (7/2008)  החודש הבא (9/2008)  


© כל הזכויות שמורות לאניגמה כהן, אך היא מוכנה למכור אותן בזול.
הקריאה היא על אחריותכם בלבד, מומלץ להחזיק בקבוק מים בסביבה.
(לא בגלל התוכן חלילה, פשוט חם פה)