|
||||
כינוי: קלינמן גיל: ארכיון: איך אלבום נולד ביקורתי דיכי ילדודס מהורהר מוזיקאלי הצטרף כמנוי SMS בטל מנוי SMS RSS (הסבר) |
8/2013
טוויטר, טוקר ושאר ציוצים אזהרה :) הפוסט הבא מיועד למי שכבר פתח פרופיל בטוויטר או שלפחות קרא את הקישורים לכתבות המצ"ב. o-k גם על טוקר - הטוויטר העברי - שנענע10 התחילו להריץ השבוע אפשר לקרוא כאן וכאן. אני רוצה להוסיף פוסטציוץ משלי למקהלה שעל ראש הברוש ולכתוב בשביל מה? או יותר נכון בשביל מי? לדעתי, מיועד כלי התקשורת הצייצני הזה. 18 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע תגובה אחרונה של קלינמן ב-7/6/2009 02:59
כאילו כאן - "ברוך הבא!, ברוך הבא! הכנס, הכנס, אל פחד, אנחנו לא אוכלים כאן אף אחד!" < "סליחה, אבל איפה בדיוק אני?" - "זה בדיוק מה שבאתי להסביר. כפי שכבר אמרתי: 'ברוך הבא!' קוראים לי אובדנאל ואני המלאך האחראי. אני יודע שזה נראה קצת מוזר, אבל אתה כרגע בשלב הביקור הראשוני, אז באמת אין לך מה לדאוג..." < "ביקור ראשוני? לדאוג? ממה לדאוג? מה זה בכלל המקום הזה?" - "או, כמו שאומרים: 'שאלה מצויינת' דֶגי, אתה מרשה לי לקרוא לך דגי נכון?!" - "יופי, אז כמו שכבר אמרתי אני מלאך ומלאכים יודעים הרבה דברים ובמיוחד כשזה קשור לעבודה שלהם. נראה לי שכמו שאומרים: 'טוב מראה עיניים מהסבר בלי שיניים'. בוא אחרי, אני אעשה לך סיור מהיר ותבין הכל." כפי שאתה רואה אתה נמצא בממלכת האובדים, המקום אליו מגיעים אלה שנשכחו לאורך השנים. לדוגמה, ברחוב הזה שלפנינו גרים חמשת הנמגרים." < "חמשת המה?" - "הנמגרים, אלה שהצילו את האינדיאנים מפלישת הסינים. תקופה ארוכה האינדיאנים סימנו נמגר לכל שלב בחיים, אבל הפלישה הלבנה מחתה כל זכר מהם, לכן לא פלא שאתה לא יודע עליהם כלום." - "הנה, בוא נתקדם הלאה, בבקשה דרך כאן. - ציינתי כבר שזהו רק ביקור ראשוני. הביקור הראשוני הוא חלק משינוי כולל שעברנו בעקבות תהליך הפקת לקחים שסיימנו בשנים האחרונות. למדנו שצריך לתת לעכל את האפשרות שהנה הנה הולכים להשכח ולכן כשמתחילה ההתפוגגות אנחנו מזמנים את הנוגעים בדבר לביקור ראשוני." < "התפוגגות כלפי? הצחקתני? מאיפה יש לך מידע כזה מופרך?" - "ובכן, הגענו!" < "לאן הגענו?" - "זה הבית שאנחנו מתכננים בשבילך. כפי שאתה רואה הוא נמצא ממש ליד הבתים של הכומתה האדומה, הנעליים האדומות, קיסם המדורה וגאוות היחידה. אני גאה לומר שאנחנו לא חוסכים במשאבים. צבענו את הקירות בכחול ולבן, פיזרנו מנורות ברחבי כל הבית, אנחנו נדאג שיהיה לך המקום הנוח ביותר. לגבי השאלה 'מאיפה לי המידע?' אני מציע שתסתכל נכוחה, האם בשנים האחרונות לא הצטרף אליך חבר חדש, flagi, של הדוד סם? פעם רק אתה היית מתנופף בגאון, והיום? אני מציע לך להיות ריאלי, ולחשוב איך לרהט כאן את הבית. מי כבר משתמש בך היום? אפילו בחגיגה האחרונה רבים רבים לא זכרו ולא רצו..." < "ריאלי? מאז שנולדתי לא חלמתי להיות ריאלי. נכון, יש כאלה שמחזיקים אותי וחושבים ריאלית. לעומתם יש גם כאלה שמחזיקים אותי ברוח אופטימית. ואפילו יש כאלה שמחזיקים ביד רפה. אבל לכולם אני שייך וכל עוד העם שלי חי, אני חי. זמנים קצרים של חוסר ודאות יבואו וגם ילכו, אבל אל דאגה לכאן לא תזכה לראות אותי מגיע..." סקר שהתפרסם לאחרונה באתר האינטרנט מעמע. מה הסיבה שבגללה לא תלית דגל ישראל השנה: 1. בגלל השחיתות. 2. בגלל הגירוש. 3. בגלל שאין שלום. 4. מה זה דגל? o-k 43 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע תגובה אחרונה של o-k ב-21/9/2008 02:15
פרטים קטנים חבר, למה אתה לא מספר? רגעים של שקט, גלים נשברים שוב ושוב אל חוף עצוב. חבר, למה אתה לא מגיב? איך אתה לא טוען אני הכי הכי חשוב?! ידיד, בשתי ידיים אוחז ומנגד, נהגים מטורפים, צופרים כביש חלק ושחור. ידיד, זה המבט אתה יודע נֵצֶץ האישון השחור שעושה את ההבדל. אדם, האמנם? "...מטרונה [אשה נכבדה, פגשה ו]שאלה את רבי יוסי בר חלפתא. אמרה לו: "לכמה ימים ברא הקב"ה את עולמו?" אמר לה: "לששת ימים, כדכתיב [שכתוב] (שמות כ') 'כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ'". אמרה לו: "מה הוא עושה מאותה שעה ועד עכשיו?" אמר לה: "הקב"ה יושב ומזווג זיווגים. בתו של פלוני לפלוני, אשתו של פלוני לפלוני, ממונו של פלוני לפלוני." אמרה לו: "ודא הוא אומנתיה? [וזאת היא אומנותו?], אף אני יכולה לעשות כן! כמה עבדים כמה שפחות יש לי, לשעה קלה אני יכולה לזווגן!" אמר לה: "אם קלה היא בעיניך, קשה היא לפני הקב"ה כקריעת ים סוף". הלך לו רבי יוסי בר חלפתא. מה עשתה? [המטרונה] נטלה אלף עבדים ואלף שפחות והעמידה אותן שורות שורות. אמרה: "פלן יסב לפלונית ופלונית תיסב לפלוני" [פלוני ישא פלונית ופלונית תינשא לפלוני], וזיווגה אותן בלילה אחד. למחר אתון לגבה, דין מוחיה פציעא, דין עינו שמיטא, דין רגליה תבירא [למחרת באו אליה, זה מוחו פצוע, זאת עינה שמוטה זה רגלו שבורה וכד']. אמרה להון: "מה לכון, דא אמרה לית אנא בעי לדין, ודין אמר לית אנא בעי לדא." [אמרה להם: "מה לכם? אמרו לה, זו אומרת איני רוצה לזה, וזה אומר איני רוצה לזאת"]. מיד שלחה [המטרונה, קראה] והביאה את רבי יוסי בר חלפתא. אמרה לו: "לית אלוה כאלהכון, אמת היא תורתכון, נאה ומשובחת, יפה אמרת". אמר: לא כך אמרתי לך? אם קלה היא בעיניך, קשה היא לפני הקב"ה כקריעת ים סוף." (מדרש רבה פרשת ויצא) הפרטים הקטנים עושים הבדלים גדולים. בפרטים הקטנים צריך להשקיע כה רבות. 44 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע תגובה אחרונה של o-k ב-19/2/2008 21:08
כל יום יומולדת נקודת פתיחה. כשאתה מצליח סוף סוף להתייצב בנקודת הפתיחה, כשהנה הנה מגיע הרגע בו הנך שוב עומד על מדרגה חדשה, הרגליים נטועות, ריקוד גדול בלב, ושמחה שוטפת. משמח להתחיל ללמוד במוסד שהתאמצת כל כך כדי להתקבל אליו. כיף להתחיל עבודה ששדרגה אותך. מדהים להתחיל בחיי זוגיות. ואינסוף רוממות עת הינך אוחז בילד קטנטן שזה לא מכבר בא לעולם. כל שנה מגיע שוב היום הזה מה כולנו קוראים אותו: "יום הולדת". כל שנה עוד פעם אני שואל את עצמי עד כמה טיפסתי בשנה שעברה, היכן התגלגלתי בהפתעה ולאן מועדות רגלי, תרתי משמע. כל שנה, האם אני בנקודת פתיחה? וכל שנה אני חוגג את יום ההולדת האישי שלי בתאריך עברי בלבד. נולדתי בט"ו בתשרי התשל"ד, 5 ימים לאחר פרוץ מלחמת יום הכיפורים, אירוע משמעותי בתולדות עמנו שבאופן "מפתיע" אני לא זוכר ממנו ולא כלום. לעומת זאת, עם תום תקיעות השופרות, עת מתחיל ריח אתרוגים והדסים לבשם את האוויר, מיד אני שומע רשרוש סכך ברוח של סתיו. ט"ו בתשרי מגיע, יומו הראשון של חג הסוכות, חג השמחה. יום הולדת בפתח ועוד שנה חלפה עברה. ככלל, כמשפחה, אנחנו חוגגים את בוא השנה החדשה בא' וב' בתשרי, מניפים את דגל המדינה בה' אייר ובוכים על חורבן בית המקדש בט' באב. רק כחייל ולאחר מכן במהלך עבודתי נחשפתי לאנשים שאינם חיים את חייהם ע"פ תאריך עברי וגם זכיתי להכיר יהודים שאינם מבינים בשביל מה זה בכלל טוב. רבים וטובים ממני דיברו על חשיבותו או אי חשיבתו של התאריך העברי. יש הטוענים בלהט שעלינו להיות חלק מהעולם הגדול והנאור, לכן ברור שתאריך עברי זה פסה. יש המוכיחים שאנחנו כבר חלק מהכפר הגלובלי ומשום כך כל הדיון הזה הוא לא רלוונטי. ואילו אני הקטן מצטרף לאלה האומרים שכל עוד נחגוג את ראש השנה בא' תשרי ולא ב1 בינואר, כל עוד ט"ו בשבט הוא עת של נטיעות וחיבור לאדמה, וכל עוד נבנה סוכות בט"ו בתשרי, כל עוד אני חי במעגל השנה, אחיה את חיי ע"פ תאריך עברי. נכתב בתגובה לפרוייקט המעניין של אפלטון שלצערי איננו תומך כרגע בתאריך עברי. o-k נקודות נוספת שמעורר בי פרוייקט ימי ההולדת: 1. האם המשמעות היא שכלל הבלוגוספריה היא קהילה אחת גדולה? מסופקני. כן ניתן לומר שלוח ימי ההולדת של אפלטון הוא לוח ימי הולדת של קהילת בלוגרים קוראי אפלטון וחבריהם. 2. כיום כמעט בכל ארגון בעל פורטל ארגוני קיים "לוח" ימי הולדת. לפני מספר שנים הקמנו פורטל ארגוני בארגון שעבדתי בו (אז עוד קראנו לו אינטראנט) ואחד ה"פיצ'רים" שמשכו אנשים להחשף לכלי היה הצורך לתקשר ולדעת למי יש יום הולדת וגם איך התמונה שלו נראית. לוח ימי הולדת אינטרנטי הוא הוכחה נוספת שהעולם ה"וירטואלי" כבר מזמן איננו וירטואלי אלא המשך ישיר של הזהות ה"ממשית" שלנו. 3. זה רעיון לסטארטפון - וידג'ט לקהילות/בלוגים וכו' של תאריכון ימי הולדת. 4. בועז מעודה שולתת!!!1 o-k עדכון ט"ז אלול : עד שאוֹרי קציר יזכה אותנו גם בתצוגת רשימת ימי הולדת לפי תאריך עברי, הנה רשימת הבלוגרים שחלקו איתנו את התאריך העברי בתגובות: כ' תשרי - שושנת העמקים כ"ח תשרי - אמילי ט"ו מרחשוון - עבריה ז' כסליו - אידישע י"ד כסליו - הפיה הטובה : ) י"ט כסליו - ביילע י"ב שבט - nina א' אדר - טבע ו' אדר - רמה ד' ניסן - אדם פשוט כ"ו ניסן - רדרל ט' אייר - ג'וליאנה ו' תמוז - *עידית* כ"ב תמוז - אמאל'ה (לשעבר בהריון) כ"ו תמוז - אפלטון ט' אב - אבאל'ה יובל מפנה אותנו לעבודה יפה להצגת התאריך העברי שעשו בOZROX. o-k 87 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע תגובה אחרונה של o-k ב-22/2/2009 00:13
סה"כ רציתי להחליף שמירה "הלו מוטי מה העניינים? אתה לא יכול? איך אתה יודע מה רציתי לשאול? הודיעו בכריזה של הישוב?! טוב, אתה יודע, מצב חירום. אז אתה בטוח שאתה לא יכול? אתה חוזר הביתה דקה לפני השמירה, הבנתי. אתה אומר שאם אני אתקע בלי מחליף שאני אתקשר אליך. תודה תודה, אל תדאג אני בטוח שלא יהיה צורך." "יוסי, מה קורה? הבנתי, כן כן, בטח בטח, אם אני אתקע אני אתקשר אליך, תודה." חצות לילה הגיע ומצא אותי מנסה כוחי בסמסים ליליים, הרי מי שהלך לישון בטח כיבה את הנייד שלו ואם לא, אז, אז זה מצב חירום! סמס לדודי: "שבוע טוב דודי אולי תוכל להחליף איתי שמירה במקום ביום חמישי ביום שני?" סמס לנוסבאום: "שבוע טוב אולי תוכל להחליף איתי שמירה?" סמס לרבינוביץ': "שבוע טוב תוכל להחליף שמירה?" סמס ליאיר: "שבוע להחליף?" טוב, הגיע הזמן ללכת לישון, מקסימום מחר על הבוקר אני אתפוס מישהו ממשכימי הקום שלא יצא לחופשה. מבט אחרון על הנייד, אין סמס תגובה. נו שוין, לילה טוב. כמובן שבאותה השניה נכנסות להן תגובות. תשובה מדודי: "אני שומר משמרת אחת לפניך." תשובה מנוסאום: "אני שומר משמרת אחת אחריך." ככה זה כשיש שומרים בשכר בישוב . בוקר בא לעבודה, בוקר בא נמצא מחליף לשמירה. בכוחות מחודשים, מיד בסיום התפילה, לקחתי לידי את רשימת השמירה ובחיל וברעדה חייגתי. "הלו, נוחי מה המצב? תבדוק בעבודה ותחזור אלי? אוקיי תודה רבה." "הלו ניסים, בוקר טוב. אולי? אז מתי תדע? מחר בצהריים? דקה לפני השמירה? אוקיי, אני אשמח לשמוע ממך." רגע רגע, היתה לי ממתינה. מעניין מי זה? אה, נוחי! בטח התקשר להגיד שזה בעייתי, טוב נחזור אליו ונשמע. "הלו? כן נוחי, תודה שחזרת אלי. אני מבין שזה בלתי אפשרי. להתקשר אם אני את... אתה יכול? ..." אבן נגולה מעל ליבי ופינתה מקומה לאחרות שיתגלגלו להן על מקומה . o-k רק רגע, שניה, יש לי שיחת טלפון. o-k 47 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע תגובה אחרונה של עבריה ב-23/8/2007 23:21
גם השנה גם השנה כבשנה שעברה. גם השנה כאילו כלום לא השתנה. גם השנה הכאב הצורב. גם השנה איננו עוזב. ובשנה הבאה, ובזאת שלאחריה, ובעוד עשור, גם אם חלוף יחלפו להם יובלות על גבי יוּבלים. גם אז, אחי לא ישכַּח לעד, זעקוֹ פּוֹעה, אחד. 25 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע תגובה אחרונה של o-k ב-1/5/2007 11:50
אבל אני רוצה להיות שם!? ובכן, לאחר שנזכרנו שאפשר גם אפשר ללמד פרספקטיבות במרחב באופן חווייתי ומעניין, אני רוצה להביע את דעתי שהבנת מציאות המרחב דומה מאוד גם בהבנת פרספקטיבת מרחב הזמן והבחירה. האדם מחפש משמעות. האדם מחפש מסגרות שיכילו את המשמעות שבחר. האדם מהרהר ומערער על המשמעות שבחר. הרהורים וערעורים טובים כשהם באים כביקורת עצמית ורצון להתקדם, להשתפר ולהתעצם אחת לתקופה. מדי פעם, כשמהרהרים, בין אם על בחירות גדולות ובין אם על בחירות קטנות, אזי צריך גם לזכור ש: פעמים רבות ה"שם" שאני רוצה להיות בו הוא "כאן" ועכשיו והכל תלוי בי - אם אין אני לי מי לי. פעמים רבות ה"שם" שההוא נמצא בו זהו "שם" שנראה בעל נצנצים אבל ממש ממש לא מתאים לי - הדשא של השכן ירוק יותר. פעמים רבות אני אגלה שכל המאמץ שעשיתי כדי להיות "שם" הוא רק כדי לגלות שנשארתי "כאן"... תמיד אני אשאר "כאן" והוא יהיה "שם" וזה מצויין כי אני זה אני והוא זה הוא. אני לא אומר שלא להתאמץ, אני כן אומר - מודעות. מודעות למי שאני, מודעות ליכולותי והשלמה ושמחה בכוחותי. o-k ובנימה אישית. בחרתי כמה וכמה בחירות "חשובות" בחיים ואני לא מתחרט עליהן. הבחירות הללו עיצבו אותי להיות מי שאני. אם פעם עוד הייתי מהרהר מה היה קורה אם הייתי מתעקש להתעסק במוסיקה כמקצוע, היום כשאני רואה כיצד התחום המקצועי הזה נראה, אני שמח שאני לא מוציא את פרנסתי ממנו ומתפלל שאזכה לצור את יצירותי ב"תמימות" הכי בריאה שאוכל. מעבר לכך ולמרות התסכול של חוסר ההתקדמות בתחום המוסיקאלי, ברור לי לחלוטין ששיר שאני יוצר ומקליט היום הוא הרבה יותר בשל ונכון מאשר הוא היה לפני מספר שנים (ולא, אני לא רוצה לחכות עוד 20 שנה, אני חושב שעכשיו הפרי כבר מספיק בשל). אני מאמין שהבורא מכוון את מעשינו ולכן אם למרות המאמצים לא זכיתי במשאלה מסויימת, ברצון מסויים, הרי שגם אם לא תמיד אני מבין למה זה בכאן ובעכשיו, הרי לכשאגיע לשם יתברר לי שזאת היתה הבחירה הטובה ביותר בשבילי. לכן, אני משתדל ומתאמץ לפעול ע"פ מה ששכלית נראה לי הכי טוב אבל יודע שלא תמיד אזכה לראות את הדברים כפי שציפיתי, אבל מה שאזכה לראות יעשה אותי הרבה הרבה יותר אני. התפלספות משהו לקראת הסוף, אני מקווה שהחזקתם מעמד. o-k 42 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע תגובה אחרונה של o-k ב-29/3/2007 17:53 הדף הבא דפים: 1 2 3 4 |
|||
|
||||
קנינו קונים נקנה...
היום דיאטה 10 כללים לכבוד מר קלינמן אבּוּטי אין לי מה ללבוש! |
אודותי
לאשתי לא קוראים יוספה תודה לבלדד שבת קודש של צו 8 לבנון השנייה חקלאי |
|||
|
בלוג זה מתארח בשמחה תחת שלח המלצה על הבלוג לחבר |
הזכויות לתכנים בבלוג זה שייכות לקלינמן אלא אם צויין אחרת האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קלינמן ועליו/ה בלבד קונספט עיצוב: |