קופסת הטישו

לילה לבן?

די מבחירה. פשוט לא בא לי לישון.

לרוקי הגעתי עם טל באוטו של אבא שהחליט לתת לי טרמפ, כי חזרתי ביום שישי ב9 בבוקר הבייתה ממסיבת הסיום בים המלח. היה נחמד. שומדבר מעבר.

חזרתי עם חברים של אורן. היינו שישה אז לתחנה מרכזית ת"א נסענו שלושה-שלושה במוניות. מסתבר שלאחת לא היה כסף למונית ככה שיצא ששילמתי עליה. פחות מפריע לי ששילמתי עליה. יותר מפריע לי שגיליתי שאין לה כסף אחרי שהגענו ולא לפני שיצאנו.

נחתתי ב0447 בירושלים [בינייני האומה]. התחלתי ללכת לי ברגל הבייתה. 0547 הגעתי הבייתה. שעה בדיוק. היה נחמד.

הוערתי באכזריות ב11 וחצי, לאחר קצת מדי שעות שינה.

אחרי ארוחת הבוהריים אצל סבתא חזרתי הבייתה, לגלות ששימי [דודה שלי] צריכה את המחשב לעבודה. בשלב מסויים נכנבסתי להתקלח במטרה לצאת לכיוון ביתה של אפי [ברגל]. שימי נתקלה בבעיות [photoshop דפוק] ולכן נאלצתי לעזור לה. נוצר מצב שאם אני יוצא ברגל ואם אני מחכה שאמא תקום ותקח אותי, אני מגיע באותו הזמן. העדפתי לחכות.

הגעתי לאפי, שנייה וחצי אחרי הגיעה איה.

בשלב מסויים יצאנו אל עבר שבוע הספר מלווים באחותה. שם פגשנו בג'ן.

די בהתחלה שילמתי עבור ספר שאפי קנתה, כי למוכרת לא היה עודף. בשלב מסויים בהסתובבויות שלנו שם החלטתי להפוך את זה למתנה. הבעיה היא שהקרציה הזו לא מוכנה ומתעקשת להחזיר לי את הכסף. בוף.

מחר אני נוסע להפרד מזואי שטסה לה לחמישה שבועות באמריקה.

הנסיעה שלה והנסיעה של אורן גרמו לי לחשוב איך אני הייתי מגיב ומתנהג אילו אני היום הייתי מחוייב לטוס לשנה לאנשהו. אני מניח שהייתי משתגע.

ביום שני ישנה בגרות בביולוגיה בבית הספר. אני חושב על ללכת לבקר כמה אנשים פעם אחרונה. נראה. צריך להכין רשימה של אנשים שצריך לשמור עימם על קשר.

יום שלישי אני הולך לעבודה של אבא. מרצון, תאמינו או לא.

אקס, מעניין כמה זמן יחזיקו הציפורניים שלי