רצתי בבוקר ריצת 5,000 (מטר).
למה?
כי אבי (המורה לספורט) חשב על לשלוח אותי למירוץ שדה של ריצת 5,000.
אז אני החלטתי לנסות לרוץ היום ולראות איך הולך. אם לא ילך לי היום, לא ילך לי גם עוד חודש - בתחרות.
בהתחלה מתן היה אמור לעשות איתי חלק מהריצה. אבל לאאאא.... הוא החליט לנטוש.
אפילו את ה500 מטר האחרונים הוא לא עשה איתי.
אז כמה יצא?
26:59 - שזה שלקח לי איזה שנייה וחצי לעצור את הסטופר.
לתוצאה הגרועה-לתחרות-אך-מצויינת-למי-שרץ-פעם-ראשונה-5,000 צריך להוסיף עוד שתי דקות - כי במירוץ יש עליה.
מה שאומר חצי שעה ריצה.
אין טעם ללכת...
מאז, כל היום שלי נדפק...
נגמרה לי האנרגיה.
הכי סיוט היה לחכות לאמא שלי 10 דקות, כי אסור לי לנסוע באוטובוסים.
אני שונא את ירושלים.
באתי הבייתה, אכלתי.
הלכתי לחדר, התחלתי לקרוא ("המוסד השמימי", לתוהים) ונרדמתי.
התעוררתי בשש וחצי בערך ומאז אני מסתובב בתחושה של מחלה.
קיבלנו היום את המבחנים בהיסטוריה.
57.
ציפיתי ל70.
65 במקרה המאוד רע.
בלעט.
כבר לא אכפת לי.
לא מסכם בשיעור (חוץ מכמה נקודות בהיסטוריה).
לא עושה שיעורים.
אין לי כוח לזה.
אקס, לא רק שאסור לנסוע באוטובוס, גם לא היה היום חופש....