מעין תחושת מועקה שכזו.
אולי זה בגלל שהאוויר לא זז.
אולי זה בגלל שאני לא אוכל סדיר, והארגיות שלי גם לא סדירות.
אולי זה בגלל שאני ישן בצהריים, למרות שישנתי לא רע בלילה.
אולי זה בגלל שאני לא עושה את הדברים שאני צריך לעשות (VB, למלא+לשלוח את הטופס לצבא, לבקר את גליטים...).
אולי זה בגלל השגרה הזו.
אולי זה בגלל דברים אחרים.
לגבי המועמדת...
לא נראה לי שזה ילך. יש אפשרות, קלושה ביותר.
אבל... אני די בטוח שהיא רואה בי ידיד, ותו לא.
אני מגשש לאט לאט, אבל אני לא יודע...
לא יודע. מעולם לא התמחיתי בקריאת רמזים. בטח ובטח לא רמזים בסגנון הזה.
חנוכה כבר לא כזה רחוק...
41 יום.
עוד 36 יום, גילת'י מגיע לארץ.
אני מחכה לזה בקוצר רוח.
אקס, רעב