מי אמר שאין חצי הריון?

מבחינה הורמונלית אני בהריון.

הרי הפרנגיל הוא הורמון ההריון, בדיוק כמו האוביטרל, הם הבטא המפורסמת שבודקים.

בנוסף כדורי האנדומטרין הם פרוגסטרון שגורם לבחילות מזעזעות, בדיוק כמו בהריון, רק שהן לא מופיעות דווקא בבוקר.

בגוף יש לי (מקווה שעדיין) עובר אמיתי, מהביצית שלי והזרע שלו, בדיוק כמו שקורה בהריון

(טוב, לא בדיוק, בשלב הזה העובר היה רק מתקרב לרחם, עדיין בחצוצרות, שלי מראש היה ברחם, מצד שני חלקם נוטים לעשות אחרי ההחזרה סיבוב בחצוצרות אז אולי גם שלי מסתובב לו שם?).

אני זזה בכבדות, הבטן מנופחת מאוד, מוצאת לי כל מיני שיטות לקום, ממש כמו הריונית מתקדמת.

הורמוני ההריון גורמים לכל מיני תופעות, יש לי בטן של חודש מתקדם, יש לי (כאמור) בחילות מדי פעם, לא בא לי על מאכלים מסויימים (כולל קפה! ואני מכורה כבדה! אבל זה טוב... קפה לא בריא עכשיו), הציצי התקשה והתנפח.

בנוסף אני צריכה לשמור על כל מה ששומרים בהריון, בלי אוכל נא, בלי סיגריות ואלכוהול, להפחית בקפה וכדומה.

אבל

זה אבל קטן וגם גדול

רק כשהמונה המתקתק שם בצד יגמור את שניותיו, אדע אם אני בכלל בהריון.

נכון שגם זוג שמנסה טבעי לא יכול לדעת בשלב הזה כלום

אבל זוג שמנסה טבעי לא יודע שיש לה עובר אמיתי בבטן

והיא לא חווה תופעות הריוניות

הם פשוט מחכים, לרוב בסבלנות רבה, מה זה בשבילם 8 ימים כשהם רק אחרי חודשיים? אולי אפילו נדמה להם שהם קצרי רוח, אבל מה הם מבינים בקוצר רוח של מי שמחכה כבר כמעט שלוש שנים?

הכי אירוני זה תופעות ההריון

אין לי בעיה איתן, בכיף

רק שלא בטוח שיש הריון מאחוריהן

ואם יהיה, חלילה, שלילי, כל התופעות האלה יעצבנו אותי מאוד, בדיעבד.

כי לסבול מתופעות הריוניות ולקבל שלילי זה שיא האירוניה, לא?

אני לא ברורה, אני מתכוונת - לפחות שתהיה סיבה לסבל הזה, אם יש סיבה אני מוכנה לכל, הכל היה שווה, רק שתהיה לו סיבה.

אז תגידו, אם זה לא חצי הריון, אז מה זה?!?

אני אוהבת את פורים

מקווה שיהיה לי נחמד מחר במסיבה, שלא יציקו (הבטן נפוחה כמו חודש... לא יודעת בדיוק איזה כי לא הייתי מעולם בהריון אבל היא בהחלט נראית הריונית), שלא אתמוטט מתשישות ועייפות, ושיהיה נחמד גם בשבת עם האח, האחיינים, הגיסה, ההורים שלי וכמובן הבעל.

מאחלת לכולכם פורים שמח, שיהיה ונהפוך הוא וכל הדברים שאנחנו מתקשים איתם - יקרו!

חייבת לשים פה את הלינק הזה

http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1168727

יש לי עוד הרבה דברים לומר בנידון אבל החולשה והעייפות וחוסר היכולת לשבת במקום אחד מספיק זמן כדי לנסח פוסט כמו שצריך מונעים ממני.

אז בנתיים רק הלינק ואני אשתדל בקרוב להוסיף בפוסט הזה גם את תובנותיי.

אז גם הפעם, בלי פירוט

מבטיחה לכולכם את סיפור השאיבה ואת סיפור ההחזרה.

אבל הפעם רק השורה התחתונה:

יש לי עובר אחד ברחם.

מקווה שהוא יישאר שם עד ללידה, בזמן הנכון.

זה מדהים לראות את העובר שלך על המסך, כולה 5 תאים אבל את ישר מתאהבת.

ההחזרה כאבה ולקח לי זמן להתאושש, עכשיו אני כאובה בבית.

היום חברה אחת התקשרה, ושכנה אחת שאלה אם אני צריכה משהו, ואמא שלי מתקשרת כל יום ויום.

וקיבלתי שתי מתנות בדואר ומתנה מהבעל והרבה חיזוקים מכם (חלקם במיילים) וגם בפורומים בהם אני פעילה.

אז נפשית אני במצב יותר טוב

פיזית במצב יותר רע.

הולכת לנוח עכשיו, אולי אפילו לישון.

נראה מה יהיה מחר.

מחסום כתיבה

מחסום כללי פוקד אותי בימים האחרונים

ובין שאר הדברים זהו גם מחסום כתיבה

כרגע בעיקר אוספים מידע לפני ההחלטה אם ללכת על הפריה ביחידת ivf או אצל הרופא שטיפל בנו עד כה, רק באופן פרטי.

יש פה ושם רגעים קטנים של אושר כמו חגיגת יומולדתו של הבעל (עם ההורים של שנינו במסעדה, בשבת אחת, ובvip של סינמהסיטי בשבת שלאחריה), הגילוי ששנינו אוהבים להרכיב פאזלים יחדיו או הנאה כאשר משהו בעבודה מסתדר.

מכסים עליהם הרבה רגעי תסכול וקשיים, רובם רגשיים.

הבית עוד כולו הפוך מהימים שבהם בקושי הצלחתי לקום מהספה שמול הטלוויזיה (דווקא לא דכאון - אלא משהו פיזי טהור, התגובה של הגוף שלי לעודף ההורמונלי הממה אותי לחלוטין), הבעל כהרגלו לא עשה כמעט דבר.

היום ביליתי את הצהריים עם חברות, אחת שעשתה ivf ביחידה שאליה אלך - אם אבחר ללכת ליחידה, וסיפרה לי על כל מה שרק צריך, היה נחמד מאוד כי היא אישה מקסימה והילדות שלה מתוקות ונעים אצלה בבית, ביתי שכזה.

בדרך משם תפסה אותי מישהי אחרת שאני ממש לא מחשיבה כחברה אבל לא היה נעים אז נכנסתי, היה בסדר, הבית שלה קר כזה, לא מזמין, לא ביתי, אבל אולי זו השלכה של מה שאני חושבת עליה, אח"כ קפצתי לשניה לחברה טובה כי לא נעים להיות כ"כ קרוב לבית שלה ולא להיכנס.

יש קצת התקדמות בנושא העבודה, אולי מתחילה משהו חלקי נוסף, העלו לי גם את המשכורת על אחד הדברים החלקיים אבל יש סיכוי שמשהו אחר שאני עושה יסתיים או לפחות ירד מאוד בכמותו, כרגע אין לכל זה השפעה כלכלית נרחבת עליי אבל מתישהו זה יתחיל להשפיע וזה קצת מלחיץ.

זהו

מחסום כתיבה

אחזור כשיפתח