דיווחים מלב הבורגנות

סדנת כתיבה

המון זמן לא כתבתי, אבל חלק מהלב שלי נשאר כאן, ועכשיו כשהתחלתי סדנת כתיבה הכי טבעי לי בעולם להעתיק את התרגילים גם לכאן - אז הנה התרגיל הראשון

הגדרת התרגיל הייתה לתאר סצנה של פיטורין - ולייצר הזדהות עם אחד הצדדים , בין השאר דרך המנעות מהצגת הצד האחר.

יצא קצת פלגיאט על התינוק של צכוב - אבל אני אוהב את זה, וגם נהנתי בכתיבה

פיטורים

דפיקות של מקדחה מעירות את לואיס משנתו, כמה רעש יכול לעשות טרקטור אחד, שוב השעון לא צלצל והוא מאחר.

צחצוח שנים, את הזקן יגלח כבר מחר וכבר הוא בחדר הילדים, לקום הוא אומר ופותח את התריס אור חזק נשפך לתוך החדר וכופה את נוכחותו של יום חדש.

מכונת הקפה מסרבת לעבוד, לעזאזל הוא מפטיר ומכין לעצמו תה להרגיע את כאב הראש, גם הילדים שותים תה ומחסלים כמות מפתיעה של עוגיות עד שהוא דוחק בהם, קדימה אנחנו מאחרים.

לואיס בקושי נדחק לאוטו שלו שנדמה קטן מלהכיל אותו. הפקק ליד בית הספר, מתחלף בפקק ביציאה מהעיר שמתמזג לתוך הפקק הרגיל בכניסה לתל אביב. פרסומות מציעות לו תרופות להרגעת כאבים, מכינות צבאיות גלולות למפרקים ומסנני מים בהנחה, הוא מזגזג בין תחנות הרדיו כמו שהרכבים סביבו מזגזגים כדי לעקוף אותו. בדיוק כשהצלילים המרגיעים של לצבוע את הוורדים באדום ממלאים את האוטו, מצלצל הטלפון, זו מזכירתו של מלכה, אותה מלכה שהעתיקה ממנו עבודות בלימודים ועכשיו מנהלת אותו. אתה מגיע בזמן לישיבה היא שואלת- עשרים דקות איחור הוא נוקב באומדן אופטימי. הבנתי היא עונה לו בלי שום הבנה בקולה.

כשהוא יוצא מהישיבה, פניו חיוורים, לא די שאיחר אלא שהמחלקה שלו מפגרת הרבה אחרי המחלקות האחרות באוזניו מהדהדות הצווחות של מלכה – מי שלא ישתפר לא יוכל להישאר כאן.

כל הבוקר הוא מנסה להתרכז בערימת המיילים שלפניו בעוד הקולות מהמסדרון לא נותנים לו מנוחה, בעיקר הצחוק הגבוהה של עליסה חודר לתוך הדוחות. לואיס מדלג על ארוחת הצהריים אבל ההפרעות שלא פוסקות לא מאפשרות להתרכז והחדר סוגר על לואיס מכל העברים כאילו אין בין החלון לדלת מקום ולו לאדם אחד .

בצהריים לואיס מתחיל סבב של ישיבות עם הצוות שלו – עם כל אחד הוא יושב במשך כחצי שעה מסביר מייעץ ומנסה לרתום את כולם לעגלה המקרטעת, קשה להגיד אם ראשו כואב או שמא לכאב שלו יש ראש. האחרונה בסבב הפגישות זו עליסה, אבל היא מאחרת. כשהיא נכנסת שוב היא מסבירה שלא קיבלה התראה על הפגישה.

יש לנו בעיה הוא מנסה להסביר, אנחנו חייבים שינוי, עליסה מסתכלת בו במבט חולמני, פתאום הטלפון שלה מצלצל. עליסה עונה ופתאום נימת הקול שלה משתנה , ושוב הצחוק הגבוה הזה המתלהב, לואיס מביט בשעון, הוא שוב מאחר לארוחת הערב ועליסה בקול רם מפלרטטת עם הגבר בטלפון. כשעליסה מסיימת את השיחה לואיס מנסה להסביר את חומרת המצב ואומר – תראי עליסה, אנחנו צריכים לעשות יותר ויותר כל חודש כדי לעמוד בציפיות, מי שרק עושה את אותו הדבר הולך אחורה. אבל עליסה אומרת לו אני עושה את הכי טוב שאני יכולה, ופתאום הוא שומע את עצמו אומר – אם כך אני חושב שנצטרך להיפרד ממך.

שקט ממלא את החדר

לואיס מנסה לשבת בצד השני של החדר אבל נדמה לו שכמה שלא יתרחק עדיין הוא יושב קרוב מידי.

נראה לך שאתה יכול לפטר אותי היא שואלת בהתרסה ? ולואיס שלא תכנן להגיע לכך נגרר אחרי עצמו. אני חושב שזה הדבר הנכון בשבילנו וגם בשבילך – הוא חושב על מה מלכה תגיד. ברקע עליסה מדברת, קשה לו לשמוע, המילים נכנסות אחת לתוך השנייה, הטון נעלב וקופצני לואיס מציץ בטלפון שלו – 3 שיחות שלא נענו מאשתו. ואז הודעה – מזכירה לך שאנחנו במסיבה הערב והבטחת שתחזור בזמן. בינתיים עליסה ממשיכה, זה לא יגמר לעולם לואיס חושב לעצמו.

נכתב על ידי יושב בתי הקפה, 31/10/2014 22:50

3 תגובות הוסף תגובה תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) קישור ישיר שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של סול ב-1/11/2014 23:56


דיווחים מלב הבורגנות

כינוי: יושב בתי הקפה גיל: 55 מנוי ? כן לא שלח RSS לקטעים לתגובות ארכיון טבעות « הקומונה של לי » ± מפתח עניינים נהנה לקרוא איפי טומבי בלוג ירוק בקצב שלה בתפקיד ג'וליאנה גם על עצמה דויד מביא ביהונתן הֲגִיגַיִּל הון בסיכון זה לא פיקניק יונת הסלע סיטי בלונד סיפורים בריח מנטה עד הקצה פליקשניצפוק צורבת רגש שעת ש.		10/2014 סדנת כתיבה המון זמן לא כתבתי, אבל חלק מהלב שלי נשאר כאן, ועכשיו כשהתחלתי סדנת כתיבה הכי טבעי לי בעולם להעתיק את התרגילים גם לכאן - אז הנה התרגיל הראשון הגדרת התרגיל הייתה לתאר סצנה של פיטורין - ולייצר הזדהות עם אחד הצדדים , בין השאר דרך המנעות מהצגת הצד האחר. יצא קצת פלגיאט על התינוק של צכוב - אבל אני אוהב את זה, וגם נהנתי בכתיבה פיטורים דפיקות של מקדחה מעירות את לואיס משנתו, כמה רעש יכול לעשות טרקטור אחד, שוב השעון לא צלצל והוא מאחר. צחצוח שנים, את הזקן יגלח כבר מחר וכבר הוא בחדר הילדים, לקום הוא אומר ופותח את התריס אור חזק נשפך לתוך החדר וכופה את נוכחותו של יום חדש. מכונת הקפה מסרבת לעבוד, לעזאזל הוא מפטיר ומכין לעצמו תה להרגיע את כאב הראש, גם הילדים שותים תה ומחסלים כמות מפתיעה של עוגיות עד שהוא דוחק בהם, קדימה אנחנו מאחרים. לואיס בקושי נדחק לאוטו שלו שנדמה קטן מלהכיל אותו. הפקק ליד בית הספר, מתחלף בפקק ביציאה מהעיר שמתמזג לתוך הפקק הרגיל בכניסה לתל אביב. פרסומות מציעות לו תרופות להרגעת כאבים, מכינות צבאיות גלולות למפרקים ומסנני מים בהנחה, הוא מזגזג בין תחנות הרדיו כמו שהרכבים סביבו מזגזגים כדי לעקוף אותו. בדיוק כשהצלילים המרגיעים של לצבוע את הוורדים באדום ממלאים את האוטו, מצלצל הטלפון, זו מזכירתו של מלכה, אותה מלכה שהעתיקה ממנו עבודות בלימודים ועכשיו מנהלת אותו. אתה מגיע בזמן לישיבה היא שואלת- עשרים דקות איחור הוא נוקב באומדן אופטימי. הבנתי היא עונה לו בלי שום הבנה בקולה. כשהוא יוצא מהישיבה, פניו חיוורים, לא די שאיחר אלא שהמחלקה שלו מפגרת הרבה אחרי המחלקות האחרות באוזניו מהדהדות הצווחות של מלכה – מי שלא ישתפר לא יוכל להישאר כאן. כל הבוקר הוא מנסה להתרכז בערימת המיילים שלפניו בעוד הקולות מהמסדרון לא נותנים לו מנוחה, בעיקר הצחוק הגבוהה של עליסה חודר לתוך הדוחות. לואיס מדלג על ארוחת הצהריים אבל ההפרעות שלא פוסקות לא מאפשרות להתרכז והחדר סוגר על לואיס מכל העברים כאילו אין בין החלון לדלת מקום ולו לאדם אחד . בצהריים לואיס מתחיל סבב של ישיבות עם הצוות שלו – עם כל אחד הוא יושב במשך כחצי שעה מסביר מייעץ ומנסה לרתום את כולם לעגלה המקרטעת, קשה להגיד אם ראשו כואב או שמא לכאב שלו יש ראש. האחרונה בסבב הפגישות זו עליסה, אבל היא מאחרת. כשהיא נכנסת שוב היא מסבירה שלא קיבלה התראה על הפגישה. יש לנו בעיה הוא מנסה להסביר, אנחנו חייבים שינוי, עליסה מסתכלת בו במבט חולמני, פתאום הטלפון שלה מצלצל. עליסה עונה ופתאום נימת הקול שלה משתנה , ושוב הצחוק הגבוה הזה המתלהב, לואיס מביט בשעון, הוא שוב מאחר לארוחת הערב ועליסה בקול רם מפלרטטת עם הגבר בטלפון. כשעליסה מסיימת את השיחה לואיס מנסה להסביר את חומרת המצב ואומר – תראי עליסה, אנחנו צריכים לעשות יותר ויותר כל חודש כדי לעמוד בציפיות, מי שרק עושה את אותו הדבר הולך אחורה. אבל עליסה אומרת לו אני עושה את הכי טוב שאני יכולה, ופתאום הוא שומע את עצמו אומר – אם כך אני חושב שנצטרך להיפרד ממך. שקט ממלא את החדר לואיס מנסה לשבת בצד השני של החדר אבל נדמה לו שכמה שלא יתרחק עדיין הוא יושב קרוב מידי. נראה לך שאתה יכול לפטר אותי היא שואלת בהתרסה ? ולואיס שלא תכנן להגיע לכך נגרר אחרי עצמו. אני חושב שזה הדבר הנכון בשבילנו וגם בשבילך – הוא חושב על מה מלכה תגיד. ברקע עליסה מדברת, קשה לו לשמוע, המילים נכנסות אחת לתוך השנייה, הטון נעלב וקופצני לואיס מציץ בטלפון שלו – 3 שיחות שלא נענו מאשתו. ואז הודעה – מזכירה לך שאנחנו במסיבה הערב והבטחת שתחזור בזמן. בינתיים עליסה ממשיכה, זה לא יגמר לעולם לואיס חושב לעצמו. שמור בטל נכתב על ידי יושב בתי הקפה, 31/10/2014 22:50 3 תגובות הוסף תגובה תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) קישור ישיר שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי תגובה אחרונה של סול ב-1/11/2014 23:56 דפים: 1 החודש הקודם (1/2014) החודש הבא (11/2014)