הדשא שלי, הדשא שלה

מפגש בלי מחיצות של חוטים נמתחים ושפופרות פלסטיק השאיר אותי הרבה יותר לבד מתמיד.
כבר הרבה זמן לא נפגשנו, ולמרות שידעתי הכל כי אנחנו מדברות המון, קיבלתי שוק חשמלי ישר ללב כשראיתי אותה בהריון שוב.

כמעט ולא דיברתי איתה, נתתי לכל החברים מסביב למלא את השתיקה שלי במילים של התעניינות ועידכונים, וכשחשבתי שאף אחד לא שם לב גם עפעפתי קצת כדי לשחרר דמעה או שתיים.
ידעתי שהיא באה בשבילי, אבל לא הייתי מסוגלת.


אחרי שהיא הלכה קיבלתי SMS: "הרגשתי שהמבטים שלך משפדים אותי... הייתי לא בסדר?". "את בסדר גמור", עניתי לה, "זה רק הגעגוע אליך והרחמים העצמיים עליי".
"את בחברה טובה", היא כתבה לי, "כשיצאתי משם התאפקתי לא לבכות. לך לפעמים חסר להנות עם מישהו, ולי לפעמים חסר להנות עם עצמי".


כמה גווני ירוק יכולים להיות לדשא?שמור   בטל

[ כל לבדיי ~ 29/11/2004, 13:04]
10 תגובות | הצג תגובות כאן | 0 הפניות | לינק ישיר לקטע | הוספה למומלצים

שלוליות

הולכת בגשם, עטופה במעיל, והרוח מפזרת את הטיפות כדי שינקדו אותי בלי סדר. הן מנסות לשחק בתופסת, ואותי זה מצחיק.

המטריה ביד, אבל מקופלת. והמבט בעיניים של העוברים ושבים צוחק ושובב.

לא היתה שלולית אחת בדרך שלא נכנסתי אליה היום, לא היתה טיפה אחת שלא חייכתי אליה, וגם לא חלקיק חמצן קריר שלא נשמתי עמוק לתוכי.






יש גם פריחה חורפית.שמור   בטל

[ חורף ~ 22/11/2004, 17:44]
19 תגובות | הצג תגובות כאן | 0 הפניות | לינק ישיר לקטע | הוספה למומלצים

חושים

איזה טעם יש לזכרונות?
         של קפה פראנץ'-ונילה [שעדיין לא יצא לי לטעום].

וריח? איזה ריח יש להם?
         ריח של אפטר-שייב. גברי ועדין. וגם ניחוח Flowers by Kenzo.

איך הם נראים, הזכרונות?
         כמוהו וכמו המכונית. וגם כמו הסלולארי שלי, שלו.
         ולפעמים הם נראים כמו החוף בקיסריה, החול והים.

ואיך הם נשמעים?
         כמו מילים טובות שנלחשות בחושך. מרפרפות, מלטפות, עוטפות ונשארות לתמיד.

ומה המגע של הזכרונות? איך הם מרגישים?
         הם לא נתפסים, אין להם מגע. כמו להחזיק ריח של מישהו, כמו להאחז פיזית בטעם,
         במראה ובצליל, ואז לפתוח את היד ולגלות שהיא ריקה.



אין להם ממשות, לזכרונות. ובכל זאת הם תופסים בי נפח.שמור   בטל

[ הוא ~ 17/11/2004, 12:51]
22 תגובות | הצג תגובות כאן | 0 הפניות | לינק ישיר לקטע | הוספה למומלצים

יומן מחלה: עידכון

אחיין שלי עבר שוב בדיקות, ולמרות שפחדנו שפתאום יראו שהנס היה זמני - עדיין התוצאות יוצאות נקיות לגמרי, ואפילו מח העצם שלו מתחיל להתייצר מחדש, וזה סימן טוב.

לא יאמן.
סרטן בדרגה 4 (שכבר התפשט לעצמות), צפו לו לפחות שמונה חודשים של טיפולים מתישים, ובסופו של דבר אחרי 6 שבועות הבדיקות יצאו נקיות.

אם זה לא נס, אז מה זה כן?







(והאמנו. כל הזמן האמנו והתפללנו שיקרה לו נס.)שמור   בטל

[7/11/2004, 14:44]
19 תגובות | הצג תגובות כאן | 0 הפניות | לינק ישיר לקטע | הוספה למומלצים

כאן הכניסה לזרים מותרת, והכניסה למכרים אסורה.

יעלי כותבת

אין לי שום עניין
להיות מה שאינני.
רוצה לחיות -
פשוט לחיות,
הכי פשוט שיש.
להיות אני,
ועם מה שבא ממני.
בלי לחשוב -
רע או טוב,
בלי להתבייש.
(עוזי חיטמן)

היו ימים

הוסף מסר

תמצאו כאן

כתבה אותי

כשיהיה לי כסף מיותר

התחלפו ליד המיטה

דברים שתמיד צריך מהם עוד