Sinking

עוד 4 דקות אני אהיה בן 35. עוד 4 דקות הכל יתחיל מאפס.

 

I am slowing down

As the years go by

I am sinking

So I trick myself

Like everybody else

The secrets I hide

Twist me inside

They make me weaker

So I trick myself

Like everybody else

I crouch in fear and wait

I'll never feel again

If only I could remember

Anything at all

(Sinking, The Cure(

 

שמור   בטל

Emale
14/3/2003 23:56, בקטגוריות הקיור ותרופות אחרות
22 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     -1 הפניות לכאן     לינק ישיר לקטע
תגובה אחרונה: Emale ב-24/3/2003 09:56

12 באוגוסט, 16 שנים אחרי (או: הקשר בין ספורט, בריאות והקיור)
אתם בטח לא יודעים, אבל התאריך של היום שזה עתה התפוגג לו (12 באוגוסט) הוא סוג של ציון דרך בשבילי. בתאריך הזה לפני 16 שנים הפקדתי את עלומיי בבסיס קליטה ומיון והתגייסתי לצבא ההגנה. 3 שנים אח"כ, כשבאתי לקחת את עלומיי בחזרה מהבקו"ם, הם כבר לא היו שם (שמישהו ירה בי כבר ויפסיק את הפואטיקה הזולה הזאת).

וברצינות - עד היום אני מחלק את החיים שלי as i knew it, ללפני ה-12.8.86 ולאחרי אותו תאריך. כמו שכבר כתבתי כאן איפשהו - אחרי אותו יום שום דבר לא נראה אותו דבר: התמימות (או יותר נכון, מה שנשאר ממנה) נעלמה, החברים השתנו, וגם ו' המיתולוגית, שהפקירה בידי 3 שנים מנעוריה, העדיפה להתנחם בזרועותיו של איזה שמיניסט מחוצ'קן במקום להמתין בכניעה פעם ב-14-21 יום ל-E המאובק שיחזור משדות הקרב ומעוד פשיטה בעורף האויב.

למה אני מספר לכם את כל הממבו-ג'מבו הנוסטלגי המביך הזה? או. בגלל שמהיום (אני מקווה) ישמש אותי תאריך זה רשמית גם עבור פתיחת דף חדש בחיים, או סוג-של חיים חדשים, טובים ומלאים יותר, ולא פחות חשוב - בעלי איכות גבוהה יותר.

איכות חיים, לדעתי, לא נמדדת רק בחיים נוחים יותר (למשל, המטרות שהצבתי לעצמי להגיע אליהן תוך שנה גג: דירה מרווחת יותר, מכונית חדשה יותר, וב-level אחר לגמרי - אישה מתאימה הרבה יותר) - אלא גם בהרגשה פנימית טובה יותר של האדם עם עצמו. מסובך? לא ממש: בשבועיים-שלושה האחרונים התחלתי לעבוד על הכושר שלי. כבר מזמן הרגשתי לא הכי מסופק עם הרמה הירודה עד אפסית בה הכושר הגופני שלי נמצא, אבל רק לאחרונה התחלתי לעשות משהו בנידון. לפני שעה, למשל, חזרתי משעה וחצי של משהו בין ג'וגינג להליכה מהירה, כמו שעשיתי כמה פעמים לאחרונה - והרגשת הסיפוק מדהימה. בין לבין אני משלב אימוני כדורסל, אותו משחק שפעם היה חלק בלתי נפרד ממני ובשנים האחרונות הפך למשהו שאני רואה רק בטלוויזיה. למרות שהערב היה קצת קשה, אני כבר מרגיש את השיפור ביכולת שלי לעומת השלב ההתחלתי והערב אפילו הארכתי באיזה שני ק"מ את המסלול הרגיל כי הרגשתי שאני מסוגל ליותר. היה שווה, גם כי הסיידר הקפוא בפיצוציה ליד הבית, עליו חלמתי כל הדרך, מעולם לא היה טעים יותר.

יכול להיות גם שזה היה הדיסק המופתי של הקיור (kiss me kiss me kiss me, למי ששאל), שלמרות שכבר כמה שנים לא הקשבתי לגיטרות הקורעות של רוברט סמית והחבר'ה - יש להן עדיין השפעה עצומה עלי, כנראה בזכות איזה סוג של זרם חשמלי שהגיע מהדיסקמן לאוזניים, משם למוח ומשם לרגליים. איזה עונג אלוהי מושלם: שעה עם עצמי ועם קצב הריצה, המוח מתאוורר מכל השאריות של היום ושל התקופה האחרונה ובמקביל נשטף במוזיקה איכותית, שכמעט בלי לשים לב ויתרתי על חלקה בחיים שלי בשנים האחרונות.


רוברט סמית. מקצוע: גאון מוסיקלי. תפקיד: לשדר לי אנרגיות חיוביות למוח

בנוסף לכושר גופני (אה, עוד לא הזכרתי את המשקולות שאני מתכוון לקנות. א. שוורצנגר, מאחוריך!) כבר התחלתי להקפיד על אכילה מבוקרת. אז יש פה ושם עוד כמה חטאים (כמו המק-רויאל-על-גחלים שהעלמתי היום, אבל היי - אני לא במצב כ-ז-ה גרוע שאני צריך לוותר על איזה ג'אנק איכותי פה ושם) וגם לא בטוח שדיאטנית מורשה תאשר את זה - אבל כבר שבועיים שארוחת הערב שלי מורכבת מאבטיח וזהו. גם טעים, גם ממלא ובעיקר - גם בא על חשבון בערך 4-5 פרוסות לחם פלאס חביתה עם גבינה צהובה פלאס רק-אלוהים-יודע-עוד-מה-היה-שם.

בזמן חפיפת המוח העצמית שעשיתי בריצת הערב, הקשבתי גם לאחד השירים היותר קליטים ומתוקים של הקיור (אם גם קצת רבי משמעות וטראגיים-משהו. טוב נו, אלה הקיור) מתוך אותו דיסק. שמו "בדיוק כמו גן עדן", אני לא בטוח לגמרי למה בחרתי דווקא בו - אבל לאור הצלחתכם לשרוד את הקטע הזה עד סופו, קבלו בבקשה תרגום חינם:

"הראה לי איך אתה עושה את הטריק ההוא
ההוא שגורם לי לצרוח" היא אמרה
"ההוא שגורם לי לצחוק" היא אמרה
וכרכה את זרועותיה סביב צווארי
"הראה לי איך אתה עושה אותו
ואני מבטיחה לך, אני מבטיחה ש
אברח איתך, אברח איתך"

בעודנו מסתובבים על הקצה הסחרחר ההוא
נישקתי את פניה ונישקתי את ראשה
וחלמתי על כל הדרכים השונות
בהן אגרום לה לזרוח
"מדוע אתה כל כך רחוק?" היא אמרה
"מדוע לא תדע אף פעם שאני מאוהבת בך?
שאני מאוהבת בך?"

את
רכה ויחידה
את
אבודה ובודדה
את
מוזרה כמו מלאכים
רוקדת באוקיינוסים הכי עמוקים
מתפתלת במים
את בדיוק כמו חלום...

אור היום ליקק אותי בחזרה להכרה
כנראה שישנתי במשך כמה ימים
ובעודי מניע שפתיים כדי לנשום את שמה
פקחתי את עיניי
ומצאתי את עצמי לבד
לבד
לבד מעל ים גועש
שגנב את הנערה היחידה שאהבתי
והטביע אותה עמוק בתוכי

את
רכה ויחידה
את
אבודה ובודדה
את
בדיוק כמו גן עדן...שמור   בטל

Emale
13/8/2002 01:33, בקטגוריות הקיור ותרופות אחרות
19 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     1 הפניות לכאן     לינק ישיר לקטע
תגובה אחרונה: Emale ב-14/8/2002 23:30