בובי, זה בשבילך. ארבעה חודשים עברו והיום לפני שבאת נראה כל כך רחוק. אולי זה בגלל שלמדנו להכיר אחד את השני בתקופה הזאת כל כך לעומק, עומק שבטח לוקח לאנשים אחרים בערך שנה להגיע אליו. ואני באמת מנסה להיזכר מה היה פה לפני שבאת ולא מצליח. זה היה לפני מלאנתות שנים, לא? ב-ר-ו-ר. לא זוכר בכלל איך היה פה הכל לפניך, לפני שהכרתי אותך. מה היה ביום לפני שבאת (לפתוח רמקולים).
אני בטוח שיצאתי מהבית בשמונה בדרך לעבודה הרכבת שלי, כך אני משוכנע, יצאה בשעה היעודה בטוח שקראתי את עיתון הבוקר כשהיא נכנסה לתחנה וכשעברתי על עמוד המאמרים צצה מעל ראשי עננה כנראה שסידרתי את שולחני בסביבות תשע ועשרים עם מכתבים שצריך לקרוא, והררי ניירות שצריך להחתים אני זוכר שיצאתי לצהריים ב-12 וחצי או בסביבה אותו מקום רגיל, אותה החבורה ועדיין, מעל לכל, אני די בטוח שטפטף מעט ביום לפני שבאת
אני בטוח שהדלקתי סיגריה מס' 7 בשתיים ושלושים ובאותו הזמן כלל לא הבחנתי שפני קצת עצובים כנראה שהמשכתי לסחוב דרך ענייני השעה מבלי שידעתי דבר, משהו בתוכי היה נחבא בחמש בטוח שעזבתי, אין לחוק הזה כל תקנה עשיתי זאת מאז סיימתי בי"ס, זה עניין שבשגרה שוב הביתה בחזרה ברכבת וללא ספק, קראתי אז את עיתון הערב בשקט הו כן, חייתי אז את החיים שלי לאט ביום לפני שבאת
בטוח שפתחתי את הדלת בשעה שמונה או בערך ועצרתי איפשהו כדי לקנות קצת אוכל סיני לדרך נדמה לי שאכלתי ארוחת ערב מול המרקע אין בסיינפלד, לדעתי, אף פרק בו פספסתי דקה בטוח שנכנסתי למיטה בערך בעשר וחמש עשרה דקות אני זקוק להרבה שינה, לכן אוהב מוקדם שם להיות כנראה שקראתי איזה זמן האחרון של מרילין פרנץ' או משהו באותו עניין מצחיק, אבל בלי מטרה אין סיבה לחיות כמעט ביום לפני שבאת
וכשכיביתי את האורות בטוח שהתכרבלתי ופיהקתי עד מאוד ולפני שנרדמתי, אני זוכר, הגשם בגג חבט ביום לפני שבאת.
fe.fe
בובה ממוכנת (הראשונה)
DreamTripLife
