חוצפה
נכתב ב18/9/2003 13:18

בפורומים של נענע נשאלה פעם השאלה - האם אדם מבוגר יכול להתחצף אל הצעיר ממנו? האם אב יכול להתחצף לילדיו?
הטענה שלי היתה - בוודאי! בהגדרתה החוצפה היא כלפיי הבכיר ממך, אבל בכיר יכול להיות בתפקיד, במקום בתור, בידע, לאו דווקא בגיל.
באו מאורעות היום והוכיחו את צדקתי:
 
המכשפה והצייר (דודים שלי, ראו פוסט קודם) לא נוהגים, מעולם לא החזיקו הגה ביד, ובוודאי לא קנו רכב.
בנותיהן שבגרו למדו נהיגה ואף קנו רכב משלהן, איתו הן נוסעות לכל מקום, ואף מסיעות את ההורים (שעד כה היו לוקחים מונית, אוטובוס, או מנדנדים לאבי ואחיו עד שאלו מסכימים לקחתם).
 
היום הבת הבכירה (שכבר מזמן עזבה את הבית) הסיעה אותם לברית (ושוב מזל טוב לי! הרך הנולד נקרא בשם, אבל זה כבר עניין לפוסט אחר), מדובר בבחורה שנוהגת לא מעט אבל עדיין לא בטוחה ביכולתה ובכישוריה, ותמיד תמיד היא מצליחה להיאבד אם זו דרך לא מוכרת.
 
אבא שלי נתן לנהגת את הוראות הנסיעה, אבל כנראה שהוא לא זכר את השלטים באופן מדוייק, ומכיוון שמדובר באזורים שיושבים ממש על הקו הירוק, הם מצאו את עצמם שועטים במכונית אל עבר אריאל, לא משהו דרמטי, בכל זאת מדובר בכביש 5, ולא עוברים ליד או דרך שום כפר ערבי או מחסום, אבל את המכשפה והצייר זה הלחיץ לאללה.
 
השניים כמובן לא חיכו זמן רב, ובמקום להרים טלפון ולבקש הוראות והסברים הם פנו אל בתם הנוהגת בצעקות "תראי לאיפה לקחת אותנו, את מנסה לרצוח אותנו, למה את מתעצבנת?, כבר כשייצאנו היה לך מצב רוח רע" ולסיום, כשזו האחרונה פרצה בבכי "למה את עושה דרמה מכל דבר?".
 
איכשהו הם הגיעו, בעיניי זה כשלעצמו מלמד עד כמה הבחורה כן מוצלחת בנהיגתה, אבל בעוד ההורים פשוט חייכו לכל שאר המוזמנים והצטרפו לחינגה, נשארה הבת בחוץ, בוכיה, כי בכ"ז, לא בכל יום ההורים שלך כ"כ כפויי טובה שהם שוכחים בין רגע שממש עכשיו הם קראו לך רוצחת, בשעה שאת עשית להם טובה אדירה, ומה היה למכשפה להגיד לבתה הדומעת? "די! תשטפי פנים! כל ילד שואל מה קרה לך", הו, הנה עוד פעם ה"מה יגידו" הנפלא הזה...
 
אז כן, הורים בהחלט יכולים להתחצף לילדיהם, מה זה אומר עליהם כהורים? שאלה יפה...שמור   בטל

משפחה שכזו
נכתב ב16/9/2003 16:42

הבטחתי לספר על הדודים המשוגעים שלי, ובאותה ההזדמנות לשחזר את הפוסט שנמחק לי (כשכותבים אותם יותר מידי זמן - הם הולכים לאיבוד!).
נתחיל בשרטוט שיקל על העניינים, הכנתי במיוחד עבורכם:
 

המכשפה נקראת כך בגלל המראה שלה, היא העוף הכי מוזר במשפחה, זו שתמיד בוכה שאין לה כסף ושאנחנו כולנו צריכים לעבוד למען הבריאות הנפשית שלנו אבל ת'כלס היא עדיין רואה את עצמה כעקרת בית, כשבנותיה כבר מזמן עזבו את הקן.
היא מפחידה, כשלא מכירים, אבל עם השנים דווקא למדתי לחבב אותה, חוצמזה שהיא כל היום בסיבובי קניות ולפעמים מביאה גם לי משהו נחמד!
הבעל שלה מוזר, פאטתי לעיתים, אבל צייר בחסד, אז אני סולחת לו על הכל.
 
הימני הוא גיבור הסיפור שלנו, בתו הבכירה (הנכדה הרביעית של סבתא) נפרדה ממש לאחרונה מבן זוגה לאחר שנה, כשהוא בעצם התחיל לרקום להם בד לחופה כבר אחרי חודש, היא לכך ובהתאם לזאת הוא עושה להורים שלי את המוות על כך שאחי החייל (הנכד השמיני) התארס לאחרונה, הוא נעלב מכך שהוא לא הוזמן לאירוסין (ב"לא הוזמן" הוא התייחס לעובדה שהודיעו לאשתו ולילדיו אבל לא לו באופן אישי), ובכלל עשה שם פאדיחות (הרחבה בהמשך פוסט זה, או בפוסט הבא).
אשתו עצבנית לחלוטין לאחרונה, כבר שמענו אותה מתלוננת בפניו על שהזמין אותנו לחג כי עכיו יש הרבה מצעים לכבס, כשאמא שלי הודיעה לה על הולדת הנכד שלה היא הגיבה ב"למה לכם יש כ"כ הרבה סיבות לחגוג ואצלנו יש רק אבל?" (באבל היא מתייחסת כמובן לפרידה של הבת).
 
הצעיר ואשתו ההיפית הם הנורמלים באופן יחסי, הם מחזיקים בבית ארון תרופות מפוצץ, וכשהיינו קטנים על כל התייעצות איתם נוסח "אני בייביסיטר על הקטן והוא בוכה ולא נרדם" היתה גוררת איסוף של כל הארון והגעה דחופה לביתנו, הם אנשים נורא כיפיים מצד אחד אבל פטפטנים בלתי נלאים מהצד השני.
 
הצד השני של המשפחה מעט יותר שפוי, אבל רק מעט.
 
החכמולוג מבזבז כסף כאילו הוא לפחות מליונר, עושה פרצופים אם אמרתי "שלום" לכולם כשנכנסתי ולא לו באופן אישי (בכלל הוא מחפש אותי באופן מיוחד), מאלו שתמיד נותנים הוראות לכולם ובת'כלס לא עושים כלום, הוא אוהב מאוד לשאול ילדים שאלות קנטרניות כמו "מצאו לאחרונה במצריים עצמות של 7 פרות, אלו הפרות הרזות או השמנות?".
אשתו היא מלאך מהשמיים, באמת.
 
הבוק כשמו כן הוא, איש מחשבים משעמם, שפוט טוטאלי של אשתו הצנונית (שוטף את הבית ביום החופשי שלה ושלו מהעבודה, עושה כלים, לא מגיע לבקר את אביו אם היא לא מרשה וכן הלאה), הצנונית לא מראה רגשות בכלל, מצידה שכולם ימותו, העיקר שממנה לא יחסר כלום, היא לא מבינה למה לבעל שלה ללכת לעזור ולשבת עם הסבא שלי, וגם כשאחותה מתה זה לא דגדג אותה, עד כמה שניתן היה לראות, היא אגואיסטית שבכל מקום מחשבת את סיכויי הרווח שלה, וככה העולם מתנהל בעיניה.
 
אז זהו, אלו הדודים והדודות שלי, ההצגה האחרונה שהם נתנו היא הצגה מתמשכת, שהחלה לקראת האירוסין של אחי החייל ומגיעה לשיאה בימים אלו, לקראת הברית של האחיין החדש שלי, סבתא כמעט לא הגיעה לאירוסין בגלל שאיזו מכרה רחוקה שלה התחתנה באותו היום, לברית היא מסרבת להגיע כי היא שמעה שבאותה עיר יש בעלים שמכים את נשותיהם (וזה משוביניסטית רצינית שגרה בתל אביב), באירוסין היא חשבה שזה לא יאה שהיא תגיד מז"ט להוריי כי היא המבוגרת מהם, וזה עוד כלום לעומת מה שהיא עשתה לי בחתונה של הבנדוד מהצד השני, נראה לי שקשה לה שכל החתונות והנינים מגיעים מכיוונו של הבן הפחות אהוב שלה (ככה היא, תמיד היתה פונקציונרית, ואותנו היא לא מסמפטת בכלל).
הימני צעק על אבא כשזה האחרון התקשר בזמן הכדורגל להודיע על הפרטים לברית, מצד שני באירוסין הוא ישב והתנהג כילד קטן בשעת דבר התורה, ובסוף לא הבין למה ממנו לא ביקשו לדבר, הוא גם מיהר להגיד לחכמולוג (שבא מהצד השני של המשפחה) כמה קשה לו ללכת עכשיו לחתונות, כשהילדים שלו ממש רחוקים מהסטטוס הזה (ושתבינו, הגדולה שלו עוד לא בת 27).
 
החלק המוזר הוא שכל הזמן ריחמתי על הבת דודה שלי (זו שנפרדה מהחבר ומאז הוריה וסבתא איבדו את הצפון) אבל מסתבר שהיא זו שהחליטה על הפרידה, ושהם תמכו ותומכים בה בכל מאת האחוזים, כנראה שבבית הם הכי מבינים בעולם ואז הם מוציאים את התסכולים על ההורים שלי, לא ברור למה.
 
אז זהו, אבא שלי אירס בן והולך לחגוג ברית, והמשפחה שלו במקום מז"ט עושה לו פרצופים מפה ועד הודעה חדשה, מעניין מה הם יעשו בעוד חודש כשלאחי הקטן תהיה בר- מצווה (נו באמת, ממש הגזמנו, כמה חגיגות אפשר לחגוג בשנה אחת???).שמור   בטל