הנוזלים החסרים שלי

 

זוכרים מה קרה כשלא שילמתי את חשבון החשמל ? זוכרים שרשמתי שם בסוף שאני באמת אלך לשלם את הארנונה לפני שינתקו לי את המים ? (אני אצטט כדי שבהמשך הפוסט תבינו עד כמה אני מטומטם:"אולי עכשיו אני אתייחס ברצינות גם למכתב מהעירייה שאם אני לא אשלם את החוב הם ינתקו לי את המים, בעצם למי אכפת ממים כשאפשר להשתכשך בקולה.")

 

ברור שאתם לא זוכרים את כל זה כי גם אני לא ממש זכרתי את זה. לא רק שלא זכרתי את זה, גם את כל החשבונות, תזכורות ומכתבי האהבה מהעירייה* לא טרחתי לפתוח. 'מחר' חשבתי לעצמי והתוצאה היתה שמאז ספטמבר שנה שעברה לא שילמתי ארנונה.

וכך קרה שהגעתי הביתה מהעבודה ולא היו לי מים. לכאורה זה לא נשמע נורא – להעביר ערב בלי מים (עד שאשלם), אבל מוחי היוקד נזכר ש 'בלי מים אין חיים'.

בתגובה התחלתי לגסוס.

 

לא משנה שאני יכול להעביר חודשים שלמים בלי מקלחת ולהיזכר שאני צריך להתקלח רק בגלל הזבובים שמתחילים לעקוב אחריי לכל מקום (דיי נמאס לי להסוות את עצמי בשיחים חבוש במשקפי שמש כדי לנסות לאבד אותם), העובדה שלא יכולתי להתקלח גרמה לנפשי להתחנן למקלחת (ולנפשי יש קול צפצפני ומרגיז).

ניסיתי לחשוב איך אני יכול לדאוג לעצמי לזרם מים ומיד נזכרתי שיש לי מכשיר עצום לייצור מים בבית! איזו הקלה, הדלקתי את המזגן וכיוונתי את צינור המזגן אל עבר גופי העירום, עברה שעה ובינתיים נהניתי מהרטיבות המרעננת של שתי טיפות מים שלמות.

לאחר 3 שעות הבנתי שלא מכאן תבוא הישועה (וגם בטח שלא משימוש בפקק אנאלי אבל זה לא קשור) ושמקלחת כבר לא תהיה היום ולכן כדאי מאוד שאתאמץ שלא להזיע.

 

מאחר שמאמץ יגרום לי להזיע, החלטתי להפסיק להתאמץ שלא להזיע, ופשוט לא להזיע בנונשלנטיות.

השתדלתי שלא לחשוב הרבה. זה דווקא בא לי בקלות, למעשה גיליתי שגם ככה אני לא חשבן גדול, ומסתבר שמחשבות זה לא מקור ההזעה העיקרי שלי.

בסוף עשיתי הכל לאט - זה עבד לא רע ואפשר להגיד שהצלחתי שלא להזיע.

 

ידעתי שלמחרת בבוקר אני אזדקק לקצת מים והתחלתי לחשוב מאיפה אני משיג, הכנתי רשימה של מקורות המים בביתי (למעט המזגן):

 

·       מים מינרלים במקרר.

·       כוסות שמזגתי אליהן ונשאר בהם עדיין קצת מים.

·       שתן.

·       מיכל ההדחה בשירותים.

·       האסלה עצמה.

·       לא סחטתי את הסמרטוט במטבח.

·       החולצה ממשחק הכדורסל של אתמול שעדיין היתה מלאה בזיעה ברת סחיטה.

 

אז אחרי שריכזתי את כל המים (חוץ ממיכל ההדחה) והזיעה בבית לחצי דלי שהכנתי מבעוד מועד נזכרתי בשני דברים:

1. יש למטה בגינה ברז
2. יש חור בדלי הו חרוטי הו חרוטי יש חור בדלי

למה יש חור בדלי ? בואו נאמר שזה קשור לרוקט פוקט רותח שעף במהירות מתוך רובה תפוחי אדמה (אל תשאלו).

את המים שברחו מהדלי ספגתי באמצעות מטלית לחה וסחטתי בחזרה לדלי.

וחוזר חלילה.

 

הערב התקדם לו בעצלתיים כשלפתע היה לי פיפי, הגעתי לשירותים וידעתי שיש לי שתי הדחות קטנות או אחת גדולה, מסוג הדברים שיכולים לגרום לך לשקול להשתין באמבטיה ולתהות לגבי העתיד המחורבן שלך (תרתי משמע).

 

אז באמת שקלתי להשתין באמבטיה ופסלתי את זה משתי סיבות:

1. כי זה מגעיל.
2. זה יפריע לטקס ריקוד המים באמבטיה שאני מארגן כל ערב לפני שאני הולך לישון. אם זה נשמע לכם מוזר, אז זה מין טקס אינדיאני כזה שקורא לאלי האמבטיה להמשיך להוציא לי מים מהברז. במקרה שכחתי להתפלל ולרקוד כמה ימים, אז אלת הארנונה התנקמה בי.

 

להשתין מהחלון פסלתי כי כל עוברי האורח נראו לי תמימים במיוחד באותו הרגע, והייתה גם רוח נגדית.

 

 

כשקמתי בבוקר ניגשתי לסידורי הבוקר (זריקת ביצים על הילדים בחופש, זריקת ביצי חופש על ילדים כלואים, הפעלת הזמבורה להערת השכנים, צחצוח שיניים רק עם משחת שיניים וקולה), את השיער הרטבתי עם מים מינרלים וכשרציתי לשטוף את הידיים מהג'ל נתקלתי בבעיה: אין מי שיחזיק לי את הבקבוק וישפוך לי מים על הידיים, להשתין סיימתי לפני רגע (וגם איך הייתי שוטף אחר כך את השתן מהידיים ?!) והבקבוק גדול מדי בשביל להחזיק אותו עם הפה.

ברור שהמעשה ההגיוני הוא לסתום את הכיור ולמלא אותו במים אבל הגיון זה לא הצד החזק שלי על הבוקר, אז ניגשתי לשכנה הסנילית שלי לבקש ממנה שתחזיק לי את הבקבוק עם הפה (כי הפה שלה יותר גדול משלי).

 

חבל ששכחתי להתלבש לפני שדפקתי לה בדלת.

חבל שאמרתי לה "תחזיקי לי את הבקבוק עם הפה" בצרידות של בוקר וטונים של שדרנית לילה בגלגל"צ.

 

נדמה לי שמהמשטרה כבר בחיוג המקוצר אצלה, ושהיא תלתה מלא שיני שום וצלבים בבית.

 

 

* (שלום, אני הכוכבית מלמעלה, זוכרים אותי ?)

הו חרוטון

אתה חייב לנו המון ממון

אם בקרוב לא תשלם

אנו בך נתנקם

את המים שלך ננתק

לעו"ד שלחנו העתק

למרות הכל אוהבים

ואם תשלם יש מה לדבר על אורגיה עם שולה מחשבונות וארנון הגזבר המדהים

רק תביא איתך טופס 17 חתום ע"י רופא מוסמך לעשיית אורגיה במחלקת כספים

 

 

-          היא הבלוגרית הכי צעירה שאני קורא אצלה באופן קבוע בלי לפספס (הפוסטים שלה מצחיקים), התחלתי לקרוא אותה כשהיא היתה בת 14 ושכנעה אותי למה מים זה EVIL (זה למטה)

-          האם הולכת להיות לנו כוכבת טלווזיה ישראבלוגרית ? (היא צריכה רעיונות! תעזרו!)

-          אני מתנצל על כמות הטקסט האסלתי/צואתי/שתנתי שאני מאלץ אתכם לקרוא כאן בזמן האחרון, משום מה כל הנחלים זורמים לרומא וכל הטקסטים שלי זורמים לאסלה (מנייק מי שיגיד שהם מחורבנים)

-          אמנם באמת ניתקו לי את המים (והחשמל לפני כמה חודשים) אבל אין לי שכנה סנילית, היא סתם זקנה ששונאת אותי.

 

 

שמור   בטל

נכתב על ידי חרוטון-, 26/6/2006 17:23, בקטגוריה
243 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     לינק לקטע

דברים שאפשר לעשות עם גרביים מסריחות.

 

כן כן, תתפלאו כמה דברים אפשר לעשות איתם וכמה הן מועילות לתפקוד החברה האנושית. להלן מקבץ דוגמאות שליקטתי...:

 

1. מסיבת הפתעה כושלת.

אפשר להשתמש בהן בתור הכיסוי לעיניים של החבר הזה שאתם לוקחים למסיבת ההפתעה שלו. עדיף לגרום לו להיתקע בדברים וליפול בדרך כי זה מצחיק. ככה גם לא צריך לתת לו ללכת יותר מיד לפני שהוא נופל, הוא פשוט מתעלף מהריח ואז אפשר לחזור הביתה לישון ולשכוח מכל הרעיון המטומטם של מסיבת הפתעה. מי חשב על השטות הזאת בכלל? בכלל שימות החבר. מי הרשה לו שתהיה לו יומולדת.

 

2. מניעת מין אנאלי בכלא.

כדלהלן: נניח שחשבת על לשדוד בנק מאחר שבזבזת את כל הכסף שלך על גבינה צהובה אמיתית כי ג' יפית אמרה שזה טוב, והתייחסה לשאר הגבינות הצהובות כמו לחפץ חשוד. אז זה נשמע לך כמו מחצב נדיר שיש לקנותו לפני שהוא יורד nהמדפים.

 

אז תיכננת במשך ימים את התכנית, שיננת צעדים של שומרים (ראית אותם חוצים את הכביש פעם), התאמנת בלפרוץ כספות (שברת עם פטיש חזיר מחרסינה)  והתייעצת עם אנשי מקצוע מהתחום (שמעון מהמכולת שמרמה בעודף).

ביום המיועד אתה מתלבש, ובא לשים את הפריט האחרון - הגרב על הראש, מגלה שהיא מיוזעת ומגעילה ואין לך אחרת כי לא עשית כביסה חודשיים.

אתה גונז את תכנית השוד ומתיישב לראות את הערוץ הקניות.

מזל טוב, לא זיינו אותך בתחת בכלא.

 

3. תכנית עסקית חדשה להרזייה.

גשו ברחוב לאנשים ואמרו משהו כמו :

 

- "שלום, יש לנו שיטה חדשנית להרזייה שגורמת לאובדן תיאבון, התרצה להשתתף? זה עולה רק 5 שקל"

- "כן בטח, אני שמן מגעיל ודוחה ועדיין בתול"

- "יופי, אז תריח הנה עוגייה"

- [*ריר*]  "אולי סקס זה בכל זאת זרע האופל וכדאי לי לחכות עוד 10 שנים עם הדיאטה"

- "ועכשיו תריח, הנה גרב מסריחה"

- [הקאה בשיח הקאה מיוחד לשמנים שהוכן מבעוד מועד בצד הדרך]

- "אתה חייב לי 5 שקל, אתה רוצה חשבונית מס?"

 

 

4. פנקס הקטן.

נכון נמאס לכם שמשמיעים בגלגל"צ את השיר 'פנקס הקטן'?

יופי!

הפיתרון פשוט – ודורש סל גרביים מסריחות.

צעד ראשון כשהשיר מושמע ברדיו, דחפו את הגרביים המגולגלות לאוזניכם על מנת למנוע חדירה ראשונית והיפנוזת 'פנקס הקטן'.

זירקו את גרביכם על חבריכם המזמזמים את השיר בהנאה גלויה, אם תדחפו להם אותן לפה זה ימנע שירת פנקס הקטן לזמן הקרוב.

סעו לאולפן גלגל"צ הקרוב למקום מגורכם, התפרצו לאולפן בזעם עם סל גרביים מסריחות, ואיימו עליהם שאם הם לא מפסיקים מיד לשדר את 'פנקס הקטן', אתם ממלאים להם את כל האולפן בגרביים מסריחות ובנוסף בועטים להם בלקקן.

כל דרישותיכם ימולאו בהקדם. 

 

5. הברחת סמים, וגמילה.

אף אחד לא יעבור על הגרביים הדחוסות סמים  שלכם בשדה תעופה אם הם יסריחו כמו גוש מיוזע שנפלט מהשאול. תמיד אתם יכולים להגיד ששיחקתם סטנגה במטוס וזה דרש ממכם הרבה מאמץ.

מצד שני, אחרי שצלחתם את הבדיקה והגעתם הביתה עם הסמים מוכנים לשימוש, הסבירות גבוהה שלהסניף אותם יהיה הדבר האחרון שתרצו לעשות.

 

אז לכל מי שחשב שהנה הגיע הזמן לכבס את הגרביים שלכם שוב, ניתן בהחלט לשקול זאת שנית.

 

 

-        לא אני כתבתי את הפוסט הזה,  קישקוש (מעצבת הבלוג ובלה בלה) רשמה אותו.

-        אני שוקל הסבה מקצועית

-        למי שעדיין לא מכיר את הבלוג mybody  אז כדאי שיכיר, בבלוג מתפרסמים מכתבים של אנשים שמספרים על הטרדות מיניות שעברו. כמות הסיפורים ותוכנם מזעזעים.

-        אני לא מספיק להסתובב הרבה לאחרונה אז אין הרבה מנהלות, אם מישהו נתקל בפרויקט/פוסט מעניין מהרגיל שישלח איזה מייל

 

שמור   בטל

נכתב על ידי חרוטון-, 21/6/2006 21:02, בקטגוריה
201 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     1 הפניות (TrackBack) לכאן     לינק לקטע

סדר עולמי

 

טוב, אז הגעתי למסקנה שאני חייב להזמין מנקה, אני רק צריך לסדר קצת לפני שהיא באה כי איך היא תצליח לנקות עם כל הבלגן הזה? 

כשהייתי ילד היה לי את השולחן כתיבה הכי מבולגן בעולם (כן, אני אשכנזי, היה לי שולחן כתיבה).  כשהייתי מחליט לסדר אותו פשוט הייתי נוקט בשיטה של "העברת הבלגן לנקודה גיאוגרפית חדשה למען החזרת הפריטים למקומם" וכך הייתי מעיף את כל תוכן השולחן אל המיטה, זה תמיד עייף אותי אז רציתי לישון. מאחר שזה ממש קשה לישון מכורבל עם ערימות של בלגן, וגם אף פעם לא בא לי לישון בתנוחת כפיות עם קליפות של אבטיח, אז הייתי צריך להעביר את ערימת הזוהמה המיטתית למקום הבא הפנוי שהיה כמובן הרצפה... הטקטיקה הזו מעולם לא עבדה טוב.הייתי מתעורר ושוכח שהשולחן שלי "מסודר" ומיד מתרסק על כל תכולת השולחן שהייתה על הרצפה.
השנים עברו ועכשיו יש לי דירה שלמה לסדר, את הבלגן של הסלון אני לא מוכן לערבב עם הבלגן של החדר כי כמובן שזה ייצור קרע במרחב זמן חלל, וכל מיני חייזרים ציקלופים שעירים ייפלו לי מהקרע לחלל של הסלון. זה סתם יגרום לעוד בלגן, והם בטח ינסו להשתלט על העולם או מינימום על המטבח שלי – ואותו אני צריך כדי לגדל שם מיץ זבל.
לכן הגעתי למסקנה שאני חייב למצוא אזורים 'ניטרליים' ריקים יחסית לשים בהם את הבלגן לפני שאני מחזיר אותו למקום באופן מסודר.
הדבר הראשון שהיה זרוק לי על הרצפה בחדר היה ערימת ספרים, להחזיר אותם למדף זה בדיוק 10 שניות אבל זה לא תואם את טקטיקת הסדר המדהימה שפיתחתי, לכן העברתי את הספרים למקום המסודר היחיד בבית.

השירותים.

לאט לאט התחלתי להעביר את כל תכולת השטיח בחדר אל השירותים.
הספרים, הבד שקניתי לוילון, הגבינה ששכחתי לשים במקרר, החשבונות שלא שילמתי, הקונדום המשומש מלפני חודשיים –  כולם עברו לחדר האסלה.

כשסיימתי להעביר את תכולת השטיח לשירותים המחשבה הבאה שחלפה בראשי היתה:
 "שיט, יש לי שיט" [אני חושב באנגלית לפעמים, זה כדי להטעות את מי שמאזין]

אז אני לא אספר ואפרט איך קרה שחרבנתי על רם אורן, זה באמת לא מעניין, אני גם לא אספר לכם איך ניגבתי את התחת עם הבד שקניתי כדי לעשות ממנו וילון, אני גם לא אספר לכם איך הבד הזה עשה לי סתימה בשירותים וכשהורדתי את המים הם בחרו לעלות במקום לרדת ובטח שאני לא אספר לכם איך קרה שפתחתי את הדלת לשליח פיצה עם וילון רטוב ומלא בחרא ביד אחת ופומפה ביד השנייה, ובטח ובטח שאני לא אספר לכם שאת הפיצה אכלתי בלי לשטוף ידיים כי הייתי רעב.
ואולי הדבר הכי דוחה שאני לא אספר לכם זה למה בכלל רם אורן היה אצלי ... וגם בטח שלא באיזה ריח החזרתי אותו לחבר.

אני לא אספר לכם את הדברים האלה כי הם לא קרו, אבל מה שכן דמיינתי שקרה זה שניגשתי לדירתה של השכנה הזקנה הסנילית ודפקתי על דלתה, היא פתחה את הדלת וניחוחות הפורמלין הציפו את חדר המדרגות:

שכנה: הלו ? זה סלולרי ? תרמנו כבר, אבא ואמא לא בבית
אני: היי, אני חרוטון, אני השכן שלך, אני יכול בבקשה להכנס לחרבן אצלך ?
שכנה: מה זה ? מי אתה ?
אני: אני חרוטון, אני גר בדירה לידיך וממש יש לי קקי, את יכולה לתת לי להכנס ?
שכנה: לך מפה ! אני אקרא למשטרה
אני: כשהם יגיעו תגידי להם שאני בשירותים, שידפקו לפני שהם נכנסים כי אני חרד לפרטיות שלי.
שכנה: קישטא ! קישטא! אלוהים אדירים!
אני: את אלוהים שלי השארתי בשואה ....... המנוולים!!!
שכנה: אתה לא קצת צעיר בשביל הגטו ?
אני: לא ידעתי שהם בודקים תעודות זהות בכניסה, זה כמו פאבים ?!

השכנה טרקה לי את הדלת בפנים ואם לא הייתי ממציא את כל הפוסט הזה כדי להמנע מלסדר אז כנראה שהייתי משאיר לה מזכרת קטנה ליד הדלת.

מנהלות:

-        קבלו האקרית בעירום מלא

-        אני לא מת על כתיבת הסקס שלו, אבל כשהוא משעשע אני הראשון לפרגן

-        השמוק לוקח את עצמו ברצינות לאחרונה והפוסט הזה מצוין

 

 

שמור   בטל

נכתב על ידי חרוטון-, 17/6/2006 03:42, בקטגוריה
293 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     4 הפניות (TrackBack) לכאן     לינק לקטע

חרוטון מנקה את הבית (סאגה בהמשכים)

 

הקיץ הגיע ונעלי הבית שלי (באגס ובאני, הם החליפו את חיים ומשה – השם ייקום דמם)  עברו לאפסון לתקופת הקיץ ומהיום אני הולך יחף בבית.

אני מסתובב לי לתומי בבית (עם סכין קצבים ביד ומחפש ג'וקים לרצוח) וכשאני מסיים אני הולך לישון (אני אוהב ללכת לישון אחרי שאני מסיים).

אני קופץ בחן אל מיטתי (כדי לקפוץ בחן יש לשים תמונה של בראד פיט על הפנים) ומנקה את מחשבותיי (למרות שלא מזמן סיימתי, המחשבות עדיין מלוכלכות).

בעודי שוכב מנקה את המחשבות אני שם לב להשתקפות כפות רגלי על הטלווזיה (היה פריים שחור באמצע הפורנו) ומבחין בהיותן שחורות, אני נורא מבסוט מהתגלית החדשה שאני כושי ומייד בודק את גודל איבר מיני. אני לא בטוח אם משהו השתנה, בכל זאת מעולם לא מדדתי באופן ישיר, תמיד פחדתי שאם אני אדע את הגודל המדוייק כל פעם שמישהו יגיד 145.5 אני מייד אחשוב על הזין שלי. לכן מדדתי באופן עקיף ומאז אני יודע שהאיבר שלי בגודל ספה וחצי. אז רציתי למדוד שוב את האיבר שלי (כי עכשיו אני כושי – וזה היה בטלוויזיה, זה בטח נכון) אבל עברתי דירה מאז והספה נשארה בדירה הקודמת.

אז החלטתי לבדוק אם אני באמת כושי או שאולי סתם הבית מלוכלך, יצאתי מחדרי, עברתי במטבח, איחלתי ערב טוב לעובש בכיור והוא בירך אותי בחלומות פז (הוא ממש מנומס), זה היה נראה לי טבעי לחלוטין ונכנסתי לאמבטיה (יחף אך לבוש) במטרה לנסות לנקות את הרגליים, פתחתי את הברז וכמובן ששכחתי שהצ'ופצ'יפ הזה שקובע מאיפה המים ייצאו היה מכוון לטוש, נרטבתי כולי ומיד סגרתי את המים תוך שאני צורח קללות בשפה שאפילו אני לא מכיר.

העובש מהכיור במטבח צעק לי "תודה" ורצתי לחדר להחליף לבגדים יבשים.

חזרתי חזרה לאמבטיה, הזזתי את הצ'ופצי'ק ופתחתי את הברז.

נחשו מה קרה ?

כן, שכחתי שכשהמים התחילו לזרום עליי מקודם מיד הזזתי את ההצ'ופצי'ק ולמעשה עכשיו החזרתי אותו למצבו המקורי. קיללתי בשפה אחרת שאני לא מכיר והעובש לא ענה, הוא כנראה נרדם כבר.

לא רציתי להעיר אותו אז אחרי שהחלפתי שוב לבגדים יבשים חזרתי לאמבטיה והפעם לא עשיתי טעויות, המים שפגעו בכפות הפכו מיד שחורים, איבר המין שלי הצטתמק למימדיו המקוריים וכבר לא הייתי חצי כושי.

הגעתי למסקנה שצריך לנקות את הבית !! (מסקנה שכל שבוע אני מגיע אליה בדרך אחרת, למרות שקצת לא נעים - אני והעובש במטבח כבר חברים טובים)

לאור כמות הלכלוך שירדה מרגלי באמבטיה חשבתי שזה יהיה רעיון מעולה פשוט ללכת הרבה בבית ואז לשטוף את הרגליים, הייתי נורא גאה בעצמי על הרעיון והתחלתי לעשות סיבובים בבית ולנקות את הרגליים. אחרי 4 שעות כאלה, 3 פעמים שהתבלבלתי עם הצ'ופצ'יק (הכנסתי אותו למקום הלא נכון) ו 7 פעמים שתקעתי את הזרת בפינה (ניסיתי לעשות פנלים) הגעתי למסקנה שאני לא אזכה בפרס נובל על שיטות חדשניות לניקוי הבית.

שבור מהמסקנה, רטוב בגלל הצ'ופיצ'יק וכאוב בגלל האצבעות פרשתי לישון.

חלמתי שהעובש מהמטבח ואני מתחתנים ועושים ילדים, לאחד קראנו קריוס ולשני בקטוס.

 

הבית עדיין מזוהם ויש לי הרגשה שעוד יהיו כמה פוסטים בנושא.

 

 

מנהלות:

-          זה מה שקורה כשלא שמים מקדם הגנה

-          לא מזמן היא כתבה פוסט על הבלוגים שהיא אוהבת, שמחתי להחשף לבלוגים שלה ואפילו על שניים מהם עשיתי מנוי ועכשיו יש עוד שני בלוגים שאני מנוי להם ולא מספיק לבקר. כך או כך כשקראתי את זה ועברתי על הבלוגים שלה משהו בחלל שבין האוזניים שלי דגדג, כנראה שזו היתה 'מחשבה' - אני לא בטוח, בכל אופן חשבתי שזה יכול להיות נחמד אם אני אתקל בעוד פוסטים על הבלוגים של הבלוגרים. לא עבר הרבה זמן והיא הרימה את פרויקט הבלוגרשה , השתתפות נעימה.

-          זה אומר שיש עכשיו 3 פרוייקטים (ראו מנהלות פוסט קודם שלי) שרצים במקביל, אני חסר יכולת החלטה אז אני בטח לא אשתתף באף אחד מהם בסוף. האמת ש 3 במקביל זה קצת יותר מידי בעיני, שלא לדבר על זה שזה רק עניין של זמן עד הספינ-אוף לפרויקט הבלוגרשה: "הפוסט שעשה לי X"

-          נדמה לי שאת המושג 'מנהלות' העתקתי ממנו

שמור   בטל

נכתב על ידי חרוטון-, 12/6/2006 09:37, בקטגוריה
241 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     3 הפניות (TrackBack) לכאן     לינק לקטע

נפלתי מהירח

 

אתמול ניגשתי לסניף מקדולנדס הקרוב לביתי והזמנתי ארוחת 9 נאגטס (נגיסי עוף), בזמן שאני ממתין לארוחה הבחור שלידי ניגש לדלפק ושאל:

"כמה עולה גלידה בשקל תשעים?"

 

המוכרת ענתה לו:

"שתיים תשעים"

 

הבחור קיבל את הגלידה ואני מייד צעקתי בבהלה :

"וכמה נאגטס יש בארוחת 9 נאגטס ?"

 

 

 

מישהו מוכן להסביר לי למה אני זה שכולם הסתכלו עליו כאילו הוא נפל מהירח ?!

 

 

מנהלה:

-         אני לא מספיק לאחרונה הרבה דברים שקשורים לבלוגספריה, אפילו לענות על כל התגובות אצלי, תמשיכו להגיב– אני אגיע להכל.

-         היא תמיד מצחיקה אותי, אני כל כך רגיל לזה שנראה לי שמעולם לא פרגנתי לה – חוץ מזה שלהמליץ לכם על פוסט מצחיק שהוא חלק מפרוייקט זאת אחלה דרך להעיף אתכם אל הפרוייקט.

-         אם כבר במצחיק עסקינן – קטע וידאו הורס. קטונתי מלהביע דיעה אם ראוי או בזוי, בנתיים מצחיק.

-         אם כבר בפרוייקטים עסקינן - עוד פרוייקט שהתחיל לרוץ כאן, כלכך הרבה פרוייקטים – כלכך מעט זמן. רציתי לפרגן עם השתתפות בעצמי, אבל זה עדיין לא יצא לפעול.

-         אני לא בטוח מי זה עסקינן, אם תמצאו אותו תשלחו אותו לכאן (אפילו חרוז).

-         לאור מספר תלונות אני מנסה פונט חדש, תגידו משהו אם יצא קקה (לא בשירותים, כאן... נו הבנתם, די להתחכם).

שמור   בטל

נכתב על ידי חרוטון-, 8/6/2006 15:17, בקטגוריה
230 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     2 הפניות (TrackBack) לכאן     לינק לקטע

חרוטון מזיין את הרווק + הקרב על הבית הוירטואלי + תנו לכתוב בשקט

אז למרות הכותרת הפרובוקטיבית@ילדותית - זה פוסט עצוב, הרווק פתח עליי חזית במלחמת בלוגרים חדשה בשכונה ואני הפסדתי, למעשה הובסתי.

הובסתי כי אני כותב את הפוסט הזה.

 

אז למה לי?

-          הרווק פרסם פרטים מהחיים האישיים שלי בבלוג שלו, מדובר באאוטינג, הפרה של חלקים נרחבים מהקוד האתי שמנחה את כולנו כאן, זו כבר לא פגיעה אישית בי, זו חריגה גועלית מכללי ה""""משחק"""" כל מי שקורא קבוע כאן יודע שבפוסטים שלי יש מעט מאוד מהחיים שלי, אני לרוב לא מפרסם פרטים על עצמי בפוסטים ולא חשבתי שמישהו אחר יעז לעשות את זה "למעני".

-          כי יש בישראבלוג לא מעט מצדדים מכוערים וצריך להלחם בהם. נמאס לקרוא על בלוגרים שפורשים מכאן כי זו ביצה מכוערת בעינהם. לכן אני רוצה לנצל את המריבה מושכת הרייטניג הזו לעורר מחשבה. אפילו שמדובר במריבה שמורידה מכבודי.

-          כי לפעמים קשה להיות שלם עם המעשה האצילי יותר שנקרא 'התעלמות', הרווק אמר עליי דברים בעיתיים בלי לתת לי הזדמנות אמיתית להגיב באותה במה בה הוא פרסם את הדברים, את התגובות שלי הוא התחיל למחוק. נורא קל להמליץ לי לא להתייחס, לקחת את זה בקלות, אני מודה שנכשלתי ביישום.

 

מי מכם שמגיע לכאן בשביל הפוסטים המשעשעים שלרוב מופיעים כאן והזבל של הביצה הבלוגספרית  לא מעניין אותו - אני מתנצל בפניו והוא מוזמן לצאת עכשיו, הוא לא יפסיד כלום, אני אתאפק לא לכתוב שום דבר משעשע.

 

אז לא מזמן פרסם הרווק פוסט בו הוא חושף שאני "שוכב עם קטינות כאילו אין מחר" ומאחר שאני נתפס אצל בלוגרים באיזור כאדם מוסרי וטוב הוא רואה בזה גושפנקא בשבילו להתנהג כמוני.

למרות שלא נשארתי אדיש, היה ברור לי שמדובר בפרובוקציה, העדפתי לא לענות עד עכשיו בפוסט משלי, הרווק נמצא בטבלת הפעילים ויש מכסת פוסטים שהוא צריך לפרסם כדי לשמור על רייטינג גבוה ומיקומו בטבלה. תארתי לעצמי שלא יעבור זמן רב והוא יפרסם עוד פוסט בנושא. לא עבר זמן רב והרווק אכן פרסם שהוא לא הולך לעשות קטינות ושסתם מדובר בפרובוקציה והדגמה של אלמנטים במדריך הרייטניג שהוא כותב.

 

לשמחתי אני אדם מצפוני ומוסרי ונדיר שאני מתבייש במעשים שלי, לא טרחתי להאשים אותו בהוצאת דיבה או להכחיש משהו מדבריו, רק הפריעה לי החדירה לפרטיות שלי והדרך שבה הוא הציג אותי.

 

מרטין נימלר* אמר פעם:

"כשהנאצים תפסו את הקומוניסטים, שתקתי; אחרי הכל, אינני קומוניסט.

כשהם כלאו את הסוציאל־דמוקרטים, שתקתי; אחרי הכל, אינני סוציאל־דמוקרט.

כשהם תפסו את חברי האיגודים המקצועיים, לא מחיתי; אחרי הכל, אינני חבר באיגוד מקצועי.

כשהם תפסו את היהודים, לא מחיתי; אחרי הכל, אינני יהודי. כשהם תפסו אותי, לא נותר איש שיכול למחות."

מאוד חשוב שתקראו את הפוסט עד סופו ותביעו את עמדתכם.

 

לפני שאני אספר לכם מספר דברים שהרווק ניסה להסתיר, אני אבהיר את דעותיי לגבי סקס עם קטינות (מעל גיל 16) ולספר לכם קצת עליי:

 

 

החוק במדינתו לא אוסר קיום יחסי מין עם מישהי מעל גיל 16. אני לא חושב שיש הבדל מהותי בין מישהי מנוסה מינית בגיל 17 לבין מנוסה מינית אחרת בגיל 20 , 25 או כל גיל אחר.

שרמוטות, חסודות, סתומות, חכמות, מגעילות ומקסימות מגיעות בכל גיל וכל צורה.

אני לא אמצא את עצמי בסטוץ עם אף אחת שאני אחשוב שהסטוץ יעשה לה רע או "יכניס אותה לסרטים". אין לי דרך להיות בטוח בזה, אבל מעולם לא ראיתי בשום אישה כוס בלבד, דברתי והכרתי כל בחורה שהגעתי איתה למצב מיני כלשהו – ולא בגלל שזה שלב הכרחי בדרך.

כמו כן, אני לא אקיים שום מגע עם מישהי שלא עושה עליי רושם כבוגרת מספיק לדעת מה ההשלכות של ההחלטות שלה, בין אם היא בת 16 ובין אם היא בת 30.

האם יש משהו דפוק במישהו בן 25 שמקיים יחסי מין עם בת 17 ? יש משהו דפוק ומכני בכל מגע מיני נטול אהבה או שאיפה לאהבה. דפוק או לא, זה עדיין יכול להיות כיף מדי פעם.

כמו שאני לא שופט שום אדם לפי צבע עורו, מוצאו, נטיות המיניות או מקום מגוריו, אני משתדל גם לא לשפוט אף אחד לפי תאריך לידתו. מי שחושב שהוא יודע מה טוב ומה לא טוב למישהי צעירה רק על סמך גילה, אני חושב שהוא עושה הכללה ומתנשא – נותר לי רק לומר לו: 'כשתגדל תבין', ואולי אני טועה ואני אגדל ואבין. יש גבול לכמות האחריות שצד אחד צריך לקחת על מעשה שדורש שני צדדים.

 אני לא רואה בזה נושא לדיון ('איש באמנותו יחיה') ומבקש שלא תגיבו בנושא.

מעבר לזה –אני גם תוהה אם קו המחשבה של כל מי שיבקר את דעותי בנושא היה זהה אם היה מדובר בבחורה בת 25 שמצהירה שהיא לא שוללת סקס עם קטינים.

אני גם חושב שמי שלא ישכב עם מישהי בת 17 ו 11 חודשים אבל כן ישכב עם בת 18, הוא אדיוט.

 

האמת שאני מחפש כמעט בנואשות מערכת יחסים רצינית ומספקת, לצערי בינתיים לא הצלחתי למצוא אחת. מדי פעם אני מוצא איזה סטוץ לספק איתו תאוות בשרים.

אני אדם מצפוני ואני לא משאיר מקום לאי הבנות, אם מבחינתי הסיכוי למערכת יחסים רצינית הוא נמוך או לא קיים, אני דואג שזה יהיה ידוע לצד השני  הרבה לפני כל סיטואציה מינית.

ולמען הכנות, הרבה יותר פשוט להסביר את זה למישהי שרחוקה ממך בגיל (לכל כיוון).

 

אז למרות שאולי זה נשמע כאילו אני כל לילה עם בחורה אחרת, לצערי זה רחוק מהמציאות, אך ורק לשם העובדות לגבי קטינות (16-18), שכבתי עם אישה אחת בת 17 והגעתי למצבים מיניים אחרים עם עוד בודדות (2-3), לא מדובר בדפוס התנהגותי אלא במקרים בודדים.

מה יהיה איתי הלאה ? אני משתדל להיות אופטימי, אני מקווה להתאהב בעתיד הקרוב.

אם לא - ייתכן שהמספרים יגדלו - אני לא מתעסק במספרים, לא שלי ולא של אחרים, אני מתעסק בהנאה. וחיי המין שלי הם לא עניינכם או עניינו של אף אחד.

 

את הלינקים עדיף שתפתחו בסוף, אם ישאר לכם כח (הם לא מעניינים יותר מידי)

 

יצא לי לפגוש הרבה בלוגריות, מידי פעם אני מוזכר באנונימיות (לא תמיד) באיזה פוסט כזה או אחר, אתם יכולים לקרוא פוסטים ישנים בהם מתוארות פגישות איתי כאן כאן (אני הבלוגר למטה) ויש אפילו פוסט הזוי שבו אני ובלוגרית פשוט שתקנו והמשכנו את השיחה על המקלדת והוצאנו מזה פוסט (יש עוד כמה פוסטים, אני כבר לא זוכר, אלה מחמיאים יותר אז זכרתי) . אני מזמין כל בלוגרית שפגשה אותי לכתוב את האמת על הפגישה (רק תשמיטו את הקטע על זה שלא עומד לי), אני לגמרי בטוח שאלה יהיו רק פוסטים חיוביים.

לרוב לא נתתי לינקים לפוסטים כאלה ובעצמי לא סיפרתי על מפגשים שלי עם בלוגריות בגלל שאני מפריד בין החיים שלי לבין הפוסטים שלי.

הרווק החליט לדרוס לי את העקרון הזה ולרשום דברים על החיים שלי בבלוג שלו.

 

אני מזמין כל בלוגרית שפגשה את הרווק לכתוב על הפגישה שלה איתו (בלי לינק) - בהנחה שהיא לא מתביישת בעצמה על שפגשה אותו ומוכנה להודות בזה.

 

אז איך הסיבוב הנוכחי במלחמה התחיל?

כמובן שאת השמועות שהגיעו אליו שאני שוכב עם קטינות הרווק לא טרח לאמת מולי ופרסם את פוסט הפרובוקציה (שאני מזיין קטינות כאילו אין מחר). מייד עליתי מולו במסנג'ר, לאור עמדותיי ודבקותי בהם, לא היתה לי בעיה לדבר איתו בחופשיות ושמחתי לזיין לו את השכל בנסיון להשיג את מה שאני רציתי.

 

זה די ברור שאם הייתי רוצה לנהל איתו את השיחה לנגד עיני הקוראים שלו הייתי פשוט משתמש בחלון התגובות, זה לא הפריע לו לספר לעולם על השיחה שלנו. (לא הופתעתי)

אבל כאן הוא נתן לי לגטמציה להשתמש בדברים מהשיחה שלנו. כך היא נפתחה:

חרוטון says:

מה השלב הבא ? אתה הולך לשים תמונה שלי ?

haravak.com says:

אני לא עושה אאוטינג לעולם

 

משעשע, לפני רגע הוא סיפר פרטים מהחיים האיישים שלי בבלוג שלו, זה לא אאוטינג ? לחשוף פרטים משיחת מסנג'ר זה לא סוג של אאוטינג ?

 

אמנם הייתי עצבני אבל באותו זמן לא ידעתי שהוא כבר הודה בפוסט המספרים שלו שהוא היה עם קטינות (אני עדיין קראתי אותו למרות הכל, אבל לאחרונה אני לא מספיק לבקר את כל הבלוגים שאני אוהב אז בטח שלא את הבלוגרים שאני שונא),   בכל זאת ידעתי שהוא פוגש קטינות וזרקתי הימור:

 

חרוטון says:

טוב, בכל אופן

אין לי שום דבר אישי נגדך, דוגרי אני הולך להנות מהרייטניג ואין לי ספק שלא מעט קטינות יתעניינו בי בעקבות הפוסט

רק שתהיה מאופס

זיינתי רק קטינה אחת

שזה פחות ממך

haravak.com says:

נו אז מה רע? תהנה מהרייטינג

haravak.com says:

זיינתי רק 1

haravak.com says:

שניה מצצה לי

haravak.com says:

אני בטוח שגם לך היו קטינות כאלה...

חרוטון says:

 אה, אם סופרים מציצות אז יותר

-

 

ההימור השתלם מכל הבחינות, ברוב עליבותו הוא גם ניצל את האמירה שלי ורץ לספר עליה לכל העולם (נתן לי אישור לחשוף את השיחה שלא הייתי חושף אחרת) וגם הודה בפניי שהוא עשה קטינות (התברר כמיותר בדיעבד)

 

בהקשר הזה אזכיר שההתנצחות של הרווק ברחבי ישרא "חרוטון הודה ב XYZ" היא מטופשת, לא עברתי על שום חוק ולא הכחשתי מעולם, פשוט לא רצתי לספר.

 

זה לא נגמר כאן, לפני מספר חודשים הרווק כתב פוסט על סקס שהוא עשה עם בלוגרית ברכב שלו ורמז שהוא ישמח אם גם היא תכתוב פוסט על אפיזודת הסקס ההיא. היא עשתה את זה וסיפרה לעולם את האמת על כמה הזיון איתו היה עלוב ושהרווק לא יודע לעשות את העבודה. הוא נעלב ודי מהר הפוסט נעלם מהאוויר. האמת שאני יודע איך ומי אחראי לייסורי המצפון שלה על הפוסט ההוא ולבסוף היא מחקה אותו. היא לא רצתה לפגוע בו, היא חשבה שהוא כותב באופן אותנטי ורוצה אותנטיות גם מצידה.

למרות שהיא מחקה את הפוסט הרווק התחיל להשמיץ אותה ברחבי ישראבלוג ולספר גרסה אחרת על הסקס איתה מכפי שהוא פרסם אצלו,  גרסה הרבה פחות "דיפלומטית" ממה שהוא כתב בפוסט שלו [בשם ההגינות אני אומר שבפוסט שלה דווקא הגבתי לטובתו וגם שאני לא חושב שהוא היה צריך לפרסם גרסה חסרת רגישות על הסקס איתה, אבל יחד עם זאת לטעון על עצמו שהוא כותב אותנטי ולהתחיל ללכלך עליה זה שקרי ומיותר].

 

בכל אופן גם את המידע הזה ניצלתי לטובתי בחלון התגובות שלו, זה היה די ברור שבשלב כזה או אחר הוא יתחיל למחוק לי תגובות כמו שהוא בד"כ עושה כשהתגובות ענייניות ותקפתי אותו בחזרה, הזכרתי לו את המקרה הזה ושיקרתי קצת (רק קצת), הוא כמובן התעצבן והגיב, מייד אחרי שהוא קלט שהוא מסגיר את זה שיש לו קשר למחיקת הפוסט הוא כמובן מחק את שרשור התגובות שלנו.

רק שהוא שכח שאת התגובות שלו קיבלתי למייל:

 

 

 

 

אדון רווק יקר, הפוסט ההוא נמחק, אתה קפצת על ההצעה למחוק אותו, אם ההצעה הגיע בעקבות סחיטה רגשית שלך או בעקבות איומים שלך או סתם מטוב לב שלה - זה לא ממש משנה.

היא עשתה לך רוויו והתפקוד שלך היה מעורר רחמים, אז כן, זה אולי משחק בשבילך, אבל אלה פרטים מהחיים שלי שחשפת בבלוג עם 1000 כניסות ביום.

משחק מוגדר על ידי החוקים שלו. מה שאתה משחק זה לא אותו משחק שאחרים משחקים.

-

אותו פוסט מחוק נכתב מחדש והוא נמצא אצלי בתיבת הדואר, לאחר התייעצות עם הבלוגרית המדוברת החלטתי לעזוב את העניין, היא נמצאת בתקופה לא קלה ומעדיפה שלא אכניס אותה לתוך העניינים האלה, חוץ מזה שהיו מספיק אנשים שקראו את את הפוסט המקורי ופרסומו כאן לא יוסיף לי כבוד, אם הרווק ירצה לפרסם מחדש את אותו פוסט יחד עם התנצלות מפורטת אליי ואליה, הוא כבר יודע את המסנג'ר שלי.

כך או כך, יש סיכוי קטן שאחד משונאי הרווק ישכנע אותי לתת לו את הטקסט המדובר. גם אני יודע לרדת נמוך.

 

-

כולם יודעים שלרווק כבר ממזמן אין על מה לכתוב, הוא מידי פעם משוויץ שקוראים אותו בגלל ההומור ומתגאה באותנטיות שלו, אבל הומור כבר אין אצלו ממש, זה שקוראים צוחקים עליו או מלגלגים על הנשים שאיתו זה אמנם צחוק בריא, אבל לא ממש נחשב כהומור.

אין לי שום ספק שזה רק עניין של זמן עד הפרובוקציה המכוערת הבאה שלו, אני לא אתפלא אם בקרוב הוא יספר על איך הוא פתח בלוג חדש והתחזה לבלוגר לא מוכר כדי לזיין את אחת מהבלוגריות ששונאות אותו. זה תפור עליו בול.

 

-

איך בכלל אני והרווק הגענו להיות אויבים ?

 

בפעם הקודמת שהוא רשם עליי שטויות עליי ועל באד (המלחמה הראשונה ראשונה) הוא לא הצליח להתמודד עם התגובות שלנו שהוכיחו אותו על טעותו וגם התחיל למחוק תגובות כדי שהשרשורים לא יהיו קריאים, באד זיינמאן לא נשאר חייב ופרסם פוסט בו הוא השפיל את הרווק (אני לא באמת אובייקטיבי), שם לרווק לא היה את כח מחיקת התגובות ובתגובות הוא נכנע וכתב לי התנצלות, את ההתנצלות הוא השאיר בחלון התגובות של באד ומעולם לא טרח לפרסם אותה באותה במה בה הוא כתב עליי את הזבל שכתב, זה לא הפריע לי לסלוח ולשים את זה מאחוריי.

אבל למרות ההתנצלות שלו הוא המשיך בקו של לרשום עליי דברים שליילים בתגובות, הוא מחק את הקישור שלו אליי וכשניסיתי להמשיך להגיב אצלו כרגיל, הוא הגיב בעויינות וגם מחק תגובות.

אגב, כשהוא רשם דברים עליי ועל באד הוא מייד התגונן ואמר לי שמדובר בהומור ואני סתם מתרגש, העובדה שמדובר בהומור לא הפריע לו להמשיך להגן על הטיעונים שלו ברציונליות מלאה. העיקר שבסוף הוא התנצל.

מאז אני עוקץ אותו פה ושם בתגובות בכל מיני בלוגים, הוא טוען שאני מפרסם עליו שמועות – כששאלתי אותו איפה ומה בדיוק אמרתי הוא לא ענה לי, אני לא זוכר שפרסמתי שמעות. אני כן זוכר שעקצתי, קיללתי ולכלכתי. כששאלתי אותו .

 

המריבות האלה מכוערות מכוערות כמו שאתם רואים, במריבה הקודמת  סבסטיאן המוכשר טרח להביע את דעתו בדיאבלוג שלו (פוסט מעורר מחשבה! אפילו השפיע על ההתנהלות שלי בתגובות בפוסטים מסוימים ועל ההחלטה לכתוב את הפוסט הזה). בחלון התגובות שם הרווק כבר איבד את דעתו לחלוטין. כולכם כבר יודעים שמדובר באדיוט, אבל התגובות שלו לסבסטיאן בהחלט מצחיקות.

הבעיה שטמטום ומריבות מביאים רייטניג, בזה כולנו אשמים.

 

שוב: בזה כולנו אשמים.

 

הרבה יגידו שישראבלוג היא ביצה מגעילה, לא הביצה עושה את האדם, הצפרדעים יוצרות ביצה. אם לא נרצה שתהיה פה ביצה, לא תהיה פה ביצה.

 

כל אחד כותב מסיבות שונות, מכירים את זה כשאתם יושבים עם חברים ואחרי שאתם אומרים משהו מצחיק כולם נקרעים מצחוק, כשכולם צוחקים יש הרגשה קטנה כזו של סיפוק, ההרגשה הזו של "וואלה, צוחקים בזכותי", אני מכור להרגשה הזו וזאת הסיבה שאני כותב כאן, אני משתדל לרשום בעיקר שטויות, ואני נורא מקווה שזאת הפעם האחרונה שמפריעים לי לעשות את זה.

 

אני לא דון קישוט ואני רחוק מלהיות קדוש מעונה. אני רק רוצה לכתוב, אני רוצה לעשות את זה בישראבלוג.

 

הרייטינג של הרווק גבוה משלי פי כמה, התשובה שלי לפוסטים האחרונים שלו לא תקבל את אותה חשיפה שהוא קיבל. הוא משתמש ברייטינג שלו כבמה להתנהגות בריונית וגסה, הוא מוחק תגובות ענייניות ומפר קודים אתיים שכולנו שומרים עליהם בינינו.

אני לא יכול לדרוש מאף אחד לשנוא או לריב איתו בגלל עוול שהוא עשה לי, אבל אני כן מבקש מכם ללנקק את הפוסט הזה אם אתם מעדיפים את ישראבלוג כמקום לכתוב בו, מקום שמוקיע מתוכו התנהגות כשל הרווק. אין צורך בדמנוזציות וגלוריפיקציות (פוסט כזה ארוך, הייתי חייב לפחות 2 מילים פלצניות), למעשה – עדיף לא לפתוח את הדיון הזה מחדש במקומות אחרים.

 

אני גם ממליץ לכם לחשוב פעמיים לפני שאתם קוראים ומגיבים אצל הרווק ודומיו, איזה סוג של בלוגרים אנחנו מעודדים בזה ?

לי אישית אין כוונה לפרסם שוב פוסט בנושא או להגיב לו בפעם הבאה שהוא יפתח עלי פה (מקלדת).

 

תמיד יהיו נשים מטומטמות שירצו לשיםV  על הרווק, אני כבר שם עליו פס.

 

אני פונה גם לכל החברים בטבעות של הרווק ('המלאכיות של הרווק' וגם 'הרווקטסיטים') , אתם חברים בטבעת של בריון דוחה וטיפש, מה זה אומר עליכם ?  לצאת מטבעת לוקח בדיוק מספר שניות.

 

ולך אדון רווק יקר, אני נהנה מהחיים, לרב אני פועל מתוך כוונות טובות ואהבת הזולת - בתוך ישרא וגם מחוץ לה, ובסך הכל אני די מצליח כאן גם בלי לרדת ולהרגיז אחרים, אני נמצא כרגע בין מערכות יחסים ועד לפני מספר חודשים אהבתי מישהי בכל ליבי, לפניה אהבתי מישהי אחרת בכל ליבי וחוזר חלילה.

מתי אתה אהבת בפעם האחרונה?

 

 

* כבוד גדול ליניב גבאי מילר שהתרגום שלו לשיר טוב בהרבה מהתרגום של wikipedia , במקור הוא השתמש בשיר הזה בתגובה מסויימת שיצאה נגדי. אני מודה לו על שהאיר את עיניי.

שמור   בטל

נכתב על ידי חרוטון-, 6/6/2006 16:42, בקטגוריה
2664 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     11 הפניות (TrackBack) לכאן     לינק לקטע