בלוגים קרובים  בר קבועים  הוסף לקבועים שלי   שלח המלצה לחבר   הפורום   קישור ישיר לכאן   דף כניסה


 
שמי בישרא(ל): אניגמה כהן
מספר המזל: 36

MSN:
מלאו כאן את כתובת ה-email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן בלוגי הצנוע:

אניגמה, תעשי לי מנוי!
נהה... מנויים זה פאסה.
שלח
הצטרף כמנוי SMS
בטל מנוי SMS

RSS (הסבר)

 << אפריל 2014 >> 
א ב ג ד ה ו ש
    1 2 3 4 5
6 7 8 9 10 11 12
13 14 15 16 17 18 19
20 21 22 23 24 25 26
27 28 29 30      

נוסטלגיה:

חיפוש טקסט בקטעים:

חפש
הערות שוליים:
הוסף מסר

פי הטבעות:
« אנשי חיל-האוויר » ±
« המלאכיות של הרווק » ±
« פעם ב... » ±














אופטימיות
בלאגן
דיסקרטיות
הגיון (לפחות בד"כ)
חוצפה
חוש הומור בריא
חיית מסיבות
טום בוי
טכנופוביה
מודעות עצמית
ספונטניות
סקס אפיל
סקרנות
ציניות
קומפקטיות
קונטרול פריק
רוחניות
שובבות
שוביניזם (בפוטנציה :-P)
תאבון מטורף





Aerosmith
Air
Craig David
Dream Theater
Enigma
Evanescence
George Michael
Justin Timberlake
Led Zeppelin
Lenny Kravitz
Michael Jackson
Muse
Nightwish
Nirvana
pantera
Pearl jam
Pink Floyd
Queen
Red hot chilli peppers
Roxette
Sade
Scorpions
Sting
The Corrs
Thethe
Within temptation
יזהר אשדות
כוורת
שלמה ארצי




תחילת דרכי בישראבלוג
טסתי ללונדון
שקלתי לפרוש
חזרתי ובגדול
למה לא הגעתי לאזכרה של אבא?
שוקלת לעשות קעקוע נוסף
חשפתי את עצמי
קיבלתי כפתור משלי!
עשיתי הרבה פאשלות
היה לי פורים שמייח :)
עברתי שבוע הזוי
זיינתי את הליכוד בבחירות
מכרתי ורדים
רואה את העולם דרך זכוכיות
יום מקולל...
הקללה נמשכת!
חליתי בגבריות יתר :-P
נתתי חתיכת שואו! ;)
הדרך שלי למרוד
מחלת החיים הקשים
מטיילת קצת :)
סופר אניגמה לשבוע שלם
פעמים ראשונות
הדרום על הרום
חיסון נגד אניגמה
Time is money
שנה לבלוגי הצנוע
עם רגל וחצי בצבא
אין כמו הבית(?)
קטינה לנצח
קולקציית חורף 2007
משאירים את הטוב לסוף
פיפי תמים
חולה מאושר
הצב אכל לי את שיעורי הבית
הכל כתוב
סיפורי יופלה
פסח שמייח
PT
צרכנות נבונה
גם אני אוהבת לשנוא!
קבענו 7? אופס... חתיכת איחור אופנתי
Just wanna have fun
אין יותר
תחבורה ציבורית מחורבנת



Ninelives-מחנכת לעתיד טוב יותר
This is me then-ממש לא פקאצה
Titus Claudius-חתלתול תמים
אל באנדי-סובל מילדות עשוקה
באד זיינמאן-לוזר מס' 1
הגרגמל-הולך טוב עם פיתה
הכי גבוהה בישרא-ארוכה ומתוקה
חוליאן קאראך-אפל ומסתורי
מיס לימונדה-היא כמו הרוח
נדב-בחור טוב
נונה כהן-אחות שלי :)
סתם בחור-חרמן :-P
פסיכולוג חובבן-צלם גאון
תמו'ש - בקאמבק מטורף!





Angel Eyes
איילת לא מקבלת
john_smith
איש מדע הפיתוי
נונה כהן
תמו'ש
Piccolo
האקסית הסודית
4/2014

שבירת הצום + הכל אודות הכינוי האניגמתי

בוקר טוב אנשים!

אני מאמינה ש-50% מכם כבר רוצים להרוג אותי כי עדיין אין תמונות...

נכון שאני טיזרית מטבעי, אבל הפעם זו לא אשמתי, נשבעת!

עד ה-18 יהיו פה תמונות, מילה של אניגמה כהן!

 

בינתיים, אני שמחה לבשר לכם בשורה משמחת!

שברתי את הצום

אחרי 3 חודשים של תסכול וחוסר סיפוק עשיתי סקס!!!

אני לא חזקה בכתיבת סיפורים אירוטיים, אז נסכם בכמה מילים:

בחור מדהים,

סקס מדהים,

אני רוצה עוד!!!

אין ספק שאחזור לסיבוב שני.

אניגמה כהן-עושה בגירים (ע"ר)

 


 

החודש, או ליתר דיוק ב-17 לחודש, בלוגי הצנוע והחביב חוגג שנה.

באותו יום בדיוק צפו לפוסט של סיכום השנה, אבל בינתיים... כבר הספקתי לכתוב 50 פוסטים ולכבוד זה החלטתי לספר לכם הכל אודות הכינוי שלי.

את דרכי בישרא התחלתי בתור mystery, אך עם הזמן נמשכתי לזהות וירטואלית, כינוי שיכול לשמש כשם.

השם האידיאלי עבורי היה enigma ולאחר כמה חודשים החלטתי לחזור לשורשים ולעברת את שמי לאניגמה :)

המסע אחר חיפוש הזהות הוירטואלית נמשך ויום אחד הייתי צריכה להשתמש בשם משפחה.

האמת שזו לא הייתה חשיפה גדולה מדי אם הייתי כותבת את שם המשפחה האמיתי שלי, הוא מספיק נפוץ...

אבל לבסוף החלטתי שכהן זה אידיאלי בשבילי: גם כהן זה נפוץ (כלומר,הכי נפוץ!) וזה נשמע קליט ומשעשע בשילוב אניגמה.

ממש שם מסחרי,הא?

 

ולידע כללי:  אניגמה זה בעצם חידה.

אבל לא רק!

אניגמה זה גם שם הצופן הסודי בו השתמשו הגרמנים לשידור שדרים במלחמת העולם ה-2 וגם השם של מכונת ההצפנה.

אם זה לא מספיק גרוע... ראשי התיבות שלי הן S.S!

 

טוב, סיימנו להיום. קצר ולעניין.

מחר היום הגדול: אני הולכת לדעת איזה קורס אני הולכת לעשות.

אני מאוד מאוד מאוד אתאכזב אם לא מדובר באחת משתי העדיפויות הראשונות שלי.

 

אוהבת, אניגמה שפיכנברגן.

המממ...כלומר אניגמה כהן

נכתב על ידי אניגמה כהן, 2/9/2006 19:06, בקטגוריות הרפתקאות שובבות, שחרור קיטור
129 תגובות   הגב     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     לינק לקטע     המלץ על הקטע
תגובה אחרונה של אניגמה ב-30/9/2006 21:14


הפעמים הראשונות שלי

בוקר טוב ליידיס אנד ג'נטלמן!

החלק הראשון של הפוסט הזה נכנס בהחלט לקטגוריית "ימים הזויים בחיי", אבל לא רק.

כל העניין הזה הוא הזוי באופן כללי. לצערי אני לא אוכל לפרט יותר מדי, כי מדובר פה בחיים ויותר מדי פרטים לא שלי.

בנוסף, עשיתי טיפה נקיון בבלוג ומחקתי כמה פרטים קטנים שנוגעים לאחרים. חשבתי בזמן האחרון מה יקרה אם הבלוג שלי ייחשף.

סודות כמוסים של אנשים שסמכו עליי ייחשפו. מהסודות שלי לא כ"כ אכפת לי, הרי אני זו שכותבת אותם... אבל אין לי זכות לחשוף אחרים, אז תאלצו להסתפק בפרטים מינימליים.  

 

שלשום הייתי במסיבת הרווקות הראשונה שלי. קצת מוזר למצוא ילדה בגילי, אפילו עוד לא בת 18 במסיבת רווקות, אבל לא במסיבת הרווקות הספציפית הזאת.

13 בנות, בגילאי 17-19, כשהכלה העתידית היא הצעירה מבינינו! החתונה עוד שבוע פלוס מינוס...

החתן בן 23, הבן של הבוס. לפי מה שנראה מדובר באהבה.

עשינו את המסיבה בבית של חברה אחרת, אבל היא לא הייתה בבית, השאירה לנו מפתח. את שתי הבנות האלה אני מכירה בערך 10 שנים...

הן חיו איתי בשכונה והיו חברותיי הטובות ביותר עד שקיבלתי יכולת ניידות .

בעקרון הסיפור של ה"כלה" שלנו די צפוי. תמיד היה לה דחף להתבגר מהר, היא תמיד אהבה בחורים, תמיד רצתה להתחתן.

אם הגורל לא ידפוק את התוכניות מצפה לה קריירה מזהירה, למרות שהיא פרשה מהלימודים בכיתה י'.

מצד אחד אני שמחה בשבילה, כי היא די מצאה את עצמה בחיים, אבל מצד שני אני לא מצליחה לעכל את כל המצב הזה, זה בכל זאת נראה לי לא נורמלי.

החברה השנייה, נקרא לה י', הייתה דווקא די הפתעה. בזמנו היינו מאוד קרובות, אבל אחרי שהיא עברה דירה ואני עברתי לביצפר הצבאי הקשר בינינו נחלש והיא מצאה חברה חדשה.

היו זמנים שהייתי רואה אותה פעם בחודש וכל הזמן מופתעת מחדש: מהתספורת, מסגנון הלבוש, מהדיבור, מזה שהתחילה לעשן... היא הפכה להיות "רוסיה בהכחשה". לא מזמן היא עברה לגור לבד.

בשיחה נוסטלגית במיוחד שלי ושל הכלה נזכרנו איך בגיל 10 בערך הן חשבו לעצמן:

"וואי.... גיל 16.... איזה גדולות נהיה, כבר נעבוד ונעזוב את הבית ונעשה כיף חיים!"

הן איחרו את "המועד" בשנה, אבל כל אחת מהן הגשימה את הפנטזיה שלה: הכלה חיה כבר חצי שנה עם בעלה העתידי וי' חיה בדירה שכורה עם שלוש חברות. טוב, בחזרה למסיבה!

בהתחלה הגענו 3 בנות לדירה, כדי לסדר אותה מעט. את פנינו קיבלה השותפה של י', פרחה בהמתית כזאת... נכנסו לדירה והבנו שנצטרך לסדר לא מעט בכלל: כל הדירה הייתה הפוכה, הכל ישן, שבור,מסריח, ענני עשן בריח מריחואנה.

בהתחלה התבאסנו רצח, אבל התחלנו לסדר ובסופו של דבר יצא נחמד.

לאט לאט התחילו להתאסף כל הבננות. עם חלקן גדלתי כל חיי, חלקן ראיתי רק כמה פעמים... הרגשתי לא שייכת. כולן רוסיות, במראה ובמנטליות, מעשנות חמש סיגריות לשעה, קצת ילדותיות לטעמי.

בהתחלה היה קצת יבש, אבל אולי רק מזווית הראייה שלי.

במהרה פתחנו שמפנייה לחיי הכלה ואח"כ הוודקה התחילה לזרום כמו מים.

אך מה שהיה השיא של הערב היה החשפן! הוא היה פשוט מדהים!

בחור רוסי טיפוסי, חלקלק באופן מאוד לא טבעי, גוף בנוי בצורה מושלמת,אפשר לראות ולהרגיש כל שריר!

הוא הגיע בתלבושת של טייס והתחיל להתעסק עם הכלה, שלהפתעתי לא התלהבה. הוא התפשט וחירמן אותנו בטירוף, בדרך הפשיט גם חלק מאיתנו (גם אותי מן הסתם, שאני אפספס הזדמנות שכזו??) בשלב הזה התחלקנו לשתיים: הבנות שהתלהבו במיוחד והתחרמנו עם החשפן ללא הפסקה והבנות שהיו בשוק מאותן שרלילות חסרות הבושה בעלות ההורמונים המשתוללים... (צריך לספר לכם לאיזו קבוצה השתייכתי?)

מה שהלך שם נראה כמו סרט פורנו (ויש תמונות!).

חבל רק שכל העסק הזה קצר, בסה"כ שעה, שגם היא עברה כמו 10 דק'

בסוף כולנו קיבלנו כרטיסי ביקור והכלה קיבלה מיני ויברטור, שנגנב ע"י בחורה אלמונית (אתם באמת שואלים מי???)

בעיקרון אני חושבת שגם החשפן לא בדיוק סבל מלהתעסק עם בחורות צעירות,כוסיות אחת אחת...

זה בטח נורא לא שגרתי בשבילו להגיע למסיבת רווקות של בחורות בסגנון.

אני שוקלת להזמין אותו גם ליומולדת  


 אתמול לילך עבדה בפעם הראשונה בתור טבחית באחד מהסנוקר בארס הגדולים בעיר.

בתור סופראניגמה וחברה טובה (ולכל מי שטען בפוסט שעבר שאני רעה-הא! ) היה לי כיף, אבל בסה"כ כיף לי כמעט בכל מקום.

אם להסתכל על כל זה מזוויות ראיה קצת יותר אנושית משלי העבודה היא זוועתית: שכר המינימום שבמינימום, המנטליות של האחראים לא מצאה חן בעיניי, המטבח נראה כמו מטבח משנות ה-70, פרימיטיבי ועתיק בטירוף! יש גם שעתיים בערב שהלחץ פשוט מטורף... אבל אני-נהניתי!

כל היום הייתי מוזיקה פשוט מעולה ואני רק רקדתי וקפצתי.

בקיצור, כל הצוות שם היה משוכנע שבאתי לעשות חפיפה, אבל כבר מהדקה הראשונה הבנתי שהמקום הזה הוא לא בשבילי (ולמען האמת,גם לא בשביל לילך).

אני רק נזק כלכלי למטבח האומלל הזה, זללתי בכמויות! הידיים שלי התייבשו משטיפת כלים מופרזת, אבל הסיפוק שעזרתי לחברה מפצה על זה.

יותר מזה, היום הייתי בראיון עבודה בכוח אדם איזשהו. דפקתי לוק מתוחכם והייתי ממש נחמדה. נראה מה יהיה עם זה (וויש מי לאק!)

לילה טוסט וחלומות ירוקים, אוהבת,אניגמה כהן.  

 

עריכה מאוחרת: nivo1605 יצא קצת נזק בתגובות וכפיצוי הוא קנה לי מנוי פרו!!! תבורך!

נכתב על ידי אניגמה כהן, 18/8/2006 01:58, בקטגוריות הרפתקאות שובבות, ימים הזויים בחיי
88 תגובות   הגב     הצג תגובות כאן     1 הפניות לכאן     לינק לקטע     המלץ על הקטע
תגובה אחרונה של אניגמה ב-27/8/2006 16:17


Horny

10 שעות חזרה בתאטרון,

מתחרמנת מחברי הלהקה,

מהריקודים,

מסתם קירות לבנים.

תופסת רכבת אליו...

נרטבת מהנופים שבדרך,

מהמוזיקה ב-MP3

לא מסוגלת יותר.

צמאה למגע מצד אחד,

אך מבזבזת כמויות של נוזלים מצד שני.

כבר לא יכולה להתאפק עד הבית.

סוף סוף הוא פושט מעלי את המדים,

לאט לאט... כבר התמכרתי למגע הזה...

אחרי שעה ארוכה מגיעה לאורגזמה הנכספת,

כבר כמעט שכחתי את התחושה!

מיד אחריה באות שתיים נוספות.

פאק, כל כך התגעגעתי לכל זה...

מתעוררת אחרי הסקס של הבוקר,

תופסת רכבת...

עוד 10 שעות חזרה בתאטרון.

 

זה מה שקורה אחרי שלושה שבועות נטולי סקס.

אניגמה שפחתכם הנאמנה, בנסיון לכתוב אירוטיקה.

נכתב על ידי אניגמה כהן, 19/4/2006 00:45, בקטגוריות הרפתקאות שובבות
108 תגובות   הגב     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     לינק לקטע     המלץ על הקטע
תגובה אחרונה של אניגמה ב-3/5/2006 19:19



הדף הבא
דפים: 1  2  3  


© כל הזכויות שמורות לאניגמה כהן, אך היא מוכנה למכור אותן בזול.
הקריאה היא על אחריותכם בלבד, מומלץ להחזיק בקבוק מים בסביבה.
(לא בגלל התוכן חלילה, פשוט חם פה)