הפעמים הראשונות שלי

בוקר טוב ליידיס אנד ג'נטלמן!

החלק הראשון של הפוסט הזה נכנס בהחלט לקטגוריית "ימים הזויים בחיי", אבל לא רק.

כל העניין הזה הוא הזוי באופן כללי. לצערי אני לא אוכל לפרט יותר מדי, כי מדובר פה בחיים ויותר מדי פרטים לא שלי.

בנוסף, עשיתי טיפה נקיון בבלוג ומחקתי כמה פרטים קטנים שנוגעים לאחרים. חשבתי בזמן האחרון מה יקרה אם הבלוג שלי ייחשף.

סודות כמוסים של אנשים שסמכו עליי ייחשפו. מהסודות שלי לא כ"כ אכפת לי, הרי אני זו שכותבת אותם... אבל אין לי זכות לחשוף אחרים, אז תאלצו להסתפק בפרטים מינימליים.  

 

שלשום הייתי במסיבת הרווקות הראשונה שלי. קצת מוזר למצוא ילדה בגילי, אפילו עוד לא בת 18 במסיבת רווקות, אבל לא במסיבת הרווקות הספציפית הזאת.

13 בנות, בגילאי 17-19, כשהכלה העתידית היא הצעירה מבינינו! החתונה עוד שבוע פלוס מינוס...

החתן בן 23, הבן של הבוס. לפי מה שנראה מדובר באהבה.

עשינו את המסיבה בבית של חברה אחרת, אבל היא לא הייתה בבית, השאירה לנו מפתח. את שתי הבנות האלה אני מכירה בערך 10 שנים...

הן חיו איתי בשכונה והיו חברותיי הטובות ביותר עד שקיבלתי יכולת ניידות .

בעקרון הסיפור של ה"כלה" שלנו די צפוי. תמיד היה לה דחף להתבגר מהר, היא תמיד אהבה בחורים, תמיד רצתה להתחתן.

אם הגורל לא ידפוק את התוכניות מצפה לה קריירה מזהירה, למרות שהיא פרשה מהלימודים בכיתה י'.

מצד אחד אני שמחה בשבילה, כי היא די מצאה את עצמה בחיים, אבל מצד שני אני לא מצליחה לעכל את כל המצב הזה, זה בכל זאת נראה לי לא נורמלי.

החברה השנייה, נקרא לה י', הייתה דווקא די הפתעה. בזמנו היינו מאוד קרובות, אבל אחרי שהיא עברה דירה ואני עברתי לביצפר הצבאי הקשר בינינו נחלש והיא מצאה חברה חדשה.

היו זמנים שהייתי רואה אותה פעם בחודש וכל הזמן מופתעת מחדש: מהתספורת, מסגנון הלבוש, מהדיבור, מזה שהתחילה לעשן... היא הפכה להיות "רוסיה בהכחשה". לא מזמן היא עברה לגור לבד.

בשיחה נוסטלגית במיוחד שלי ושל הכלה נזכרנו איך בגיל 10 בערך הן חשבו לעצמן:

"וואי.... גיל 16.... איזה גדולות נהיה, כבר נעבוד ונעזוב את הבית ונעשה כיף חיים!"

הן איחרו את "המועד" בשנה, אבל כל אחת מהן הגשימה את הפנטזיה שלה: הכלה חיה כבר חצי שנה עם בעלה העתידי וי' חיה בדירה שכורה עם שלוש חברות. טוב, בחזרה למסיבה!

בהתחלה הגענו 3 בנות לדירה, כדי לסדר אותה מעט. את פנינו קיבלה השותפה של י', פרחה בהמתית כזאת... נכנסו לדירה והבנו שנצטרך לסדר לא מעט בכלל: כל הדירה הייתה הפוכה, הכל ישן, שבור,מסריח, ענני עשן בריח מריחואנה.

בהתחלה התבאסנו רצח, אבל התחלנו לסדר ובסופו של דבר יצא נחמד.

לאט לאט התחילו להתאסף כל הבננות. עם חלקן גדלתי כל חיי, חלקן ראיתי רק כמה פעמים... הרגשתי לא שייכת. כולן רוסיות, במראה ובמנטליות, מעשנות חמש סיגריות לשעה, קצת ילדותיות לטעמי.

בהתחלה היה קצת יבש, אבל אולי רק מזווית הראייה שלי.

במהרה פתחנו שמפנייה לחיי הכלה ואח"כ הוודקה התחילה לזרום כמו מים.

אך מה שהיה השיא של הערב היה החשפן! הוא היה פשוט מדהים!

בחור רוסי טיפוסי, חלקלק באופן מאוד לא טבעי, גוף בנוי בצורה מושלמת,אפשר לראות ולהרגיש כל שריר!

הוא הגיע בתלבושת של טייס והתחיל להתעסק עם הכלה, שלהפתעתי לא התלהבה. הוא התפשט וחירמן אותנו בטירוף, בדרך הפשיט גם חלק מאיתנו (גם אותי מן הסתם, שאני אפספס הזדמנות שכזו??) בשלב הזה התחלקנו לשתיים: הבנות שהתלהבו במיוחד והתחרמנו עם החשפן ללא הפסקה והבנות שהיו בשוק מאותן שרלילות חסרות הבושה בעלות ההורמונים המשתוללים... (צריך לספר לכם לאיזו קבוצה השתייכתי?)

מה שהלך שם נראה כמו סרט פורנו (ויש תמונות!).

חבל רק שכל העסק הזה קצר, בסה"כ שעה, שגם היא עברה כמו 10 דק'

בסוף כולנו קיבלנו כרטיסי ביקור והכלה קיבלה מיני ויברטור, שנגנב ע"י בחורה אלמונית (אתם באמת שואלים מי???)

בעיקרון אני חושבת שגם החשפן לא בדיוק סבל מלהתעסק עם בחורות צעירות,כוסיות אחת אחת...

זה בטח נורא לא שגרתי בשבילו להגיע למסיבת רווקות של בחורות בסגנון.

אני שוקלת להזמין אותו גם ליומולדת  

---

 אתמול לילך עבדה בפעם הראשונה בתור טבחית באחד מהסנוקר בארס הגדולים בעיר.

בתור סופראניגמה וחברה טובה (ולכל מי שטען בפוסט שעבר שאני רעה-הא! ) היה לי כיף, אבל בסה"כ כיף לי כמעט בכל מקום.

אם להסתכל על כל זה מזוויות ראיה קצת יותר אנושית משלי העבודה היא זוועתית: שכר המינימום שבמינימום, המנטליות של האחראים לא מצאה חן בעיניי, המטבח נראה כמו מטבח משנות ה-70, פרימיטיבי ועתיק בטירוף! יש גם שעתיים בערב שהלחץ פשוט מטורף... אבל אני-נהניתי!

כל היום הייתי מוזיקה פשוט מעולה ואני רק רקדתי וקפצתי.

בקיצור, כל הצוות שם היה משוכנע שבאתי לעשות חפיפה, אבל כבר מהדקה הראשונה הבנתי שהמקום הזה הוא לא בשבילי (ולמען האמת,גם לא בשביל לילך).

אני רק נזק כלכלי למטבח האומלל הזה, זללתי בכמויות! הידיים שלי התייבשו משטיפת כלים מופרזת, אבל הסיפוק שעזרתי לחברה מפצה על זה.

יותר מזה, היום הייתי בראיון עבודה בכוח אדם איזשהו. דפקתי לוק מתוחכם והייתי ממש נחמדה. נראה מה יהיה עם זה (וויש מי לאק!)

לילה טוסט וחלומות ירוקים, אוהבת,אניגמה כהן.  

 

עריכה מאוחרת: nivo1605 יצא קצת נזק בתגובות וכפיצוי הוא קנה לי מנוי פרו!!! תבורך!

שמור   בטל

נכתב על ידי אניגמה כהן, 18/8/2006 01:58, בקטגוריות הרפתקאות שובבות, ימים הזויים בחיי
88 תגובות   הגב     הצג תגובות כאן     1 הפניות לכאן     לינק לקטע     המלץ על הקטע     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
תגובה אחרונה של אניגמה ב-27/8/2006 16:17

---