בלוגים קרובים  בר קבועים  הוסף לקבועים שלי   שלח המלצה לחבר   הפורום   קישור ישיר לכאן   דף כניסה


 
שמי בישרא(ל): אניגמה כהן
מספר המזל: 35

MSN:
מלאו כאן את כתובת ה-email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן בלוגי הצנוע:

אניגמה, תעשי לי מנוי!
נהה... מנויים זה פאסה.
שלח
הצטרף כמנוי SMS
בטל מנוי SMS

RSS (הסבר)

 << אפריל 2014 >> 
א ב ג ד ה ו ש
    1 2 3 4 5
6 7 8 9 10 11 12
13 14 15 16 17 18 19
20 21 22 23 24 25 26
27 28 29 30      

נוסטלגיה:

חיפוש טקסט בקטעים:

חפש
הערות שוליים:
הוסף מסר

פי הטבעות:
« אנשי חיל-האוויר » ±
« המלאכיות של הרווק » ±
« פעם ב... » ±














אופטימיות
בלאגן
דיסקרטיות
הגיון (לפחות בד"כ)
חוצפה
חוש הומור בריא
חיית מסיבות
טום בוי
טכנופוביה
מודעות עצמית
ספונטניות
סקס אפיל
סקרנות
ציניות
קומפקטיות
קונטרול פריק
רוחניות
שובבות
שוביניזם (בפוטנציה :-P)
תאבון מטורף





Aerosmith
Air
Craig David
Dream Theater
Enigma
Evanescence
George Michael
Justin Timberlake
Led Zeppelin
Lenny Kravitz
Michael Jackson
Muse
Nightwish
Nirvana
pantera
Pearl jam
Pink Floyd
Queen
Red hot chilli peppers
Roxette
Sade
Scorpions
Sting
The Corrs
Thethe
Within temptation
יזהר אשדות
כוורת
שלמה ארצי




תחילת דרכי בישראבלוג
טסתי ללונדון
שקלתי לפרוש
חזרתי ובגדול
למה לא הגעתי לאזכרה של אבא?
שוקלת לעשות קעקוע נוסף
חשפתי את עצמי
קיבלתי כפתור משלי!
עשיתי הרבה פאשלות
היה לי פורים שמייח :)
עברתי שבוע הזוי
זיינתי את הליכוד בבחירות
מכרתי ורדים
רואה את העולם דרך זכוכיות
יום מקולל...
הקללה נמשכת!
חליתי בגבריות יתר :-P
נתתי חתיכת שואו! ;)
הדרך שלי למרוד
מחלת החיים הקשים
מטיילת קצת :)
סופר אניגמה לשבוע שלם
פעמים ראשונות
הדרום על הרום
חיסון נגד אניגמה
Time is money
שנה לבלוגי הצנוע
עם רגל וחצי בצבא
אין כמו הבית(?)
קטינה לנצח
קולקציית חורף 2007
משאירים את הטוב לסוף
פיפי תמים
חולה מאושר
הצב אכל לי את שיעורי הבית
הכל כתוב
סיפורי יופלה
פסח שמייח
PT
צרכנות נבונה
גם אני אוהבת לשנוא!
קבענו 7? אופס... חתיכת איחור אופנתי
Just wanna have fun
אין יותר
תחבורה ציבורית מחורבנת



Ninelives-מחנכת לעתיד טוב יותר
This is me then-ממש לא פקאצה
Titus Claudius-חתלתול תמים
אל באנדי-סובל מילדות עשוקה
באד זיינמאן-לוזר מס' 1
הגרגמל-הולך טוב עם פיתה
הכי גבוהה בישרא-ארוכה ומתוקה
חוליאן קאראך-אפל ומסתורי
מיס לימונדה-היא כמו הרוח
נדב-בחור טוב
נונה כהן-אחות שלי :)
סתם בחור-חרמן :-P
פסיכולוג חובבן-צלם גאון
תמו'ש - בקאמבק מטורף!





Angel Eyes
איילת לא מקבלת
john_smith
איש מדע הפיתוי
נונה כהן
תמו'ש
Piccolo
האקסית הסודית
4/2014

הדרום על הרום
שלום!
אני יודעת שכולם מחכים לתמונות ממסיבת הרווקות, אבל הדיסק עדיין לא הגיע אליי...
הצלמת סגרה שבת
רק שתדעו מה התכנון שלי: אני הולכת להעלות את התמונות ל-24 שעות בלבד, כי הבננות מאוד מפחדות שמישהו יראה את התמונות והשביעו אחת את השנייה לשמור את הדיסק הזה במקום בטוח...
 
בינתיים תאלצו לסבול את סיפורי הטיולים והמסעות שלי, והפעם-לדרום!
ביום חמישי נסענו עם מורה הנהיגה שלי ועוד 2 מורי נהיגה לים המלח.
המטרה של הנסיעה הזאת זה לעבור את אחד הכבישים הכי בעייתיים בארץ בליווי מורה נהיגה ועל הדרך לבצע כמה עקיפות, נסיעה בכבישים מהירים ונהיגת לילה.
הצוות שלנו היה מורכב מ-3 בנות, בשיעורים 20-25:אני, לילך ועוד מישהי שלימדתי תאוריה.
בשילוב של האוטו הכי מדליק (לאנסר 2006 עם ספויילר) והמורה הכי גבר גבר נהנינו בטירוף בטיול הזה!
כל היום נסענו על 130 עם מוזיקה בפול ווליום, אבל אל תחשבו שלא למדתי שום דבר מועיל ביום הזה:
למדתי שכאשר יש משטרה בדרך צריך להאט!
והיה ממש כיף לעקוף את הלמדים האחרים, הם היו עלובים יחסית אלינו...
התחנה האחרונה הייתה ים המלח ושם גם פגשתי את מיקי ידיד היקר, שחתם על חוזה של שנה ועובד בתור דיג'יי באחד המלונות. הוא הזמין אותי ואת לילך לסופ"ש הבא לבקר אצלו, והכל כלול!
 
מיד אחרי שחזרתי מים המלח נסעתי למפגש של המשלחת לפולין בגן האירועים שבו הייתה מסיבת הסיום שלי.
האירוע היה מושקע במיוחד וקיבלנו אלבום תמונות, 2 דיוידי, תמונה ממוסגרת ותיק (אני מקבלת תיק מכל מקום!!! כבר אין לי מה לעשות איתם )
אני הולכת להתגעגע לאירועים הבית ספריים ולמשלחת...
 
באותו יום פגשתי הרבה המורים ומדריכים שלי וקיבלתי חדשות רעות:
הקורסים הקדם צבאיים שלי מתחילים ב-18 לספטמבר!!!
זה אומר שיש לי רק 3 סופ"שים להנות ולהתפרע...
למישהו יש הצעות?
 
 



 
עוד לא הספקתי להגיע הביתה והשדה הקטנה כבר ישבה מתחת לבית שלי.
עלינו אליי וארזתי תיק בזריזות, כי ביום שלמחרת נסענו לאילת!
באילת היה ממש נחמד, אני ארשה לעצמי להגיד-אילת,כרגיל.
(אל תדאגו,השדונית כתבה פוסט מפורט יותר)
רק רציתי לציין כמה נקודות:


  • יחסית חסכתי באילת, אבל בכל זאת בעו"ש שלי יש כרגע 3 שקלים
  • עליתי על משהו לא הגיוני: לא רצו להכניס אותי לקניון כי הייתי בחזיה של בגד ים, אבל כל הפרחות הקטנות שהולכות במכנסונים שחושפים חצי תחת וחולצות שקופות עם מחשוף שמראה את כל הציצי השטוח שלהן נכנסות בלי בעיה! לעומתן חזיית הבגד ים שלי נראית כמו בגד מרשת חנויות לנערה הצנועה!
  • היה משעשע שכולנו (אני,השדונית,לילך ומ') נסענו ביחד לאילת, אבל כל אחד חזר באוטובוס אחר!
  • בשקלים הבודדים שנשארו לי לבזבוזים קניתי שרשרת מחוט עם דרקון ענקי (בפעם המיליון בערך) וצמיד לרגל, אבל הוא כבר הספיק ללכת לאיבוד...
  • אני יכולה להשרף מעמידה ממושכת בחלון, אבל משום מה באילת לא נשרפתי אפילו טיפה!!!
  • קיבלנו טרמפ מאוטובוס שמפרסם טמפונים, עכשיו יש לי אספקת טמפונים לשנה שלמה!
  • בבדיקה בטחונית בכניסה לקניון המאבטח מצא את האירוויבס היקרים שלי ושאל אם מותר שניים: אחד לו ואחד למאבטח השני, אמרתי להם שבכיף רק זה קצת חזק... הם לא התרגשו כ"כ, אבל כמה שניות אחרי שלקחו את המסטיק לפה אחד מהם תפס חזק בגרון כאילו עומד למות והשני רץ מהר לשתות מים! חלשים הם,בחיי...  
וואו, חפרתי. והפוסט ממש מבולגן ומלא בסמיילים...
הפרו מדרדר אותי.
נתראה השבוע,
אניגמה כהן
 
 

נכתב על ידי אניגמה כהן, 27/8/2006 18:41, בקטגוריות טיולים בארץ ובעולם
106 תגובות   הגב     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     לינק לקטע     המלץ על הקטע
תגובה אחרונה של אראמיס ב-5/9/2006 14:29


תלמידה בימים, מורה בלילות וחיילת מזויפת בזמני הפנוי

שלום שלום!

התרווחו נא על כיסאותיכם והקשיבו למנת הסיפורים ההזויים שלי להיום.

(מומלץ להחזיק בקבוק מים בסביבה... לא בגלל הפוסט, סתם כי חם!)

ביום שני היה יומולדת לאחד מחברי התאטרון שלי ונסענו כמה חבר'ה לאחל לו מזל טוב!

היינו בהרכב מצומצם יחסית, אז היה פחות שווה מהפעם הקודמת, אבל עדיין היה נחמד.

מה שהיה שונה הפעם זה כמות האלכוהול ששתיתי:

2 וויסקי עם קולה (זו הדרך היחידה בה אני מוכנה לשתות קולה!), 2 וויסקי עם ג'ינג'ר אייל ושוט של אבסנט גרין פיירי!!!

נכון שאני לא משתכרת, אבל אלכוהול משפיע על איכות השינה שלי (לטובה) וכך יצא שבתור המעירה הלאומית התעוררתי 10 דק' לפני שהגיע אוטובוס והערתי במהירות את כולם!

אם זה לא מספיק, המורה שלי לנהיגה שאל אם אני רוצה לעשות שיעור מיד כשאגיע לעירי הצנועה, נורא נחמד לי לעשות שיעורי נהיגה, אז גם אחרי לילה שכזה אני לא אסרב :)

כשאף אחד לא שם לב החלפתי בגדים במושב האחורי באוטובוס,הסתרקתי ושבתי להיות בנאדם.

במהלך השיעור המורה שואל אותי: "תגידי אניגמה, בא לך ללמד תאוריה?"

חשבתי כמה שניות והסכמתי. למה לא? אני מובטלת לגמרי ו-20 ש"ח בשעה זה כמו במלצרות.

אז עד עכשיו הגשתי תלמידה אחת לתאוריה והיא עברה (זה אומר שיש לי 100% הצלחה?)

עכשיו יש לי עוד תלמיד ובשבוע הבא אני מקבלת עוד תלמידה. ממש קריירה,הא?

 


 

כרווקה מדופלמת,מאושרת ומבוקשת ט"ו באב בשבילי זה לא בדיוק יום רומנטי ומלא קיטש,

אבל למה לא לצאת לבלות?

ידידי מ' הזמין אותי לבקר בירושלים ונענתי להצעה.

הגעתי בערך ב-5 וחצי והתכנון היה לעלות על האוטובוס האחרון ב-9.

היינו בגן הורדים אם אני לא טועה. הכל ירוק, אוויר צח.... מי צריך יותר מזה?

כ"כ נהנינו שלא שמנו לב מה השעה וכשכבר נזכרתי להסתכל על השעון השעה הייתה 8:45!!!

ידעתי שאין סיכוי שאני אגיע בזמן לאוטובוס.

מ' היה צריך ללכת הביתה ולא יכל לארח אותי אצלו ללילה

האמת זה היה מצב קצת מלחיץ, חוסר וודאות מוחלט.

מ' התחיל להתקשר לבתי מלון ולחפש לי חדר, אבל כולם היו מלאים!

ואז ירד לי האסימון:בית החייל.

אבל גם פה הייתה בעיה, לא מצאתי את החוגר שלי ולקחתי את החוגר של אחותי.

למרות שהיא דומה לי 5 טיפות מים, נראה שיש בינינו בערך 5 שנים הפרש והתמונה בחוגר שלה צולמה בגיל 14 בערך!

בכל זאת תפסנו מונית לבית החייל. למזלי הבחור בקבלה לא הבחין במשהו לא בסדר

קיבלתי חדר לבד והוא אמר שאם יבואו עוד חיילות הוא ייאלץ לדחוף אותן לחדר שלי.

הלכנו לחדר שלי להתמקם וכשיצאתי ללוות את מ' הדלת בחדר הסמוך הייתה פתוחה ושני אנשי קבע שיכולים בקלות להיות האבות שלי הבחינו בקיומי...

הם התעקשו להזמין אותי לצאת איתם למרכז, לזלול משהו,

אבל אני סירבתי בתירוץ שאני עייפה וכבר הולכת לישון.

ליוויתי את מ' ובדרך חזרה נתקלתי באחד הבחורים האלה.

הוא המשיך לנדנד לי שאני אבוא איתם אבל סירבתי בתוקף.

נפרדנו לשלום, אבל פתאום הוא צועק לי: "אולי בכל זאת להביא לך משהו?"

מכיוון שלא תיכננתי להשאר את הלילה בירושלים לא הייתי מצוידת במים ואוכל, אז אמרתי לו:

"אוקיי, תביא לי בקבוק מים מינרליים".

הוא ענה:"זה הכל? אני אביא לך אפילו שניים!"

המשכתי ללכת עוד קצת והבחור צעק לי: "ומה עם משהו לנשנש?"

בשנייה ששמעתי את המילה "לנשנש" המוח כבר לא עבד, זו הייתה הקיבה שענתה לו:

"כן... תביא לי איזה בורקס גבינה.... כשתחזור תדפוק בדלת שלי..."

חזרתי לחדר ובאמת נרדמתי.

באמצע הלילה התעוררתי ושמעתי דפיקות בדלת: "אניגמה...אניגמה... תפתחי, זה אני"

(אין לי מושג איך קוראים לו בכלל)

חשבתי לעצמי שאני כבר מעדיפה להתאפק עד הבוקר ולקנות לי משהו מאשר לשבת עם הבחורים האלה ולספק להם בידור (בידור זה לא סקס,כן?)

התעוררתי עם סחרחורת נוראית, לא יכולתי לקום מהמיטה.

התקשרתי למ' שיביא לי מים ואחרי 20 דק' הוא כבר היה אצלי עם ליטר וחצי של מים מינרליים :)

כשפתחתי את הדלת והסתכלתי למטה ראיתי שני בקבוקי מים קטנים, זה היה משעשע.

קיבלתי 2.5 ליטר מים!

אחרי כמה דקות מ' הבחין בפתק על הרצפה:

"אנגמה היקרה, את ממש רעה!

דפקתי בדלת שלך שעה שלמה ולא פתחת לי.

בכל אופן הבורקס היה ממש טעים והשארתי לך את המים ליד הדלת.

דברי איתי כשתתעוררי: 050-1234567"

זרקתי את הפתק איפשהו ויצאנו לכיוון התחנה המרכזית.

 


 

מאז שסבא שלי השתחרר מביה"ח הוא מנדנד לי שאני אקנה לו פל'.

אין לי מושג למה הוא צריך פל', הוא עדיין מתעקש להשתמש בקומקום לא חשמלי...

אבל הבחור מבקש, אז מי אני שאסרב??

יש לסבתא שלי מכשיר ישן שכבר לא עובד אבל הSIM חי וקיים אז חשבתי שהכי טוב יהיה לקנות מכשיר ביבוא מיוחד מעזה באחת החנויות הפיראטיות

מכשיר אחד בהחלט יספיק לשניהם.

המוכר כבר מכיר אותי אז הוא עשה לי הנחה ופינק אותי במטען חדיש לנוקיה וסתם צעצוע חמוד לפל'.

קניתי להם נוקיה 3120 ואחרי הסבר ארוך שכלל תרגול רב סבתא שלי הבינה איך להשתמש בו,

אבל סבא שלי הקוטר הזה טען שהמקשים קטנים מדי והוא לא רואה את המספרים.

התייאשתי והצעתי להביא להם את הנוקיה הידוע בכינויו "המקרר" שישב בבית כבר הרבה זמן...

סבתא התבאסה מהפל' חסר הטכנולוגיה, אבל בשביל סבא זה היה המכשיר האולטימטיבי.

החלטתי להביא את הפל' החדש לאמא, שדווקא די התלהבה ממנו ורק ביקשה שאני אשים לה טפט של חתול ורינגטון של הביטלס :)

לכו תבינו את המשפוחה המטורפת שלי...

אניגמה, קצת עייפה ומחפשת מה לעשות היום בערב (למישהו יש הצעות?)

 

אגב, רוצים לנתח את אישיותי המסתורית ולנסות לגלות מה עובר בראשי חסר התאים האפורים?

רוצים להיות פסיכולוגים במשרה חלקית??

עכשיו יש לכם הזדמנות!

 

עריכה מאוחרת: מ' קרא את הפוסט וכמעט הרג אותי!

הוא מתעקש שהרעיון לישון בבית החייל היה שלו ולא שלי.

טוב נו... סורי מ'! (אהמ קוטר אהמ)

נכתב על ידי אניגמה כהן, 11/8/2006 21:18, בקטגוריות ימים הזויים בחיי, טיולים בארץ ובעולם
63 תגובות   הגב     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     לינק לקטע     המלץ על הקטע
תגובה אחרונה של אניגמה ב-1/9/2006 16:43


אניגמה אזרחית עולם :)

שלום שלום וברוכים השבים/באים לבלוגי הצנוע! (מחר יש עוגיות).

שבוע סוער ומלא אקשן עבר על שפחתכם הנאמנה.

ביום שני שעבר נסענו אני ולילך לעיר הקודש להפגש עם מדריך שהכרנו במסע לפולין.

התכנון היה שלילך תחזור הביתה באוטובוס האחרון ואני אתנחל אצל ידידי הירושלמי מ' ונצא לאיזה פאב.

המדריך היקר דאג לעשות לנו סיור מקיף בעיר:

"רואות את המסעדה הזאת? היה פה פעם פיגוע."

"רואות את הכיכר הזאת? היו פה שני פיגועים..."

בהמשך התוכנית זללנו סנדביץ' עסיסי, מדדנו בגדים כמו איזה פקאצות והרחנו המון נרות ושמנים שהשתלבו בצורה מושלמת באוויר הצלול של ירושלים

מאוחר יותר התיישבנו לנו בפאב ירושלמי נחמד לשתות קצת בירה והתקשרתי למ' שיבוא.

ליווינו את לילך והמדריך לתחנה והלכנו לשבת בפארק.

מ' תיכנן לשלוח אותי הביתה באוטובוס האחרון, אך הופתע לגלות שהאוטובוס האחרון עבר כבר מזמן...

החלטנו שיהיה נחמד ללכת למסיבה, אבל בירושלים אין מסיבות שוות,

אז מה עושים? נוסעים לת"א!

אני אוהבת את הימים האלה, כשהספונטניות פשוט חוגגת!

וזה מאוד נדיר, כי לא הרבה אנשים מוכנים להיות שותפים לשגעונות שלי, אבל מ' דווקא כן

הגענו לת"א והתחלנו לחשוב איזה מסיבות יש בכלל ביום שני...

השתמשתי ב"חבר טלפוני" והוא נרתם למשימה והלך לחפש עבורנו מסיבות.

בינתיים הלכנו לזלול משהו והגב שלי התחיל לכאוב ממש חזק (אחחח הזיקנה...) אז החלטנו לוותר על המסיבה ולחפש לנו מקום לשבת בו.

בינתיים החבר הטלפוני התקשר לעדכן אותי מה קורה, ובדרך זרק שב"MIKE'S PLACE" אפשר לנגן היום.

מ' התלהב ותפסנו מונית למקום.

היה נחמד ומ' נתן שואו, אבל לאט לאט הוא התעייף ורצה לישון...

אבל איפה נישן?? (ואל תעזו להגיד לי "היית מתקשרת"! )

למי שלא יודע, מייק'ס פלייס נמצא ממש מול הים...

לקחנו את עצמינו, פרשנו טריקו על החול, התיק בתור כרית-יאללה לישון!

כמובן שקמנו מלאים בחול, אבל זה כבר לא עניין אותי...הייתי מספיק תשושה.

פשוט תפסנו מונית לתחנה מרכזית וכל אחד נסע לביתו.

 


 

ביום חמישי אני ולילך (לילך נמצאת בכל מקום,הא?) נסענו לעיירת פיתוח חביבה שנמצאת במרחק של 20 דק' מעירי הצנועה כדי לבקר את הבננות שלמדו איתנו ובדרך לבקר בפאב הראשון שנפתח שם!

בתור מבקרת מדופלמת טעמתי בערך את כל מה שהם מגישים שם ויצאתי מרוצה!

המחירים לא גבוהים, המקום מעוצב יפה והם מגישים נכון את רוב האלכוהול :)

ישנו אצל חברה, בבוקר חזרתי לעירי הצנועה ואחרי כמה שעות כבר הייתי על אוטובוס בדרך לת"א!

בילינו סופ"ש אצל ידיד של השדונית המדהימה (בעלת הכינוי החדש), אני לא אפרט יותר מדי, היא חסכה לי את העבודה.

לעצלנים שבינכם אני רק אגיד שהיינו במסיבה ובים, היה ממש כיף והכרתי אחלה חבר'ה.

אניגמה, נחה כמו שצריך ומקווה לעוד שבוע נחמד שכזה

נכתב על ידי אניגמה כהן, 6/8/2006 16:09, בקטגוריות טיולים בארץ ובעולם
68 תגובות   הגב     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     לינק לקטע     המלץ על הקטע
תגובה אחרונה של בימבה ב-17/8/2006 18:43



הדף הקודם  הדף הבא
דפים: 1  2  3  4  5  


© כל הזכויות שמורות לאניגמה כהן, אך היא מוכנה למכור אותן בזול.
הקריאה היא על אחריותכם בלבד, מומלץ להחזיק בקבוק מים בסביבה.
(לא בגלל התוכן חלילה, פשוט חם פה)