נפתחת מחדש
שלום גבירותיי ורבותיי!
החלטתי לפתוח את הבלוג לחג, בבית אני יכולה לפקח עליו מקרוב.
לצערי אצטרך לסגור אותו שוב לעוד כחודש, אבל יהיה בסיידר.
בפוסט הקודם (שכרגע בטיוטה בגלל התמונות) כתבתי ששכחתי כל מה שרציתי לכתוב ובדיוק שנייה אחרי ששמרתי אותו נזכרתי שהייתי חייבת להזכיר את ההרצאה ששמעתי ביום חמישי לפני שבוע וחצי!
הפכתי את גוגל כדי למצוא על זה מידע אבל אני לא זוכרת מספיק פרטים טכניים
בקיצור, בחור, נראה בן 30 בערך, לבוש בכובע ובגדים זרוקים כאלה התחיל לדבר על מנהיגות צבאית, על השקפת עולם שונה, טען שכולנו מתוכנתים בדרך זו או אחרת ע"י החברה. היו לי הרבה מחשבות מבולגנות בנושא הזה והוא ניסח אותן מצוין. לאחר מכן הוא סיפר קצת על עצמו: גדל בבית מסורתי, בגיל 16 החליט לעזוב את הבית, התגייס לדובדבן, חתם שם קבע, עבר לחיות בת"א ואותר ע"י סוכן דוגמנים (כן כן, הבחור נראה סוף הדרך!), דיגמן בכל העולם, כבר ראה הכל, אבל לא מצא את עצמו.
הוא חיפש בכל הארצות, בכל הדתות, ובסופו של דבר מישהו מהצד הציע לו לחפש ביהדות.
הוא דיבר עם רב מכובד ורצה שיסביר לו מה כ"כ טוב במסורת היהודית. בסופו של דבר הגיע למסקנה שהעולם שחק אותו ויש הגיון במסורת היהודית.
כמובן שאותו בחור הרצה לנו בבטחון עצמי בשמיים ועם יכולת ביטוי מעולה, אבל יש משהו בדבריו.
הוא המשיך את ההרצאה ואמר משהו על תחפושות, לדוגמא שבפורים הוא הרצה על משהו ברפואה והיה מחופש לרופא כדי לבדוק אם תגובת האנשים אליו תשתנה. פתאום הוא אומר: "גם היום התחפשתי". הוא מוריד את הכובע וחושף ראש מגולך ופאות לתפארת, מוריד את הז'קט הזרוק ומחליף אותו בז'קט שחור. הבחור חרדי לגמרי!!!
בשאר ההרצאה הסנטר שלי היה דבוק לרצפה מרוב שוק! עכשיו הוא נשוי+6!!!
ואם נהיה שטחיים לרגע, איזה בזבוז של כוסון על...

שמור   בטל

נכתב על ידי אניגמה כהן, 18/12/2006 22:16, בקטגוריות טיולים בארץ ובעולם, צבא
89 תגובות   הגב     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     לינק לקטע     המלץ על הקטע
תגובה אחרונה של אניגמה ב-24/12/2006 23:27

---

שנה חדשה
שלום גבירותיי ורבותיי!
חגגנו שנה חדשה, הבלוג חגג שנה חדשה, תקופה חדשה התחילה בחיי.
אני לא אהיה נדושה ומאוסה, אבל בכל זאת, קבלו שנה טובה
הייתי בטוחה שהולך להיות די חרא, אבל בינתיים אני רק נהנית!
אם נתעלם לרגע מתת הרמה שבה אני חיה: החדרים הלא ממוזגים, המזרן בעובי של 5 ס"מ לכל היותר, המקלחות שיש בהן מחסור רציני במים קרים ומחסור ב"דוש", יש רק ברז רגיל מלמעלה, שגורם לפעולה פשוטה כמו חפיפת ראש להראות כמו סכנה ממשית לחטוף זעזוע מוח
אני כבר לא מדברת על זה שאפילו לנשום שם זה ממש מזיק, עם כל מפעלי הכימיקלים שבסביבה...
 
ועכשיו לידע כללי, תראו את סדר היום החדש שלי:
5:00-השכמה
5:40-ארוחת בוקר
7:00-מסדר בחדר (מפקד קורס/מפקד גף)
7:30-תחילת לימודים
11:30-ארוחת צהריים
12:00-חזרה ללימודים
17:00-ארוחת ערב
22:30-כיבוי אורות
 
זה נשמע רע, אבל סדר היום האמיתי לא ממש נראה ככה.
יש יותר הפסקות מלימודים, את ארוחת הבוקר אני ולילך אוכלות בחדר ואנחנו פטורות ממסדר מפקד גף, כי אנחנו בסה"כ 5 בנות על כל הקומה.
יותר מזה, המפקד שלנו הוא חבר טוב של בן דוד של לילך ומכיר אותה מאז שהיא זוחלת בין שולחנות (רגע, היא עדיין עושה את זה!)
יוצא שבערב יש לנו 5 שעות חופשיות ואנחנו פשוט יושבות על הספסל והאנשים מתחלפים ומתחלפים, שומעות חוויות שונות, צוחקות בטירוף...
אפשר להגיד שאנחנו כל היום במצב כפית.
אם יתאפשר, אני אצלם כמה תמונות בבסיס שתיראו על מה מדובר.
 
למרות כל הכיף, קרו כמה דברים הזויים במהלך השבוע הזה:
-בבסיס הסתובב כלב לבן, גדול ושמן.
יום אחד הגישו בחדר האוכל שניצלים ומאז נעלמו עקבותיו של הכלב
-כבר 4 שנים שאני לובשת מדים, אבל השבוע פעם ראשונה נשרפתי ב"שיזוף מדים".
גם הפנים שלי נשרפו וגם יש לי וי שחום!
-ביום חמישי שחררו אותנו מוקדם והחלטתי לנסוע לידידי הצפוני.
כשהתכוונתי לנסוע בשישי בבוקר, גיליתי שהחוגר שלי לא נמצא בכיס של החולצה!
הפכתי את כל הבית, את התיק ואת האוטו, אבל לא מצאתי אותו.
השעה כבר הייתי מאוחרת וכמעט איחרתי את הרכבת.
ניגשתי לבחור בקופה ושאלתי אותו מה אני יכולה לעשות אם נאבד לי החוגר. אחרי כמה דק' הוא חזר אליי, מכר לי כרטיס ב-10 ש"ח ליעד הקרוב ביותר ואמר לי שביציאה אני אגיד שאיבדתי את הכרטיס!
הגעתי הביתה והתקשרתי למפקד שלי, הייתי בטוחה שהוא שוחט אותי, אבל הוא אמר לי שמצאו את החוגר שלי לא רחוק מהבסיס. איזה מזל!
 
השבוע הקרוב הולך להיות נחמד יחסית, ככה זה נראה לפחות:
מיום שני עד רביעי אני בבסיס ויום חמישי כל הקורס שלי נפגשים בת"א ונוסעים לחברת הייטק שמייצרת רכיבים אלקטרוניים למטוסים!
יהיה שמייח.
 
אז שיהיה לכולנו שבוע טוב.
כבר מתגעגעת,
אניגמה כהן.
שמור   בטל

נכתב על ידי אניגמה כהן, 24/9/2006 15:43, בקטגוריות צבא, טיולים בארץ ובעולם
59 תגובות   הגב     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     לינק לקטע     המלץ על הקטע
תגובה אחרונה של אניגמה ב-19/10/2006 20:21

---

חיסון נגד אניגמה
כן כן, כולם.
לפני שאתם בכלל מתחילים לקרוא, גשו לבלונדה עם המיני הלבן (שכרתי במיוחד בשבילכם אחות) ותחסנו את עצמכם!
לא רוצה על המצפון שלי יצורים כמוני מסתובבים ברחבי ישרא!
ואם במקרה לא מצאתם את האחות אני לא ממליצה שתתקרבו יותר מדי למסך, אני באמת חולה
 
הכל התחיל ביום אחד חביב, כשאני ואוראל יקירי החלטנו לנסוע ליפו במטרה לחדש את הנרגילייה הפרטית שלנו ולקנות דברים נדירים לעיצוב חדרו.
יצאנו משם עם שלושה מעמדים לנרות בעיצוב עתיק ונרגילה קטנה ואיכותית במיוחד בשבילי
באותו יום התחיל לכאוב לשנינו הגרון, אך לא ייחסנו לזה יותר מדי חשיבות.
בערב, כשחנכנו את הנרגילה התחילה לכאוב לי גם הבטן וביקשתי מאוראל שיקפיץ אותי הביתה.
באותו יום הלכתי לישון מוקדם מתקווה שהכל יעבור אחרי שנת לילה משובחת.
יום למחרת, רמתי עם כאב גרון חזק הרבה יותר, כאב בטן בינוני ולכל הבלאגן התווסף גם כאב ראש.
לא רציתי להדאיג אף אחד וסבלתי בשקט, אך במקביל נאלצתי לבטל תוכניות:
שיעורי נהיגה אחרונים, בילוי של יומיים בים המלח במלון 5 כוכבים הכל כלול, כשכל זה לא עלה לי שקל, עבודה באילת אתמול והיום...
שלשום בלילה מצבי החמיר וביקשתי מאמא שתמדוד לי חום...
(אני מאוד מוזרה בכל הדברים שקשורים למחלות, בין היתר לא מרגישה חום).
יצא 38.5.
אמא רצתה לתת לי אקמול, אבל אני סרבתי, כרגיל. (לפחות הפעם הסכמתי לשתות תה!)
בגלל שאני לא עד כדי כך חסרת אחריות בקשר למצבי הבריאותי איפשרתי לה לקחת לי משטח גרון.
בבוקר היא התקשרה ואמרה שיש לי דלקת גרון רגילה ומאוחר יותר סחבה אותי לרופאת המשפחה (חברה שלה) לחוות דעת נוספת ומרשם לאנטיביוטיקה.
בית המרקחת היה סגור, אז חזרתי לשם אתמול בבוקר לקחת את האנטיביוטיקה.
בשנייה שחזרתי הביתה אני מקבלת שיחה מאמא:
"אניגמה, עזבי את האנטיביוטיקה, את לא צריכה אותה."
התלהבתי שמדובר בחדשות טובות, אבל המשפט הבא קטע את מחשבותיי:
"גיליתי בתרבית חיידק שלא מובן לי איך הגיע לשם, ביחד עם כל המעבדה התחלנו לחקור את הבדיקה שלך ואף אחד מאיתנו בחיים לא ראה דבר כזה! אין לנו מושג איך חיידק כזה הגיע לגרון שלך!"
אני לא אפרט יותר מדי, גם בגלל שאין לי מספיק אינפורמציה על כל זה וגם כדי לא להבהיל אתכם יותר מדי,
אבל למרות הכל, השמועות מספרות שאני אחיה.
וזה אומר שתצטרכו לסבול עוד כמה וכמה פוסטים שלי מואהאהאהאה.
בסה"כ, אני מתפקדת כרגיל כי אני לא מודעת לחום אם יש כזה, רק שהגרון שלי כואב ברמות מטורפות.
 

---

 
הבלוג שלי קיים כבר כמעט שנה.
תשעה חודשים שמרתי עליו באנונימיות מוחלטת מחבריי היקרים, ועד היום יודעים עליו שלושה חברים:
לילך, הבומבון ורז שגיליתי לה ממש לא מזמן.
רובם בלוגרים בדימוס (מי מדרדר? מי??? )
לילך סתם עצלנית (למרות שבתקופתה הקצרה הספיקה להכיר כמה בלוגרים מראש טבלת הפעילים)  והבומבון נחשף לא מרצון ונשאר פה רק בתור קורא.
אבל רז.... יש לה פוטנציאל! היא כזאת בלוגרית, אפילו היא בעצמה עדיין לא יודעת.
אפילו דמיינתי לעצמי מה יקרה אם אני אחשוף את הבלוג בפני כל חבריי ואדרדר אותם לפתוח בלוג...
האימפריה שלי תשתלט על ישרא!!! מואהאהאה
אני מזמינה את כולם לחנוך את הפוסט הראשון של חברתי (למי שתוהה, כוסית אש )
וגם להתרשם משנינותה משיחה קצרצרה במסנג'ר:
 

אניגמה אומר/ת (21:02):

אוף...בא לי מסאז'

אניגמה אומר/ת (21:03):

תעשי לי מסאז' וירטואלי

רז אומר/ת (21:03):

תדמייני שאני עושה לך

אניגמה אומר/ת (21:04):

הו כן.......

אניגמה אומר/ת (21:04):

כן רז כן!!!!!

אניגמה אומר/ת (21:04):

תמשיכי ככה

אניגמה אומר/ת (21:04):

כן........

אניגמה אומר/ת (21:04):

עוד קצת

אניגמה אומר/ת (21:04):

האאאאאאאאא

אניגמה אומר/ת (21:04):

מממממממממ

אניגמה אומר/ת (21:04):

הווווווווו

אניגמה אומר/ת (21:04):

אחלה

אניגמה אומר/ת (21:04):

היה אדיר

אניגמה אומר/ת (21:04):

תודה

רז אומר/ת (21:07):

אז נהנית?

אניגמה אומר/ת (21:07):

את לא רואה?

רז אומר/ת (21:07):

אחלה,אפשר לחזור על זה...

אניגמה אומר/ת (21:07):

כן??

רז אומר/ת (21:07):

איתך הרבה יותר כיף, א' דורש אשכרה לגעת בו כשאני עושה מסאג'...

רז אומר/ת (21:07):

המוזר הזה...
 

---

נפלאות הפרו!
בזמן חופשת המחלה שלי היה לי קצת משעמם אז התחלתי לשחק קצת עם העיצוב של הבלוג...
שימו לב לדברים הקטנים
ועל הדרך,עיצבתי גם את בלוגו של תורם הפרו היקר.
אגב נפלאות פרו... אני סקרנית בטירוף לדעת מי המנויים שלי, אבל לא הצלחתי לנחש למי שייכות עשר כתובות מייל!
אז מנויים יקרים, אם זה לא סוד גדול - הזדהו!
 
זהו להיום,חברייה.
סופ"ש נעים וטעים לכולם,
אניגמה כהן (ע"ר)

שמור   בטל

נכתב על ידי אניגמה כהן, 7/9/2006 21:18, בקטגוריות טיולים בארץ ובעולם, ימים הזויים בחיי
106 תגובות   הגב     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     לינק לקטע     המלץ על הקטע
תגובה אחרונה של בימבה ב-13/9/2006 18:23

---