בלוגים קרובים  בר קבועים  הוסף לקבועים שלי   שלח המלצה לחבר   הפורום   קישור ישיר לכאן   דף כניסה


 
שמי בישרא(ל): אניגמה כהן
מספר המזל: 35

MSN:
מלאו כאן את כתובת ה-email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן בלוגי הצנוע:

אניגמה, תעשי לי מנוי!
נהה... מנויים זה פאסה.
שלח
הצטרף כמנוי SMS
בטל מנוי SMS

RSS (הסבר)

 << פברואר 2008 >> 
א ב ג ד ה ו ש
          1 2
3 4 5 6 7 8 9
10 11 12 13 14 15 16
17 18 19 20 21 22 23
24 25 26 27 28 29  

נוסטלגיה:

חיפוש טקסט בקטעים:

חפש
הערות שוליים:
הוסף מסר

פי הטבעות:
« אנשי חיל-האוויר » ±
« המלאכיות של הרווק » ±
« פעם ב... » ±














אופטימיות
בלאגן
דיסקרטיות
הגיון (לפחות בד"כ)
חוצפה
חוש הומור בריא
חיית מסיבות
טום בוי
טכנופוביה
מודעות עצמית
ספונטניות
סקס אפיל
סקרנות
ציניות
קומפקטיות
קונטרול פריק
רוחניות
שובבות
שוביניזם (בפוטנציה :-P)
תאבון מטורף





Aerosmith
Air
Craig David
Dream Theater
Enigma
Evanescence
George Michael
Justin Timberlake
Led Zeppelin
Lenny Kravitz
Michael Jackson
Muse
Nightwish
Nirvana
pantera
Pearl jam
Pink Floyd
Queen
Red hot chilli peppers
Roxette
Sade
Scorpions
Sting
The Corrs
Thethe
Within temptation
יזהר אשדות
כוורת
שלמה ארצי




תחילת דרכי בישראבלוג
טסתי ללונדון
שקלתי לפרוש
חזרתי ובגדול
למה לא הגעתי לאזכרה של אבא?
שוקלת לעשות קעקוע נוסף
חשפתי את עצמי
קיבלתי כפתור משלי!
עשיתי הרבה פאשלות
היה לי פורים שמייח :)
עברתי שבוע הזוי
זיינתי את הליכוד בבחירות
מכרתי ורדים
רואה את העולם דרך זכוכיות
יום מקולל...
הקללה נמשכת!
חליתי בגבריות יתר :-P
נתתי חתיכת שואו! ;)
הדרך שלי למרוד
מחלת החיים הקשים
מטיילת קצת :)
סופר אניגמה לשבוע שלם
פעמים ראשונות
הדרום על הרום
חיסון נגד אניגמה
Time is money
שנה לבלוגי הצנוע
עם רגל וחצי בצבא
אין כמו הבית(?)
קטינה לנצח
קולקציית חורף 2007
משאירים את הטוב לסוף
פיפי תמים
חולה מאושר
הצב אכל לי את שיעורי הבית
הכל כתוב
סיפורי יופלה
פסח שמייח
PT
צרכנות נבונה
גם אני אוהבת לשנוא!
קבענו 7? אופס... חתיכת איחור אופנתי
Just wanna have fun
אין יותר
תחבורה ציבורית מחורבנת



Ninelives-מחנכת לעתיד טוב יותר
This is me then-ממש לא פקאצה
Titus Claudius-חתלתול תמים
אל באנדי-סובל מילדות עשוקה
באד זיינמאן-לוזר מס' 1
הגרגמל-הולך טוב עם פיתה
הכי גבוהה בישרא-ארוכה ומתוקה
חוליאן קאראך-אפל ומסתורי
מיס לימונדה-היא כמו הרוח
נדב-בחור טוב
נונה כהן-אחות שלי :)
סתם בחור-חרמן :-P
פסיכולוג חובבן-צלם גאון
תמו'ש - בקאמבק מטורף!





Angel Eyes
איילת לא מקבלת
john_smith
איש מדע הפיתוי
נונה כהן
תמו'ש
Piccolo
האקסית הסודית
2/2008

אוף...
היה לי קצת זמן פנוי ואיזשהו חשק לגלוש קצת באינטרנט (ייתכן שזה קשור לעובדה שאתמול שידרגתי ל-2.5 מגה?)
ולמרות שאני בד"כ לא עושה את זה, עיינתי קצת בכמה פוסטים ברשימה "קורות חיים".
וואלה, היה לי בלוג ממש חביב!
כנראה שכל זה נקטע כשהתגייסתי, חוץ מהסיפור על הטירונות שהיה אדיר.
בסה"כ אני אוהבת את הבלוג ורואה בו תחביב נחמד, אנ'לא יודעת למה כ"כ הזנחתי אותו.
וזה לא רק זה, אני מרגישה שאני זה כבר לא זה!
הזכרון, החוויות, סגנון הכתיבה... אולי אני מזדקנת?
 
בכל מקרה, סתם פתאום התחשק לי לשפוך קצת את הלב.
ואם כבר אני פה, אעדכן אתכם בסיפור! אומנם לא מדובר בסיפור חם מהתנור, אבל לא נראה לי ששמעתם עליו:
טחנתי עבודה ובקושי הספקתי להגיע לארוחת צהריים. גוועתי ברעב ולא ממש היה אכפת לי מה אכלתי.
לקחתי שניצלונים, ספק בשר כלשהו (עוף, כלב, ווטאבר) ספק סויה ופשוט זללתי לפחות שמונה!
בארוחת ערב הרגשתי שהבטן שלי טיפה כואבת.
כמובן שכדי להרגיע אותה קניתי עוגיות שוקו-צ'יפס בשק"ם
הגעתי לחדר ונשכבתי על המיטה, עם הזמן הכאב רק הלך והחמיר.
כבר ניסיתי את תרופת הפלא-עוגיה, אבל בקושי הצלחתי לאכול חצי ממנה.
הכאב רק החמיר והחמיר ואת אותו לילה ביליתי בבהייה בתקרה חשוכה. מזל שהבננות לא התנגדו לישון עם מוזיקה...
בבוקר הייתי צריכה לצאת ב-7 בבוקר. את הדרך לאוטובוס שאני עושה בד"כ ב-8 דק' עשיתי בעשרים.
הלכתי כולי מכווצת עם רצון עז לקבור את עצמי איפשהו.
באוטובוס היה בכלל סיוט, התהפכתי מצד לצד, הרגשתי בחילה מטורפת...
את האוטובוס מהתחנה מרכזית לבית החלטתי שאני כבר לא אשרוד, לקחתי מונית.
הגעתי הביתה, חיוורת ומכווצת והמשפוחה ממש נבהלה!
אמא התעקשה לקחת אותי למיון, אני התעקשתי שלא צריך.
את כל אותו יום ביליתי במיטה, בתנוחת ישיבה-שכיבה כי לא יכולתי אחרת. כמובן שכל תוכניותיי החשובות התבטלו.
לא היה לי תאבון בשיט ורק שתיתי תה כל היום. לקראת הערב מצבי השתפר, אבל בכל זאת הלכתי לביקורופא.
אחרי המתנה מייגעת של 3 (!!!) שעות נכנסתי לרופא והוא אמר שיש לי התכווצויות חזקות בבטן שייתכן שנגרמו ממשהו לא טוב שאכלתי. הוא רשם לי כדורי אנטי ספאזם, אבל התוודיתי שאין לי כוונה לקחת אותם.
הוא הציע שאם כך עדיף שאעשה זריקה. הופניתי לחדר האחות שבמקרה היה שם אח רוסי חביב.
"את יודעת באיזה מקום אני הולך לעשות לך זריקה,נכון"? (לא) באותה שנייה ידעתי.
טוב נו, אם זה יעזור לא נורא.
מסתבר שזה באמת עזר, בבוקר שלמחרת התעוררתי עם כאב בטן מינימלי ממש וגימל ליום אחד :)
הדבר המבאס היחיד היה הסימן הכחול על הטוסיק שלי שהתעקש להשאר שבוע שלם!
 
ועכשיו... עוד סיפור שאני חייבת לספר, הרבה פחות משעשע.
אני מזהירה, זה ממש לא לבעלי לב חלש!
ניסיתי לספר אותו למס' אנשים ונקטעתי באכזריות באמצע. "די, זה מזעזע, אל תמשיכי!"
איזה אנוכיות מצידם, הם בסה"כ היו צריכים לשמוע מה שאני ראיתי במו עיניי!! מה עם נפשי העדינה?
אז יכול להיות שאני טיפה תאטרלית מהממוצע, אבל אפשר לדבר בטלפון
בכל מקרה, אני הזהרתי:
שלשום הלכתי לקחת תרופות לסבא שלי, והיום כבר התחיל רע: שכחתי את הפל' בבית, היה קור כלבים בחוץ...
כשיצאתי מבית המרקחת והתקדמתי לכיוון תחנת האוטובוס שנמצאת על כביש ראשי (של 60 קמ"ש) ראיתי חתלתול קטן נדרס תחת גלגלי מכונית. אני חושבת שאחרי המכונית הראשונה הוא לא מת לגמרי, הוא ניסה להתחמק מהגלגלים, אך השנייה, השלישית, הרביעית ולבסוף גם האוטובוס גמרו לו את הקריירה.
בחורה שעמדה קרוב יותר התחילה לבכות ולצרוח וברגע שהאור התחלף לירוק היא פשוט ברחה מהמקום.
אני עמדתי איפשהו רחוק יותר, מוכת הלם, ופשוט לא יכולתי לזוז! זה באמת היה מזעזע ואני לא בטוחה שלקחתי את זה פחות קשה מאותה בחורה.
תחנת האוטובוס הייתה טיפה רחוקה, אבל גם בלי משקפיים (שאני אמורה להיות די עיוורת) ראיתי את גווייתו של החתלתול נקרעת לגזרים תחת גלגלי המכוניות. והאוטובוס הארור כאילו סירב להגיע.
נכון שאין כ"כ מה לעשות, וזה כנראה מה שכ"כ מכעיס אותי במקרה הזה.
חבל שאין מד"א לבעלי חיים, אולי יכולתי לעצור את המכונית הראשונה ולהתקשר, כמו שעשיתי לפני שבוע כשמצאתי את סבא שלי מחוסר הכרה.
ייאמר לטובתו של החתלתול, שהוא ניסה לעבור במעבר חצייה. חבל שהוא לא היה חכם מספיק לחכות לאור ירוק...
אני מקווה שעכשיו הוא נמצא בגן עדן לחתלתולים ועושה כיף חיים.
יהיה זכרו ברוך.

נכתב על ידי אניגמה כהן, 20/2/2008 21:16, בקטגוריות שחרור קיטור
תגיות בטכנורטי:

41 תגובות   הגב     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     לינק לקטע     המלץ על הקטע
תגובה אחרונה של אניגמה ב-1/3/2008 20:50


הגורל הוא פושע

אני יודעת שיש עוד פוסטים שאני חייבת לכם (אגב, אתם יכולים להמשיך ולהציע נושאים) ואני יודעת שבד"כ אני מספרת על שבוע, או סופ"ש או משהו כזה, אבל הפעם התחשק לי פוסט קטנטן וטרי על משהו משעשע שקרה לי היום:

 

חזרתי הביתה וגיליתי שאין שום דבר מעניין לארוחת בוקר מחר, אז החלטתי לקפוץ לסופר לעשות מיני קניות.

הקניות לארוחת בוקר שלי כללו יופלה (מכורה לזה!).

למי שלא מכיר, יש קרטונים של שמונה יוגורטים במחיר של שישה.

שווה,נכון? אז זהו שלא בדיוק.

הטעמים שאותם קרטונים יהיו אלה שהרבה פחות טעימים ויתחלקו לארבעה יוגורטים בטעם ממש מעפן, ושני זוגות של טעמים טיפה פחות מעפנים.

כמובן ששפחתכם הנאמנה לא נכנעה לקונספירציה הנוראית הזו וכל פעם שאני קונה יופלה אני בשקט בשקט ממלאת לי קרטון בטעמים המועדפים עליי.

הבעיה הפעם הייתה שקצת מיהרתי והקרטון היה קרוע לגמרי. בקופה הקופאית שמה לב.

"הטעם הזה לא כלול" היא אומרת לי.

דההה... "אוי נכון, אפילו לא שמתי לב. תודה שאמרת לי, מיד אחליף את הקרטון!".

מבואסת במצב בינוני-קשה הנחתי את הקרטון המושלם שלי בצד והפעם החלפתי במקצועיות רבה רק זוג אחד בקרטון המקורי וחזרתי לקופה.

הקופאית הנבלה יימח שמה וזכרה בחנה את הקרטון מכל הכיוונים ובסוף נכנעה והעבירה בקופה.

שילמתי והתכוונתי לצאת מהסופר כשלפתע נזכרתי שאמא שלי ביקשה לקנות לה בקבוק מים מינרליים קטן!

אני נמצאת כל שבוע באותו סופר, אבל לרגע שכחתי איפה נמצאים הבקבוקים הקטנים.

שאלתי ומישהו כיוון אותי (לא בדיוק לכיוון הנכון) ויצא שעברתי עם שקית הקניות שוב ליד היוגורטים.

ראיתי שאף אחד לא נגע בקרטון המושלם שלי

הסתכלתי ימינה ושמאלה ובתנועה אחת מהירה החלפתי בין הקרטונים!!

בסופו של דבר שילמתי על קרטון כזה, אז לא חטאתי יותר מדי...

 



 

אני לא מאמינה גדולה בגורל, אבל הפעם אין לי מילה אחרת לתאר את זה.

נחמד שהגורל משחק לטובתי לפעמים :)

נכתב על ידי אניגמה כהן, 4/2/2008 22:12, בקטגוריות חוסכים במיתון
תגיות בטכנורטי:

72 תגובות   הגב     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     לינק לקטע     המלץ על הקטע
תגובה אחרונה של אניגמה ב-20/2/2008 22:42




דפים: 1  

החודש הקודם (1/2008)  החודש הבא (3/2008)  


© כל הזכויות שמורות לאניגמה כהן, אך היא מוכנה למכור אותן בזול.
הקריאה היא על אחריותכם בלבד, מומלץ להחזיק בקבוק מים בסביבה.
(לא בגלל התוכן חלילה, פשוט חם פה)