בשורה התחתונה, הייתה שנה מצוינת במוזיקה הישראלית. מספיק מבט חטוף ברשימות שפרסמו תחנות הרדיו הגדולות בשביל להבין את הכמות והמגוון שהיו השנה. זה לא היה פשוט לבחור עשרה שירים, אבל זו הבחירה שלי (מסודרים לפי הא"ב, לפי הרשימה של גלגלצ):

·        אף אחת – מירי מסיקה – אין ספק, זמרת השנה. לקחה בנוק-אאוט את כל האחרות עם אלבום בכורה מצוין. קול ענקי עם איכויות גדולות, ועוד יש לאן להתפתח. יש גם ציפייה לראות גם טקסטים שלה, כי כל האלבום נכתב על ידי אחרים. בחרתי דווקא בשיר הכי פחות מושמע שלה מהרשימה כי הוא אחד הטובים באלבום וגם זה שהכי פחות טחנו אותו ברדיו, שלא בצדק. בפועל, "באה אליכם" אמור להתברג מאוד גבוה (אפילו יותר מ"לשם" שנמאס).

·        דרך – מוש בן ארי – ניסיון מוצלח מאוד לכוון ולפגוע במיינסטרים ולהביא את בשורת השאנטי. שיר הנושא של האלבום היה אחד מהדברים הטובים ששמעתי השנה. זה גם אחד מאותם השירים שמסוגלים לנגוע עמוק בפנים.

·        היא אוהבת – פיטר רוט – אחד משירי האהבה הטובים של השנה וזה שהכי פשוט מכולם. כזה שמעלה חיוך קטן בסוף שלו. ראוי לציין גם את צחוק הגורל מהאלבום שלו.

·        הרבה פנים – רמי קלינשטיין – בתקופה הכי קשה שלי השנה, השיר הזה לא יצא לי מהראש, אבל בעיקר מהלב. "כמו כל אחד אני יכול, להיפגע וליפול".

·        יזראל – שרון חזיז – לא רוני ולא הבוסקילה וכל התאומות שלהן לא מסוגלות לדגדג את הרמה של הזמרות הוותיקות. שיר פופ שיש במילים שלו הרבה מעבר לדבקות של כל השאר, ובכלל לא היו הרבה שירים "ציוניים" השנה (חוץ מהמנה הקבועה של רמי קלינשטיין).

·        לישון בלי לחלום – מטרופולין – פריצת השנה מבחינתי (וזה בגלל שמירי מסיקה כבר קיבלה תואר אחד). אלבום הבכורה של הפרויקט של עופר מאירי היה שונה בהרבה מכל הדברים שהיו עד עכשיו, והוא מנסה לפרוץ דרך חדשה במוזיקה הישראלית. זה השיר הכי טוב בדיסק, שבו משתתפת דנה ברגר (מלכה) פלוס הקול המלטף והנושך בו זמנית של רוני אלטר.

·        ללב שלי אין בית – סיוון שביט – אחד הדברים הכי טובים שהיו השנה בטלוויזיה הישראלית זו הסדרה אהבה זה כואב, וכמו הסדרה, גם שיר הנושא היה אחד הדברים שלא שוכחים כל כך מהר. תוסיפו את הקליפ הכל כך תל אביבי (כמו הסדרה) ותבינו למה אני כל כך אוהב את השיר הזה.

·        מיתר קרוע – דניאל סלומון – זמר השנה, ודי בנוק אאוט. כל שיר שהוציא לרדיו היה הצלחה, וגם האלבום היה לא רע (טרם שמעתי, יקרה בימים הקרובים). דווקא השיר הזה, שנכתב לזכרה של ענבל פרלמוטר ז"ל, סולנית המכשפות, הוא השיר שהכי נגע. מעבר לאהבה ולרבות הדרכים, דווקא הוא מבחינתי הכי טוב.

·        ממעמקים – הפרויקט של עידן רייכל – חצי מדינה זימזמה את הננו נה נו נה-הה, הדיסק נעלם מהחנויות תוך שעות וההצלחה נמשכה. כמו לפני שנתיים, שוב מגיע לאיש עם הראסטות את תואר הרכב השנה וגם השיר הזה הוא אחד הטובים, אם כי לא הכי טוב באלבום (שובי אל ביתי יצא מאוחר מדי...).

·        מתנות – אביתר בנאי – "תן לשינוי לצמוח, אל תפחד מהפחד". כל מילה נוספת מיותרת.

וחוץ מזה צריך להזכיר את:

אפרת גוש (דיסק בכורה ענק), התשובה של משינה (היחידי שממש טוב בדיסק הבינוני שלהם), משהו טוב של אריק אינשטיין, בקצה ההר ומי תרצי של גידי גוב, במרחק נגיעה מכאן של יזהר אשדות, השיר המשותף של שלום ושלמה (ובכלל כל הקונספט), קח של מיקה קרני, מוקי שעקף מלמעלה ואפילו מילה טובה קטנה לשירי מימון והמקום הרביעי שלה באירוויזיון.

אז שתהיה שנה טובה עם הרבה מוזיקה טובה. אמן.

הפוסט של שבוע שעבר

אז זהו. אפשר כבר להתפנות לסיכומים של השנה. בסך הכל, השנה שתיכף נגמרת הייתה שנה עם לא מעט מוסיקה טובה והיא ממשיכה את השנה הטובה שהייתה לפניה. היא גם משאירה טעם של עוד לקראת השנה הבאה עם הרבה ציפייה לאלבומים חדשים (מיכה שטרית, נינט טייב ואולי גם משינה).

התותחים הכבדים

מעל לכולם בלט השנה אהוד בנאי. אלבום פלטינה ל"ענה לי" וזה רק על אלה שהשקיעו את הכסף בדיסק או הורידו אותו באתר של NMC. זה כמעט ברור שאהוד בנאי ייקח את תואר זמר השנה בכל אחד מהמצעדים של אמצע השבוע ודי בצדק. אף אחד ממש לא דגדג אותו השנה. היחידה שכן עשתה את זה תיקח בוודאות את תואר זמרת השנה והיא לקחה ממנו את תואר איש השנה במוזיקה - מאיה בוסקילה. השירים שלה נטחנו חזק מאוד ברדיו והזניקו אותה מאוד גבוה.

פנים חדשות

מלבד מאיה בוסקילה, היו השנה עוד כמה שמות חדשים. היה גלעד שגב עם להיט בודד וחזק מאוד, היו הפיקיות ורוני בצד של הפופ, רגב הוד במזרחית, יהושע ויוני בלוך ברוק. כולם מבטיחים מאוד ועם פוטנציאל להמשיך הלאה. השנה הבאה תהיה המבחן של כולם. מי יצטרף לתותחים ומי יבחר לעצמו מקצוע אחר.

היפ-הופ? מזרחי?

תופעה חדשה במוזיקה. ההיפ-הופ כבר כבש לעצמו מקום במוזיקה (סאבלימינל, הדג נחש) אבל השנה הופיעו הרכבים חדשים ששילבו גם את הקטע המזרחי. חיילי הנקמה, כלא 6 ובעיקר הישראלים (כמה שהם מגעילים השניים האלה) ניסו לשלב בין המוזיקה המזרח תיכונית עם זאת של MTV. בהרבה מקרים זה נשמע מגוחך ומאולץ (הישראלים בעיקר).

זייפן נולד?

חייבים להגיד משהו על אחת התוכניות הכי שנויות במחלוקת בארץ: היא עושה הרבה כבוד למוזיקה הישראלית. היא מחזירה שירים עמוק מתוך הבוידעם (מאיפה הוציאו את הבתוך הזה) וגורמת לקאמבקים של זמרים (גלי עטרי). אבל זה ברור שהעונה השנייה הייתה הרבה פחות מוצלחת מהראשונה. קודם כל המנצח ששנוי במחלוקת (היה זיוף לא היה זיוף) וגם ככה אפשר להגיד על הראל מויאל שהוא די בינוני. כל פעם שאני שומע את נר על החלון אני פשוט מעביר תחנה. אפשר למנות 5-10 ביצועים מהעונה שהיו יותר טובים מכל הביצועים של העונה. נראה כאילו שאלה שהיו טובים באמת (לירון לב, עדי כהן ועוד) הוזזו מראש הצידה כדי לתת קרב בין מויאל לתקעת המלוקק. ומעל כל אלה ריחפה המלכה טייב שעדיין מחכים לדיסק שלה (השנה זה יבוא) שדאגה להפוך לכוכבת טלוויזיה (וניפקה שם ביצוע מעולה ל"לך איתה" ושיר חדש נוסף) ולחלטר בשירים לסרטים וימי התרמה. אף אחד מאנשי השנה השנייה לא דגדג אותה (וגם לא גבסו עם הדיסק שלו. הביצוע החדש שלה ליום ועוד יומיים טוב משלו).

גלגלצ

מוקד המריבה של השנה. פתחו על התחנה את הפה, חיברו עליה שירים (נמרוד לב), עשו מערכונים (צרבת) והכל נגד אותו פלייליסט. יש מולי את הרשימות של שני המצעדים ויש כמה דברים מאוד מעניינים שצריך לשים לב אליהם: חוץ מהאורך (ברשימה של גלגלצ יש יותר שירים), ברשימה של גלגלצ יש שירים שהסיכוי שלהם להיכנס לפלייליסט של התחנה נמוכים מאוד. מילא המזרחיים כמו יואב יצחק ואביהו מדינה, אבל מה עושים ברשימה הזאת שירים של פישי ומרקו (מי???), אילנה אביטל ואמיר פיי גוטמן (וזה כבר נשמע רע) ואפילו 3 שירים של אלג'יר (וגם אחד של איזבו, שהוזכרו בשיר של נמרוד לב). בכלל בחירת העשירייה שלי מהרשימה של גלגלצ הייתה קשה יותר כי האיכות בה גבוהה יותר (היא גם יותר מעודכנת).

אלה הבחירות שלי:

זמר השנה - אהוד בנאי - הכי טוב השנה.

זמרת השנה - רונה קינן - ולא הבוסקילה. דיסק מדהים. מזמן לא שמעתי דיסק כזה פשוט ומתוחכם, עם כל כך הרבה מוזיקה טובה בתוכו. שרה את השיר הכי טוב השנה מבחינתי.

הרכב השנה - שוטי הנבואה - כי באמת מגיע להם. דיסק מצוין עם שירים מצוינים אחד אחד.

השירים (אין משמעות לסדר):

²   משינה - אין מקום אחר (Live 2003) - הגדולים מכולם.

²   מוש בן ארי - את - עוד אחד שהלך למיינסטרים וזה עבד לו. שיר האהבה של השנה.

²   נינט טייב - בסוף העולם - אם ככה ישמע הדיסק, כוכב נולד מצאו בשנה הראשונה מטאור.

²   אהוד בנאי - גבולות - שיר ישראלי טיפוסי ואמיתי.

²   נמרוד שיקלר - כל יום שאת לא איתו - כבש אותי מהשנייה הראשונה ששמעתי אותו. פשוט וטוב.

²   רונה קינן - לחיות נכון - לא הכי טוב שלה השנה, אבל הכי טוב ברשימה ומצוין בזכות עצמו.

²   שוטי הנבואה - מי - השיר הכי טוב ברשימה הזאת (מבחינתי, היה רק שיר אחד יותר טוב ממנו השנה). מוזיקת שאנטי ומילים שנכנסות פנימה. הכותרת היא משפט הסיום של השיר.

²   אתי אנקרי - מיליונים - הכי פשוט והכי קליל. לא יצא לי מהאוזן במשך ימים.

²   שרון הולצמן - סיכוי קלוש - השיר האחרון של יוצא אבטיפוס עדיין לא יוצא לי מהראש. "אין אהבה שלא פוגשת ייאוש".

²   מאיר בנאי - רואים רחוק רואים שקוף - מעל לכל חידושי כוכב נולד נמצא החידוש הזה שהתעלה על שמוליק קראוס.

ואסור לשכוח גם את:

מבול - רונה קינן (השיר הכי טוב של השנה), שירת הסטיקר וחליפות של הדג נחש, מי אוהב אותך יותר ממני של ארקדי דוכין, שיר מספר אחת של מיקה קרני, מכיר אותו של יוני בלוך, בואי ניקח דברים של קאשי, הזמן של איתך וניצחת איתי הכל של עמיר בניון והיו עוד טובים.

אז שתהיה שנה טובה עם הרבה מוזיקה טובה.

אחרי שרוב הפוסטים האחרונים הוקדשו לאיך אני לא מרגיש טוב (לא הגזמתי, נכון?), אני יקדיש את למשהו אחר. שבוע שעבר אמרתי שאני אתן את העשירייה שלי מהמצעד השנתי של רשת ג' ואני מקיים הבטחות. מי שרוצה לדרג מוזמן לעשות את זה באתר של התחנה ברשת.

את כל הסיכום המוזיקלי של השנה אני אעשה בשבוע הבא, עם הדירוג של המצעד של גלגלצ. בינתיים הנה הבחירות שלי למצעד השנתי של רשת ג' (אין חשיבות לסדר השירים):

²   איך זה מרגיש - כנסיית השכל - יש לי איזה סימפטיה לרוקרים מעיירת הקסאמים. אולי אחד משירי הרוק הכי בולטים השנה ושיר שלא ממש רוצה לצאת מהאוזניים.

²   אין מקום אחר (live 2003) - משינה - אחרי ההופעה לפני חודש לקחתי את מכונת הזמן שיש לי בבית והקשבתי. גם השיר הזה נמצא שם והוא כל כך שונה. גרסת 1995 מהופעת הפירוק בפארק נשמעת אנמית ממש לעומת גרסת 2003 מהופעת האיחוד. וחוץ מזה, מדובר במשינה.

²   בדיוק - בן ארצי - שיר שבאופן טוב היה השנה פחות אקטואלי, אבל חזר במלוא עוצמתו ביום שלישי בבאר שבע. הרבה אנשים השיר הזה קשה מאוד לשמיעה בגלל קטעי החדשות מהפיגועים ולסירנות של האמבולנסים שמשובצים בו, עד שהם לא מקשיבים ממש למילים שלו, שרק ישראלים יוכלו להבין.

²   בסוף העולם - נינט טייב - אפשר הרבה להתווכח על מה שעשתה נסיכת הכתר מאז הערב ההוא בניצנים ועד היום. דווקא השיר הזה, שזכה להכי פחות חשיפה (לא שיר הזכייה מניצנים, לא השיר שחיברו לה, לא השיר מיומטוב עם אלי פיניש) היה הכי טוב שלה השנה (וגם הכי פחות מוכר, חוץ מלצופי ערוץ המוזיקה). יש לה קול טוב, לנינה ועכשיו, עד שיתחילו הצילומים לעונה השנייה של השיר שלנו יהיה לה זמן לדיסק שלה. יש לה חובת הוכחה. אז תיקחי את עצמך בידיים...

²   גבולות - אהוד בנאי - איזה דיסק. זה, מבחינתי, השיר הכי טוב שאהוד בנאי הוציא לרדיו השנה (יש שירים יותר טובים באלבום) והוא קיבל את הכבוד לעשירייה. אין גבול לשום דבר.

²   ידיעה - שוטי הנבואה - משום מה, שיר יותר טוב של השוטים (מהדיסק שעדיין מחכה שאני אשמע אותו) לא נכלל ברשימה של רשת ג' (מי). אבל בכל זאת ידיעה הוא אחד מאלה שהכי אהבתי השנה וזה שמדבר על אמונה (אבל בשאנטי) ומעלה הרבה מחשבות.

²   לחיות נכון - רונה קינן - הו, רונה, רונה. דיסק כל כך מיוחד לא שמעתי הרבה זמן כמו לנשום בספירה לאחור. הרדיו ניגן ממנו בעיקר את השיר הזה, שהוא גם השיר הכי "גלגלצי" בדיסק (וגם הכי שמח...). ההופעה שלה בניצנים רק גרמה לי לאהוב אותה יותר.

²   מיליונים - אתי אנקרי - עוד אחד מהשירים ה"ישראליים", אלה ששייכים רק לנו (הם הרוב ברשימה שלי). שיר שהפשטות שלו כובשת מהשמיעה הראשונה.

²   רואים רחוק רואים שקוף - מאיר בנאי - היה השנה איזה טרנד להוציא שיר יחד עם כל סדרת טלוויזיה (זה בלט במיוחד אצל קשת). מעל לכל אלה בלט החידוש הזה שעשה הרבה כבוד למקור ונשמע הרבה יותר טוב ממנו, הרבה יותר עוצמתי. בשנה שבה בן דוד אחד מוציא דיסק פלטינה (רק ממכירות!) ובן דוד אחר ממשיך עם הצלחת האיחוד של הלהקה שלו, מאיר נתן דיסק אוסף ושיר אחד מצוין בשביל להתגעגע לחומר חדש.

²   שירת הסטיקר - הדג נחש - השיר הפוליטי של השנה והכי שנוי במחלוקת. לא צריך להוסיף מילים לאלו של דוד גרוסמן.

זמר השנה - אהוד בנאי - בגלל הדיסק. בגלל השירים. בגלל שהשאר ברשימה לא מתקרבים לכפות הרגליים שלו.

זמרת השנה - מאיה בוסקילה - בשורה התחתונה, היו לה 4 שירים טובים בסך הכל (עד שהם יצאו מכל החורים). מגיע לה את הכבוד שלה.

להקת / הרכב השנה - שוטי הנבואה - בגלל שהם ניפקו את השיר הכי טוב ששמעתי השנה (ולא מופיע ברשימה של רשת ג'). בגלל שלא מגיע לפיקיות (בכל זאת, צריך לשמור על איזה שפיות...).

תגלית השנה - יוני בלוך - בגלל שהבוסקילה כבר קיבלה אצלי תואר אחד. בגלל סיפור הסינדרלה. בגלל שהוא שונה משאר המועמדים בקטגוריה. בגלל השירים הטובים.

בשבוע הבא: המצעד של גלגלצ והסיכום השנתי שלי.