כפר דייגים חצי נטוש בצפון נורבגיה בשנת 91, ומצלמת 70 מ"מ על מסילת רכבת שנבנתה במיוחד בשבילה, מוזזת בכמה מטרים בודדים בכל יום ותרה במשך שנה שלמה במסלול קבוע את הכפר. שנה בחיי מעט התושבים שם נקלטת, יום אחרי יום, ומתכווצת לסרט בן 12 דקות בלבד. קווי החיים שלהם רצים לאורך הסרט ומתחברים שוב בנקודה בה יצאו לדרך שנה אחת קודם. תנועת המצלמה נותנת לצופה את תחושת המסע בתוך הכפר מוקף הפיורדים ובו בזמן את ההרגשה שהזמן נוסע איתו, ורצף הפריימים הדחוס יוצר סרט קצר שנקרא 'שנה לאורך הדרך הנטושה'. התוצאה המרגשת משאירה את הצופה הנבון מהגג בוודאי על תנועתו המעגלית של הזמן, מקיפה אותו ככל הנראה בהרהורים על המחזוריות של הטבע, המרחב, החיים וקווי הזמן שעוטפים את הכל ביחד. עוד שנה מתחילה, עוד שנה נגמרת. מעניין מה הפעם יהיה אחרת.
"הזדמנות אחת לחזור לנקודה בה הכל התחיל / הזדמנות אחת לשמור את זה ביחד היכן שדברים החלו להתפרק" אומר בית בשיר של להקה מכפר נורבגי אחר, והיא מותחת את רגליה הארוכות על השולחן שרגליו טמונות בחול ושניינו צופים אל הים. שנה חדשה כבר כאן ואני נזכר במספר הרב של הפעמים בהן ביליתי על החוף הזה, נבוך מדי אפילו מכדי לקשר את המילים 'כמויות' ו'פעמים' לפוסטים הרלבנטים שכתבתי עליו. אני ממשיך ללטף את השיער שלה בזמן שאני חושב מה הייתי נותן כדי לראות סרט של 12 דקות שהיה נולד מתוך מצלמה דמיונית, הפעם לא במסילת רכבת אלא מצלמת רחף כי בכל זאת אנחנו כבר לא ב-91. ובסרט היו מונצחות עשרים השנים האחרונות והפעמים בהם ביליתי כאן עם בנות זוג שונות. קווי החיים והזמן היו רצים לאורך הסרט, מתעדים התרגשויות של התחלות, התרחשויות של חזרות, התגברויות של אהבות. בתנועה מעגלית היה הסרט מתחיל עשרים ומשהו שנים קודם לכן בדיוק במקום בו אנחנו יושבים עכשיו, בנקודת זמן מקבילה של התחלת סוף קיץ אחר שבו ליטפתי את השיער של אהבה ראשונה - ממריא משם לנקודה אחרת בזמן אחר בו טיילתי עם מי שתהיה מאוחר יותר אשתי וממשיך לעוף לנקודה נוספת במרחק עשר שנים משם, בה אני יושב על החוף עם מישהי אחרת באיזה סוג של פיקניק לילי - עד שהמצלמה תנחת שוב בנקודת ההתחלה, בזמן של עכשיו, בה היא עוצמת את העיניים, מניחה את הראש שלה עלי ונותנת לרוח של התחלת סוף הקיץ או לקווי הזמן שרצים בראשי לעטוף את שניינו ביחד. עוד שנה מתחילה, עוד שנה נגמרת. יכול להיות שהפעם זה יהיה אחרת.
One time - to know that it's real
one time - to know how it feels
that's all
One call - your voice on the phone
one place - a moment alone
that's all
what do you see
what do you know
one sign
what do i do
just follow your lifelines through
what if it hurts
what then
what do we do
what do you say
don't throw your lifelines away (x2)
One time - just once in my life
one time - to know it can happen twice
One shot - of a clear blue sky
one look - i see no reasons why, we can't
One chance to go back
to the point where everything starts
one chance to keep it together
when things fall apart
One sign to make us believe it's true
what do you see
where do we go
one sign
how do we grow
by letting your lifelines show
what if we do
what up to now
what do you say
how do i know
don't let your lifeline go (x3) )
fe.fe
בובה ממוכנת (הראשונה)
DreamTripLife
