אני
אני לא יודע אם זה ילך. פתאום הדברים שידעתי שיפריעו לי נראים כמו נהרות בלתי עבירים. לא חושב שאי פעם היא תוכל להבין אותי, פתאום החלק השטותניקי סלאש זורם שבה נראה לי מפגר ברמות שצריך גדוד של גננות כדי לאפס אותו. וכל הדברים שידעתי שחסרים לי בה, שאמש נראו חסרי משמעות, נראים עכשיו כמו החבר'ה של הענק הירוק שידרסו את הקשר הזה בלי בעיה בכלל, כבדרך אגב.
אני לא חושב שנוכל להסתדר. דווקא היה בסדר היום, סמ"סים מאוהבים-לייק, געגועים וחיבוקים וחרטבונות. גם שיחות טלפון נחמדות והכל עד שיחת טלפון אחת מיותרת, סתמית כזאת, ככה כדי לסגור את היום ולהגיד לילה טוב, רעיון לא חכם בפני עצמו, שבעצם הפכה את כל ההרגשה על פניה. אולי הייתי במצב רוח כבד כמו של הטיפוס ההוא שחשבתי שפעם הייתי ושכנראה בעצם לא עזב מעולם, אולי היא היתה במוד אובר-מפגר, יותר מהרגיל. סתם קישקושים שהטיפוס הכבד ההוא רואה אותם כסופר-ילדותיים, ככאלה שלא גורמים לו לאהוב אותה יותר מדי, אולי אפילו פחות מדי. פאק, אולי בכלל לא השתנתי ואני לא הטיפוס הזורם-קליל-יכול-להסתדר-עם-מישהי-שאולי-עוד-לא-התבגרה-לגמרי.
אני, היא, מחר, שיחת חתך. סוג של "זה הכל או כלום" חלק ב'. אולי שוב אחרי ריחות הבושם והמגעים הפיזיים של מחר הכל יהיה פרחים מלבלבים בשדות נצח מוריקים ומלאי ילדים מתרוצצים חסרי דאגה. אבל בינתיים הספק מבעבע, תמונות ורדרדות מתפוגגות והקו ההוא שהתווסף מעל השורה ההיא ב-have 2do list בכלל נעלם לגמרי.שמור בטל