"השבוע בשלולית" מס' 5 (או: על בגידות, שרמוטות ושיבוטים)

היזם, ההוגה, המייסד, הגרפיקאי וההטמ"ליסט הראשון: אי-מייל (אושיית האינטרנט, לא התוכנה), בעליו החוקי והגאה של הבלוג הנבזי והחביב (תודה, גדי) - סייברלייף 2.01 בטא | לא עובד עם צ'קים, מצטער | נוסד: 10.9.2002 | 18 מנויים-משלמים מקללים את הרגע בו נרשמו. תעשו מנוי, רבאק, או שתמליצו לחברים (<-- הנה עידו, ככה עושים מזה לינק)

"תמרה של מאיר": פרק 6403 אנד קאונטינג
אוקי, אני יודע שמדובר בנושא עדין אז אני אעשה את זה בזהירות: תגידו לי, יא מפגרים, איך אתם לא רואים מה הולך לכם מול העיניים? איך אתם לא שמים לב לבלוג הכי מדהים שקיים בעולם הסייברי?! איך יכול להיות שהטלנובלה המטורפת הזאת, שאף תסריטאי ארגנטינאי לא חלם לכתוב, מתרחשת לכם פה מול הפרצוף ואתם שותקים במקום לשלוח הודעות לעיתונות?! איך זה שאף אחד עוד לא כתב פוסט כמו שצריך לקטע הראשון בישראבלוג שקראתי ושהשאיר אותי עם לסת בגובה הרצפה? תגידו לי, יא סתומים, אתם בחיים? אתם קולטים מה הולך שם?!

(שתיקה. מתוחה. מאוד. האם הקוראים יבהלו מהאגרסביות ומהקללות שהוטחו בפניהם ויעזבו את המקום לאלתר? לא, הא? ככה חשבתי)

כולם רגועים? אחלה. למי שעוד היה ספק, אני מדבר כמובן על הבלוג של תמרה, האחת והיחידה, המלכה היחידה והבלתי מעורערת של השלולית שלנו ומי שהחיים שלה גורמים לכל טלנובלה סוערת להראות כמו סרט תיעודי משמים. ואני לא ציני, בחיי. הרגע סיימתי לקרוא בפה פעור את הבלוג המחודש של תמרה, וקשה לי להתאושש. למי שעוד לא הבין על מה המהומה - תמרה, זו שאוחזת גם בבעל וגם במאהב וגם בבלוג שמתעדכן אפ-טו-דה-מיניט - נכנסה להריון ממאיר, המאהב המתמיד והבלתי ניתן לעצירה שלה, ואחרי כמה ריחופים קלים אך בהחלט צפויים (מחשבות סטייל "למי התינוק יהיה דומה" וכאלה) - נחתה תמרה לחיקה הקשה של המציאות והבינה שעליה להחליט מה לעשות עם העובדות החדשות שבבטנה.

מה שאפשר להגיד לזכותה (ובעיני לא נשארו לה הרבה נקודות זכות אחרי שהרשתה לעצה להיכנס לעשות שטות ולהיכנס להריון בחוסר אחריות שכזה) זה שסוף סוף נראה שהיא מקבלת החלטה מסוג כלשהו ומפסיקה עם החיים הכפולים האלה ש(שוב) בעיני הם רמאות אחת גדולה, גם לגבי האדם שמרמה ובעיקר לגבי הסביבה שלו. אז נכון לרגע כתיבת שורות אלו היא מחכה שבעלה יעשה טובה ויתפנה מהבישולים במסעדה כדי שיוכל לקבל את הבום בפנים - הודעת פיטורין רשמית מאשתו שתחייה. אני רק חושב לעצמי איך הוא יגיב כשיגלה שלזוגתו יש בבטן ילד של מישהו אחר. האם שוב הוא יהיה סלחן? אני בספק. בכל מקרה, צריך לקוות שתמרה לא תחסוך מאיתנו את הפרטים ותשתף אותנו בתאורים ציוריים כמו שהיא יודעת לגבי התגובה של החוקי, כי אחרת מיד נבטל את המנוי ונעבור למתחרים מחברת הכבלים, שם יוצרים את הפקת המקור "הבלוג שלנו" (מיד אחרי הפסקת פרסומות. אל תלכו לשומקום).

(הפסקת פרסומות)

הבלוג שלנו: בגידות לייב בעידוד הקהל
כבר כתבתי מזמן על הסו-קולד "בלוג" הזה אבל (כמעט כמו תמיד) יש לי השגות על מה שקורה שם לאחרונה. למי שעוד לא יודע, כנראה של-ע' ומ', אחד ואחת שנשואים (אבל לא זה לזו) נדפק האאוטלוק או המסנג'ר, כי הם משתמשים בפלטפורמה של "ישרא" כדי לנהל התכתבויות ומסרים נוטפי געגועים ורמיזות מיניות אחד עם השני.

מעבר לחומר שגורם לבחילה (הודעות סטייל "מתגעגע/ת אליך", "רוצה להרגיש אותך עכשיו" - צצו במוחי חורש המזימות שתי סוגיות. סוגייה א': סליחה, מה הקטע? מה זה האקסהביזיוניזם הזה? אתם פה בשביל התגובות, בשביל מחיאות הכפיים, בשביל האגו? אולי תענו סוף סוף על השאלות האלה שהופנו אליכם בוריאציות שונות ע"י כמה בלוגרים תמהים למראה הזוג החדש המתגפף באמצע הרחוב הראשי של הבלוגוספירה? נשמח לשמוע הסברים, בהנחה, כמובן, שמדובר בזוג אמיתי ולא באיזה מעמיד פנים עם בעיות סכיזופרניות מתקדמות.

סוגייה ב': כנראה שמעשיהם של ע' ומ' קרובים להדיח את דגניה, בלוגרית חדשה יחסית אך תמימה ג'סט דה סיים, לה בעיות סטנדרטיות עם הבעל - לשקול ברצינות אחזקת מאהב וירטואלי או אחר כדי להתפצות על מכאובי הזוגיות החוקית. בסדר, זכותה. אבל מה שהרתיח אותי זאת אחת בשם דלן, שמקפידה לפצוח בתגובות הכוונה ועידוד לשני ה"לאב בירדס" בכל פוסט חדש שמתפרסם אצלהם. משהו סטייל "אני מומחית בתחום הזה, אני יודעת מה עובר עליכם, אל תוותרו, תמשיכו, זה כדאי (עכשיו במבצע)". ראתה דגניה, נשמה תמימה שכמוה, כי טוב, הצטרפה למעודדים ונכון לרגע כתיבת שורות אלה עושה קולות של מי שתומכת בגרסת ה"כל אישה ובת מחזיקה מאהב לשבת (ולשאר ימות השבוע)". חבל. חבל שכשדגניה תהיה גדולה היא תצא אישה ממורמרת כמו דלן. אז דלן, לחשוב פעמיים לפני קריאות ה"אולה" בכל פעם שאת מזהה פוסט ניאופי כזה או אחר, טוב?

תופעה מדאיגה: השרמוטות השתלטו על הבלוגוספירה
ברור שאף אחד לא פספס את הבלוג החדש של רותי שרמוטי, נכון? אז נחסוך במילים ולא נספר על הכותבת השנונה וחסרת העכבות (איזה אנדרסטייטמנט) ששותלת בכל פוסט שלה סיפורים על כמה עברו במיטתה ומה בדיוק הם עשו לה. הקטע שעורר אצלי תהיות היא העובדה ששניים מהניוזלטרים הבולטים בעולם האינטרנט הישראלי, שמן הסתם נערכים בידי גברים - נעמדו על שתי רגליהם האחרויות, מחאו כפיים בהתלהבות תוך שהם מזילים ריר סמיך והקדישו למיס שרמוטי קישור וכמה מילים.

ואני שואל: למה מה? תודו, חבר'ה, שרק בגלל שהבחורה היא לא בחורה (?) שרואים כל יום, כזאת שמשתמשת בשורש ז.י.י.ן ו/או ש.ר.מ.ט ו/או ח.ר.מ.נ על ימין ועל שמאל - זאת בעיקר הסיבה ללינק שנתתם אליה. אין אפס, היא כותבת לא רע, יש עליה תחביר שתמרה (ע"ע) היתה יכולה רק לקנא בו - אבל תכל'ס מה שהעמיד לכם (את העט ציפורן), הרטיב לכם (את הדיו בכסת) וגרם לכם לכתוב עליה זאת בעיקר רוח הזנות והסקס החופשי והבלתי אופייני שנושב בין דפי בלוגה. נכון, מר שמשון (עייפות החומר, הא? חצוף)? נכון, מר לוינסקי?

הדבר הטוב שיצא מהבלוג של מאדאם שרמוטי הוא שלפתע השרמוטיות יצאה מהארון ונעשתה יותר נוחה, שלא לומר מיין-סטרימית. פתאום נוצ'קה הנערצת מודה שגם לה היו מחשבות שרמוטולוגיות פה ושם, פתאום בת טיפוחי, נועה בן טולילה מודה שהיא בעצם שרמוטה מודחקת היטב (טוב, אצלה זה אולי לא מפתיע) וגם דנה וליה גילו למי שהקשיב טוב שבעצם להיות שרמוטה זה לא דבר רע כל כך. אז אולי נכונה האימרה של הנשים שרמוטות? או שזה היה זונות? המ, לא חשוב (מיהר E לקפל את הבאסטה שלו ולברוח מהשוק לפני שפמיניסיטיות שעירות ילמדו אותו מה זה להתייחס לנשים כמו לכוס מהלך. או שאולי זאת גברת שרמוטי שבונה את התדמית הזאת? תמהתני. בעצם אין לי זמן לתהות, הפ"שפ"שיות כבר בעקבותי).

ההצלחה, שיבוטים רבים לה
נו, זה היה צפוי. לאור הצלחתו המסחררת של בלוג זה (אגו, אמרתי ארצה!) קמו ברחבי הבלוגוספירה תחליפים זולים שאמורים לספק את קהל הקוראים הצמא למעט טקסטים עשויים היטב. על אחת מהם כבר כתבתי לא מזמן, אז בואו נתרכז במקרה השני (גם בגלל שחבל להתייחס לבלוגי-שנאה טרחניים): מישהי בשם FEmale אשכרה לקחה את השם המפורש (גם שלי וגם של הבלוג הזה) והרימה עלאק "גרסה נשית" לבלוג ששינה את פני הבלוגוספירה (אגו, חלאס! אני אכניס אותך בסוף לשרותים!). האינסטינקט הראשוני היה לחייג לעורך דיני ולתבוע את החקיינית - אבל אחרי כמה דקות הבנתי שהיא בעצם עושה לי כבוד (וגם בגלל שהעו"ד הבנזונה הזה היה לוקח לי 80% מהרווחים של התביעה) בזה שהיא בנתה (ולא סתם, היא אפילו עשתה מנוי פרמיום! יעני, זרקה עלי כסף. ריספקט, דפנטלי) גרסה נשית משובטת.

האמת שבפוסטים הראשונים כמעט והתחרטתי כי, איך לומר, הטקסטים שם לא התרוממו. אבל לאחרונה ניכרת השקעה והצדקת השימוש בטייטל "סייברלייף". עדיין חסר לי קצת הומור שחור וניצוצות של שנינות שהם מאסט בכל בלוג שמתיימר להיות הזכיין שלי - אבל הנושאים מתחילים להיות מעניינים והבחורה גם לא מגלה סימני פגיעה מהערות עוקצניות-אך-בונות שמגיעות מהכיוון שלי. מי יודע, אולי עוד נתחתן, נקים משפחת בלוגים ויוולד לנו בלוגיג קטן, נשכני ועז מבט, כיאה לבן משפחת Male.

נבר דה לס, עדיין מנקרות בי השאלות למה היא היתה צריכה להשתמש בשם של בלוג אחר כדי לכתוב. אם העניין היה יחצני בלבד - זה לגמרי הוכיח את עצמו (כמעט 700 כניסות בשבוע. אכן, אנשים נוטים להקליק על כל מה שנודף ממנו ריח של מותג כמו "סייברלייף". אגו, חלאס! תיזהר ממני, אני אפרק לך ת'עצמות). ואולי היא חששה להמריא לבד בלי איזה ספונסר בעל שם מאחוריה? מעניין. אני אברר את זה איתה בשיחה אצל היועצת הזוגית ביום שישי.

מקומון זה טרם נשלח בדואל ל-18 מנויים/ות שעשו את טעות חייהם ונרשמו כדי לקבלו במייל. בואו נגיד שכשנגיע ל-30 נתחיל לשגר אותו לאאוטלוק שלכם. עניין של כדאיות כלכלית. אז אם נהנית - תרשמ/י, בחייאת. אם כבר נרשמת - הפנה/י לחבריך, ז"א אלה שנשארו לך | אשמח לקבל שמועות ורכילות דיסקרטית לציטוט בשמי, שמועות ורכילות דיסקרטית בעילום שם, בקשות והערות, פרסום ברשימת התפוצה, בקשות לסינדיקציה ופרסום | המעונינים בקרדיט מתבקשים לציין זאת במפורש (קטע זה נגנב בלי בושה מדו"ח אמין) | אלוהים ירחם על נשמתו של מי שמצטט בלי לינק למקומון זה בפרט או לבלוג זה בכלל
שמור   בטל

Emale
28/10/2002 16:03, בקטגוריות
31 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     -1 הפניות לכאן     לינק ישיר לקטע
תגובה אחרונה: פיסטוק (וגם עצמו) ב-18/6/2003 13:24