"לכל סיום יש התחלה חדשה" / י. פוליקר, 84' (או: שיט, שוב ברחה לי המילה)
אני חושב שאנצל את הדף הנקי הזה של חודש נובמבר כדי לפתוח גם דף חדש מבחינה קונספטואלית. הבדיחה שנקראה "השבוע בשלולית" כנראה הגיעה רחוק מדי, בעיקר בזכות אנשים שלא הבינו את הפרודיה שיש בניוזלטר שמסקר את ענייני הבלוגוספירה ובעצם צוחק על ההתייחסות אליה כאל סוג של חברה סגורה ושלוליתית. כל זה גרם לתגובות אוהדות מצד אחד (ותודה לכל מי שנרשם לקבלת הניוזלטר בדואר) אבל מצד שני לשינוי לא רצוי בכתיבה שלי (אני מודה, הרגשתי שלפעמים אני לא כותב אלא נואם), ולכל מיני מריבות שגרמו לי תחושת בחילה בכל פעם שנכנסתי לכאן. לא כיף, ממש לא.

אז אני אנסה לחזור לכתוב בכיף שלי על ענייני "סייבר-אקטואליה" (מונח חדש שהמצאתי עכשיו, יש לי הרגשה שמישהו עוד יגנוב לי אותו) שמעניינים אותי, ש(מה לעשות) בתוכם עשויים להשתחל מדי פעם נושאים הקשורים לביצה - אבל כנראה לא בפורמט הניוזלטרי האופנתי אך מעורר המחלוקת. עוד בתכנית: הגיגים, מחשבות אישיות (לא אישיות מדי, סורי), אנקדוטות ששוות איזכור ו/או סתם רשימות "הב טו דו". לדוגמא:

@ אני לא מסוגל להפסיק מלשמוע בלופ אינסופי את השיר החדש של מדונה מתוך האפ-קאמינג סרט של ג'יימס בונד, "Die another day". מי שעוד לא ראה את הקליפ המדהים שלו, שכולל בפנוכו מלייאן משמעויות יהודיות-קבליסטיות - שלא יחשוב על לדבר איתי יותר.

@ לחלופין, אני חייב להיגמל משמיעה בלופ את "שיר הקטשופ" המפגר אך האופטימי. מההתחלה היה ברור לי שמרוב שהוא קליט הוא יתפוס אותי בצ'יק (כמו את 99% מהמדינה) באוזן - אבל הוא עשוי בדיוק מאותו סוג של שירים שנמאסים בערך באותה מהירות בה הם מתחבבים. מדאיג אותי שזה עוד לא קרה. אולי המוח שלי לא מסוגל לקלוט שירים מורכבים יותר?

@ אני צריך למצוא זמן לכתוב פה יותר. מבאס לקבל את הניוזלטר של קונספציה ולמצוא שם נושאים שהזכרתי לעצמי לכתוב עליהם כאן עוד בשבוע שעבר, אבל לא מצאתי להם זמן.

@ המיזם האינטרנטי החדש שלי מתחיל להתרומם. 3500 כניסות אתמול, שזה נחמד בהתחשב בזמן הקצר שהאתר באוויר. עכשיו רק צריך למצוא איזה ספונסר שיזרוק עלי ת'כסף שלו ואפשר לצאת לפנסיה (יה, רייט).

@ אני צריך לנסות לישון יותר. לא יודע אם ניסיתם, אבל כשישנים במשך כמה חודשים בממוצע 5 שעות בלילה מתישהו רמת הריכוז נפגמת, ובקטעים ממש מוזרים. קורה לי, למשל, שבאמצע הכתיבה אני מנסה למצוא את המילה המדוייקת שתגדיר את מה שאני רוצה להגיד - ולא מצליח. המוח שלי כנראה באמת בדרך להפוך לספוג משובח.

@ בעיה שאני מקווה שהצלחתי לפתור: אושיות האינטרנט שנרשמו כמנויים לבלוגי גרמו לי לשקול חמש פעמים מה לכתוב כאן, מה שהעמיק את הבצורת הקלה שהפציעה כאן לאחרונה. ההרגשה היא שסו-קולד "אנשים חשובים" מחכים למוצא פי קצת משתקת (הנה, לקח לי 5 דקות למצוא את המילה). מצד שני, הכבודה בטח מצפה לקרוא על ענייני ה"סייבר-אקטואליה" (שוב, תזכרו איפה ראיתם את המונח קודם) ועל זה בדיוק אני מתכוון לכתוב - אז נראה לי שמצאנו פה סוג של (לקח לי שוב 5 דקות למצוא את המונח המדוייק, והוא--->) עמק שווה. ואני שוב מזכיר לעצמי לא לכתוב כאילו שאני נואם למישהו.

@ כיף למצוא באגים בפרמיום החדש של "ישרא". הנה, את הקטע הזה התחלתי לכתוב קודם ובאמצע שמרתי אותו כטיוטה. כנראה שבגלל שזה הקטע הראשון בחודש מה שקיבלתי כשנכסתי אח"כ לבלוג זה עמוד חדש של נובמבר - אך ריק. יריב, לטיפולך המהיר אודה (ומצטער שחשפתי את באגיך ברבים)

@ אני כנראה בדרך לחדש את ימי הדי.ג'ו שלי כקדם. מוזיקה זה דבר שהזנחתי לאחרונה (ואולי זה מסביר את הידרדרות הטעם המוסיקלי שלי) ויהיה נחמד להתעסק עם התחום הזה ולראות ממנו גם כמה לירות, שלא לדבר על המסאז' שזה יעשה לסקס-אפיל שלי, שהרי המשפט "אה, ואני גם מדג'ה מדי פעם" עושה נפלאות לאזניים מסויימות (בעיקר מהזן הנשי).

עד כאן הגיגיי לבוקר זה. מקווה שנהנתם מהטוויסט החדש (וה-18 במספר) במודל הכלכלי של הבלוג אותו אתם אוחזים בידיכם (מצד שני, מודל כלכלי טבעו להשתנות, ככה שאל תיקשרו למודל הזה יותר מדי).שמור   בטל

Emale
3/11/2002 12:34, בקטגוריות
28 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     -1 הפניות לכאן     לינק ישיר לקטע
תגובה אחרונה: ליה ב-18/11/2002 18:16