אוקי, הפוסט הזה הולך להפוך אותי למאוד לא פופולרי. אבל אף אחד כבר לא נכנס לפה אז על הזין שלי.
נתחיל מזה שלגנוב תוכן מקורי משול בעיני לגניבה אמיתית. כמי שמייצר תוכן בעולם האמיתי (ההוא שמחוץ לישרא) נתקלתי כמה וכמה פעמים בניסינות לגנוב את התוכן שאני מייצר. זאת הרגשה מסריחה, מה שגורם לי לכתוב את הדברים הכנראה לא פופולרים הבאים. אבל כמו שאמרתי לחברשלי גדי - היום קל לי מאוד לראות את הדברים מנקודות המבט של נענע וישרא, אולי לפני 3 שנים הייתי מגיב בדיוק כמו grey, שלומית ולוחם החופש חם המזג ועז המבע (המזוגג משהו) ע. קינן - ואולי אף יותר חמור מהם.
נתחיל בזה שאתרים מתחרים זה חרא של דבר. אני יודע את זה מניסיון אישי. אתה עובד קשה, יוצר משהו חדש, מתחיל לקצור את הפירות - והופ, קם לו תאגיד גדול מעבר לכביש (כן חברשלי גדי, אתם התאגיד בסיפור הזה) ורוצה לקצור לך את הפירות שלך. שוב, אני מדגיש: אתרים שקמו אחריך, התעוררו מאוחר ונרתמו לטרנד כשגילו שזה הבאז החדש. להיות בעל עסק כשיש לך אתר מתחרה זה חרא, אבל יותר חרא זה לנסות להעתיק ולהעביר אליך את תוכן הטרנד שכבר קיים והתפתח ופרח במקום אחר כדי לעשות הון על חשבונו ובמקומו. אולי זה חוקי כי אין חוק בנושא בעיקר בגלל שהאינטרנט זה דבר שמחוקק את עצמו תוך כדי תנועה. אבל זה בעיקר לא אתי, לא מקצועי ומסריח, מגעיל וישראלי בכל המובן הרע של המילה.
שתי נקודות למחשבה לתפוז:
א. אם תפוז כאלה גברים למה הם קראו לכלי הזה "כלי גיבוי" ולא "כלי העתקה מישרא", למשל? אתם גברים? תהיו גברים עד הסוף.
ב. אתם בטוחים שהמערכת שלכם יותר טובה? תחכו קצת, תדגרו, תנו לטכנלוגיה שפיתחתם להפרות את עצמה לבד. אם היא כל כך טובה אנשים כבר יעברו לשם לבד, או מקסימום יפתחו שם בלוג במקביל עד שיחליטו איזה בלוג לזנוח. אבל לא, הישראליות הדוחה של מר תפוזי, שהתבטאה היטב במחטף דף הבית, מכה שנית. אם תרצו - ככה אנחנו נראים. רוצים הכל עכשיו ומהר, חומדים את אשת השכן, חומדים את הונו. ככה אנחנו נראים ישראלים, בעיני עצמנו ובעיני העולם כולו.
כמה מילים לבלוגרים בישרא: אתם מתארחים בנענע? עולה לכם כסף? נכון שלא (אלא אם אתם מנויי פרו ואז התשלום הוא באמת מגוחך)? יפה. במקביל נענע נותנת לכם שירותים כמו אירוח, במה פופולרית וקהילה עשירה להגיגים שלכם? קחו את זה בחשבון דקה לפני שאתם צועקים "התוכן הוא שלי ושל אמא וסבתא שלי בלבד". אתם לא רוצים שיהיה איזה תאגיד שיתקע לכם אצבע שמנונית בתוך הטקסטים? לכו תפתחו בלוג על איזה שרת פרטי, במקום אליו תצטרכו להתפלל שמישהו יקרא אתכם, תצטרכו לשלם בעצמכם על השרתים ועוד. אבל מה? תגידו זה התוכן שלי ושל אמא וסבתא שלי בלבד ולאיש אסור לגעת בו - ופה תהיו צודקים באלף אחוז.
למה בקושי אמרתם משהו כשנענע שמו באנרים בראש הבלוג שלכם? אולי כי גם תפוז מוכרים פרסומות (ואני חושב שבהרבה יותר כסף) בפורומים שלהם, ש,אופס, גם שם יש תכנים ששייכים לגולשים. דין הודעות ומידע שמובא בפורומים ע"י אנשים פרטיים הוא בדיוק כדין פוסט לצורך העניין. בלי לחפש, אני חותם לכם שיש אלפי אם לא עשרות אלפי הודעות בפורומים של תפוז שיש בהם תוכן חשוב, מקצועי ובעל ערך רב, לא פחות ואפילו יותר מאשר במאות אלפי הפוסטים שיש כאן. אני רוצה לראות את פרצופו של מר תפוזי ביום בו יקום בבוקר ויראה שכל אותן הודעות תוכן יקרות מפז, שמושכות אליו מיליוני גולשים ועליהם הוא לא משלם לירה ורק מרוויח מהפרסומות שהוא שם מעליהן, מצדדיהן ומאחוריהן (פרסומות הרבה יותר אגרסיביות אגב מהפרסומות הסולידיות להפליא שיש בבלוגים שלכם) - נמשכו ע"י איזו תוכנה שמישהו פיתח בפורומים של נענע. כתום הפרצוף שלו לא ישאר, הוא בטח ינוע לכיוון האדום הכהה.
ובחזרה לענייני ה"חוק": זה הדיל, הדיל הבלתי מוסכם והבלתי כתוב בין אתרי תוכן לבין הקהילה שלהם: אנחנו נותנים לכם במה פופולרית, כלים טכנולוגים (שאולי מופיעים מעט מדי ומאוחר מדי, אבל זאת לא הנקודה. ואגב, תהיו בטוחים שעכשיו נענע יתנוענעו הרבה יותר בכיוון פיתוח הכלים שכל כך רציתם) לפתח את האתר שלכם, חיי קהילה תוססים ועוד - אתם קחו בחשבון שנשמח אם תמשיכו לכתוב כאן, רובכם בחינם. זה כל מה שאתם צריכים לעשות. לכתוב. אתם "מתחייבים" לפתח את התוכן שלכם אצלנו תמורת זה שאנחנו נפתח לכם את הבמה ואת המכשיר. כל זה נותן לנענע את הזכות הלגיטימית להגן על התכנים שהיא אמנם לא אחראית עליהם מבחינה חוקית - אבל בהחלט יש לה זכות להגיד מילה ו-כן, כן, זכות לעשות מעשה שאולי נראה לחלק מהבלוגרים כהתערבות בתכנים שלהם - במטרה למנוע ניסיון של אתר מתחרה לקחת את אותם תכנים ממנה.
אז אולי נענע לא לקחו אחריות על התכנים שבבלוגים בריש גלי, בין השאר בוודאי כדי לא לקחת אחריות על כל מיני דברי נאצה ותועבות שמתפרסמים כאן, ובגלל זה הם נאשמים עכשיו בצעד "לא אתי" כלפי הבלוגרים שלהם. אולי גם נענע נרדמו מהר מדי על המשמרת ולא פיתחו והשקיעו כמובטח כי לא היתה תחרות ראויה. זה לא בסדר, אבל זה לא פשע. הפשע האמיתי הוא ניסיון לגנוב קהילה.
גניבת קהילה פשוטו כמשמעו: לפתות כמו אשמדאים זקנים בלילה עם סוכריות מנצנצות (שטרם הוכיחו את עצמן אגב) אנשים לעבור את הכביש לצד השני של הרחוב. שם, בצד השני, אנחנו כבר נעשה על התכנים שיצרתם בעזרת הכלים שנתנו לכם בצד הקודם של הרחוב - את הכסף הגדול, ואותו נכניס לכיס שלנו. ולמה מה, ניתן לנענע אחוזים? למה מה קרה? גמרתם להשתמש בכלים שנתנו לכם פה? סבבה. יאללה, קחו את מה שיצרתם בעזרתם ובואו אלינו. גועל נפש.
ולא שאני חושב שרוב האנשים פה יעברו לתפוז. יש שם כמה כלים נחמדים אבל זה הכל. למי שרגיל לממשק וללוק (הפרימיטיבי אך החינני) של ישרא, הממשק של תפוז ייראה לו מסורבל ולא ידידותי. מעבר לכך, האנשים בתפוז שכחו דבר אחד: אפשר לנסות לגנוב קהילה, אבל קשה לגנוב חיי קהילה. מה תעשה כאן פאקצה איקס בלי הבלוג הצמוד של פאקצה וואי? במילים אחרות - יש כאן כבר מזמן חיי קהילה שמורכבים מטבעות-טבעות וקבוצות-קבוצות של בלוגרים קוראים-מגיבים לאותם בלוגרים. את הטבעות האלה קשה מאוד לפרק לדעתי. בפרפראזה על משפט ידוע ניתן להגיד: אפשר לנסות להוציא את הבלוג מהקהילה, אבל אי אפשר להוציא את הקהילה מהבלוג.
אני לא שוכח שכל הנאמר פה בזכות נענע והכלים שלהם הוא בעצם בזכות רוב הכלים שפיתח יריב עוד לפני האיחוד עם נענע. משום מה יותר קל להקליד "נענע" מאשר "נענע וישרא" או "ישרא" לבד. תרוץ עלוב, אני יודע.
fe.fe
בובה ממוכנת (הראשונה)
DreamTripLife
