דיסק חדש של דפש מוד הוא תמיד סיבה טובה לשמחה קטנה, ובטח לפוסט חדש. שלושת הקשישים מבזילדון שהקימו את הלהקה ב-81 כשחלק מכם עוד היה במצבי צבירה נוזליים מסוגים שונים, הוציאו את אלבום האולפן ה-11 שלהם לפני כעשרה ימים. הוא נקרא Playing The Angel ומתוכו יצא קצת קודם לשוק הסינגל הראשון, Precious.
אני חושב שאני יכול להיזכר איפה קניתי את חלק מהאלבומים הקודמים שלהם: את הרביעי, Some Great Reward, קניתי באיזו חנות עבשה ב-84 שהיתה חצי מעבדה לתיקון טלוויזיות או משהו בסגנון, ובגלל שהם היו אז פופולרים בערך כמו דוראן דוראן (הסינגל People are People הוא מתוך האלבום הזה) התקליט עבר בערך בין כל האנשים בכיתה שלי; את החמישי, Black Celebration, קניתי לדעתי ממש ביום שהוא יצא לשוק בארץ, מתישהו ב-86 ב"בית התקליט" המיתולוגי בת"א; שנה אח"כ הם הוציאו את Music For The Masses הנהדר, שאני לא זוכר איפה קניתי אותו אבל הקלטת שהעתקתי אותו אליה נסעה איתי עד דרום לבנון ועזרה לי להעביר שם תקופה יפה בצבא; את Violator המצויין (עם Enjoy The Silence) מ-90 הקלטתי על קלטת מיד שהוא הגיע לחנות הדיסקים בה עבדתי אחרי הצבא; את Songs Of Faith And Devotion מ-93, הדיסק שטילטל מוסיקלית את כל מי שהוא חשב שהוא מכיר אותם עד אז והראה שהם מסוגלים לעשות גם מוסיקה יותר "כבדה" ורוקיסטית ולא רק פופ אלקטורני - ועדיין להישמע מעולים - את הדיסק הזה הביאו לי מחו"ל; אלבום הרמיקסים Remixes 81-04 המשולש מהשנה שעברה שלהם תופס אצלי כבר חצי שנה את שלושת המקומות הראשונים בצ'יינג'ר באוטו, ולמרות שהחלפתי את שאר הדיסקים במחסנית כבר כמה פעמים בשלושה האלה אני לא נוגע; ואני גם זוכר איפה שמעתי חלק מהשירים שלהם בפעם הראשונה, אבל אז הפוסט הזה לא יגמר.
על המדף יש לי שתי קלטות שלהם מהשנים הראשונות - את Some Great Videos שזה אוסף קליפים מהשנים 81 עד 85, ואת The World We Live in and Live in Hamburg שזו הופעה חיה מ-86; וגם שני DVD שלהם - את One Night In Paris המדהים מ-01, ואת The Videos 86>98 הכפול מ-03, שכמו שאפשר להבין מרכז את כל הקליפים שלהם מהשנים הנ"ל.
הדיסק החדש, לפי מה שהבנתי, קצת קשה לעיכול והוא כנראה מאותם דיסקים שמסתדרים לך באוזן רק אחרי כמה האזנות. אותו דבר קרה לי עם Precious, שבהתחלה נשמע לי קצת סתמי אבל אחרי פעמיים-שלוש הוא הפך בעיניי לנהדר, עצוב ויפה. קראתי באיזשהו מקום שמרטין גור, כותב השירים הראשי של הלהקה, כתב אותו בתקופת גירושים קשה שעברה עליו והוא פונה בשיר אל ילדיו - מה ש,לעזאזל, גרם לי כמעט לבכות בכמה פעמים באחרונות ששמעתי אותו. אני חושב שעברתי עם חברי הלהקה, שהם מבוגרים ממני בכמה שנים ספורות, סוג של דרך מקבילה ב-20 השנים האחרונות - משירי פופ קיטשיים בעיקר בשביל ריקודים בתחילת האייטיז, דרך נושאים בוגרים יותר של בינו לבינה בתחילת הניינטיז, ועד התפכחות מסויימת מאותם חלומות רומנטים שעוברים רוב האנשים לקראת סוף שנות ה-30 לחייהם. ואולי העובדה ש"עברנו יחד" את האפ'ס אנד דאונ'ס האלה היא אחד מהדברים המרכזיים שמחבר אותי ללהקה הזאת.
את הקליפ החדש, למי שעוד לא הספיק, אפשר לראות פה (מדיה פלייר) ופה (ריל פלייר). המילים המלאות כאן.
Precious
דברים יקרים ושבירים
זקוקים לטיפול מיוחד
אלוהים, מה עוללנו לכם
תמיד ניסינו לחלוק
את היחס העדין ביותר
עכשיו הביטו מה גרמנו לכם לעבור
דברים ניזוקים
דברים נשברים
חשבתי שהסתדרנו
אבל מילים נותרו ללא אומר
הותירו אותנו כה פגיעים
היה כל כך מעט לתת...
למלאכים עם כנפי כסף
אסור לדעת סבל
הלוואי שיכולתי לקחת ממכם את הכאב
אם לאלוהים יש תכנית אב
שרק הוא מבין
אני מקווה שדרך עינייכם הוא מסתכל
דברים ניזוקים
דברים נשברים
חשבתי שהסתדרנו
אבל מילים נותרו ללא אומר
הותירו אותנו כה פגיעים
היה כל כך מעט לתת...
אני מתפלל שתלמדו לבטוח
לתת אמון בשניינו
ולשמור מקום בליבכם לשניים
דברים ניזוקים
דברים נשברים
חשבתי שהסתדרנו
אבל מילים נותרו ללא אומר
הותירו אותנו כה פגיעים
היה כל כך מעט לתת...