True Faith
1. הליכון זה לא כיף, האמת די משעמם. המדריך נתן לי 20 דקות ללכת עליו. הכי רחוק ששרדתי היו 18. השיעמום הרג אותי.
2. האלפטיקל קצת יותר כיף, אבל גם קצת יותר קשה. שם שרדתי גג 5 דקות.
3. לא כיף לגלות אחרי שאתה עושה מנוי בוקר, שלא חשבת על זה שהתכניות הכי טובות שיהיו לך בטלוויזיות בחד"כ הן תכניות בישול סלאש אודטה סלאש אופרה סלאש אברי פאקינג תכנית לייף סטייל מזורגגת.
4. וגם עקרות בית נואשות ומתנשפות מסביבך.
5. אבל הכי כיף זה לעבוד על מכשירי המשקולות.
6. הכי כיף זה לעבוד על מכשירי המשקולות ואח"כ להרגיש את השרירים בידיים.
7. הכי כיף זה לעבוד על מכשירי המשקולות ואח"כ להרגיש את השרירים בידיים ואח"כ להסתכל בראי ולדמיין שמשהו אקצ'לי התנפח שם.
8. קצת פחות כיף זה להגדיל על דעת עצמך את המשקל במכשירים ואח"כ להתפלא שבבית אתה לא מרגיש את הגוף חמישה ימים.
9. לא ממש כיף לגלות שלעשות 20 כפיפות בטן, אותן תיקתקת בסטים של 50 בתיכון, נעשו דבר קשה מאוד לביצוע אחרי 20 שנה בהן התכופפת בעיקר כדי להרים את העיתון בבוקר.
10. וזה למרות שבתיכון כפיפה נחשבה כפיפה רק אם ממש התרוממת ונגעת עם המרפקים בברכיים, והיום המציאו כפיפה שהיא בסה"כ כיפוף קליל של הגוף והרמה של הראש בערך 5 ס"מ מעל המזרון.
11. עוד יותר כיף זה להרגיש שאתה ממש, אבל ממש, חי חזק בקטע של בריאות, כשאחרי החד"כ אתה רוכש ב"ארומה" ממול סלט דל קלוריות עם נתחי עוף לארוחת צהריים ואפילו מצליח לגמור את כולו.
12. כיף גדול יותר זה לסיים את החד"כ, לקנות את הסלט המזויין, ולהוציא מהחניון למטה את הרכב נוצץ אחרי שטיפה.
13. קצת פחות כיף זה לגלות שבשטיפה גובים ממך 50 ש"ח כי "זה ג'יפ". לא מספיק הוא אוכל דלק ב-1 ל-3.5 נבלות?
14. עוד פחות כיף זה לגלות שמנקה הרכב לקח קשה את הניקוי הפנימי ושפך על הדש-בורד 52 סוגים של חומרי פוליש למיניהם, שגורמים לך לנסוע עם חלונות פתוחים גם בגשם במהירות של לפחות 70 קמ"ש כדי שייכנס קצת אוויר צח פנימה.
15. אבל הכי כיף זה לנסוע הביתה עם מזגן (כי אתה עוד קצת מזיע מהחד"כ) ועם חלונות פתוחים (בגלל הפוליש המקסים), ברכב מבריק עם הסלט מאחור, להפעיל את הצ'יינג'ר ברנדומלי ולדוג את השיר שבדיוק מתאים לך למצב רוח: True Faith של New Order.
I feel so extraordinary
Something’s got a hold on me
I get this feeling I’m in motion
A sudden sense of liberty
I don’t care ’cause I’m not there
And I don’t care if I’m here tomorrow
Again and again I’ve taken too much
Of the things that cost you too much
I used to think that the day would never come
I’d see delight in the shade of the morning sun
My morning sun is the drug that brings me near
To the childhood I lost, replaced by fear
I used to think that the day would never come
That my life would depend on the morning sun...
When I was a very small boy,
Very small boys talked to me
Now that we’ve grown up together
They’re afraid of what they see
That’s the price that we all pay
Our valued destiny comes to nothing
I can’t tell you where we’re going
I guess there was just no way of knowing
I used to think that the day would never come
I’d see delight in the shade of the morning sun
My morning sun is the drug that brings me near
To the childhood I lost, replaced by fear
I used to think that the day would never come
That my life would depend on the morning sun...
I feel so extraordinary
Something’s got a hold on me
I get this feeling I’m in motion
A sudden sense of liberty
The chances are we’ve gone too far
You took my time and you took my money
Now I fear you’ve left me standing
In a world that’s so demanding
I used to think that the day would never come
I’d see delight in the shade of the morning sun
My morning sun is the drug that brings me near
To the childhood I lost, replaced by fear
I used to think that the day would never come
That my life would depend on the morning sun...שמור בטל
fe.fe
בובה ממוכנת (הראשונה)
DreamTripLife
