שנה עברה מאז הפוסט הזה, שנגמר במילים '2003 חייבת להיות טובה יותר', מה שמחייב אותי לחזור ולבדוק אם אכן באמת היא היתה כזו. והיא באמת היתה. הרבה יותר. ולא שזאת חכמה גדולה במיוחד אחרי 2002 הביאוסית, אבל הי, כבר קרו מקרים שמישהו חשב שהיה לו רע ואחרי שנה התברר בדיעבד שהרע האמיתי רק ארב לו בפינה.
אז זה לא המקרה. הגן הפולני שבי לא מאפשר לי להתפוצץ עם הצהרות של כמה אחלה וזה, ולא רק בגלל הפחד מעין הרע וכאלה. גם בגלל שאכלנו עוד קצת חרא מודל 2002 פה ושם גם ב-2003, שמבט חטוף על בערך 90 הפוסטים שכתבתי בה הזכיר לי רגעים שאת חלקם הייתי רוצה לשכוח. אבל בגלובלי היתה שנה טובה ואפילו יותר מזה, בעיקר אם מעמידים את איפה שהיינו ב-31 בדצמבר 2002 ליד איפה שאנחנו ב-30 בדצמבר 2003. טו מייק א סונג שטורי לורט, הבה נחתוך את ההשוואה בין שני התאריכים המרגשים האלה לשני התחומים הקלאסיים.
ביזנס. האמת שלא זכרתי באיזה נקודה בדיוק עמד הסו-קולד מיזם בסוף השנה שעברה, אבל רק הפוסט הזה מתחילת ינואר, אופטימי ככל שהוא היה, עזר לי להבין שהתקדמנו כ"כ הרבה מאז שזה נראה לי אולי שנתיים בביזנס-טיים. כשכתבתי את הפוסט הזה הייתי בטוח שהופה, הנה הכל מתחיל לשגשג ודברים כבר יסתדרו מאליהם. בפועל לקח הרבה יותר זמן משחשבתי עד שדברים הסתדרו. אבל אח"כ כבר דברים קרו מאליהם, כאילו שהדברים הטובים באו אלינו מעצמם אחרי הרבה זמן שרדפנו אחריהם. היום אני מעריך שאנחנו עומדים במצב בו קיווינו להיות לפי הפאקינג סקג'ואל, אם לא מקדימים אותו קצת.
פלז'ר. שיואו וזה. רק ממעבר מרופרף על כותרות הפוסטים בשנה האחרונה הבנתי כמה חיבוטים, כמה חבטות, כמה שינויים משונים בסטייט אוף מיינד עברתי השנה בנוגע לזוגיות זצ"ל, דברים שהעסיקו אותי יותר ממה שזכרתי כרגע. אולי עוד הוכחה שממרחק של זמן הכל מותך להרגשה כללית של 'עברנו את זה בסדר' סלאש 'אנחנו שלמים עם זה', אבל כשפורטים את זה למטבעות, או לפוסטים במקרה הזה, מגלים שהיו שם כמה משברונים קטנים. ועוד לא דיברנו על שוק הבשר החביב שקלט השנה עוד חבר לזרועותיו הדביקות ובדרך הראה לו כמה זה לא כזה גליק של הלייף להיות בתוך אותן זרועות. אבל כל זה הוא כבר היסטוריה עתיקה. עכשיו את כאן, זו שהיתה פה בעצם כל השנה הזאת אבל 11 חודשים מתוכה בסוג של פורמט אחר. ואם מישהו היה מראה לנו לפני שנה את הפיסקה שאני כותב עכשיו היינו שניינו נקרעים מצחוק, לא לפני שהיינו שולחים אותו לאישפוז כפוי במוסד הסגור הקרוב למקום מגוריו. אבל החודש ה-12 בשנה הזאת היה והוא עדיין מדהים לנו בטירוף, מספיק שחצי מהאושר שהוא הביא בתוכו ימשיך לזרוח לתוך 2004 כדי להאיר את השמיים מעל כל גוש דן רבתי באור שיסנוור גם עיוור. ואני הכי אוהב אותך בעולם.
באמצע היה גם כלב חדש שלפני שנה היה בן מינוס חודש, מעט מדי שעות שינה (לדעתי כנראה השנה בה ישנתי הכי מעט שעות אי פעם), קצת נחת מקבוצת המפגרים האהודה עלי, רגעים של שיעמום צרוף, נסיונות פאתטיים להחיות את ימי הזוהר ובדרך גם התפלקו כמה פוסטים לא רעים בכלל. וכמה טוב שיש את הבלוג הזה, אחרת באמת שלא הייתי זוכר את כל מה שקרה ב-2003, שנת הישרא הראשונה המלאה שסגרתי פה. שנה טובה, גמר חתימה טובה, ואם המשפט הזה עבד פעם אחת טוב, אז מ'כפת לי לנסות אותו שוב: 2004 חייבת להיות טובה יותר.
fe.fe
בובה ממוכנת (הראשונה)
DreamTripLife
