מישהי שביקשה עזרה בזיהוי שיר באחד מהפורומים (רק אני זיהיתי! אפילו לתותחי מוזיקה שם לא היה מושג איזה שיר זה) גרמה לי לחפור בחיפוש אחרי המילים של אותו שיר. כל הסיפור נתקל משום מה בהרבה קשיים, אבל בדרך הביא אותי להיזכר בשיר אחר של אותה להקה ואפילו למצוא עמוד שבו אפשר לשמוע אותו יחד עם שני שירים אחרים שלהם. אני מתכוון ללהקה בשם The Colorfield (סחתיין מומה, ים חומר יש לכם פה) שהקים טרי הול, אחד מאייקוני האייטיז הדי-מאוד נשכחים. הול היה חבר בלהקת The Specials בתחילת אותו עשור, שממנה יצאו אח"כ The Fun Boy Three (שתורגמה באגביות משעשעת ל"שלישיית המכייפים" במצעדים של רשת ג'). המכייפים הפציצו להיטי סקא ונשמה לבנים בלי סוף כמו The Tunnel of Love, Our Lips are Sealed ועוד. מאוחר יותר באמצע העשור הם התפרקו והול הקים את "שדה הצבע", שלא ממש זכתה להצלחה גדולה אבל השאירה כמה מאותם שירים קלאסיים-ששורדים-את-מבחן-הזמן אבל לגמרי לא מוערכים מספיק: Castels in the Air, Thinking of You והשלישי הוא השיר המדהים שאני שומע אותו מהבוקר בלופים (כמובן) והוא עדיין ממשיך לעשות לי צמרמורות שנובעות כנראה מהשילוב המושלם בין לחן שנוגע בדיוק איפה שצריך לבין טקסטים שתופסים אותך בבפנוכו. אני חושב שזאת גרסה אנגלית לשיר צרפתי במקור, ושכנראה הוא זכה לביצועים בשפות נוספות, אבל אני לא סגור על זה. מי שיכול לתרום מידע, מוזמן.
אפשר להקשיב לו כאן (השיר הראשון מצד ימין. אם כפתור ה-play לא עובד, תלחצו על stop ועל play שוב). השיר נקרא Windmills of your mind.
מסתובב,
כמו מעגל בתוך ספירלה
כמו גלגל בתוך גלגל
לעולם לא מסתיימים או מתחילים
בסליל שמסתובב לנצח
כמו כדור שלג במורד ההר
או בלון של קרנבל
כמו קרוסלה שחגה
מציירת טבעות סביב הירח
כמו שעון שמחוגיו חולפים
על פני הדקות שבפניו
והעולם הוא כמו תפוח
מסתובב בשקט בחלל
כמו המעגלים שאת מגלה
בטחנות הרוח של מחשבתך
כמו מנהרה בה אתה ממשיך
למנהרה משלה
במורד חלול למערה
בה השמש מעולם לא זרחה
כמו דלת שממשיכה להסתובב
בחלום חצי נשכח
האם האדוות הן מחלוקי הנחל
שמישהו השליך לתוך הזרם
כמו שעון שמחוגיו חולפים
על פני הדקות שבפניו
והעולם הוא כמו תפוח
מסתובב בשקט בחלל
כמו המעגלים שאת מגלה
בטחנות הרוח של מחשבתך
מפתחות שמקשקשים בכיסך
מילים שמצלצלות בראשך
מדוע הקיץ חלף כה מהר?
האם זה משהו שאמרת?
אוהבים מטיילים לאורך החוף
ומשאירים טביעות רגליהם בחול
האם קול של תיפוף רחוק
היו רק אצבעות ידייך?
תמונות תלויות במסדרון
או רסיסים של שיר
שמות ופנים חצי זכורים
אבל למי הם שייכים?
כשידעת שזה נגמר
האם לפתע הבחנת
שעלי הסתיו הפכו
לצבע שערה?...
כמו מעגל בתוך ספירלה
כמו גלגל בתוך גלגל
לעולם לא מסתיימים או מתחילים
בסליל שמסתובב לנצח
כשהתמונות נעצרות
כמו המעגלים שאת מגלה
בטחנות הרוח של מחשבתך.
fe.fe
בובה ממוכנת (הראשונה)
DreamTripLife
