הסינגל השלישי של דפש מוד, Suffer Well, מתוך האלבום המצויין Playing the Angel, יצא בחודש שעבר ואי אפשר הרי לעבור בשתיקה על עוד מאסטרפיס שלהם. הסינגל הזה, כמו שני קודמיו, A Pain that i'm used to ו-Precious יכול בקלות לדעתי להיכנס לרשימת 20 הגדולים של דפש מוד בכל הזמנים, ואולי יותר מזה. המוסיקה שלהם נעשית עם השנים יותר בוגרת, עמוקה ועדיין הם נשמעים חדשניים וכאלה שיכולים בכל זמן נתון להמציא את עצמם שוב מחדש.
הקליפ המעולה שמלווה את הסינגל מציג את דייב גאהן הסולן, כשהוא עובר מגיהנום אחד לשני וסובל בעקבות החלטה גרועה שהוא קיבל, כנראה בגידה ואי עמידה בפני פיתוי. במקביל מציג הקליפ את המציאות החלופית, המקבילה והטהורה, בה הצליח גאהן לעמוד בפיתוי. צדקני משהו, אבל לגמרי מעורר מחשבה.
את הקליפ עמוס ההברקות הויזואליות והרעיוניות ביים אנטון קורביין הגדול, שחוזר לביים עבור הלהקה קליפ נוסף אחרי שבעבר הרחוק ביים כ-20 קליפים בלתי נשכחים שלהם בעיקר מתוך Music for the masses מ-87' ו-Violator מ-90'. קורבין עובר עכשיו לפרוייקט הבא שלו - צילום סרט קולנוע באורך מלא על חייו של איאן קרטיס, סולנה המתאבד של ג'וי דיוויז'ן. צריך להיות מעניין.
סתם לידע כללי, הנהג בקליפ הוא מנהל הלהקה, ג'ונתן קסלר, והאישה שבו היא ג'ניפר, אשתו של גאהן גם במציאות. על ההברקה בהעמדה בקליפ של שני חברי הלהקה האחרים, מרטין גור ואנדי פלטשר, חבל להרחיב את הדיבור. צריך לראות. תבלו (מדיה פלייר | ריל פלייר).
היכן היית כשנפלתי מגן העדן ההוא
חלל ריק, לב קפוא
משהו משתנה, זה אצלך בעיניים
אל תדברי, את רק תשקרי בינתיים
לא היכן שחשבתי מצאתי אוצר
שלוות נפש לקנות אי אפשר
עדיין אני מאמין
אני מחזיק מעמד
סובל נהדר
לפעמים זה קשה
קשה לומר
מלאך הוביל אותי כשאיבדתי את הראייה
אמרתי אני מתחרט, קח אותי בחזרה
עכשיו אני מאמין
מהחדר הכי שחור הוא אותי קרע
קרא בשמי, אהבה נולדה
לכן אני מאמין
אני מחזיק מעמד
סובל נהדר
לפעמים זה קשה
קשה לומר
אני רק מחזיק מעמד
סובל נהדר
לפעמים זה קשה
כל כך קשה לומר.
(מילים מקוריות)