"זה האתר שבניתי לקראת המונדיאל, אני אשמח אם תוכלו לעשות איתי שיתוף פעולה ומצד שני לפרסם אותו באתר גדול כמו שלכם. השקעתי בו הרבה", אמר המייל שקיבלתי לפני כמה ימים. האמת? אתר לא רע בכלל, רואים שנעשה מהבטן ועוצב בתשומת לב עד כמעט הפרט האחרון. עוד בחור שחולם לעשות את זה באינטרנט, חשבתי לעצמי. בדיוק כמוני, לפני 8 שנים בדיוק.
יוני 1998 ועולם הספורט התכונן לקראת טורניר גביע העולם בצרפת. גם אני התכוננתי: שדרגתי את האתר הפרטי הקטן שתחזקתי כבר יותר מחצי שנה קודם, הוספתי לו דפים וקישטתי אותו יפה-יפה בסמל התרנגול הצרפתי שהיה הקמע של אותו מונדיאל. עדכנתי אותו בין עבודה זמנית אחת לשנייה: כבר שמונה חודשים מאז שפוטרתי מאותה עלק חברת אינטרנט הזוייה שהיתה סוג של שפן נסיונות בעולם אינטרנט ישראלי בו שלטו בעיקר פורטלים כמו IOL, וואלה, תפוז, נטקינג ועוד איזה פורטל סגלגל בשם 'אחלה' - ולידם בעיקר ריק וובי אפלולי. שמונה חודשים והמשכתי להתעקש לחפש עבודה בחלל הסייברי הזה, מה שקצת היה קשה כי, ובכן, היה שם חלל. ולקוות למצוא מקום עבודה באחד מהפורטלים לעיל היתה בעיקר תקווה קלושה, מאחר והם אויישו במעט מאוד אנשים שרובם עסקו בצד הטכני ופחות התכני. אז שרדנו איכשהו מעבודה ומפירוק חסכונות ומתקווה שמשהו טוב יצוץ.
אני לא זוכר אם זה היה מייל שקיבלתי או טלפון, אבל מהצד השני היה מנכ"ל של אחד מהאלה שלמעלה. "ראינו את האתר הפרטי שלך ואנחנו רוצים שהוא יהיה חלק מהפורטל שלנו בתקופת המונדיאל", הוא אמר. "כמה אתה רוצה לחודש הזה?" נשמעו המילים הדמיוניות בצד השני. זרקתי סכום מגוחך של 3000 ש"ח וההוא מיהר לקפוץ על המציאה. "סגרנו", הוא מלמל בחיפזון. "שיהיה לך הרבה בהצלחה".
מישהו בטח צוחק עלי, חשבתי למחרת כשמנכ"ל פורטל מתחרה התקשר או שלח מייל או מה זה בעצם משנה. "ראינו את האתר הפרטי שלך ואנחנו רוצים שהוא יהיה חלק מהפורטל שלנו בתקופת המונדיאל", הוא שיחזר את השיחה עם ההוא מאתמול. "אבל אנחנו", פה הגיע הטוויסט, "אנחנו התרשמנו מאוד מהיכולות שלך ורוצים להמשיך לעבוד איתך גם אח"כ. אז לא ממש נשלם לך על התקופה הזאת, בוא תכין לנו כמה רעיונות לאיך אתה רואה את העבודה אצלנו אח"כ - ושם כבר תגיע המשכורת וכל הדברים המסודרים שצריך".
פראיירים כנראה לא מתים. הם רק נדונו למצוא את עצמם חיים בתקופת טרום עידן הבועה, היכן שהבטחות שווא היו שוות זהב וטייטלים כמו "עובד באינטרנט" נצצו גם לעיוור שתקוע במעלית באמצע הפסקת חשמל יזומה. אז הודעתי למנכ"ל מאתמול שאני מצטער אבל פה מבטיחים לי שווא הרבה יותר קוסם ו-ויתרתי באלגנטיות אך בקלות דעת על השלושה גראנדס שרק אני, אלוהים ומנהל הבנק שלי ידענו כמה הייתי צריך.
המונדיאל היה מצויין. זינאדין זידאן וחבורת הטריקולור שלו מעכו את כולם בדרך לגביע היסטורי ואני עבדתי ימים כלילות על האתר המצויין לא פחות שלי, על מחשב שבקושי זז ובמהירות אש של 28.8K. הפורטל ההוא קישר איכשהו לאתר שלי, היו ים כניסות ובאופן כללי הרגשתי נחשק, מחוזר ומלא ברק. אבל אז המשחק נגמר: בערך יומיים אחרי שדידיה דשאן הניף את הגביע, המנכ"ל המצויין התחיל להתחמק בכל מיני תרוצים שונים ואני נשארתי עם אתר שתוקפו פג אתמול, בלי חיזורים מפורטלים נחשקים ובעיקר בלי 3000 ש"ח בחשבון. אה, וגם בלי עבודה מובטחת. את העבודה המובטחת ואת הטייטל של "עובד באינטרנט" קיבלתי באופן רשמי שנה ומשהו אח"כ, ובצירוף מקרים משעשע זה קרה דווקא באותו פורטל ששמח לשלם לי את 3000 השקלים שהיו אמורים להיות המשכורת הראשונה שלי באינטרנט. השאר הוא בעיקר היסטוריה.
לבחור ההוא ששלח אלי את המייל לפני כמה ימים היה כנראה יותר מזל, בעיקר בקטע של להיוולד ולגדול קצת מאוחר יותר. נגיד, 8 שנים אח"כ, לעידן בו יש קצת יותר אפשרויות, בועה הרבה יותר נפוחה ויציבה וגם כסף לא רע. כי בערך שבוע אחרי שהשתהתי עם התשובה שלי אליו - ראיתי את אתר מונדיאל 2006 שלו מקושר, מוטמע ומלונקק היטב באתר מתחרה לשלי. מעניין איפה הוא יהיה אחרי שהחודש הזה ייגמר, חשבתי לעצמי. פתחתי את המייל שלו, כתבתי בחיפזון "שיהיה לך הרבה בהצלחה", ולחצתי על 'שלח'.