בואי איתי אל בין העצים, נשכב על הדשא וניתן לשעות לחלוף. קחי את ידי, חזרי לאדמה, בואי נברח רק ליום אחד. תני לי לראות אותך מתפשטת עד העצם. לעיר הגדולה אין קשר לזה, את שואפת פנימה אדים אותם אני טועם כשאנחנו מתנשקים. קחי את ידי, חזרי לאדמה, היכן שהכל שלנו לכמה שעות. תני לי לראות אותך מתפשטת עד העצם. תני לי לשמוע אותך מגיעה להחלטות בלי הטלוויזיה שלך, תני לי לשמוע אותך מדברת רק בשבילי.
מתוך הופעה בנירנברג, גרמניה, 4.6.06. עוד 31 ימים הם כאן.