נתחיל בקצת מספרים: במשך ארבעת הימים בחודש שעבר שבהם הובלתי בגאון את פרוייקט המונדיאל סלאש הסופר פארם סלאש הפתקיות הצהובות, טולטל קשות הקאונטר בבלוגי הקט, הרגיל לחיי שקט ושלווה פסטורלים משהו. בארבעה ימים נספרו בו 1347 כניסות, ולשם השוואה - בכל חודש מאי כולו היו כאן 1220 כניסות. מסתבר ש-16 לינקים בבלוגים שונים בישראבלוג, רובם מה-הו כה פופולרים ונחשבים בצ'כונה, עושים את ההבדל בין קאוטנר חביב אך זחיל משהו לבין אחד שאכל כמה סוללות דורסל טעימות במשך ארבעה ימים שלמים.
עוד קצת מספרים שילמדו אתכם על כוחם של בלוגים בעולמנו: שלשום, עת פרסמתי את הפוטומונטאז' סלאש ההומאז' לפרשת חשיפת ה-ולווט, קיבלתי מהגברת הקטיפתית לינק קטן בפוסטה החדש. מסתבר שלא פחות מ-681 איש הבחינו בו דרך כל המלל והלינקים ואף לחצו עליו כדי להגיע לכאן ביום אחד. אתמול, בלי שכלום התחדש בבלוג, נכנסו לכאן 271 איש, רובם ככולם דרך אותו לינק, והיום היו עוד כמה ריקושטים. ככה זה שעושים לך כבוד בבלוג של יקירת הברנז'ה, שדיווחה בפוסט פוסט-החשיפה שביום היציאה מהארון היא זכתה ל-15,328 כניסות (אוקי, היו לינקים אליה מכל אתר חדשות אפשרי), כשכבר בחודש הראשון בו ראה הבלוג אור (ינואר 2006) היא הגיעה ל-14,203 כניסות בחודש. אין לי כח לחפש עכשיו לינקים שקראתי בבלוגים טיפה פחות פופולרים ברשימת ה-הו כה פעילים, אבל הם דיווחו בעבר הלא רחוק על כמות כניסות של בין 1500 ל-2000 ביום.
עוד פסקת מספרים אחת טו גו וזהו, נסו לעקוב: 1500 כניסות ביום זה אומר ממוצע של 45,000 כניסות בחודש לבלוג פרטי וזה לא רע בכלל. כמובן שצריך לזכור שלפי שיטת מדידת הכניסות בישראבלוג (אם הבנתי אותה נכון) - מספר כניסות מאותו מחשב לכל בלוג בכל 24 שעות של יממה נתונה, נספרות ככניסה אחת. אם לוקחים בחשבון שהיחס הגס בין מספר הכניסות הכללי למספר הכניסות של יוניק יוזרס (כניסות של משתמשים שונים) הוא בערך 1:3 - נגיע לזה שלבלוגים הפופולרים יש כ-15,000 קוראים שונים ודי קבועים בחודש. אפילו אם מדובר בסביבות 10,000 הרי שזהו מספר מרשים ביותר, כמעט זהה למספר של אתר מסחרי בגודל קטן עד בינוני. מספר כזה יכול לעניין מפרסמים מסוגים שונים, שגם ככה כבר רואים כבר מזמן באינטרנט ערוץ פרסום שווה ערך לכל ערוץ מדיה אחר. המספר הזה גם מוכיח שיש מצב שכמה וכמה בלוגים הגיעו לסוג של פרשת דרכים, בהן עם קצת מאמץ וחוש שיווקי הם יכולים לנצל את הפופולריות שלהם כדי לעשות מהבלוג שלהם, וסליחה על הצרפתית שלי - כסף.
והנה אנחנו בדרך אל הפאנץ': בעולם החיצון קיימים בלוגים שיצאו מתוך הקהילה (בד"כ מדובר על בלוגים מקצועיים, אבל לא רק), קנו לעצמם דומיין משלהם ובחלק מהמקרים מגשימים את חלומו האולטימטיבי של כל בלוגר - להתפרנס מהבלוג שלו. בישראבלוג אתה כפוף לחוקי המקום ואתה לא יכול, נניח, לשתול באנרים בבלוג שלך. אז איך תעביר את הטראפיק המאמם שלך לכתובת החדשה והעצמאית שקנית במיטב כספך? את נושא הפופולריות שעלול להיפגע מהיציאה מהביצה לאוויר הפתוח אפשר למשל לפתור בהשארת לינק בולט בבלוג הקודם שלך לבלוג העצמאי. ולמשל אפשר גם לבקש מהבלוגים-החבר'ה ש'ך, שבד"כ נעים איתך באותה טבעת וגם הם די פופולרים וגם הם חולקים איתך את אותה קהילת קוראים - לשים גם לינק קבוע ובולט אצלהם. כמובן שהמתוקים יבקשו אחוזים מהפרסום שתביא לאתר שלך אח"כ, אבל הי, תמיד ידעת שכסף וחברות לא הולכים ביחד. אז זרוק להם איזה 2% מהמיליונים שתעשה, זה בטח יספק אותם. או שלא.
הפאנץ' בדרך, בחי אלוהים: היום קראתי בדה-מארקר שהפופולריות הגואה של הבלוגים לא נעלמה מעיניהם של אנשי eBay, שפיתחו תוכנה שתשתול פרסומות בתוך טקסטים בפוסטים תמורת לא פחות מ-50% משווי כל עיסקה שתלך לכיסו של הבלוגר. אז למרות שהדודה לא בקטע (איך אני אוהב את זה שבידיעה כתוב "בלוגרים, בהם ישראלים, שוללים את הרעיון" ולמטה מביאים תגובה רק של בלוגר אחד) - אני בטוח שיהיו הרבה בלוגרים שבעיניהם זה יהיה מחיר קטן לשלם במאבק המתגבש בין המיסחור לסו-קולד אמנות שלהם, כדי להתקרב להגשמת החלום האולטימיטיבי שפורט לעיל. וגם אם הם לא יוכלו להתפרנס לגמרי מבלוגם, זאת תהיה, לפחות בהתחלה, הכנסה נוספת חביבה שיכולה לכסות לפחות בהתחלה את החוב התופח למכולתניק ברחוב למטה.
אני מודה שפרסום סמוי כמו למשל במשפט האישי הבא - "הבחור שאני יוצאת איתו שילח אותי בליל אמש לדרכי ובישר לי שהוא עושה באופן קבוע את חברתי הטובה. אז נכנסתי למיטה, יבבתי לתוך הכר על מר גורלי וליטפתי את הרוקט המוזהב שלי. הוא, הו כן, רק הוא היחידי שמבין לנפשי ההומה" - נראה משום מה בעייתי משהו ולכן גם עלולה להיפגע באיזשהו מקום האמינות שלו בעיני הקוראים. אבל במשפט - "בונ'ה, דיסק האוסף של דפש מוד הוא משהו בנזונה חבל על הזמן שלכם, אז יאללה תלחצו כבר על הלינק בחיאת אמ'שלכם למה אם לא אני אצטרך לסגור את הבלוג" אין שום דבר רע. ובתור אחד שכותב יותר (מדי?) על מוסיקה, אני כבר רואה את הפוטנציאל שגלום כאן. הבעיה היחידה היא, ובכן, לשמור על קצב הכניסות שהתגבר אחרי פרוייקט הפתקיות והלי(נ)קוק ל-ולווט. אפשרות שנייה היא לכתוב על דברים מעניינים, רצוי שקשורים לסקס (הרווק.קום יסביר לכם איך עושים זאת נכון). המסקנה? תתחילו להמציא פרוייקטים, לל(נ)קק לאושיות ברנז'ה נחשבות ולהמציא סיפורי זיונים מופרכים - וחכו למייל מאנשי ebay, הוא בטח תיק-תק יגיע (זה, אגב, היה הפאנץ').
(שוקי גלילי, תודה על הקישור לכאן. קבל בחזרה)