את תמי הכרתי בשנת 89, סוף הצבא. היא היתה קצינה בבסיס שבו שרתתי ואני הייתי סמל פשוט. לא ממש זוכר מה מצאתי בה, חוץ מזה שהייתי צריך מישהי. לא ממש זוכר מה חיבר ביניינו, חוץ מזה שהיינו כמעט חודש שלם ביחד. חודש שלם, ואז השתחררנו כמעט ביחד וטסנו לחופשה של אחרי הצבא בחו"ל. לא ביחד. היא כבר תכננה עם חברה את הטיול שלה לצפון ארה"ב ולקנדה לפני שהיא הכירה אותי, ואני תכננתי עם חברים את הטיול שלי לאירופה לפני שהכרתי אותה. ככה שכבר היה קשה לבטל וזה אמר ששלושה חודשים לא נהיה ביחד, עד שהיא תחזור לארץ. היא המריאה חודש לפני, אני טסתי לחודש אחר כך, וכשחזרתי נשאר לי עוד חודש לחכות לה כאן.
במשך כל אותו טיול חרשנו את אירופה. זה התחיל באיטליה, עבר לשוויץ, צרפת, הולנד, בלגיה ונגמר בשבוע באנגליה. באמצע הספקתי לריב עם גיא אבל השלמנו על המעבורת לדובר, כשנפגשנו למעלה על הסיפון מנסים להילחם בבחילה הקשה. אני זוכר שבזמן הריב איתו הרגשתי קצת לבד וניסיתי ממש חזק לחשוב על תמי, לנסות להתגעגע, לחפש את הכוחות הרומנטים שצריכים להיות שם בהתחלה של קשר ושאמורים לתדלק אותך כשאתה רחוק פרום דה וואן יו לאב. אבל כמה שלא ניסיתי לשאוב מהרגשת הריחוק הזאת כוחות רומנטים מטופשים של ילד בן 21 שחושב שהוא בסרט של נורה עפרון - נאדה. לא הרגשתי כלום.
בהולנד קניתי דיסקמן ושמעתי בו את הדיסקים שקניתי במהלך הטיול, אבל כל הזמן הזה חיכיתי להגעה לאנגליה ולביקור בכיכר פקידילי, בסניף של רשת שקראו לה 'טאוור רקורדס', שחבר המליץ לי עוד בארץ על 3 הקומות החלומיות שיש שם, על גן העדן לדיסקים ועל המרצ'נדייז שיש שם למעריצים. אני זוכר שבמלון בלונדון חיפשתי את התחנה שמשדרת את 'טופ אוף דה פופס' וכשמצאתי אותה הרגשתי שהגעתי למכה. בימים שמה שראית בארץ היה 'להיט בראש' פעם בשבוע עם שני הקליפים מחו"ל שהם שילבו במצעד המעפן שלהם - לראות את 'טופ אוף דה פופס' באנגליה היה להרגיש שאתה שם, בעולם הגדול.
למחרת לקחתי את הטיוב לבד, נכנסתי למסלול האדום, הקפדתי להסתכל במפה ולעבור בזמן לכחול - והגעתי לפיקדילי. שלוש שעות ביליתי שם, בסיומן יצאתי עם ערימת דיסקים קטנה ועם הסינגלים שבדיוק בערו אז במצעד: פרסונל ג'יזס של דפש מוד, סואינג דה סידס אוף לאב של טירס פור פירס, ושני סינגלים של הקיור - לולוביי ולאב סונג. האחרון, ככה חשבתי, בטוח יגרום לי להתגעגע לתמי. כי הרי איך אפשר שלא, עם מילים הורסות כמו 'לא משנה כמה רחוק אהיה / אני תמיד אוהב אותך'. כבר דמיינתי איך אני מקליט לה את השיר על קלטת והוא תמיד, אבל תמיד, יהיה שלנו ורק שלנו. נורה עפרון, אי שם בארה"ב, בדיוק באותו רגע סיימה להקיא.
חזרתי בערב למלון, ונשכבתי על המיטה. בחרדת קודש הוצאתי את הדיסקמן והכנסתי לתוכו את הסינגל של הקיור. שלפתי את התמונה של תמי מהארנק, שמתי את האוזניות ובתנוחה ממש דומה לאמיליו אסטבז שחלם על מולי רינגוולד ב'מועדון ארוחת הבוקר' 4 שנים קודם, נשכבתי על המיטה והרצתי את גרסת ה-12 אינץ'. אני בטוח שפה ממש התאמצתי, אפילו עצמתי עיניים חזק וכיביתי את האור ואפילו היה נדמה לי ששמעתי את תמי צוחקת - אבל כל מה שבאמת שמעתי היו פרצי צחוק של גיא והחבר'ה שחזרו מעוד איזה שופינג או מה שזה לא היה, ומצאו אותי ישן ממש עמוק עם האוזניות על הראש ועם התמונה של תמי על החזה.
ותמי? זה נמשך עוד שנה ומשהו אח"כ. אבל כל אותו זמן, לא משנה כמה התאמצתי, כמה רחוק הייתי - ואני חושב שרוב הזמן הייתי אפילו די קרוב - אני די בטוח שאף פעם לא ממש הצלחתי לאהוב אותה.
בכל פעם שאני לבד איתך
את גורמת לי להרגיש שאני בבית שוב
בכל פעם שאני לבד איתך
את גורמת לי להרגיש שאני שלם שוב
בכל פעם שאני לבד איתך
את גורמת לי להרגיש שאני צעיר שוב
בכל פעם שאני לבד איתך
את גורמת לי להרגיש שכיף איתי שוב
לא משנה כמה רחוק אהיה
אני תמיד אוהב אותך
לא משנה כמה זמן אשאר
אני תמיד אוהב אותך
לא משנה אילו מילים אומר
אני תמיד אוהב אותך
אני תמיד אוהב אותך
בכל פעם שאני לבד איתך
את גורמת לי להרגיש שאני חופשי שוב
בכל פעם שאני לבד איתך
את גורמת לי להרגיש שאני נקי שוב
לא משנה כמה רחוק אהיה
אני תמיד אוהב אותך
לא משנה כמה זמן אשאר
אני תמיד אוהב אותך
לא משנה אילו מילים אומר
אני תמיד אוהב אותך
אני תמיד אוהב אותך.
fe.fe
בובה ממוכנת (הראשונה)
DreamTripLife
