בדרך לפינגווין, התחנה הראשונה בסיבוב המועדונים הקבוע שלנו בדאון טאון ת"א, עצרנו באחת מהפיצוציות באלנבי כדי להצטייד בחומרים ההכרחיים בשביל להעביר את הסיבוב כמו שצריך. משה, שנראה מבוגר לגילו, קנה את האלכוהול והשאר הסתפקו בסיגריות. בזמן שמשה ניסה לשכנע את המוכר שהוא כבר בן 18, פשפשתי בתקווה בערימת העיתונים שהיתה מונחת על הרצפה ולא התאכזבתי: בין הגיליונות של מעריב וידיעות שלא נמכרו מהבוקר, אולי בגלל הקוביה השחורה בעמוד הראשי בה נספרו החללים בשנה שחלפה מאז פרצה מלחמת לבנון - נח לו הגיליון הטרי של 'ווליום', עיתון המוסיקה הארצישראלי הראשון, בו אפשר למצוא בעיקר כתבות וסקירות אלבומים מסצינת הגל החדש של להקות כמו סיאם, זא'ן קונפליקט, היחידה לטיפול נמרץ של שולץ האיום, כרומוזום, דורלקס סדלקס ועוד. דפדוף מהיר גילה לי סקירה על התקליט החדש של הלהקה האהובה עלי, 'עולם צפוף' של 'הקליק', אבל לפני שהספקתי לקרוא דחף אותי גיא החוצה. אחרי הכל, ההופעה של דני דותן והלהקה שלו בקולנוע דן היתה אמורה להתחיל בעוד שעה וחצי, ואחרי הפינגווין היינו עוד צריכים לעבור בליקוויד.
רחוב הירקון ביום שישי בחצות שנת אלף תשע מאות שמונים ושלוש היה נראה בחלקים ממנו כמו מקום מפגש לזומביז מסוגים שונים. לבושי שחורים, מאופרי עיניים ואפילו כסופי פנים - שלושת המפתחות לכניסה לסצינת המוסיקה האלטרנטיבית בעיר. המלחמה שהתנהלה במרחק של מאה ומשהו קילומטר צפונה משם רק הגבירה את הניכור ששידרו הדמויות ברחבה של מה שפעם היה בית קולנוע והיום הוא אחד מהמועדונים הכי משפיעים על הסצינה. היה נדמה שדני דותן, מאופר כגוויה ומקפץ על הבמה ב'אינקובטור', 'כל האמת' ו'אני אבוד', נותן הערב את אחת ההופעות הטובות שלו, כשלפני הסוף הוא עצר את ההופעה וביקש להקדיש את השיר הבא לחמשת החיילים שנהרגו באותו בוקר בלבנון. אני, כמו שאר הקהל, לא היינו צריכים רמזים נוספים כדי לשלוף את המציתים בריטואל הרגיל מתוך המעילים השחורים ולהדליק אותן בדיוק כשנשמעו הצלילים הראשונים של 'אל תדליקו לי נר'.
כשדותן שר "המוות די בטוח, הוא אורב בפינה" בשיר המחאה האולטימטיבי נגד מלחמת לבנון, הסתכלתי על הדמויות המאופרות בקהל והן נראו לי בדיוק כמו התפאורה המושלמת למילות השיר, כמו הדמויות ההזויות והמסוייטות משהו בקליפ של השיר שנחשף שבוע קודם לכן ב'עד פופ', הקליפ הראשון אי פעם שצולם כאן. "דמעות שהכנתם, תנו לאחר" שרים בו הקליק, ואותי הטרידה המחשבה של האם בשלוש השנים שנותרו לי עד לגיוס תיגמר כבר המלחמה הזאת. למזלי, שנתיים אח"כ החליטה הממשלה שנמאס לה מהבוץ הלבנוני והורתה להתחיל בנסיגה. לחמשת החיילים שנהרגו באותו בוקר של ההופעה, ושהצטרפו ל-665 חללים נוספים שנהרגו בשלוש שנות המלחמה ההיא, זה כבר לא שינה הרבה.
לא צריך שתדליקו לי נר, לא לא
לא צריך שתדליקו לי נר, לא לא
את מה שכתבתם כדאי לכם למחוק
צוחק מי שצחק - אני רוצה לצחוק
לא צריך שתדליקו לי נר, לא לא
לא צריך שתדליקו לי נר, לא לא
לא צריך שתכתבו הספדים
אין לאן ללכת, אל תכינו בגדים
את הזר שקניתם תנו לאחר
לא צריך שתדליקו לי נר
לא צריך שתדליקו לי נר, לא לא
לא צריך שתדליקו לי נר, לא לא
המוות די בטוח, הוא אורב בפינה
לא קוטף, לא לא לא, לפי הזמנה
לפגישה שקבעתם הוא החליט לאחר
לא צריך שתדליקו לי נר
לא צריך שתדליקו לי נר, לא לא - כלום לא בוער
לא צריך שתדליקו לי נר, לא לא - כלום לא בוער
לא צריך לנחם אבלים
נימוס מחייב לדעת כללים
דמעות שהכנתם תנו לאחר
לא צריך שתדליקו לי נר
לא צריך שתדליקו לי נר, לא לא
לא צריך שתדליקו לי נר, לא לא
המוות די בטוח, הוא אורב בפינה
לא קוטף, לא לא לא, לפי הזמנה
לפגישה שקבעתם הוא החליט לאחר
לא צריך שתדליקו לי נר
לא צריך שתדליקו לי נר, לא לא - כלום לא בוער
לא צריך שתדליקו לי נר, לא לא - כלום לא בוער
לא צריך שתדליקו לי נר, לא לא.
בשולי המלחמה: נרקמת יוזמה מבורכת לקנות מזון לחיות הצפון במחירי עלות עבור כלביית הבשן באצבע הגליל, שסובלת מהתפוצצות אוכלוסין. אני קניתי שק אוכל לכלבים. ואתם?
fe.fe
בובה ממוכנת (הראשונה)
DreamTripLife
